עוד על האנטישמיות של אייל סיוון

אחד ה"הישגים" החשובים של הבמאי אייל סיוון הוא המשפט הבא, המצוטט היום בעיתון "מעריב", שנאמר על ידי סיוון בדיון שנערך על סרטו בכנסת:
 
"בוא נתערב על הביצה השמאלית שלך, יא מחורבן אחד. באמא שלך, זיינתי אותה".
 
המשפט לעיל נאמר לבמאי יצחק רובין, בן להורים ניצולי שואה, שפונה מהכנסת לבית חולים לאחר שכוחו לא עמד לו מול עלבונותיו של סיוון.
 
בכדי להבין את סיוון, צריך לחזור אחורה. סיוון ביים את הסרט-בנוסח-גבלס, "הספציאליסט". מחקר שעשה הלל טרייסטר, מנהל ארכיון הסרטים היהודי ע"ש סטיוון ספילברג, השוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית, גילה כמה ממצאים חשובים לגבי סרטו של סיוון.

אייל סיוון

את הממצאים המלאים של טרייסטר ניתן לקרוא בכתבה שפורסמה ב"הארץ". השאלה הפשוטה היא מה מביא את סיוון, איש שמאל אנטי-ציוני, לעסוק במפעל שתכליתו שלילת זכות קיומה של ישראל, הצגת אייכמן באור חיובי וחבירה פילוסופית לחנה ארנדט, אשר תרמה את תרומתה להצגת אייכמן באור חיובי וניסתה להרשיע תוך כדי גם את הפילוסוף קאנט, בו נעזר אייכמן כדי להסביר את ציותו להוראות ההנהגה הנאצית ("הצו הקטגורי" וכולי).
 
מי שמעוניין לקרוא יותר על תופעת השמאל האנטי-ציוני, אשר בשם אידיאלים אוניברסליים מבטא אנטישמיות חסרת מעצורים, מן הראוי שיקרא את ספרו של אלחנן יקירה, "פוסט ציונות, פוסט שואה", על הפרוורסיה הרעיונית של השמאל האנטי-ציוני הנאור.
 
השאלה הבסיסית היא כיצד השמאל האנטי-ציוני נגרר לאנטישמיות מתוך התבססות על אידיאלים הומניסטיים. אייל סיוון הוא בסך הכל הסימפטום, ושפתו המטונפת הופכת את התופעה לנהירה יותר גם למי שמסתייגים ממתן תמיכה לאנטישמים ה"נאורים".
 
יקירה (שעל ספרו אפרסם בקרוב סקירה נפרדת) מצליח לפצח את הצופן של האנטישמיות השמאלית. שווה קריאה.

מודעות פרסומת

19 מחשבות על “עוד על האנטישמיות של אייל סיוון

  1. של כתבת ועורכת וינט מירב יודילוביץ' על התקרית בכנסת, לא הוזכרה ההתבטאות החריפה של סיוון ולו במילה, ודווקא כן נאמר שחברי כנסת התבטאו בחריפות.

  2. דוד,
    כסטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, אתה בטח יודע ששכטר למרות גילו הצעיר יחסית הוא פילוסוף בעל שיעור קומה ואמיץ.

  3. אני מתקשה לראות יותר מדי פילוסופים באוניברסיטה בכלל. לא קראתי שום דבר של שכטר שמצדיק את כינוי בתואר שכיבד הוגים כמו אפלטון, פלוטינוס, שפינוזה וראסל.

    אולי הוא חוקר טוב. אולי.

  4. אנטישמיות חסרת מעצורים?
    מיהם בדיוק האנטישמים חסרי המעצורים שאתה מדבר עליהם?
    קצת יצאת מדעתך?

  5. כיהודי זקן שראה דברים רבים התגובות כאן מפחידות בשטחיותן.קצת ראייה היסטורית, קצת פרספקטיבה
    אנטיששמיות זה שם מומצא לשנאת ישראל שנועד לעשות אותה "פוליטיקלי-מדעי נכון" ברקע נסיון נואל ופתטי שונאי ישראל להיתלות בדרווין. אבל זה שנאת ישראל, תמיד.
    שנאת ישראל היא תופעה משותפת לנצרות ואיסלם, זה מהותי, בסיסי, אימננטי בתרבויות אלו.
    תמיד היו עבריים, יהודים, ישראלים, שניסו להשתלב בשנאה זו כי זה השתלם מבחינה כלכלית, מינית, כוחנית, וכלל חברתית.
    סיון שייך לחברתם של גנץ ורומקובסקי גם התירוצים שלו דומים. הוא בס"ה בא להושיע, להציל לגאול את ישראל. זה התחיל באפיון באלכסנדריה ואולי קודם אין בכך חידוש. צריך להזהר זה מאוד מאוד קטלני בייחוד ליהודים.,

  6. בסרטו "הספציאליסט" אייל סיון מציג את אייכמן כפושע המודרני – פושע משרד בצוארון לבן וידיים מטופחות. בכך הוא מאמץ את טענתה השנויה במחלוקת של חנה ארנדט בדבר הבורג הקטן במכונה הגדולה. אפשר לומר עליו שהוא יוצר זילות של השואה, אבל לדעתי, דווקא הצגת השואה כפשע חשוך של אינדיבידואלים יוצרת זילות, בעוד שהמחשבה כי השואה היא משהו הרבה יותר גדול מהאינדיבידואל מבעיתה, משום שבמקום לקבור אותה בספרי היסטוריה היא מחברת את השואה לחיים שלנו ולזמן שלנו.
    אפשר וראוי להתפלמס עם טענותיה של ארנדט. הבעיה המרכזית, לדעתי, היא שהן אינן עומדות במבחן עובדתי (בעניין זה אני ממליץ לקרוא את ספרו של יעקב לזוביק "הבירוקרטים של היטלר"). כך או כך, אף פולמוס אינו מצדיק רצח אופי וסתימת פיות, ולטענה שהסרט מציג את אייכמן באור חיובי אין כל בסיס.

  7. יונתן — הביטוי הוא בורג במכונה ולא במכונה הגדולה ומי שטבע את הביטוי זה וובר ולא ארנדט.

  8. קח דוגמה אחת לזיופים ב"הספציאליסט": בסרט רואים שנשאל האם פגש את אייכמן, משיב בחיוב, ולאחר מכן אומר "הפגישה הרגיעה אותנו".

    צופה רגיל מבין שאמירה זו מתייחסת לפגישה עם אייכמן. במציאות, כפי שאפשר לבדוק בפרוטוקול העדויות, האמירה על הפגישה שהרגיעה מתייחסת לפגישה אחרת, עם קציני אס.אס שהבטיחו כל מיני הבטחות שווא למנהיגי הקהילה. אותו עד תיאר את פגישתו עם אייכמן כמאיימת ומפחידה. סיוון פשוט הפך את המציאות, בשם המסר. זה לא קביל. אסור לתת פרוטה ציבורית לקולנוען שנוקט אמצעים כאלה.

  9. העדויות מצויות ברשת.

    נקל לראות את המוטיבציה מאחורי הזיוף – הצגת אייכמן באור חיובי יחסית, כאדם מן היישוב, נעים ומנומס.

    הדוגמה הזו היא אחת מרבות.

  10. מהההתבטאות הזו והיחס אליה, אני צריך להבין שבקרוב הכדורגל יוצא מחוץ לחוק בישראל כענף ספורט אנטישמי?

  11. רוב אלה שכותבים ומגיבים פה ברשימות כבר מזמן עברו לשלב הפוסט-ציונות. עבור הפלצנים האלה, שרץ כמו איל סיון הוא אלוהים, ולכן מעכשיו אתה מסומן אצלם. למזלנו בכלל הציבור הם מיעוט מבוטל.

  12. בשיחה עם יהודי אמריקאי חכם אמר האיש. היא שונאת את היהודים כי בגללם גורשה מגרמניה. ובכלל, הוא אמר, כשאני שומע את צדיקי הדור ההוא) אני שואל: ונניח שהיטלר היה נטפל רק לצוענים ול"אחרים" ( חולי נפש, בעלי מיניות חריגה וכ"ו) והיה משתף את היהודים בבנין הרייך החדש בן אלף השנים האם ניתן להניח שגברת ארנט הייתה נשארת בגרמניה וממשיכה לתת שירותים להידגר או שזה לגמרי בלתי סביר, היא רק דוגמה ניתן להעלות עוד כמה וכמה שמות מפורסמים יותר ופחות.

  13. גאון האיש החכם הזה חצבאני. גאון!
    ואם זה היה מדינת ישראל וגרמניה הנאצית לא היתה פוגעת ביהודים, האם אפשר להעלות על הדעת שמדינת ישראל היתה זו שמספקת את הנשק למשטר הגזעני?
    -לא. אי אפשר. מדינת ישראל סיפקה נשק ואנשי ביטחון רק לשלטונות החשוכים ביותר.
    ואם ארנדט היתה נשארת ציונית ולא עומדת על דעתה האם אפשר להניח שהיא היתה תומכת בגזענות של מדינת ישראל? אפשר גם אפשר.
    אולי היא אפילו היתה קצינה בצה"ל, וכותבת ספר שכל העולם אנטישמי והעם היהודי הוא עם זך וטהור.
    לא נמאס לכם להיות מטומטמים?

  14. ליונתן – אתה כותב: "אף פולמוס אינו מצדיק רצח אופי וסתימת פיות, ולטענה שהסרט מציג את אייכמן באור חיובי אין כל בסיס ".

    אני מסכים שרצח אופי לא מוצדק ולכן אני בהחלט מתנגד שיאמרו דברים שליליים על אייל סיון שאינם נכונים. אני גם מתנגד שיאמרו עליו דברים חיוביים שאינם נכונים, כמו, למשל, שהציל את סלילי הוידאו של משפט אייכמן (או שהיו במצב של הזנחה שחייב הצלה). אני מקווה שאתה מסכים שרצח אופי לא מוצדק בשום מקרה, כלומר, גם כשאייל סיון הוא הרוצח, לא רק כשהוא הקורבן. סיון עיוות בסרטו "הספציאליסט" את כל הדמויות הנראות בו. זה כבר סוג של רצח אופי. בנוסף, הוא הפיץ בכל העולם את הידיעה הכוזבת שארכיון שפילברג הזניח את החומרים המקוריים. מה, איש לא נפגע מהשקרים האלה? ארכיון משקיע בשימור של חומרים ואז בא מישהו, מאשים בהזנה פושעת, ואז לוקח לעצמו קרדיט על השימור שלא היה קשור בו כלל וכלל. ואז אני מצביע על מה שעשה בסרטו, ועל חלק מהטענות, שכולן היו מדויקות במאה אחוזים, הוא מגיב ב"זהו שקר וכזב". אייל סיון הוא בהחלט התוקף בפרשה הזאת, רק שיותר נוח לו להעמיד פני קורבן. לגבי החלק השני של הערתך, מאוד קשה להציג את אייכמן באור חיובי, אך סיון עשה כמיטבו להשמיט כל רמז שלאייכמן היה פן לא בירוקרטי, ורושם זה הוא יצר גם בעזרת פיברוק. בהחלט ניתן לומר שסיון פעל לשיפור דמותו של אייכמן, וזה בהחלט גם דבר שניתן להדגימו, לא רק ענין של דעה לא מבוססת.

    ר.ס.ה. טרייסטר (לשעבר מנהל ארכיון שפילברג), ברלין

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s