גווילים שרופים: מגלים מחדש את הרקולניאום

אחד החיבורים המרתקים שבין מדע ללימודים קלאסיים קורם עור וגידים בשנים האחרונות הודות לשיתוף פעולה בין מיטב המוחות שבקרב הקלאסיקנים באירופה ובארה"ב: פפירוסים שגילם מתוארך באלפיים שנה לערך, אשר חלקם נכתבו על-ידי פילוסוף אפיקוראי מהמאה הראשונה לפני הספירה, אבדו במהלך התפרצות הר געש אשר הרס את הערים העתיקות של פומפיי והרקולניאום.

שש מגילות שרופות מהרקולניאום

באמצעות חפירות שנערכו במהלך המאה השמונה, המגילות הוצאו ממקום קבורתן (לפני כ-1,700 שנה). לאחר שבמהלך עשרות רבות של שנים לא ניתן היה לקרוא את הכתוב במגילות ולהוציא מהדורות ביקורתיות, הצליח צוות של חוקרים לקרוא את המגילות בזכות טכנולוגיה חדשה שפותחה. פרופ' דייויד בלנק מהפקולטה ללימודים קלאסיים ב-UCLA, פרופ' ריצ'ארד ג'נקו מ-UCL בלונדון ופרופסור דירק אובינק מאוניברסיטת אוקספורד שופכים אור במהלך השנים האחרונות על תוכן אותם הפפירוסים.
 
הפרויקט, שנקרא "פרוייקט פילודמוס", מבקש לחקור את כתבי פילוסוף ומשורר בן המאה הראשונה לפנה"ס, אשר הזדהה עם הפילוסופיה האפיקוראית. פילודמוס הגיע מהעיר גדרה אשר בסוריה. ג'אנקו גורס כי "פילודמוס הוא למעשה המקור היחיד שיש ברשותנו על שירה וביקורת הספרות משלוש מאות השנים שחלפו עד זמנו של ישו, ואלו היו מאות חשובות ביותר". את המסמכים, לפי בלאנק, ניתן להשוות למגילות ים המלח מבחינת התובנות שהם מספקים על העולם העתיק.

"שרופות וקשות לפענוח"

בשנות החמישים של המאה השמונה עשרה, חפירות שנעשו באפר של הרקולניאום ופומפיי ביקשו לגלות אוצרות תרבות באיזור מפרץ נאפולי. בחפירות נגלתה ספרייה ובה כ-1,500 מגילות. הספרייה נמצאה בווילה אשר כוסתה בטונות של בוץ וולקאני דמוי-בטון בעומק  של כ-20 מטרים.

"המגילות היו במצב נוראי", מספר בלאנק. "הן היו שרופות, ניזוקות, קשות לפענוח, כאשר מרבית השכבות החיצוניות תקועות יחדיו. כאשר המגילות נפתחו מחדש, אנשים חשבו בתחילה שהן גושי פחם ולא הבינו איך להפרידן". משום שהיה קשה לפתוח את המגילות, הן נחתכו בסכין במאה השמונה עשרה ופרגמנטים רבים נשמטו. בלאנק מסביר כי מטרת פירוש הטקסטים היא "בוגדנית" לאור מצבם העגום.

"טקסט בוגדני"

"הטקסטים לא נערכו כהלכה במשך מאתיים השניים האחרונות", אומר ג'אנקו. "עד לאחרונה, חלקים רבים פורסמו, בין אם בסדר הפוך, או שללא סדר בכלל. אנשים ראו בם מה שהם רצו לראות".
 
עד לשנות השמונים, קשה היה להבין כיצד לסדר את הפרגמנטים בסדר הנכון. חוקרים הסתמכו על תמונות, צילומים וציורים בני המאה השמונה עשרה של הטקסטים. הטקסטים עצמם, אגב, מצויים בספרייה הלאומית בנאפולי. הפרויקט יצא לדרך לאחר שקיבל מימון נכבד מהקרן הלאומית למדעי הרוח (National Endowment for the Humanities) בארצות הברית.
 
לפי הערכות צוות החוקרים, בו נוטלים חלק קלאסיקנים מאוניברסיטאות קולומביה, מרילנד, מישיגן, טקסס, לונדון ו-UCLA, ניתן להרכיב מחדש רק 60 אחוז מהמגילות. עם זאת, ברחבי העולם עובדים קלאסיקנים נוספים על טקסטים אחרים שנתגלו בהרקולניאום.
 
פילודמוס עצמו, שהיה משורר אשר נודע בזכות האפיגרמות שלו, כתב על שירה, מוסיקה ורטוריקה. יצוין שהאפיקוראים לא עטו על שירה כמוצאי שלל רב וראו בה בזבוז זמן. פילודמוס עצמו התנגד לרעיון הקדשת זמן רבה לשירה וללימודה משום שסבר כי הדבר מסיח את הדעת מחיפוש אחר שלוות הנפש, המהווה המטרה האמיתית בחיים.
 
מה היה חושב פילודמוס עצמו על העבודה האינטנסיבית של בניית כתביו מחדש? "הוא בהחלט לא היה מאשר את עבודתנו", אומר פרופ' בלאנק.
 
מאמר זה מתבסס על אתר "פרוייקט פילודמוס"

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “גווילים שרופים: מגלים מחדש את הרקולניאום

  1. הכוונה היתה שמדובר בערים שהוחרבו ואינן קיימות עוד.

    לכרמית, חלק מהטקסטים יצאו וחלק יוצאים עם תרגום לאנגלית. ניתן להשיג כמה ספרים בספריות האוניברסיטאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s