דקארט על הכוונת של "רסלינג"

 רשימה זו מתפרסמת בבלוג "מותר הרוח" לפי בקשתה של הגב' נחמה אדרת
 
כמנויה לרשימת התפוצה של הוצאת "רסלינג", אני מביטה בקנאה בסדרת התרגומים שמבקשת הוצאה זו להוציא לאור. מסתבר שרשימת המומחים בארץ לפילוסופיה היא כה גדולה, עד שב"רסלינג" מצאו מומחה שיתרגם לא רק את הרצאות אריסטו אלא גם כמה מהחשובים שבכתבי הפילוסופים הגדולים של התקופה המודרנית והמודרנית המוקדמת. למשל, הפילוסוף הקרטזיאני ניקולה מלבראנש, זכה לטיפול מיוחד: כותרת ספרו "החיפוש אחר אמת", או בצרפתית De la recherche de la vérité, תורגמה על ידי אנשי "רסלינג" כ"חקר האמת".
 
התרגום הנפוץ לספרו לשפה האנגלית, שנעשה על ידי פרופסור תומס לנון – מחשובי העוסקים בפילוסופיה מודרנית מוקדמת – מתרגם את שם הספר כ"חיפוש אחר אמת" (The Search After Truth). אולם נניח לזוטות סגנוניות מעין אלה, היות שניתן לתרגם את הכותרת גם לפי בחירת "רסלינג", והרי לאנשי הוצאת הספרים של קיימברידג' יש, ככל הנראה, פחות ידיעה בעניין מאשר לאי-אלו מעמיתיהם הישראלים.
 
הערב זכיתי לקבל לדואר האלקטרוני שלי את הבשורה המשמחת שגם הפילוסוף רנה דקארט יקבל טיפול הולם, לספרו Les Passions de l'Ame. אנשי "רסלינג" תחת הכותרת "רגשות הנפש". כהקדמה לתרגום נכתב בהודעת "רסלינג":
 
"רגשות הנפש (1649) – המתורגם כאן לראשונה לעברית – הוא ספרו האחרון של רנה דקרט, אשר ראה אור מספר שבועות לפני מותו. בספר זה נבחנת ומעוצבת דמותו של האדם על סִפו של העידן המודרני. דקרט, אשר ידוע כפילוסוף שכלתני הדוגל בהעמדת העולם כולו על הסברים מתמטיים, מתמודד כאן עם מורכבותה של הנפש האנושית. צעד אחר צעד הוא מגדיר את הרגשות השונים ומעניק הסברים מדעיים על פי דרכו לסיבות היווצרותם ולתפקידם בחיי האדם, כל זאת במטרה להדריך את הקורא אל עבר החיים הטובים.
 
דקרט אינו דוגל בהכנעת הרגשות אלא שואף לגייס את הרגשות לטובתה של הפעילות התבונית האנושית. בעוד שבחיבוריו הפילוסופיים המוקדמים חיפש דקרט להדריך את השכל האנושי, הרי בספר זה הוא מציע דרך לרסן ולנתב את חיי הרגש ככלי הכרחי להפעלתה הנכונה של התבונה האנושית".
 
כאשר קראתי את התרגום למילה הצרפתית passion, כלומר "רגש" אליבא דהוצאת "רסלינג", תהיתי האם מתכוונים אנשי "רסלינג" לתרגומו של פרופסור ירמיהו יובל את המילה passion כ"ריגשה", או "ריגשה סבילה".  אולם אנשי "רסלינג" תרגמו את המילה passion כ"רגש", וזהו. לא פחות ולא יותר. ישאל קורא הפילוסופיה הבקיא, פחות או יותר, בספרות הפילוסופית ובמחקר: מה ייחודי בשימוש הפילוסופי במילה passion?

ביש מזל. דקארט

כפי שהיטיב להסביר יובל בבחירתו לתרגם passion כ"ריגשה סבילה", וכפי שהיטיבו לעשות מתרגמים רבים של כתבי מופת פילוסופיים אשר השתמשו במילה "היפעלות", אין זהות בין passion לבין emotion, או בין "היפעלות" לבין "רגש".
 
ההיפעלויות הן סבילות בנפש; כלומר, ההתנסות בהיפעלות תמיד נגרמת על-ידי מושא חיצוני לסובייקט. רגש, לעומת זאת, הוא אירוע פנימי המתרחש בתוך הנפש, בתוך הסובייקט. לכן, הרגש מיוצר על ידי הסובייקט בעוד שההיפעלות נסבלת על ידו.
 
כך, המקור האטימולוגי של המילה passion הוא הפועל הלטיני patior, שהוא פועל דפוננטי, כלומר פעיל במשמעותו אולם סביל או אמצעי במורפולוגיה שלו. לכן, כאשר דקארט מבקש לעסוק ב-passion, הוא לא עוסק ברגשות אלא בהיפעלויות או בסבילות (ריגשות סבילות).
 
זאת, ועוד: החיבור "היפעלויות הנפש" נכתב כניסיון לתת מענה פילוסופי לשאלותיה של הנסיכה אליזבת אודות הבעיה הפסיכו-פיסית. הוא מבחין במודע בין פעולות לבין היפעלויות, בין דברים התלויים ברצון לבין אלה שאינם תלויים בו. בשונה מהסטואים, למשל, דקארט ביקש לעסוק בשאלה הפסיכו-פיסית קודם כל מההיבט המטאפיסי והאפיסטמי, עם הקשר תיאולוגי נרחב, ולא מההיבט האתי של "החיים הטובים" או "החיים הראויים".
 
עוד לא עיינתי בתרגום "רסלינג" ל"היפעלויות הנפש" של דקארט. אני מקווה לפרסם רשימה נפרדת על התרגום, תוך עיון בטקסט הצרפתי. עם זאת, הציפייה לתרגום נאמן של ספרו של דקארט מתעטפת בספק ניכר נוכח אי-הדיוק בתרגום שמו של הספר.
 
איך כתב קיקרו?
 
Errare mehercule malo cum Platone quem tu quanti facias scio quam cum istis vera sentire
 
 
ובתרגום חופשי: חי הרקולס! אני מעדיף לטעות עם אפלטון, אותו אני יודע עד כמה אתה מעריך, מאשר להיות צודק בחברת אנשים כאלה.
 
נחמה אדרת, תל אביב

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “דקארט על הכוונת של "רסלינג"

  1. השלמות המוחלטת היא אי העשיה.
    ואני מאוד שמח לדעת שאתה מכוון לסטגנציה הזו, כי וודאי אחרי עשרות שנים של לימוד אקדמי מדוקדק אפשר יהיה להתפנות ולכתוב איזה משפט אחד או שניים.
    מעט אבל מדוייק.

    יחי דיכוי ההמונים.

  2. האם תרגום מדויק, המבוסס על לימוד של השפות והבנת מונחים פילוסופיים, הוא סטגנציה? האם כתיבה מתוך בורות, כפי שמראה הגב' נחמה אדרת, מצביעה על היעדר עשייה? מדוע אתה מצפה שהרופא שלך יהיה מומחה, ושתקרא דברים נכונים ככל האפשר בעיתון, אבל המתרגם והפילוסוף צריך להיוותר חובבן?

  3. חבל שלא מתברר למה עשו עורכי "רסלינג" כנבלה הזאת? האם זו טעות תמימה או שמא קונספירציה מכוונת מראש לדכא את האמת ורוח האדם? נא פרטו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s