פורסם במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון" בתאריך 20.1.2012
בניגוד לרבים מחבריהם, בוגרי 'מצפן' של שנות ה-70', איריס ויואב בר, לא נטשו את הדרך הרדיקלית. לפני כמה חודשים, הם נעצרו סמוך לכלא השרון, לאחר הפגנת תמיכה במחבלות חמאס שלא שוחררו בעסקת שליט, ולפי כמה דיווחים קראו לחטיפות חיילים נוספות.
אורנה כהן היא עורכת הדין היהודייה של ארגון 'עדאלה'. ברגיל, היא עוסקת בהגנה על זכויות הפלשתינים, אולם בשלהי חודש אוקטובר האחרון, ייצגה כהן שלושה קליינטים מיוחדים שעמם היא גם מיודדת: בני הזוג החיפאים איריס ויואב בר, ובנם אדם בן ה-20. כשטלפנתי למשרדי 'עדאלה' לשוחח עם כהן בעניין מעצר בני משפחת בר באוקטובר האחרון, היא זיהתה מייד את השם: שנינו פעלנו, אי-שם בסוף שנות ה-90' ובתחילת שנות האלפיים, בשמאל הרדיקלי החיפני. השמאל קטן, וכולם מכירים את כולם, ומשהבינה מיהו בן-שיחה, ניסתה לשכנע אותי כהן ש"אין לך אייטם". דבר המעצר, כך אמרה, פורסם בכלי התקשורת כאשר נעצרו השלישייה, יחד עם עוד 13 עצורים נוספים, עת הפגינו מול כלא השרון. ניסיתי את כוחי בחיפושים ככל האפשר בכלי התקשורת, ומצאתי פרטים על המעצר, אך לא על מעצר השלושה. למרות הניסיון לשכנע אותי לרדת מהכתבה, ביקשתי להציל מפיה של כהן מדוע נעצרו השלושה. היא הפנתה אותי להודעה לעיתונות ששלחה. כאשר התעקשתי להבין אם לדעתה נעשה לשלושה עוול, הסבירה כהן כי הוגשו תלונות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). את תוכן התלונות סירבה לפרט.
"זה לא עובר לך". בצילום: כריכת חוברת העקרונות של "מצפן"
לפי 'עדאלה', בית המשפט השלום בכפר סבא האריך ביום שני, 24.10.2011, את מעצרם של 14 מפגינים שנעצרו ב"הפגנה להבעת סולידריות עם האסירות הביטחוניות שלא שוחררו בעסקת שליט". לפי הודעת הארגון, "העצורים השתתפו במשמרת מחאה לצד כביש השירות המוביל לכלא השרון מהכביש הראשי… זמן קצר לאחר שהחלה משמרת המחאה, הכריזו כוחות המשטרה על אי-חוקיות ההפגנה". ב'עדאלה' טוענים, כי "לפי החוק, אין צורך לבקש רישיון לפעולת מחאה מסוג זה. המפגינים נענו להוראה הלא-חוקית של המשטרה והחלו לעזוב את המקום ולצעוד לעבר האוטובוס וכלי הרכב הפרטיים שבהם הגיעו למקום. חלק מהמפגינים הספיקו לעלות על האוטובוס ועל המכוניות הפרטיות, בעוד אחרים היו בדרכם אליהם. מפגינים אחרים המתינו בצד הכביש, עד שהתור שנוצר ליד דלת הכניסה לאוטובוס יסתיים. לפתע התנפלו עליהם שוטרים והחלו לעצור אותם תוך שימוש בכוח". העילה למעצר הייתה הטענה, שהמפגינים קראו לכאורה לחמאס לחטוף חיילים נוספים. העצורים הכחישו כי עשו כן.
עד כאן הגרסה של העצורים ושל 'עדאלה'. בחודשיים האחרונים, החלו להסתובב ברשימות תפוצה באינטרנט פרסומים הגורסים אחרת: טענות על כך שהמפגינים, בהם שלישיית היהודים, קראו לחמאס לחטוף חיילים וכך לשחרר את האסירים הפלשתינים שלא השתחררו בעסקת שליט, פורסמו במגוון אתרים כגון 'רוטר' ו'פייסבוק'. למיטב ידיעתי, עד כה לא נתבע איש בגין פרסום האשמות כזב.
בשליחות חיזבאללה
סיפורם של בני הזוג איריס ויואב בר הוא, אולי, סיפור שולי השמאל הרדיקלי ביותר בישראל. הזוג בר, פעילי ארגון 'בני הכפר', מתגוררים בשכונת חליסה בחיפה, שרוב תושביה ערבים. את דרכם החלו בשורות ארגון השמאל הקיצוני 'מצפן', ואז בפילוג של 'מצפן' – בקבוצה טרוצקיסטית קטנה בשם 'אוואנגרד'. 'אוואנגרד' התפרסמה בשנות ה-70' בעקבות אחד ממעשי הרצח המפורסמים ביותר שלא פוענחו: רצח החיילת רחל הלר. ב-24 באוקטובר 1974, נמצאה גופתה של הלר, חיילת בת 19 מבת ים, בצד כביש המחבר את קיסריה ואור עקיבא. החשוד המיידי היה יורם ביכונסקי, ידידה הקרוב של הלר, שבדיעבד הסתבר כסוכן שב"כ. בהמשך, הורשע ברצח עמוס ברנס המנוח, שנידון למאסר עולם, ובעקבות חקירת ניצב משנה בדימוס עזרא גולדברג, והתערבות השופט המנוח חיים כהן, נקצב עונשו של ברנס ששוחרר בתום שמונה שנים וחצי ונאבק על חפותו עד שלבסוף זוכה.
בראשית שנות ה-80', החלו בתנועת 'בני הכפר' לקבל לשורותיהם גם יהודים, ואיריס ויואב בר הצטרפו אל שורותיה. השניים לא היו היחידים שהצטרפו לארגונים ערבים: ד"ר אורי דייויס, כיום חבר המועצה המהפכנית של הפתח, הצטרף לשורות הפתח ב-1984 וגלה מישראל, וזכה למינוי אישי של אבו-ג'יהאד וערפאת לתפקיד חבר-משקיף במועצה הלאומית הפלשתינית. לפני שלוש שנים, המיר את דתו לאסלאם בעקבות נישואיו לפלשתינית. והיה גם את אילן הלוי, המשמש נציג אש"ף באינטרנציונל הסוציאליסטי, ואת פעילי קבוצת 'דרך הניצוץ', ובהם אחיו של אודי אדיב, אסף, שהועמדו לדין ב-1988 באשמת חברות בחזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין של נאיף חוואתמה, ובינואר 1989 נידונו בעסקת טיעון לעונשי מאסר קצרים.
במהלך השנים, פעלו בני הזוג בר במחיצת רבים מהמילייה הרדיקלי בחיפה, ובהם ד"ר אודי אדיב, שהורשע בריגול לטובת סוריה והיום עובד באוניברסיטה הפתוחה. ההסתבכות האחרונה שלהם עם שלטון החוק לא הייתה היחידה. שמו של יואב בר עלה לפני כ-8 שנים, אז הוציאה תנועת 'בני הכפר' הודעה, שלפיה ב-7.2.2004, בשעה ארבע לפנות בוקר, פלש כוח משטרתי גדול לבית מזכ"ל התנועה בכפר עראבה, החרים מחשב ומסמכים אישיים. דובר התנועה טען כי בר, המשמש חבר הוועד המרכזי של התנועה, הוצא מביתו, ונערך חיפוש במועדון 'בני הכפר'. לפי אנשי התנועה, השוטרים "גרמו למקום נזק רב, שברו רהיטים, השליכו ספרים, כתבי עת ומסמכים על הארץ ודרכו עליהם. הם קילפו כרזות מן הקירות ודרכו וקפצו על תמונות של קורבנות פלשתינים של הכיבוש הישראלי. הם אף שפכו זבל, נפט ונוזלי ניקוי על ערימות הספרים וכתבי העת המוטלים על הרצפה. כל אותה עת איימו על יואב בר במעצר אדמיניסטרטיבי והביעו את תשוקתם העזה לירות בו למוות בו-במקום. אחרי יותר משעה הלכו הפורעים לדרכם, לאחר שהחרימו את המחשבים, את הארכיון ומסמכים רבים".
החיפושים, מסתבר, הניבו תוצאות: כעבור פחות מחודש, ב-4.3.2004, הודיע השב"כ, כי נעצרו שני פעילי 'בני הכפר', מזכ"ל התנועה, מחמד כנאענה, ואחיו. לפי השב"כ, השניים גויסו על ידי פלג פתח אבו-מוסא בירדן. לטענת שירותי הביטחון, כי במסגרת פעילותם, העבירו העצורים לפעילי טרור מג'נין חומרי חיזבאללה המכילים הנחיות להכנת אמצעי לחימה שונים, בהם רקטות. בשב"כ טענו: "בחקירות עלתה הפעלה של אברהים עג'ווה, שפעל בשירות החיזבאללה. בין היתר קיבלו הפעילים כספים וחומר הדרכה רב להכנת אמל"ח, הכולל מטענים מורכבים ורקטות. חומרי ההדרכה הועברו לתשתית בג'נין, אשר ממומנת ומופעלת על-ידי החיזבאללה… מניתוח החשיפות האחרונות ניכר כי גורמי חיזבאללה רואים בגורמים הבדלניים כר נוח לגיוס בשל תפיסותיהם האידיאולוגיות, כמו גם בשל נגישותם למאגר רחב של ערבים ישראלים בעלי עמדות קיצוניות". מוחמד כנאענה נידון לשנתיים וחצי מאסר בפועל בגין יצירת קשר עם סוכן זר, ועל אחיו, חוסאם כנאענה, חבר הוועד המרכזי של 'בני הכפר', נגזרו עשר שנות מאסר וחצי בגין סיוע לאויב.
זה לא עובר לך
הזוג בר חבר בשעתו לגרעין המייסד של בל"ד, אז בראשות ד"ר עזמי בשארה, המקבלת לשורותיה גם יהודים, ובהם בעלת ההוצאה לאור 'אנדלוס', יעל לרר, ואמנון רז-קרקוצקין, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2006, השתתפו במשמרת מחאה בוטה במיוחד בחיפה, נגד מלחמת לבנון השנייה. כתב "מעריב" דיווח, כי במהלך העצרת נשאו המפגינים שלטים שעליהם נכתב "פרץ רוצח", "הסירו ידיכם מהעם הפלשתיני והנהגתו" ו"לצאת מעזה עכשיו", קראו סיסמאות בגנות הממשלה ונופפו גם בדגלי פלשתין. איריס בר היטיבה להתבטא כאשר הסבירה ל"מעריב", כי "זוהי משמרת המחאה הרביעית מאז תחילת ההתקפה העקובה מדם של ישראל על עזה. הפעילות, שמשותפת לכל המפלגות הערביות ולשמאל החיפאי, היא חלק מפעילות נרחבת יותר שעיקרה גיוס תרומות כדי לקנות תרופות לבית חולים בעזה, שם אנשים מתים".
את בנה הבכור בן ה-20, אדם, שלחה בר לגן ערבי, ובהמשך התחנך בבית ספר ערבי בחיפה. ד"ר מנחם כרמי, כיום פסיכולוג, הנהיג קבוצת 'אוואנגרד', והכיר את השניים עוד בשנים שבהן פעלו כטרוצקיסטים מהפכנים בשירות האינטרנציונל הפלשתיני. 'אוונגרד' היה על הכוונת של השב"כ מהרגע הראשון לקיומו. בגילוי-דעת של הארגון מינואר 1973, שנכתב יחד עם קבוצה נוספת ספק מאואיסטית-ספק טרוצקיסטית בשם 'הברית הקומוניסטית המהפכנית – מאבק', נכתב כי "הממשלה שואפת לחסל את ארגוני השמאל, תוך שימוש בפרובוקציות. לאחר גילוי מה שכונה 'רשת הריגול והחבלה' (רשת הריגול בראשות אודי אדיב ודאוד תורכי, ד.מ.), הלם המשטר על-ידי מעצרם של מלי לרמן ורמי ליבנה, ב'ברית הקומוניסטית המהפכנית – מאבק'. ההמשך ברור, בשיטת הדומינו. אחרי 'מאבק' יבואו אחרים. נגד 'הפנתרים השחורים' הומצאו עלילות של 'טרור פנימי'" ובקבוקי מולוטוב; נגד ארגוני השמאל מפעילים את הפרובוקציה הגלויה של 'ריגול וחבלה'". בסוף אותה שנה, קראו הטרוצקיסטים ל"תבוסה מהפכנית של ישראל" במלחמת יום הכיפורים.
כל ניסיון לדלות מידע מפיו של ד"ר כרמי עלה בתוהו. את השמות הוא מכיר היטב, אך ב-20 השנים האחרונות ניתק עצמו לחלוטין מהרדיקלים. ניכר בו, כי אינו רוצה ששמו ייקשר שוב בקבוצת השמאל ההיא. לאחרונה התראיין לתוכנית מיוחדת בהנחיית בן כספית על רצח רחל הלר, אך על חבריו לשעבר אינו שש לדבר. אפשר אולי להבין את פעילות בני הזוג בר דרך הפריזמה של פעילה נוספת ב'אוואנגרד', שפרשה מהארגון בשלהי שנות ה-70'. בראיון שנתנה לדליה קרפל בעיתון "הארץ", אמרה גרושתו של כרמי, הסופרת והמחזאית דניאלה כרמי (שהייתה פעילה בשמאל הרדיקלי בין השנים 1969-1978), כי "להיות בעלת השקפת עולם שמאלית עם רקע אקטיווי של מעורבות בארגונים כמו 'מצפן' ו'אוונגרד', זה הרי לא עובר לך. את נשארת חיה פוליטית, גם אם זה מקבל ביטוי אחר. זה משאיר אותך במצב נפשי מסוים, את ודאי מחנכת אחרת את ילדיך, את מודעת לדברים אחרים". דומה שחידת בני הזוג בר היא חידת השמאל הרדיקלי הישראלי כולו. העובדה שאפילו בנו של שר הביטחון לשעבר משה ארנס, יגאל, היה פעיל בשורות 'מצפן', מלמדת על מידת ההשפעה שהייתה לארגון – ולסביבתו. האם השמאל הזה ישיאיר ירושה כלשהי לדור הבא? כרגע כנראה שאין לו דור המשך. אבל מי יודע.
תגובות
מה בדיוק כאן חידה?
בר => בית"ר => טרומפלדור => גיבור חידה?
לעולם לא זכתה קבוצה כל כך מצומצמת של ישראלים לתשומת לב רבה כל כך מכותב מוכשר כל כך.
מן הסתם, תמיד היו ותמיד יהיו אנשים מצפוניים מאוד שיתעקשו לראות את המציאות גם מן הצד השני.
לאחת העם: הם רואים רק את הצד השני ובצורה דוגמטית וקיצונית, אין בהם שום דבר מצפוני
תגובתה הקצרה של אחת העם מעלה חיוך רחב כאשר כמו אצל אורוול במיטבו
המילים: "אנשים" מצפוניים" "לראות" ובייחוד "מציאות" ו "צד שני"
הוצאו מתוך כל הקשר לשוני מילוני מקובל, נורמטיבי, וקיבלו משמעות חדשה וייחודית. בעצם לא אורוול, לואיס קרול בעליזה בארץ הנפלאות מאים יותר, הרבה יותר.
מה עניין מצאת לך לעסוק דווקא באנשים שהשפעתם על השיח הציבורי הישראלי מועטה כל כך? מה עוד יש לך להציע פרט לכותרת שאין בינה ובין המציאות שום קשר ודברור של השב"כ, שגם בינו ובין המציאות אין שום קשר?
ייתכן כי אינך מסכים עם כל פעולותיהם של מפלגת בל"ד ושל אבנאא אל בלד (בני הכפר זו פרופגנדה ציונית – התרגום הנכון הוא בני הארץ), שתי תנועות הנבדלות זו מזו בהרבה תחומים והמשותף להן הוא מצע חילוני דמוקרטי. אפשר גם להתרשם כי יש לך ביקורת על תנועת חמאס. מילא. לעומת דעותיך המוזרות אך הלגיטימיות, הצגתם של אלה כשגרירי חמאס הוא לא נכון עובדתית. (ואתה יודע זאת היטב).
אתה מאמין לפורעים הציונים, אחרים מאמינים לגרסתם של המפגינים. מי שהיה שם יודע את האמת ומי שלא נאלץ להסתפק בהטיית ליבו כדי להעדיף את הגירסה הקרובה אליו. בכל מקרה, למרות הכוחות הרבים ששלחו הפורעים הציונים, אין שום תיעוד מצולם או מוקלט כי הדברים אכן נאמרו.
עמדות בל"ד ואבנאא אל בלד ידועות ומפורסמות ברבים. התנועות תומכות בשחרור כל האסירים הפוליטיים – כולל מה שהפורעים הציונים מכנים מחבלים עם דם על הידיים. מכאן ועד קריאה לחטוף חיילים המרחק רב. בל"ד לא תומכת בחטיפת חיילים ולא בחטיפת פלסטינים – מנהג כמעט יומיומי של השב"כ. בל"ד תומכת בהסגרתם של מפקדי הצבא הבכירים ושל הממונים עליהם היושבים בפרלמנט הציוני להאג ובהתערבות בינ"ל ע"מ לשחרר את כל החטופים הפלסטינים כמו גם את האדמות שנשדדו. אני מניח (אם כי אינני יודע) כי עמדת אבנאא אל בלד דומה. לחמאס יש רעיונות אחרים לגמרי כדי לשחרר את החטופים, כמו גם את פלסטין.
צריך לעסוק בנושאים לאורך זמן לנקות מתוכנו את כל אנשי השמאל שונאי ישראל.
כל הכבוד מר מרחב מאמר טוב הכולל ידע רב וניסוח מעולה.עבודה עיתונאית טובה, דניאל כ"ץ
אי אפשר שלא להתייחס אליהם כחולי נפש.
ההזדהות המלאה שלהם עם אלה שקוראים להרס מדינת ישראל היא מטורפת.
ובכל זאת לא הבנתי את מה שכתבת על אוונגרד, איך הם היו קשורים לרצל רחל הלר ?
האם רחל הלר היילה חלק מקבוצת אוונגרד ?
לאדון מרחב היקר ברצוני להגיד לך ישר כוח על גילוי הדעת האמיץ והפטריותי שפרסמת הזוג איריס ויואב בר ושאר חבריהם לשמאל הרדיקאלי ביותר בישראל אמצו לחיקם כבר מזמן את תורתו ואת חזונו של המופתי הידוע לשמצה של ירושלים חאג' אל אמין חוסייני. האנשים האלה הם חולי נפש ומטורפים. מדובר בבוגדים מהסוג הגרוע ביותר. לא הבנתי איך נותנים לאודי אדיב שריגל לטובת סוריה ללמד באוניברסיטה הפתוחה? השב"כ לא צריך להסס ולשבת להם חזק על הזנב ואפילו הייתי מציע לחזור לדפוסי הפעולה שנקט בן גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה כאשר היה חשש שמפ"ם האדומה הסוציאליסטית כשחלקים בתנועה העריצו את סטאלין ותורתו המדממת נתן בן גוריון את ההוראה לשים מכשירי ציטוט והאזנה במשרדיהם של ראשי המפלגה מאיר יערי ויעקב חזן. ידיהם של האנשים האלה מגואלות בדם אומנם לא היו שוטפים לפיגועים אך האידיאולוגיה הפרו ערבית ועמדות המהפכניות הפרו ערביות שבמעשיהם הנאלחים נותנים גושפנקא לטירור. בוגדים מהסוג הנאלח ביותר הזה מקומם מאחורי סורג ובריח.אני רואה אנשים מסוגם של דב חנין ואורי אבנרי וגדעון לוי (מדבר בעיקר על היהודים שמשתפים פעולה עם האידיאולוגיה המסוכנת האנטישמית הזאת) ויש עוד לצערי מקרב העם היהודי כמו נועם חומסקי שהוא מכחיש שואה והגן על עבודת המחקר של פרופ' פוריסון מאוניברסיטת ליון שבצרפת בנושא הכחשת השואה והעם היהודי וכינה את העבודתו מחקר היסטורי נרחב כאשר מאוחר מחמוד לבית חליפת עבאס הסתמך על עבודתו של פוריסון בעבודת המאסטר בדוקטורט בנושא הכחשת והעם היהודי. כשם שמטפלים בטירור החמאסי ככה יש לטפל בטירור הבולשיביקי הטרוצקיסטי.ולא יעזור להם אנחנו פה לנצח וחג עצמאות שמח. יוחאי