מצעד הגאווה: שתי שפות, צביעות אחת

הבוקר פרסם ח"כ דב חנין (חד"ש) מאמר באתר ynet, התומך בזכותו של מצעד הגאווה לצעוד בירושלים. "יש לומר בקול חד וברור, שזכותו של מצעד הגאווה והסובלנות לצעוד ברחובות ירושלים היא זכות דמוקרטית יסודית, וחובה להגן עליה. אין להסכין עם הסתה אלימה, שבשנה שעברה כבר נוכחנו עד כמה היא מסוכנת, כאשר מפגין אלים דקר בסכין שלושה ממשתפי המצעד", כותב חבר הכנסת חנין.

מדבר בשתי שפות. חנין

קשה שלא להסכים עם העמדה שמביע חנין. נכון, זכותה של כל קהילה – כולל הקהילה ההומו-לסבית בה חבר כותב שורות אלו – לצעוד בירושלים. קשה שלא להסכים עם טענתו של חנין, לפיה "המאבק על קיום מצעד הגאווה, ולמען שוויון, הכרה וזכויות לקהילה הגאה, הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק על דמותה של הדמוקרטיה בישראל. המערכה להגנת החירויות הדמוקרטיות בישראל ולהרחבתן לא יכולה להשאיר מאחור את זכותם של נשים וגברים לחיות את חייהם בכבוד ובשוויון זכויות, ללא אפליה על רקע זהותם המינית, המגדרית, העדתית או הלאומית".
 
אולם לכל אורך המאמר, מקפיד חנין שלא להתייחס לעובדה שהומוסקסואליות איננה רק נחלת הציבור היהודי, שבשפתו הוא כותב את המאמר. כך, לכל אורך המאמר לא מוזכרת כלל העובדה שאחת ממטרות המצעד היא לחבר בין הומואים יהודים ולסביות יהודיות לבין ערבים פלסטינים, הומואים ולסביות. גם לא מוזכרת העובדה שבמרחק חצי שעה נסיעה מתל אביב, הומואים ולסביות נרדפים עד חרמה, מעונים, נרצחים ונאלצים לנוס אל תוך ישראל בכדי לבקש מקלט מדיני.
 
חנין גם לא מזכיר בקשות של הומואים מהרשות הפלסטינית למקלט מדיני בישראל. עבורו הם אינם קיימים. "אחרי שהימין הישראלי תמך בתיקון הגזעני לחוק האזרחות (2003), השולל מערבים אזרחי ישראל את זכותם להינשא לפלסטיניות תושבות השטחים ולהקים משפחה, אך הגיוני מבחינתו שהצעד הבא יהיה שלילת זכות קיומן של משפחות אחרות, למשל, משפחות חד-מיניות", הוא כותב.
 
ומה עם הומואים פלסטינים שרוצים לחיות בשקט עם בני זוגם? מה לגבי הומוסקסואלים פלסטינים אשר אינם יכולים לחיות בזוגיות שלווה מבלי שירדפו אחריהם ויאיימו להורגם אם לא יחליטו לחזור בהם ממנהגם הרע? על זה חנין לא מדבר. זה טאבו.

צביעות וציניות

הפוליטיקה הקומוניסטית של צביעות ביחס לזכויות אדם איננה דבר חדש. בשעתו, כשהקומוניסטים בישראל תמכו (בדין) בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ולחיסול הכיבוש, הם שתקו נוכח הדיכוי ההולך וגובר בברית המועצות. הם תמכו בפלישה לצ'כוסלובקיה ולהונגריה, הם צידדו בדיכוי תנועת "סולידריות" בפולין, הם תמכו בדיקטטורה הרצחנית של צ'אושסקו ברומניה ולא הזילו דמעה על הטבח בככר טיינמאן. כאשר עמד המשטר הסטליניסטי להתפרק, המפלגה הקומוניסטית הישראלית עמדה לצד קומץ הביורוקרטים שחוללו את הפיכת-הנגד בתגובה לפרסטרויקה ולגלסנוסט של גורבצ'וב.
 
אולם ההיסטוריה של הצביעות הקומוניסטית איננה נגמרת בגורבצ'וב. האם מישהו שמע את הקומוניסטים מגנה את תוקפנות החיזבאללה ומשלוח מאות טילים אל עבר ערי ישראל? בשעה שהם דורשים – בצדק! – את הפסקת המלחמה בצפון ופגיעת ישראל בעם הלבנוני החף מפשע, האם מישהו שמע אותם תובעים מהחיזבאללה להתפרק מנשקו ולהכיר בממשלת לבנון הריבונית?
 
יפה שח"כ חנין, איש מוכשר ורב-פעלים אותו אני מכיר עוד מימי חברותי במפלגה הקומוניסטית (לכל אדם יש פגמים בעברו, מה לעשות) מטיף בזכות מצעד גאווה בירושלים. מדוע שלא יטיף לכך, בשפה הערבית, מעל דפי ביטאון מפלגתו, "אל-אתיחאד"? ומדוע שלא ידבר על הבעיה של הומוסקסואליות בחברה הערבית וינסה לעורר רב-שיח במפלגתו-שלו?

"דיברו איתי בשתי שפות"

במרץ 1979, כאשר ביקר הנשיא קרטר בכנסת בירושלים, נפגשו איסר הראל, שהיה במשך שנים ארוכות ראש הש"ב, את מי שהיה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית, ח"כ לשעבר שמואל מיקוניס. מפלגתו של מיקוניס התפוגגה לאחר שהתפלגה בשנת 1965, כאשר מאיר וילנר ותופיק טובי הקימו את רק"ח. 

שמואל מיקוניס

כשהעיר איסר הראל הערה למיקוניס על התנהגות הקומוניסטים בהווה, ענה לו מיקוניס:
 
"אל תקרא להם קומוניסטים. הם רק"ח. ורק"ח זה כמו הליגה לשחרור לאומי בתקופת מלחמת העצמאות, כאשר הקומוניסטים הערבים פרשו מן הקומוניזם והצטרפו למופתי. מוסקבה דיברה אז בשתי שפות: בשפה אחת דיברה איתי ובשפה אחרת עם תופיק טובי".
 
גם היום, מסתבר, מדברים הקומוניסטים בשתי שפות.
 
* מצוטט אצל איסר הראל (1987). ריגול סובייטי – קומוניזם בארץ-ישראל. עמ' 238. הוצאת "עידנים", ספרי "ידיעות אחרונות"

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מצעד הגאווה: שתי שפות, צביעות אחת

  1. דוגמא קטנה: אם היית טורח להיכנס לאתר חד"ש, היית רואה בעמוד הכניסה "די להרג ולהרס בלבנון, בעזה ובישראל!"
    שים לב, בישראל. כן כן, חד"ש מגנה את ההתקפות על ישראל.
    האם אתה קורא את אל אתיחאד באופן קבוע? האם אתה יודע שלא דובר שם על זכויות להט"ב? אם כן, אני מתנצל מראש. אבל קשה לי להאמין.

  2. הזוי למדי. אני מבין שיש לך תחביב כזה, לתקוף את אלה שחושבים כמוך, בטענה שחסר להם עוד מילימטר בטיעון כדי להיות ממש ממש כמוך. זו רשימה שניה שלך שאני רואה שמתלהמת ותוקפת את המטרה הכי פחות סבירה. הלו, אנחנו מדברים על דב חנין, האיש, עמדותיו ומעשיו ידועים היטב ולא מהיום, קשה לי להאמין שאינך מכיר את פועלו ובקיצור מה אתה רוצה מחיינו? גמרת כבר להילחם את כל המלחמות הצודקות שאתה מתפנה לזרוק בוץ על כל היתר?

  3. מסכים איתך עם הביקורת על הצביעות הקומוניסטית. מצד שני מסכים גם עם המגיב השני. בסך הכל חנין עשה משהו חיובי במאמר שלו, אז למה לרדת דוקא עליו?

  4. בבחירות הקודמות, עת התלבטתי לאיזו מפלגה להצביע, גלשתי לאתר של חד"ש ועיינתי במצע שלהם. הימים היו ימי טרום מלחמת לבנון השנייה, ואני חשבתי לתומי שהקומוניזם על צביעותו הידועה פס מהעולם ובסך הכל מדובר במפלגה שרוצה (כמוני) להחיל את הדמוקרטיה הישראלית על כל תושביה ולהביא קץ לכיבוש. עם זאת, עניין אותי לדעת מה עמדתה בנוגע להומוסקסואלים (כמוני), שהרי החברה הערבית אינה ידועה ביחסה הסובלני כלפי החריגים מינית. הגרסה העברית של המצע ציינה במפורש את תמיכתה בשיוויון זכויות לנושכי הכריות, ואני ביחד עם עוד כעשרים איש ואשה בעיר מגורי שלשלתי את הפתק האמור לקלפי. אף על פי כן, תמיד סקרן אותי לדעת מה המצע הערבי של חד"ש אומר בנידון: האם יש התאמה מלאה בין שתי הגרסאות, או שהאחת משמיטה פרטים מסוימים. ברור שכמעט כל הערבים בישראל דוברים עברית ברמה מספקת לקרוא את המצע בשתי גרסאותיו, אבל בכל זאת הייתי שמח לו מישהו היה חוקר את העניין.

  5. רק לקהילה הגאה יש בייצים 🙂 לדחוף את המדינה הזו למקום טוב של שלום, אופטימות, הבנה ואהבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s