"פרישה ממפלגת העבודה תסייע לליברמן" / פרופ' דני גוטווין

ההתפתחויות האחרונות במפלגת העבודה והסכמת יו"ר המפלגה, עמיר פרץ, הביאו גם את כותב שורות אלה לכדי מבוכה גדולה. שוחחתי הערב עם פרופ' דני גוטווין, מהפעילים הבולטים במפלגה ומרצה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, בכדי לקבל פרספקטיבה נוספת על המתרחש במפלגה ועל המשך המאבק הסוציאל-דמוקרטי.
 
פרופ' גוטווין, איך אתה רואה את התנהלות העניינים, הן מהפריזמה של פעיל במפלגת העבודה והן מנקודת הראות של איש אקדמיה העוסק בתנועת העבודה הישראלית?
 
"ברור שהמהלך שמוביל עמיר פרץ למען הישארות בממשלה אחרי כניסת אביגדור ליברמן עומדת בניגוד לכל מה שמפלגת העבודה הבטיחה בבחירות האחרונות. השאלה במובן הרחב יותר היא מה עמדתנו כלפי הפוליטיקה. ברור שמהותה של פוליטיקה היא מאבק. אחד הניצחונות הגדולים של הפוסט-מודרניזם הוא טשטוש האלטרנטיבות הקיימות, וכאשר מטשטשים אותן, אין על מה להיאבק. זה מה שקורה כשהכל הופך למותגים: כשמותג אחד מאכזב מחפשים אחרים".

"מאבקים, לא מותגים". פרופ' גוטווין

ומה אתה מציע כחלופה?
 
"תראה, מאחר שהיסודות הסוציאל-דמוקרטיים במפלגת העבודה חידדו את האלטרנטיבה הסוציאל-דמוקרטית, המסקנה ההכרחית מכך היא המשך המאבק בתוך מפלגת העבודה בכדי להשלים בתוכה את מה שאני מגדיר כ'מהלך הסוציאל-דמוקרטי'. כחלק ממהלך הזה, יש להיאבק למען פרישה מיידית מהשותפות עם הפשיזם הישראלי.
 
"העניין הוא שהעמדה הפוליטית דוחה את תפיסת המותגים. תפיסת המותגים עם המפלגה מביאה לכך שאנשים בעלי מודעות פוליטית כזו או אחרת אומרים בלבם, 'אני רץ לחפש את המותג החלופי'. זו גישה א-פוליטית. גישה פוליטית סבורה כי הזירה המפלגתית היא זירת מאבק חשובה. הגישה המותגית היא גישה שסותרת את עצם רעיון המאבק".
 
ואיזה מאבק אתה רואה לנגד עיניך?
 
"ברור שמתוך תפיסת הסוציאל-דמוקרטיה כחלופה שנאבקת על מקומה במפלגת העבודה, ומתוך התפיסה של הפוליטיקה כדרך ליצירה של צורת מאבק בשלטון ההפרטה ובאידיאולוגיות שלו, המסקנה היא להמשיך לנהל את המאבק. בלשון פשוטה, לבנות את האלטרנטיבה מבלי לזהותה עם שמות.
 
הצורך לזהות דרכים פוליטיות עם שמות הוא נגזרת של השפעת תרבות הצריכה והמותגים. מה שעושים סוציאל-דמוקרטים הוא להיאבק על מפלגת העבודה מבלי להגדיר את המאבק כרגע סביב שמות מוגדרים. יבוא לכך הזמן".
 
יש לא מעט חברי מפלגה שמהרהרים על פרישה ממנה…
 
"צריך לדאוג שחברים יעשו ההיפך מהרהורי פרישה. למשל, צריך להביא להצטרפות מסיבית של אנשים המזוהים עם הסוציאל-דמוקרטיה על מנת לעשות את ההכרעה בבחירות הפנימיות במפלגה. יש להפוך את הקושי שנוצר מבעיה להזדמנות. מהלכי פרישה משקפים התכנסות אל תוך מעטפת הדכדוך הפוסט-מודרני מחד, ומתן ניצחון לפשיזם מאידך. למפגש הקצוות הזה אסור להיכנע. הלא תולדותיה של הסוציאל-דמוקרטיה  הם תולדות מאבקים פנים-מפלגתיים".
 
אתה מתחרט על בחירתך בעמיר פרץ?
 
"הבחירה בפרץ מול שמעון פרס בפריימריס היתה נכונה. פרץ הוביל מהלך שיצר את המומנטום הסוציאל-דמוקרטי במפלגת העבודה. לכן התמיכה בו היתה נכונה. זה היה נכון באותה מידה שההתנגדות לדרכו נכונה עכשיו. מאחר שאנו לא עוסקים בפולחן אישיות ובהערצת מנהיגים אלא בבירור דרכים, יש לעסוק עכשיו בדרך ולהיאבק עליה בתוך המפלגה ומחוץ לה. כאשר יגיע הרגע, תהיה האפשרות לערוך את הבחירות הפרסונליות. ודאי שאין להתבלבל ולהפוך את הממד האישי לממד המרכזי, עם כל הקושי ולמרות שהאכזבה היא ברורה. האכזבה היא יועץ רע, ובמצב הנוכחי של החברה הישראלית, לסוציאל-דמוקרטים אין את המותרות לאכזבה מאיש זה או אחר".

"הבחירה היתה נכונה". פרץ

מה תאמר לאלה שמאסו במפלגה?
 
"אם אנחנו מוותרים על ייצור אלטרנטיבה בתוך המפלגת העבודה, אני רואה בכך שיתוף פעולה עם המהלך של הצטרפות ליברמן. אף על פי שהההצטרפות לממשלה ונטישת המאבק בתוך המפלגה נראים כהפכים, הם פנים שונים של אותו דבר. זאב שטרנהל אמר שהפשיזם אינו שמאל ואינו ימין ויכול להתחפש לשניהם. ברגע שאתה לא יוצר את המאבק בתוך המפלגה, נטשת את המאבק בכללותו. זו הסיטואציה כרגע. אני חושב שזה לא הזמן לפרוש. המומנטום הסוציאל-דמוקרטי הביא למפלגה מספיק אנשים שינהלו מאבק ושיכולים להכריע אותו. צריך לארגן אופוזיציה שיטתית ועקרונית בתוך המפלגה. בפרט משום שהשותפות בין מפלגת העבודה לבין ממשלת אולמרט-ליברמן רעועה עוד לפני שנכרתה, פרישה ממפלגת העבודה תקטין את יכולת המאבק בליברמן".

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “"פרישה ממפלגת העבודה תסייע לליברמן" / פרופ' דני גוטווין

  1. תודה לדני גוטווין על האמירה הבהירה והנכונה. מפלגת העבודה היא המקום לעשות ולהיאבק, וגם המקום להשיג את הכוח כדי לבצע שינוי במדינה.

    אפשר להבין את האכזבה והכעס, אבל אסור לעשות צעד נמהר של נטישה. צעד דומה הוא ניסיון להקים סיעה חדשה – לידיעת כולנו, זה דבר קשה מאוד. בהשוואה לאפשרויות הפעולה מתוך מפלגת העבודה, סיעה חדשה מביאה איתה קשיים חדשים, וגדולים מאוד.

  2. להיות בקואליציה עם מישהו, אומר שמקבלים אותו בתור שותף, ושאפשר להסכים איתו על מדיניות.

    זה לא המצב לגבי ליברמן – שהוא גזען וכוחני במידה שמסכנת את הדמוקרטיה וגם ימני-כלכלי קיצוני. יש בו כל מה שהיינו רוצים לדחות ולהחליש.

    ההשוואה בין המפלגה לממשלה נשמעת לי מופרכת, אבל אשתדל להשיב לענין:

    1. בינתיים העבודה איננה נאבקת על עקרונותיה בממשלה. בקווי היסוד לא קיבלנו כלום, והתקציב לשנת 2007 מאיים להיות גרוע כקודמיו. ואם ניחלש עוד יותר בגלל צירוף ליברמן, איך אפשר לטעון בתום לב שנשארים כדי "להיאבק"?

    2. קואליציה היא הסכמה זמנית בהגדרתה. מפלגה היא משהו הרבה יותר קבוע.

    3. במפלגת העבודה יש מחלוקות, אבל אין מחנות שהם מוקצים מבחינתי (כמו ליברמן).

    אגב, הלינק ממש לא נראה קשור לנושא…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s