עוד

למה בכל זאת לתמוך במועמדותו של עמיר פרץ?

כותב שורות אלה היה מהראשונים שקראו לתמוך בעמיר פרץ לראשות מפלגה העבודה, ומהראשונים לבקרו בעקבות התנהלותו הכושלת: לא רק במלחמת לבנון השנייה (שחטאו הראשון היה תמיכתו ברעיון לפתוח במלחמת איוולת שכזו), אלא גם בעקבות בגידתו במאבק החברתי ושותפותו לממשלת ההפרטה והניאו-ליברליזם של אולמרט. יתירה מכך, כאדם פוליטי מגיל צעיר מאוד, כמי שהתחיל את פעילותו הפוליטית בתנועת הנוער הקומוניסטית בגיל 15 ונהג לצעוד במצעדי האחד במאי עוד כשאמרו שמדובר ב"אנכרוניזם", עמיר פרץ היה האכזבה הגדולה ביותר שלי.
 
התרסקותה של התנועה לשינוי חברתי בישראל תיזקף לחובתו של עמיר פרץ, שלא השכיל לפלג את מפלגת העבודה על בסיס קווים רעיוניים ושלא סירב לסכן את שלמות מפלגתו בסירוב להיכנס לקואליציה בה הוא איננו שר האוצר.
 
אז למה בכל זאת לתמוך במועמדותו של פרץ לראשות מפלגת העבודה? מדוע, למרות הכל, לתמוך באדם שהפך כל כך הרבה אנשים בעלי אמונה יוקדת לציניקנים שהתרחקו מהפוליטיקה בגלל אכזבתם ממנו? מה הסיבה לבחור לראשות מפלגת העבודה את מי שנטל ממנה את הסיכוי להוות אלטרנטיבה פוליטית ראויה לברית הניאו-ליברלית של הליכוד וקדימה?
 
האמירה נגד
 
הבחירה בעמיר פרץ איננה בחירה בעד מועמדותו; עמיר פרץ צריך לשלם בכיסאו כשר ובתפקידו כיו"ר המפלגה על התנהלותו הפוליטית המופקרת ועל חטאיו. הבחירה בעמיר פרץ נובעת מסירוב להעניק לגיטימציה לשני מחנות פוליטיים שההבדל בינם לבין "קדימה" הוא שולי. הן עמי איילון והן אהוד ברק הם בני-דמותה של "קדימה" ואנשיה: שניהם מייצגים את האליטה הבטחוניסטית האשכנזית אשר במשך שנים רבות משלה בארץ הזאת באמצעות מדיניות של החלשת העובדים בישראל, הפרטת שירותי מדינת הרווחה, השקעה בכיבוש באמצעות ניתוב הון להתנחלויות ולמתנחלים, דמוניזציה של הפלסטינים כמי שאינם יכולים להוות פרטנר והתעלמות מוחלטת מהעובדה שישראל היא חברה גזענית ומשוסעת – חברה שאינה מכירה בקרע העמוק בין מרכזה ה"צברי" לבין קבוצות של מזרחים, עולים מחבר העמים, יוצאי אתיופיה, ערבים ועוד.

לא בחירה בעד. פרץ

הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה כנגד שני מועמדים אשר עקרונותיהם מתנהלים לפי הסקרים ועל פי הלחץ מצד קבוצות אינטרס להמשיך ולקיים את ממשלת אולמרט. אין ספק, כי אסור להניח לממשלה הזו ליפול ולאפשר את עליית הימין בראשות נתניהו. אולם לממשלה זו דרוש כיוון מדיני וחברתי שונה, כיוון שהן עמי איילון והן אהוד ברק אינם מעוניינים בו. איפה היה איילון בשנות המיתון הקשה, בשנים בהן נתניהו מלך במשרד האוצר והפיל גזירה אחרי גזירה על ציבור העובדים והגמלאים? איפה היה אז אהוד ברק (ועל כך עוד ידובר בהמשך)?
 
הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה חד-משמעית נגד מי שלאורך שנים ישב על הגדר עם תוכנית שלום וירטואלית שגיבש עם כל מיני שותפים חסרי השפעה ברחוב הפלסטינית; נגד מי שברח מהפוליטיקה לטובת האוויר הנעים של דיונים לא מחייבים עם אינטלקטואלים שאינם מייצגים איש מלבד עצמם. היא אמירה נגד מי שהחדיר לתודעה הישראלית את הכזב בדבר חוזקה של ישראל אחרי הבריחה מלבנון ואת השקר בדבר היעדר פרטנר. היא בחירה בעד אדם אשר במשך שנים רבות נמנה על אלה שצידדו בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובמשא ומתן עם הפלסטינים על בסיס חלוקת הארץ בין העמים.
 
הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה נגד אדם אשר בכל השנים האחרונות עשה לביתו מיליוני דולרים ולא טרח להתעסק בפוליטיקה "אפורה", דוגמת יצחק רבין המנוח אשר במשך שנים רבות כיהן כחבר כנסת מן השורה ולא נסע לארה"ב לנצל את מעמדו בכדי לעשות הון אדיר לביתו ושב רק כאשר הסיטואציה הפוליטית היתה נוחה לו. היא בחירה נגד תרבות "כוכב נולד" בפוליטיקה הישראלית, בה הכוכבים שנולדים הם כוכבי העבר הכושלים.
 
לשים את הגזענות על השולחן
 
הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה ברורה נגד אלה המבקשים להמשיך ולשמר את מפלגת העבודה כביתה של ישראל האחת, כמי ששורדת בזכות תרבות פוליטית מושחתת של דילים ועסקאות מלוכלכות ונאמנותן של אליטות מודחות אשר כלפיהן חש רוב הציבור הישראלי ניכור חברתי וערכי עמוק. אותם קיבוצניקים ו"סוציאל-דמוקרטים" – כל אותם גזענים ושונאי מרוקאים, ערבים, רוסים ואתיופים – סירבו לתמוך במועמדותו של עמיר פרץ לראשות המפלגה גם לפני שנבחר לשמש כיו"ר, ועוד הרבה לפני שדובר על מינויו לשר הביטחון. הוא היה עבורם הצ'חצ'ח משדרות שלא ידע אנגלית עוד הרבה לפני שהיה עבורם שר הביטחון הכושל.
 
הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה חדה נגד הגזענות, נגד השמתו ללעג על-ידי התקשורת והאליטות בעקבות מוצאו המזרחי, נגד התחפרותה של האליטה האשכנזית וסירובה לקבל את מי שאיננו "משלנו".
 
הבחירה בעמיר פרץ היא אמירה בהירה כנגד התמוטטות האיגודים המקצועיים בישראל באמצעות מנהיגותו של יושב הראש עיני, אשר הפך את המאבק האיגוד-מקצועי בישראל לבדיחה בזכות קשריו עם אולמרט, אשר נותן את הסכמתו למדיניותה האנטי-חברתית של ממשלתו, אשר הפך את ההסתדרות לבדיחה מרה עקב ניסיונו למנוע בחירות בארגון ובחירתו ברוב חסר תקדים על ידי מיעוט מצביעים (26%) חסר תקדים. היא בחירה בעד חזרה לסדר יום סוציאל-דמוקרטי, מעמדי.
 
אין ספק כי בשבוע הבא ייבחרו איילון או ברק לראשות מפלגת העבודה. בחירה בעמיר פרץ, והצבתו כמועמד השלישי, תאפשר להקים מחדש את המחנה הסוציאל-דמוקרטי במפלגת העבודה, תחדש את הדיון הפוליטי והרעיוני בה ובתקווה תניח לעמיר פרץ להשתחרר מכבלי עברו ולחזור לעצמו כמי שייאבק על הקניית דרך פוליטית חדשה למפלגת העבודה, שילוב בין סוציאל-דמוקרטיה מתחדשת לבין השקפת עולם שמאלית אשר אינה רואה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך עיני הפריץ מוושינגטון.
 
ואם יקרא עמיר פרץ רשימה זו, בל יטעה: הבחירה בך איננה לגיטימציה לחטאיך ולכהונתך הכושלת כיו"ר מפלגת העבודה, אלא אמירה רעיונית וערכית ברורה כנגד אוסף הגזענים, בעלי ההון והאופורטוניסטים אשר מבקשים להחליפך בראשות המפלגה. הבחירה בך היא איתות לכך שדרכך חזרה להנהגת המפלגה ראויה שתלווה בחשבון נפש אמיתי ונוקב ובאימוץ העקרונות אותם זנחת. הבחירה בך, עמיר, היא ניסיון אחרון לחדש את הברית בינך לבין ציבור שלם שהתאכזב ממך. לסוציאל-דמוקרטים ישנה דרך וישנם עקרונות; הבחירה בעקרונות הללו, לאחר הפסדך הקרוב, היא אך ורק בידיך.

***

רשימות נוספות:

ראו גם – עמיר פרץ – תיק רצח אופי

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “למה בכל זאת לתמוך במועמדותו של עמיר פרץ?

  1. בבחירות האחרונות בחרתי בעבודה בראשות פרץ. אם יקרה משהו יוצא דופן והוא ייבחר שוב לראשות מפלגת העבודה, הם לא יקבלו את הקול שלי, ושל עוד הרבה אחרים.
    אני לא אבחר בפרץ.
    לא בגלל שהוא מזרחי.
    לא בגלל שהוא לא גנרל.
    לא בגלל שהיה שר בטחון כושל.
    אני לא אבחר בו כי הוא לא יודע אנגלית, וזה אומר הרבה על היכולת השכלית של הבן-אדם, שמסמל הרבה ערכים טובים, אבל פשוט אין לא מספיק כישורים להיות ממנהיגי המדינה. הוא יכול להיות ראש ועד עובדים, אפילו ראש עיר מצויין, אולי, אבל לא ממנהיגי המדינה.

  2. והבחירה בעמיר פרץ כשר הבטחון, לא הייתה בחירת נגד? אנחנו חיים במדינה, שכפי שהוכח בשנה האחרונה, אין בה יותר מקום לבחירות נגד. מספיק עם השטויות הפוסט מודרניות האלה, עמיר פרץ הוא כשלון מכל הבחינות, והוא מנהיג פחות ראוי גם מברק וגם מאיילון, גם אם שניהם שייכים לאליטה, הם יותר אינטיליגנטיים ופחות תאבי שילטון.

  3. גם אני לא אבחר בעמיר פרץ .
    בת נוט ביקוז אי דונט נו ספיק אנגליש.

    יו אני יודע קצת אולי מס' 1 יבחר בי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s