הטשולנט של ירמיהו יובל

פרופ' ירמיהו יובל מהאוניברסיטה העברית וח"כ והשר לשעבר יאיר צבן, איש מפ"ם ומרצ, הוציאו חמישה כרכים של אנציקלופדיה המתקראת "זמן יהודי חדש, תרבות יהודית בעידן חילוני". בכתיבת המאמרים השתתפו 230 חוקרים מישראל ומחו"ל. עם עורכי המדורים נמנים ישראל ברטל, מנחם ברינקר, יוסף דן, שולמית וולקוב, דן מירון, חנן חבר ורוביק רוזנטל.
 
לפי כתבה שפורסמה ב"הארץ", האנציקלופדיה כוללת חמישה כרכים: הראשון מוקדש להגות, היסטוריה ואורחות חיים יהודיים; השני – לתנועות חברתיות, החברה הדתית ולשונות היהודים; השלישי מוקדש לספרויות ואמנויות; הכרך הרביעי ליחסי יהודים ולא-יהודים, תפוצות ומדינת ישראל; והכרך החמישי הוא אינדקס ורשימת מקורות. אפשר למצוא שם מאמרים על שנאה עצמית יהודית, התנ"ך בהוויה הישראלית, יהודים ורפואה, ספרות יידיש, המלחמה כפי שהיא משתקפת בספרות העברית, השואה בספרות הישראלית, אמנויות פלסטיות בישראל, תפקיד המוסיקה בחילון החברה הישראלית, קולנוע ישראלי, זמר עברי, ועוד.
 
בראיון שנתן ירמיהו יובל ל"הארץ", מסביר יובל את הצורך באנציקלופדיה שכזו. "במשך 200-250 שנה נוצרה חוויה חדשה בעם היהודי", אומר יובל, "הקיום היהודי נעשה רחב יותר מהדת היהודית. אנחנו חיים את החוויה החילונית, שהולידה עושר ומגוון של יצירה – בשפה, בשירה, בספרות, בחיי היום-יום, בפוליטיקה ובמוסדות החברתיים. לא נעשה שום ניסיון לכנס יחד בגוף ידע אחד את התהליכים שהולידה החילוניות ואת המוצרים התרבותיים שלה. אחת הסיבות היא שהתרבות היהודית החילונית היא תרבות בלי מרכז, בלי ספר קודש או סמכות הלכתית. אז אנחנו כונסים את התהליכים והמוצרים בעוד התהליך נמשך".

ירמיהו יובל

יובל הוא, לדעתי לפחות, אחד הפילוסופים החשובים והפוריים שהיו פה בשנים האחרונות. יסוד מפעלו הפילוסופי הוא חקר תורת-שפינוזה וביסוס הפילוסופיה של האימננטיות (הגדרת החיים כקיום מתמיד אך ורק בעולם הנוכחי וגזירת הערכים והעקרונות מתוך ראיית הקיום כאקסלוסיבי לעולם הנוכחי, היחיד בנמצא). יובל תירגם את ה"אתיקה" לשפינוזה תרגום מופתי מלטינית לעברית, ולא פלא שהפוסט-מודרניסטים של "מטעם" נזעקו כנגד תרגומו.
 
אלא שיובל מדבר על "חוויה חילונית", "קיום יהודי" שהוא "רחב יותר מהדת היהודית", "תרבות יהודית חילונית" חסרת מרכז או סמכות ערכית המכונסת בספרות כזו או אחרת. הוא לא טורח להסביר למה הוא מתכוון. מה יהודי בתרבות היהודית החילונית? מה יהודי בחוויה החילונית? מהו הדבר שרחב יותר מהדת היהודית ונשאר יהודי? ומה יהודי במכלול התרבות העברית שנוצרה בישראל במהלך הדורות האחרונים, תרבות המגדירה עצמה "חילונית"?
 
תרבות יהודית חילונית?

במשך מאות רבות של שנים, היהדות התבססה – על זרמיה ופלגיה – על קיום מצוות. קיום מצוות היה היסוד המאחד שליכד את אלה שהגדירו עצמם יהודים. המודרנה שהביאה את בשורת החילוניות ביקשה להציב אנטיתזה לעצם הרעיון של עם אשר לאומיותו ודתו מאוחדות בקיום היהדות. אין תימה שהרצל, באחת מהצעותיו הראשוניות לפיתרון השאלה היהודית, הציע ליהודים להתנצר בקתדרלה המרכזית של וינה. לצרפתים, לגרמנים, לבריטים ולאמריקאים לא היתה בעיה לחיות חיים מלאים מחוסרי דת, היות שההיסטוריה התרבותית שלהם לא התבססה על הדת הנוצרית כמוטיב מרכזי ויחיד. היהודים הצליחו להתקיים כעם שומר מצוות. לא היה להם תוכן אחר מלבד קיום המצוות.
 
יובל גורס "יצירה יהודית נוצרה על ידי יהודים, שבדרך כלל כותבים ליהודים אחרים, ומעסיקה אותם שאלת היהודיות שלהם". "התרבות היהודית בעידן החילוניות היא כל מה שיצרו יהודים שעברו את חוויית החילוניות ויצרו מתוכה. מה עושים עם יוצרים יהודים שפעלו בתרבות המערבית הכללית, לאו דווקא מתוך מחשבה יהודית? אלה היו מקרים גבוליים מבחינתנו. חשבנו שאם חוויה יהודית חילונית בכל זאת משתקפת בעבודתם, נזכיר אותם באנציקלופדיה. למשל, הסרטים של וודי אלן, הכתיבה של פרנץ קפקא, הציורים של מארק שאגאל וחיים סוטין. את היהודיות רואים בתוך הרקמה של היצירה".
 
שאלת היצירה היהודית וההתמודדות עם היהדות היא חשובה, אולם התמודדות זו כשלעצמה – בין אם ביצירות ספרותיות ובעין אם ביצירות קולנועיות ואמנותיות אחרות – איננה משקפת תוכן ערכי כשלעצמו. הקרע הפנימי שקיים בנפשם של יהודים חילונים איננו מהווה קרקע לגיבוש קורפוס ערכי של תוכן יהודי ייחודי, אלא מבטא את הקרע שבינם לבין היהדות כקורפוס היסטורי ברור שבמרכזו עבודת האל והחובות המוטלות על האדם ביחס לאל.
 
למשל, יובל טוען כי "גם טרוצקי ומארקס שייכים לתרבות היהודית. הם אמנם ברחו מהדת ומהלאום היהודי, אבל היה משהו בשאיפה שלהם לתקן את העולם, להתחבר לעולם המערבי המודרני רק דרך התיקון שלו, כי אי אפשר לקבל אותו כמו שהוא – זו שאיפה שמבטאת את הזרות של היהודים, את חוסר ההשלמה שלהם עם הסביבה הנוצרית, ובעיקר חזון משיחי יהודי מסוים".
 
הן טרוצקי ואת מארקס האמינו בהיטמעות היהודים בעמים אחרים. לא היה דבר יהודי בהגות שלהם, בניסיונם לברוא עולם חדש המבוסס על גאולת האדם מכבלי החברה בה הוא חי, ואולי גם מעצמו. העמדת האדם העובד (ולא האדם, בשונה מהומניסטים ליברלים) במרכז ההוויה הערכית היא זרה ליהדות: החלפת האל באדם והעמדתו ביסוד הערכים שביקשו מרקסיסטים – וליברלים ואנרכיסטים יהודים, דוגמת אמה גולדמן – היא מנוגדת לחלוטין לרעיון שהבריאה היא מעשה ידי האל ותכלית האדם התבוני הוא לעבוד את האל הבורא. תיקון החברה והעולם במסורת היהודית נובע מחקיקה שהתבססה על הכרה בערך האדם כברוא האל, כמקיים את מצוותיו וכמי שעומד מול בוראו מדי יום.
 
הנידוי של שפינוזה כמשל

יובל מביא כדוגמא את פרויד ומספר כי "פרויד אמר על עצמו שהוא יהודי ללא כל תואר נוסף, יהודי מעצם קיומו. הוא לא רצה להשלות את עצמו, וקיבל את עובדת קיומו היהודי".
 
יובלכי "גם אני רואה בעצמי יהודי אקזיסטנציאלי – יהודי ללא כל תואר נוסף, שהעולם החיצוני רואה בו יהודי והוא רואה בעצמו יהודי. על היהודיות האקזיסנטציאלית אפשר תמיד להוסיף דברים. אפשר לקבל על עצמך אמונה דתית, או רעיון לאומי, או לרצות להכיר את התרבות היהודית, או לתת לה ביטוי פוליטי ולעלות לישראל".
 
יובל ממשיך, למעשה, להימנע מדיון בשאלה החשובה: אילו תכנים מכוננים את היהדות החילונית בה הוא תומך? מהי זהות ערכית שכולה מתבססת על היותה נובעת מקיום פיסי? האם מוצאו היהודי של יובל, או מוצאו היהודי של פרויד, מספיק להגדרתו כיהודי, לא כל שכן להגדרתו כיהודי חילוני שיש לו מורשת יהודית חילונית כלשהי? האם רצון להכיר את התרבות היהודית (האם שלונסקי הוא תרבות יהודית? אולי אצ"ג? ואם כן, מה יהודי בהם?), מספיק בכדי לטעון להיות אדם "יהודי" ולדבר על תוכן ערכי "יהודי חילוני"?
 
יובל מתפתל ומנסה להסביר את עמדתו ביחס לערכיה של "היהדות החילונית" באומרו כי יש בה "מרכיבים של שייכות היסטורית ותרבותית, חיבור לשפה העברית, סוג מסוים של ערבות הדדית כלפי יהודים אחרים. ואני מוסיף לזה גם בחירה פוליטית לחיות במדינה יהודית ולהשתתף בפרויקט של ריבונות יהודית, שלצערי הרב הולך ומתקלקל לנגד עיני".
 
אולם ההיסטוריה והתרבות של היהדות התבססו על שמירת מצוות ואמונה בקיומו של אל אחד, ובמשך רוב שנות הקיום היהודי השפה העברית לא מילאה תפקיד תרבותי כלשהו. היא שיחקה תפקיד דתי בלבד בהיותה לשון כתבי הקודש והתפילות! גם הערבות ההדדית עליה מדבר יובל היא ניסיון להכניס ליהדות, בדלת האחורית, כל מיני פלפולים סוציאליסטיים. עיקרה של היהדות, מאז ומתמיד, היה קיום קהילת שומרי מצוות ששמירת המצוות היתה הבסיס לערבות ההדדית בקהילה. כאשר שפינוזה, מושא מחקרו רב השנים של יובל, פירסם ב"מאמר תיאולוגי-מדיני" את עיקרי תורתו ולמעשה כפר ביהדות, הוא נודה ולא זכה לאיזושהי ערבות הדדית שהיתה מצילה אותו מהנידוי והחרם שעברו עליו.

שפינוזה

   הטשולנט כתוכן יהודי

יובל מודה כי "מבחינה היסטורית הדתיות קדמה לחילוניות", וטוען כי"לפני הדתיות היתה פגאניות יהודית. אצלנו מטשטשים את קיומה של הפגאניות, אבל היו 1,000 שנה שבהן העם היהודי סירב לקבל את דתו. ועכשיו יש לנו 250 שנה שבהן העם היהודי שוב מסרב לקבל את דתו".
 
יובל לא צריך להזדקק לטיעונים על שנים של פגאניות (באילו שנים היו היהודים פגאניים, דהיינו עבדו אלילים?) הוא יכול ללכת למעמד הר סיני ולראות כיצד באחד המעמדים המכוננים ביותר של היהדות, לא קיבל עליו העם את מצוות האל. אולם כל מאות השנים האחרונות עומדות בסימן המונותיאיזם, ללא זכר לאיזושהי פגאניות שהיתה קיימת בתולדות היהדות (האם פילון האלכסנדרוני היה פגאני?) העובדה שהעם היהודי, אם יש בכלל דבר כזה היום, מסרב לקבל את דתו, אינה אומרת שהוא מאמץ תוכן חיובי כלשהו שיש לו סממנים יהודיים.
 
כשיובל מסביר בחיוך כי "גם החילונים ביותר רוצים לאכול צ'ולנט בשבת, או נזכרים איך הלכו לבית כנסת בגיל 6", הוא מבהיר את עומק הפער שבינו, או בין חילוניותו, לבין היהדות: יהדות איננה טשולנט של שבת וגם איננה נוסטלגיה על מה שהיה בבית אבא. יהדות היא תביעה ברורה לעבודת האל באמצעות מצוותיו. כל עוד יובל וחבריו לא יבהירו במה הם יהודים, יאמצו-נא את החילוניות ואת היותם גויים דוברי עברית, ויניחו למושג המפוקפק "יהדות חילונית".

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הטשולנט של ירמיהו יובל

  1. יש בעיה גדולה בלהגדיר מושג או תנועה רק כְמה-הוא-לא. בסדר: אז לא מקבלים עול מצוות ולא מאמינים שיש אלוהים. יופי. אבל מה כן? ואיך אנחנו קשורים אחד לשני בלי אותן מצוות ואמונות תורדניות?

    פרופ' יובל הוא אדם חכם כמובן, ואני גם אוהב מאוד את התרגום שלו של האתיקה (טוב, אחרי שבירת השיניים על התרגום של קלצקין…), אבל אני כמובן גם ממש לא מסכים לתיאור שלו את שפינוזה כ"חילוני הראשון". האם אדם שאומר ש"טוב עליון הוא […] הכרת האחדות של הרוח עם הטבע כולו" (מאמר על תיקון השכל, סעיף 13), ומדבר ללא הרף על "אהבת אלוהים השכלית" הוא חילוני? אם זאת ההגדרה תחת הערך "חילוני" באינציקלופדיה החדשה, יש לי ספק כמה חילונים יוכלו למצוא בה את עצמם (במובן הפשוט של המילים הללו כמובן : )

  2. 1. את "מאמר תיאולוגי-מדיני" פרסם שׂפינוזה בשנת 1670, כארבע-עשרה שנה *אחרי* החרם של הקהילה היהודית, כך שהחרם לא הוטל בשל החיבור, כפי שכתבת.

    2. לשאלתך "באילו שנים היו היהודים פגאניים", דומה שהתשובה, מהמקרא עצמו, היא "מאז ומעולם ולפחות עד ימי יאשיהו, וראה הסיפור המביך במלכים ב' כ"ב על מציאת ספר תורה גנוז (משערים שמדובר בספר "דברים") והרפורמה הדתית בעקבותיו, כולל "ויקטרו לאלהים אחרים" (http://www.mechon-mamre.org/i/t/t09b22.htm).
    גם הארכיאולוגיה, למיטב ידיעתי, רומזת לעבודת אלילים נרחבת, והממצאים המרשיעים ביותר הם הכתובות שמזכירות את "יהוה ואשרתו" (כלומר האלילה 'אשרה'). עם זאת, העדות הארכיאולוגית מוטלת בספק, וחוקר בולט כמו שמואל אחיטוב טוען על סמך דקדוק עברי שלא יכול להיות שמדובר כאן בשם עצם פרטי. אולי.

    3. לא יצא לי לקרוא את הביקורת ב"מטעם" על תרגומו של יובל את "אתיקה". האם תוכל להפנות למשאב ברשת או לסכם את טענת הביקורת?

    4. האם אתה מגדיר עצמך יהודי, או גוי דובר עברית?

  3. א. לא טענתי כי שפינוזה הוחרם בעקבות פירסום המאמר.

    ב. אני לא בקיא בתולדות היהדות אבל הפגאניות מעולם לא היתה תרבות מובילה המייצגת מגמה משמעותית של הרוב, כפי שטוען יובל.

    3. שווה לקרוא את מה שכתב עודד שכטר באחד הגיליונות. הכי פשוט זה לרכוש את החוברת או לצלם את המאמר. קשה לסכם בכמה מילים מה רוצה שכטר מיובל.

    4. אני ישראלי דובר עברית, והזהות שלי ישראלית-עברית. עבורי, היהדות היא תרבות, פולקלור ובסיס ערכי, אליהם אני קרוב. אני בהחלט יהודי חילוני, אבל אני מסופק אם להגדרה הזאת יש משמעות ערכית ממשית. לישראליות ולעבריות שלי יש בהחלט.

  4. תודה על ההבהרות. מדבריך התרשמתי שכן טענת ששׂפינוזה הוחרם בשל ה"מאמר", כי כתבת כך:
    "כאשר שפינוזה, מושא מחקרו רב השנים של יובל, פירסם ב"מאמר תיאולוגי-מדיני" את עיקרי תורתו ולמעשה כפר ביהדות, הוא נודה ולא זכה לאיזושהי ערבות הדדית שהיתה מצילה אותו מהנידוי והחרם שעברו עליו."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s