קהילה גאה

דודו טופז נותן לאוחצ'ות במה

הנאור בגברים. טופז

אני חייב לציין שמעולם לא חיבבתי את דודו טופז. לא את האיש, לא את תוכניותיו, בטח שלא את הקונצפט שמאחורי הלכידות הישראלית הדביקה והמזויפת הזאת.
 
טופז היה זה שהכניס לחברה הישראלית, כבר משנות התשעים, את תרבות הנדבות והצדקה באמצעות אנשי יחסי ציבור, שדואגים לכל מיני נזקקים ואומללים ודואגים להראות את זה בפריים טיים, לטובת החברות המסחריות אשר עבורן הם עובדים.
 
דודו טופז הוא האב הרוחני של תוכניות-שנור כמו "יום טוב". הוא מייצג, במידה רבה, את הסימפטום המתוקשר ביותר להתפוררות מדינת הרווחה והרעיון של מתן בסתר.
 
אתמול צפיתי בתוכנית של טופז. מה יש לו לחדש, תהיתי. האם הקוסם יצליח להשיב לעצמו את הקסם מהעבר, כשכל עמישראל צפה בו והעריצו? נתוני הרייטינג המחישו שלעם קצת נמאס מטופז.
 
מה שמשך את עיני היתה העובדה שטופז הביא שני רקדנים הומואים, שרקדו יחד ריקוד סלוני.
 
לפני הריקוד, הוא מיהר להתבטא נגד הרעיון של מצעד גאווה והומוסקסואליות. הוא לא מבין את זה, הוא לא מת על זה. אלא מה? להביא שני הומואים שרוקדים זה עם זה, עטויים פייטים נוצצים, זה שוֹס שעשוי למשוך עוד כמה צופים.
 
השניים רקדו באופן לא מוצלח במיוחד, ולאחר מכן טופז ראיין אותם לדקה וחצי. מעבר לכל השטויות שאמר, הוא גם סיפר "סקוּפ" שאמר לו העיתונאי צבי יחזקאלי.
 
"מפני שבאיראן הומוסקסואליות אסורה", אמר דודו, "גברים משנים את מינם כדי שיוכלו לחיות עם גברים".
 
ממש כך.
 
ידיעה מרעישה.
 
לאחר מכן רקד טופז עם אחד הרקדנים בריקוד צמוד, ביציאה לפרסומות. אולי כדי להמחיש שהוא לא כזה הומופוב, אולי כדי להראות שמחליף הבחורות הסדרתי, בגיל העמידה, יכול גם לרקוד עם הומו וזה ממש לא יפריע לו.
 
הוא אפילו יצבוט בתחת
 
ההתנהגות של טופז אופיינית ליחס של ישראלי ממוצע להומואים. או שהוא מתעב אותם ומוכן להורגם במו-ידיו, או שהוא רואה בהם קוריוז שאפשר לקבל אותו – רק לא בביתו-שלו.
 
איך אמר טומי לפיד? "אני מעדיף בן הומו על פני בן חרדי". אם כבר סוטה, שיהיה סוטה עם בנים מאשר סוטה עם ציציות.
 
הלא ברור שבאיראן אין ניתוחים לשינוי מין. ידוע לכל שבאיראן הומואים מוצאים להורג, כמו בעיראק. כמי שמתעסק בתחום חדשות מהקהילה הגאה בעולם מזה שש שנים, הדיווחים על מה שקורה בארצות ערב זורמים לכל סוכנויות הידיעות והמצב ידוע.
 
אלא מה? טופז, שלא מבין למה צריך גאווה וגם לא ממש מת על כל הקטע, רואה את עצמו – הסטרייט שמזיין נשים כל שני ורביעי – כדוגמא.
 
אני, הפטרון, מאציל עליכם – הסוטים המסכנים שהופכים לנשים באיראן ולא יכולים לצעוד בירושלים – מחסדי.
 
נתתי במה לשתי אוחצ'ות בפריים טיים. אני נאור. אני ליברל. אני אפילו ארקוד עם ההומו הנוצץ מרוב פייטים.
 
התנהגותו של טופז מאפיינת את היחס להומואים בישראל.
 
אל תבקשו זכויות, אל תתבעו שוויון, אפילו אל תחשבו על האפשרות שנבין אתכם.
 
תיכנסו לפריים טיים כקוריוז, רצוי שתהיו נשיים ובלתי-מזיקים. דודו אפילו יצבוט לכם בתחת, אם צריך.
 
מה עוד אפשר לבקש?

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “דודו טופז נותן לאוחצ'ות במה

  1. אני לא יודע אם מה שהוא אמר על ההומוסקסואלים באיראן זו "ידיעה מרעישה", אבל בהחלט מעניינת. בשבילי. האם "ידיעה מרעישה" זה באירוניה? וגם בהמשך רשימתך לא הצלחתי לעלות על עקבות הטון שלה ("הלא ברור שבאיראן אין ניתוחים לשינוי מין. ידוע לכל שבאיראן הומואים מוצאים להורג, כמו בעיראק" זה ברצינות או בצחוק?).
    ראיתי את תחילת התכנית (בזכות הפרומואים) ודי מהר עברתי לחדשות בערוץ 1. אחר-כך קראתי קצת באינטרנט, אפילו כתבתי איזושהי תגובה (רוצה לינק?). אחר-כך יצאתי קצת, הכריכים ב"ארומה" די טובים.
    קראתי אותך פה ושם, באופן כללי אתה כותב היטב ואכנס מדי פעם. תכנס גם אתה. בהצלחה.

  2. מר מרחב – מאחר וכתבת אוסף שטויות מרשי
    באתר גו-גיי אודות ניתוחים לשינוי מין
    באיראן – אני מצרפת לך את החלק של איראן
    בעבודה אקדמית באונ' באר שבע שנושאה הוא
    טרנסקסואליות בעולם האיסלם.

    אשמח שתקרא ואז תחזור בך מטענותייך השגויות
    אותן השמע כיודע דבר ובר סמכה בנושא.

    אנא – היה צנוע להבא ואמור – "לא יודע" כשאינך
    יודע.

    בברכה ,

    מישהי

    ועתה לטקסט :

    איראן:

    המקורות לגבי איראן בנושא הקהילה הטרנסקסואלית הם הרבים ביותר ונדמה כי השיח ברחבי איראן על הנושא הוא הפורה מבין כל מדינות המזה"ת. הממצא המפתיע ביותר בו הבחנתי במהלך התחקיר עבור העבודה הוא מדיניות המשטר האיראני כלפי ניתוחים לשינוי מין של אנשים טרנסקסואלים. נמצא כי מדינה זו, יחד עם מצרים, הן המדינות הפתוחות ביותר לשינויי מין מבין המדינות המוסלמיות במזרח התיכון חרף העובדה שבאיראן עדיין מוציאים להורג הומואים ומלקים לסביות. מעבר לכך, האיתאללה רוחאללה ח'מיני (آیت‌الله روح‌الله خمینی) בעצמו אישר את נושא הניתוחים לשינוי מין לפני ארבעה עשורים, 1964, לפני המהפכה , קביעה אשר שליטה הרוחני של איראן כיום, עלי חמינאי, הסכים לה ואישרה מחדש .

    מרים ח'טון מולקארה זכתה להיפגש עם ח'מיני לאחר המהפכה. היא החליטה שהיא מעוניינת לעבור את הניתוח ופנתה אל השלטונות. היא הגיעה עד אחיו של ח'מיני אשר הוא בעצמו לקח אותה לפגישה עם המנהיג הרוחני של איראן. ח'מיני בעצמו הורה לתת לה צ'אדור ולרשום אותה כאישה במשרדי הממשלה (מנהג שעד אפריל 2005 לא היה נהוג בבריטניה כדוגמא). בסופו של דבר בשנת 1986 אישרו למרים לעבור את התהליך אך רק ב-1997 היא עברה אותו (במימון הממשל האיראני) עקב קשיים כלכליים שהיו לה בסוף שנות השמונים . כיום מרים היא בת 54 והקימה ארגון למען זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית . ראוי לציין שבעידן שקדם לשלטונו של ח'מיני ניתוחים כאלו אושרו להרמפרודיטים בלבד .

    האדם אשר מוביל את המהלך מבחינה דתית כיום הוא איש הדת מוהמד מהדי קארימיניה אשר כותב את הדוקטורט שלו על חוקים שרעיים הנוגעים לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית ועוסק בשאלות כמו: האם אשה נשואה אשר רוצה לעבור ניתוח ולהיות גבר צריכה לבקש רשות מבעלה? האם על גבר לבקש רשות מאישתו? כיום קארימיניה יושב בעיר הקדושה קום ועוסק במחקרו. בראייתו, הניתוח לשינוי מין הוא זכותו הבסיסית של כל אדם .

    קארימיניה הפך לדובר העיקרי של הקהילה הטרנסקסואלית וייתכן כי הוא הגורם המרכזי שהוביל לעלייה חדה בשיעור האנשים אשר עוברים תהליך כירורגי כזה. על פי ד"ר בהרום מיר-ג'לאלי, הרופא המפורסם ביותר באיראן העוסק בתחום, מאות אנשים נמצאים בשלבים שונים של מעבר מגבר לאשה או מאשה לגבר כאשר הספקטרום בין לבין הוא מאוד רחב. הוא מוסיף ואומר כי מאז שהחל בביצוע ניתוחים אלו לפני 15 שנה ביצע כבר למעלה מ-320 ניתוחים של גבר לאשה ומעל 70 ניתוחים של אשה לגבר בעוד עמיתיו באירופה ביצעו במהלך עשר שנים, בממוצע רק 40 ניתוחים. ד"ר ג'לאלי אומר כי הבעיות החברתיות של איראנים טרנסקסואלים זהות לחלוטין לאלו שחיים במערב אירופה או בארה"ב. הקשיים החברתיים זהים: החברה מוקיעה מקרבה אנשים אלו, מתרחקים מהם, לועגים להם ובחברה דתית רואים בהם כחוטאים, כופרים וכו'. הקשיים להתמודד עם המשפחה זהים ללא קשר לאמונה הדתית של ההורים ורבים מאנשים אלו במהלך חייהם מנסים להתאבד יותר מפעם אחת . הקשיים עם המשפחה נובעים בין היתר מכך שאינם מבדילים בין נשים לסביות, גברים הומואים וטרנסקסואליות.

    התהליך הרפואי של המעבר ממין למין אינו קל כמו שהוא נשמע. נוצר חשש אצל הרופאים המבצעים כי גברים הומואים ונשים לסביות אשר אינם רואים עצמם כבעלי זהות טרנסקסואלית יבחרו לרצות לעבור את הניתוח רק על מנת שיוכלו לחיות ולישון עם מושאי נטייתם המינית. כדי למנוע זאת נערך תהליך ארוך ומורכב. כל אדם אשר מעוניין לעבור את הניתוח נאלץ להשתתף בראיון עם שלושה פסיכיאטרים כאשר מטרתם היא לקבוע האם אותו אדם אכן מרגיש כגבר בגוף של אשה או להיפך. במהלך הראיון נשאלות שאלות חודרניות ופולשניות כדוגמת: "האם חלמת אי פעם על הסרת איבר מינך?" כאשר על פי התגובה לשאלה זו ולשאלות נוספות מחליטים הרופאים מהו הגורם המניע את האדם לעבור את הניתוח .
    כאמור, המצוקות שהן מנת חלקם של אנשים אלו הן לעיתים קשות מנשוא. ד"ר ג'לאלי מספר כי בנוסף לניסיונות ההתאבדות הרבים וליחס החברתי המשפיל כלפי אותם "יצורים" אשר אינם גבר ואינם אשה, כפי שהחברה רואה זאת (חברה בה הגבר בעל מעמד גבוה יותר מזה של האישה ובה אנשים טרנסקסואליים אשר רוצים להפוך מגברים לנשים מבחינה פיזיולוגית סובלים קשות מהטרדות בשל כך). אנשים טרנסקסואליים רבים חוששים שלא יצליחו לגייס את הסכום הדרוש לניתוח ולפיכך, חלקם, בוחרים לנסות לבצע ניתוח עצמי וחותכים לעצמם את איברי המין .

    רוב האנשים הטרנסקסואליים בעולם בכלל ובאיראן בפרט רואים בבעיית הטרנסג'נדריות פגם/שונות מולדת אשר הסימפטום של פגם זה הוא כאמור, היותך כלוא בגוף שאינו מתאים לנפש. רבים שואלים את העיתונאים שמראיינים אותם: "אם סרטן אינה מחלה מביישת, מדוע טרנסקסואליות כן?", כמו כן, הם יוצאים נגד העובדה כי הרבה אנשים ממשיכים לשאול לזהותם הקודמת. הם טוענים כי אף אחד לא שואל כלב למה הוא כלב אז לה שואלים אותם?!
    סיפורה של מהין יוספי הוא הזדמנות ראויה לסיים את תיאור המצב באיראן. מהין, בת 51, היא דוגמא לאמא של טרנסקסואלית איראנית. נהין הפכה בעל כורחה מאיראנית שמרנית לפעילת זכויות קהילת הטרנסג'נדרים בארה"ב. נושין בנה, יליד שנת המהפכה, הוא אישה טרנסקסואלית.

    בראיון ל Gully-, מספרת מהין את סיפורה המרגש . מהין מספרת כי כבר מההתחלה היה ברור כי משהו בנושין שונה. הוא נהג ללבוש את בגדיה, להתאפר באיפורה, לסלוד ממשחקים גבריים, ללכת ולהתנהג בצורה נשית ועוד. בגיל ההתבגרות המצב החמיר והחלו הסתבכויות עם משטרת המוסר אשר עצרה אותו לא פעם על התנהגותו. כאשר הוריו לקחו אותו לפסיכיאטר נאמר להם כי הוא אישה טרנסקסואלית. תחילה לא הבינו על מה מדובר וחשבו שהפתרון יהיה פסיכולוגי ואף כימי כך שהנפש תותאם לגוף. בסופו של דבר הם הבינו כי ההתאמה היחידה האפשרית תהיה התאמת הגוף לנפש.
    מהין מתארת כי המילה "הרוסה" אינה מספיק מייצגת את מה שהרגישה. העובדה כי היה לה קשה מאוד עם הנושא אינה קשורה כלל לסיבות דתיות ומהין חוזרת ומדגישה כי אם קיום מצוות הקוראן בלבד הוא להיות דתי אז היא איננה דתייה . בסיפורה שוב מתגלים ניסיונות ההתאבדות של נושין והיא חושפת ומגלה כי בעקבות הגילוי גם היא חשבה להתאבד.

    בשלב זה החליטה מהין, לאחר לבטים רבים, לעזוב את איראן יחד עם בתה נושין. בעלה נשאר באיראן וטרם יצא ממנה עד כתיבת הכתבה. היא טוענת כי ההחלטה הייתה קשה מנשוא במיוחד בהתחשב בכך שלאחר המהפכה לא עזבה כאשר רבים אחרים עזבו, אך כעת, הבעיה נגעה לאדם נוסף, אולי היקר לה בעולם כולו ולמענו החליטה לעזוב את המדינה מהחשש שיקרה לו משהו. מהין הפכה לפעילה חברתית למען הקהילה הטרנסג'נדרית והיא חוזרת ומדגישה: "לא כולנו דגים השוחים לאותו כיוון של הזרם".

  3. גם אני כמוך, לעולם לא אהבתי אותו.
    הייתי מצפה שבגילו הוא יתעשת מהשטויות
    שהוא עשה, אך כלב זקן כבר לא מלמדים.
    עדיין משתמש בציניות באנשים ובעיותיהם
    כדי למשוך עוד צופים. אין לי שמץ של מושג
    מי בערוץ 10 החליט שזה צעד טוב לגייס אותו לשורותיהם, מועד לכישלון. פעם ב"חמישייה הקאמרית" היה מערכון מצויין על סוג תוכניות כשלו. הביאו עיוור-גידם שינגן עם הראש על פסנתר, ושיחררו לאדם בשידור חי את העצירות.

    שיהיה בהצלחה דודו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s