עוד

עיתונאי החצר מציג: הדרך להדחת אולמרט

אהוד אולמרט לומד בתקופה הקרובה לקח חשוב: כיצד נראה אדם, בפרט שר או ראש ממשלה, אשר סר חינו בעיני האליטות. 

אולמרט לומד את הלקח שלמד בזמנו עמיר פרץ, אשר הגיע לכורסת יושב ראש מפלגת העבודה וצפה בעיניים כלות בנטישת האליטות הוותיקות של הקיבוצים, עסקני מפלגה שונים, בעלי הון ומקורביהם, אנשי צבא שהורידו את מדיהם, עיתונאים ועוד.
 
את הלקח הזה מלמד את אולמרט העיתונאי דן מרגלית.
 
מאז תום מלחמת לבנון השנייה, מקפיד מרגלית – בטוריו ב"מעריב" ובהתבטאויותיו בערוץ 10 – לעשות כל שביכולתו על מנת לתרום למאמץ מימין להדיח את אולמרט. ואם לא להדיחו, למרר את חייו כהוגן עד שיגיד כי אינו יכול עוד ויפרוש לעשות לביתו.
 
כך, מרגלית מקפיד להבהיר לקוראיו עד כמה ממשלת ישראל הנוכחית היא מחדל של ממש: בטור שפרסם ב-30 בספטמבר שיבח העיתונאי הנכבד את מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה הנוכחי, אשר פועל מתחילת כהונתו לקיצור ימיה של ממשלת אולמרט באמצעות פרשת הנדל"ן המטופשת, בה מתעסקת התקשורת ללא הרף. ב-16 לאוגוסט תקף מרגלית את ההחלטה להקים ועדת חקירה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, כשהוא מפרסם סקופ בלעדי, אשר זכה לשתי דקות תהילה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10:
 
"בכהנו כנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוציא [וינוגרד] צו מניעה שאסר על העיתונאי אריה אבנרי לפרסם ביוגרפיה ביקורתית על מעללי חבר הכנסת אברהם שפירא. במה שנראה כפגיעה בדמוקרטיה קבע כי הספר לא יראה אור מחשש להוצאת שם רע לעתיד. מין דיקטטורה שיפוטית מראש במקום להניח להליך להתנהל כסדרו, כשהעיתונאי המפרסם מסתכן בתביעת דיבה". סקופ היסטרי. הלא מה יותר רלבנטי מאשר אברהם שפירא על מנת לערער את אמינות השופט וינוגרד?

סקופ היסטרי. מרגלית

באותו טור מבהיר מרגלית, למען הסר ספק, כי "אינני בעד ועדת חקירה. דן חלוץ, אהוד אולמרט ועמיר פרץ – בסדר זה של הדברים – צריכים להיפרד מתפקידיהם הרמים, והשאר חייב להימסר לתחקירים מקצועיים בצה"ל". כבדרך אגב, הוא גם משבח את אהוד ברק על מנהיגותו, סונט באריאל שרון על מחדליו ומלטף את הימין הכתום, בקריצה לבנימין נתניהו. הלא עיתונאי חצר יודעים את מלאכתם נאמנה.
 
אם נחזור לחודש ספטמבר, נגלה את תוכניתו של מרגלית לכינונו מחדש של השלטון במדינת ישראל. הוא כותב במאמר שפרסם ב"מעריב" ב-9 לספטמבר כי "אהוד ברק, משה (בוגי) יעלון או דן מרידור צריכים למצוא את עצמם במשרד הביטחון כשפרץ עוסק בתקציב רציני לשיקום הצפון. להערכתי מינוי ברק לא יגרום לפרישת העבודה מהקואליציה. אולי רק חלק מסיעתה. אבל גם אם תעדיף לצאת – לא אלמנה הממשלה. רק חבוטה. אביגדור ליברמן הוא חלופה טובה".
 
מרגלית גורס כי "חובה גם להזמין לממשלה את בנימין נתניהו. הוא הבכיר האחרון בישראל שניהל מדיניות כואבת על יסוד תפיסת עולם, שילם מחיר אישי כבד ומילא את קופת המדינה ב13- מיליארד שקל… אחר כך יבחר שר הביטחון ברמטכ"ל מבין המועמדים הטבעיים גבי אשכנזי, עמירם לוין ומשה קפלינסקי, ולפחות בתחום הצבאי תהיה התחלה של תזוזה ראויה".
 
יען כי העיתונאי איננו צריך לעסוק בעיתונאות, דהיינו בתחקירים רציניים, בפובליציסטיקה, בפרסום מאמרים המבוססים על יידע ולא משאלות-לב בלבד; העיתונאי החדש, אליבא דמרגלית, הוא לא רק עיתונאי החצר בהווה – אלא גם עיתונאי החצר לעתיד.
 
רעיון העוועים של הקמת ממשלה חדשה בעלת שלוש צלעות – אהוד ברק בביטחון, בנימין נתניהו באוצר ואביגדור ליברמן בביטחון הפנים – איננו יציר-כפיו של מרגלית בלבד. למען האמת, את האיום הזה על אנשי מפלגת העבודה הטילו הספינולוגים, יועצי התקשורת ואנשי "פורום החווה" לשעבר של "קדימה". אלא מה? בספינים קשה מאוד לשלוט, בפרט כשהם נורים אל החלל מבלי לחשוב יותר מדי.

עיתונאי החצר תובעים הפיכה

הרעיון של צירוף נתניהו וליברמן לממשלה הוא לא רק אימת אנשי "העבודה", אלא גם אימת "קדימה". כל מי שקורא סקרים יודע כי בחירות חדשות תחזרנה את הליכוד לשלטון, תרסקנה את "קדימה" ו"העבודה" ותכוננה ממשלת ימין לאומנית-קפיטליסטית עם נטייה פשיסטית מובהקת. נתניהו כשר האוצר וליברמן כשר הביטחון (קשה להבין איך ברק הכושל נכנס לתמונה) הם לא רק סימן-מבשר למות האג'נדה החברתית ותוכניות לפיתרון מדיני של הסכסוך עם הפלסטינים, אלא גם שינוי מהותי באופייה של מדינת ישראל: ישראל לאומנית קיצונית, הנתמכת על-ידי ארה"ב, ניאו-שמרנית, קפיטליסטית להחריד; מדינה המפריטה עצמה לדעת, הפוגעת בבית המשפט העליון, מחסלת את ההשכלה הגבוהה והופכת לבבואת הממשל האמריקני בראשות הנשיא בוש הבן.

האלטרנטיבה של מרגלית

מכאן שהדבק המאחד את שני צירי הממשלה הנוכחית, העבודה וקדימה, הוא בעיקר הפחד הגדול מפני ממשל נתניהו-ליברמן, הנתמך על-ידי הכתומים. לא צריך להיות חכם גדול במיוחד על מנת להבין שליברמן הוא פשיזם מובהק ונתניהו הוא שמרנות חדשה, וביחד הם מתכון לאסון אמיתי.
 
אלא שמקדמי האג'נדה של הפלת הממשלה, כינון ממשלת ימין ניאו-שמרנית וטיהור השלטון מכל זכר לממשלת העבודה-קדימה הם מרגלית וחבריו. ב"מעריב" של סוף השבוע כותב מרגלית:
 
"אולמרט יכול להציל משהו מזה אם יתבונן במאגר המנוסים הכולל את יוסי ביילין, אהוד ברק, משה (בוגי) יעלון, אביגדור ליברמן, דן מרידור ובנימין נתניהו, ויבקש כמה מהם להצטרף לממשלתו. מקורביו אומרים שהוא יודע, אבל קשה לו ומסוכן לשלמות ממשלתו. קשה? מסוכן למבנה הפוליטי? אז מה? צריך לדעת לקחת סיכונים".
 
דן מרידור ויוסי ביילין משמשים עלי תאנה להמשך תמיכתו הציבורית של מרגלית במהלך לחיסול הממשלה במתכונתה הנוכחית, ויצירת התשתית להפיכה של ממש. הוא יודע היטב על מה מדברים "מקורבי אולמרט" כשהם מנסים לשכנעו כי מדובר במהלך "מסוכן למבנה הפוליטי". נתניהו וליברמן הם לא קואליציה חדשה אלא שלטון חדש. הם מבשרים ממשל פוליטי חדש, עם אג'נדה ניאו-שמרנית חדשה ונטיות פשיסטיות ברורות. מעל דפי העיתון השני בגודלו במדינה, מרגלית מטיף לשינוי המשטר בישראל.
 
מי שקרא את דבריו במאמר בסוף השבוע, לא יכול שלא לחייך כיצד העיתונאי תומך ההתנתקות מדבר כנגד  "עקירת יהודים מבתיהם ביישובים חוקיים", מכנה את ההתנחלות קדומים "ערש התרבות היהודית", מגדיר את פינוי ההתנחלויות כ"גזענות פלשתינית".
 
עיתונאי החצר יודעים היטב לשנות את עורם, בפרט כשברור להם מי ישלוט בחצר הבאה. הם אף עושים כל מאמץ על מנת לזרז את השינוי ההולך וקרב, מתאימים את הלקסיקון. פינוי? עקירה. התנחלות? ערש התרבות היהודית. התכנסות? גזענות פלשתינית.
 
לזכותו של מרגלית ייאמר כי במהלך השנה האחרונה ניהל פלירט גדול עם הימין, אולי מתוך תחושה פנימית שדברים עלולים להשתנות. פלירט עם הימין – וקריצה לשמאל: הוא הבין ללב המתנחלים, דיבר בשפתם, קרא להתפטרות ממשלת שרון, תמך בהתנתקות, הטיף לפינוי יישובים, דיבר בעד הסכם ז'נבה וחלוקת הארץ. עם עמדות כאלה, עיתונאי חצר לעולם לא יוכל להפסיד את תפקידו.
 
הלא אם ליוסי ביילין מותר להסתחבק עם אביגדור ליברמן, מדוע שעיתונאי החצר לא יתקין תבשיל נאה שיורכב מעמדות פוליטיות אקלקטיות, אשר יתחמם על אש נמוכה פן יקדיח?
 
הלא, כפי שהכל יודעים, החצרות בישראל מתחלפות במהירות, אולם עיתונאיהן נשארים לנצח. כמעט כמו שמעון פרס.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “עיתונאי החצר מציג: הדרך להדחת אולמרט

  1. שאתה מתאר במאמרך?
    מה קדימה,האבודה,אולמרט,פרץ,הרשזון והאחרים עשו כלכלית-חברתית,כדי למנוע את עליית ביבי וליברמן לשילטון?
    NADA .
    הם המשיכו את אותו הקו הקלקלי-חברתי שהתוו הליכוד,שרון,ביבי,ו18 המשפחות.
    מי עזב את ישובי הצפון והאזרחים לגורלם?

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3289034,00.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3283180,00.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304207,00.html

    השבוע בו מתה העבודה
    אבל שריה של מפלגת העבודה התנהגו בהצבעת התקציב כמי שבאו לסדר צ'יק-צ'ק איזה עניין מטריד ומאוד לא נעים, שצריך להיפטר ממנו במהירות. משהו כמו ביקור אצל רופא שיניים: לבוא, לסתום ולשכוח, רק שכבר נהיה אחרי זה. הם לא ביקשו ולא קיבלו מינימום הגון של זמן להתעמק בהצעות התקציב של האוצר, לא התאמצו להציג חלופות מושכלות למדיניות, לא טרחו אפילו להעמיד פני כועסים על סדר העדיפויות החברתי הימני המשתקף בתקציב. הסתפקו בתוספות של כמה עשרות מילוני שקלים למשרד זה ואחר (אפילו שרי קדימה קיבלו תוספות שמנות יותר), מבלי שיהיה לרובם מושג קלוש שבקלושים מהו באמת סך כל ההוצאה שתעמוד לרשותם בשנה הבאה. ואחר-כך הצביעו. והחבר עמיר פרץ? השיג ניצחון משלו: תוספת של 15 שקלים לחודש לשכר מינימום החל מינואר 2008. בהצבעה הסופית, פרץ שיחק ברוגז ונמנע. בכך הגיעה אומנות ההימנעות של העבודה לשיאים חדשים.

    אותו התקציב נשאר.אותן הגזרות,ואף יותר,לאחר המלחמה.סליחה,"המערכה".

    אז שיפלו,ומצידי שכוווווווולם ,כולל המדינה המושחתת הזו,ישרפו.

  2. מאמר מאלף מסוגו. אני רק שואל את עצמי אם תהפוכות-דיעותיו של מרגלית ראויות לטור נפרד. האין כמעט כל בעלי הטורים מרשים לעצמם תהפוכות מעין אלה, בהתאם לשינויים במזג האוויר ובהסתמך על זכרונו הקצר של הציבור? בכל אופן, חומר למחשבה, מנוסח היטב, מטריד

  3. אני מתקשה להזדהות עם להט פוליטיקאי שכזה, אבל עניינית הסכמתי עם רוב רשימתך.
    הביטוי "עיתונאי חצר" הוא כבר יותר מדי משומש לגביו, ואם אתה-עצמך לא רוצה להיות "עיתונאי חצר" אז עליך לדרוש מעצמך להיות יצירתי קודם-כל בשפה, כסטודנט לפילוסופיה למדת כבר במבוא-שנה-א' שהכל טמון בשפה. אם לא היה עכשיו משהו טוב ב"קול המוזיקה" אז הייתי מנתח לך איך הביטוי המשומש-לגביו הזה הוא בעוכרי כל רשימתך, לא איפשר לך להמריא.

  4. כשקראתי את הציטוט שהבאת "…יעלון או דן…", לשבריר שניה חשבתי שהוא הציע את יעל דן, שדרנית שעולה עליו בהרבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s