עוד

המפלגה הקומוניסטית חוזרת לשנות השלושים

(מעודכן – 22.6.07, 18:31) בישראל יש מפלגה סודית. כן, כן, סודית. יש לה אמנם שלושה חברי כנסת, יש לה מוסדות נבחרים משלה, היא מתוקצבת על ידי המדינה, סניפיה פרוסים ברחבי הארץ וחבריה משתתפים בהפגנות שונות ובארגונים חברתיים. אולם המפלגה הזאת היא עדיין סודית. עובדה: בסוף מאי ערכה המפלגה הזאת את ועידתה הנערכת אחת לארבע שנים ובחרה במוסדות חדשים. היא קיימה דיון רעיוני ופוליטי פורה, פרסמה דו"חות לחבריה ולחברותיה ובין לבין גם ויתרה על הייצוג היהודי במוסדותיה העליונים. אולם אף אחד לא שמע ולא ידע.
 
למפלגה הזאת קוראים המפלגה הקומוניסטית הישראלית (אשר כותב שורות אלה היה חבר בתנועת הנוער שלה לפני כשש שנים). בסוף חודש מאי, ערכה מק"י את ועידתה ה-25 בחיפה. היא טרחה לפרסם על כך בעיקר בעלון אותה היא מוציאה, "זו הדרך", ובעיתון היומי הוותיק שלה בערבית, "אל-אתיחאד". שניים מתוך שלושת חברי סיעת חד"ש בכנסת הם חברי מק"י, המהווה עמוד השדרה של חד"ש (שאיננה רשומה כמפלגה), כאשר מק"י משליטה שלטון סטליניסטי על המתרחש ב"חזית" שלה. בבחירות שנערכו לנשיאות, מי שהכריע את גורל הצבעת סיעת חד"ש היו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, אשר מביאים תמיד החלטות "פה אחד" ואינם מספרים לעולם החיצוני על "חילוקי דעות".

פה אחד, כמו אז

ובכל זאת, אף אחד לא שמע על מה שקרה בוועידת מק"י. כשהייתי חבר בנוער הקומוניסטי, פורסם דבר קיום הוועידה בחוצות חיפה ותל אביב, וגם עמיר פרץ – אז (1997) יושב ראש ההסתדרות – עלה למרכז הקונגרסים בחיפה על מנת לברך את חברות וחברי המפלגה. והפעם, התכנסה ועידת המפלגה הקומוניסטית כמעט בחשאי. בעלונה העברי כמעט שלא פורסמו דעות על הדו"ח שהוציא הוועד המרכזי של המפלגה. אתר האינטרנט של תנועת הנוער הקומוניסטית שבק חיים. הדיונים היחידים שהתקיימו היו בסניף המפלגה הקומוניסטית ברחוב אחד העם וברחוב הס פינת אלנבי בתל אביב. מי שרצה לדעת על מחלוקות, דיונים, הסכמות או סתם חילופי דעות, לא יכול היה לקרוא על כך אלא – במקרה הטוב – מעל גבי אתר "הגדה השמאלית", אותו מפעילים חברי חד"ש שאינם אוחזים בכרטיס החבר של המפלגה ואינם תומכים בדוקטרינה הלניניסטית של מנהיגיה.
 
הימים הטובים ההם
 
מי שרוצה לדעת מה היו החלטות הוועידה, מה התקיים בדיוני מאחרונות המפלגות בעולם שמגדירה עצמה מרקסיסטית-לניניסטית (וזוכה לייצוג בפרלמנט), לא יכול היה לדעת. הקומוניסטים, אשר עדיין רדופים מהעבר בו היו נתונים לרדיפות ולהתעללויות הממסד המפא"יניקי והליכודי, חשבו שאין זה ראוי שתומכיהם ומבקריהם יקראו מה הם חושבים. הכל יגיע בסיכומים בהם יודגש, כמו בימים הטובים ההם כשקולם של ברז'נייב וגורבצ'וב בקע מגרונם של מאיר וילנר ותופיק טובי, שהמפלגה מאוחדת יותר מתמיד.
 
אולם מי שעיין בעלון העברי של מק"י, "זו הדרך", יכול היה לשים לב לעובדות המעניינות הבאות: המפלגה ממשיכה במסורת שלה מאז התפטר מאיר וילנר המנוח מתפקיד מזכ"ל המפלגה, ובחרה (שוב) במוחמד נפאע – סופר דרוזי, ח"כ בעברו וחבר ותיק במפלגה – לתפקיד המזכ"ל. בשונה מהעבר, כאשר מחצית מחברי הלשכה הפוליטית – אחד מהגופים החשובים בחיי המפלגה, היו יהודים, הפעם רק שניים מ-12 החברים הם יהודים: תמר גוז'נסקי וח"כ דב חנין. כך גם במזכירות המפלגה, המוסד שמנהל את חייה הארגוניים: רק שניים מ-12 חבריה הם יהודים.

גוז'נסקי. אחת משניים

התשובה ההיסטורית ללאומנות של המפלגה הקומוניסטית מאז הלכו לעולמם מנהיגים כמו מאיר וילנר – שהיה מחויב להגדרת ישראל כמדינה יהודית לא פחות משהיה מחויב למאבק בכיבוש – היא שהמוצא איננו משנה כי אם ההשקפה. במובן זה, אכן עמדותיו של עיסאם מח'ול, למשל, עולות בקנה אחד עם עמדותיה של תמר גוז'נסקי יותר משהן עולות בקנה אחד עם עמדותיו של ח"כ מוחמד ברכה, למשל. אלא שמקונן בי הספק שלא זה המקרה.
 
המפלגה הקומוניסטית, נאמנה לעברה הפרו-פלסטיני, האנטי-ציוני – מאז הימים בהם תמכו מנהיגי במופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, המשך בימים בהם סירבו לגנות את דברי נשיא אלג'יר, אחמד בן-בלה, שקרא לחסל את מדינת ישראל, וכלה בימינו-אנו בהם קוראים הקומוניסטים הישראלים לאחדות עם החמאס – הפכה ללאומנית לא רק בהשקפותיה אלא גם בהרכב הנהגתה.
 
נראה שהמפלגה הקומוניסטית חזרה לימיה הטובים, בהן מימש המזכ"ל המיתולוגי רדואן אל-חילו את הצו ממוסקבה ל"ערביזציה" של המפלגה. אלו היו ימים של תמיכה כמעט מוחלטת בלאומנות הפלסטינית, בהתנגדות להתגייסות לצבא הבריטי במערכה נגד הנאצים ולצקצוק-לשון נוכח פשעי הלאומנות הפלסטינית, בראש ובראשונה נוכח המאורעות. כך, לאחרונה כתב המזכ"ל החדש-ישן את הדברים הבאים בביטאון מק"י בערבית, בהתייחסו לאיראן: "הגיעה העת לעשות כדברי לנין, שהעדיף את הפאשה המגן על עצמאות ארצו, מאשר את הפועל שמייצר נשק לצרכי מלחמה אמפריאליסטית. הגיעה העת לבחון מחדש את העובדה שישנם כוחות פונדמנטליסטיים דתיים, אשר נאבקים במתקפות הכוחניות ובכיבוש, והם יותר הגונים מכל השמאל המזויף אשר תמך במלחמה… המשימה העיקרית היום היא לרסן את המתקפה האמריקאית-ישראלית על העולם והאזור. זה בהכרח משרת את המאבק המעמדי". 

באיזו שפה מדברת מק"י?
 
המעניין במפלגה הקומוניסטית הישראלית איננו האיזוטריה האידיאולוגית שלה, המאחדת כמה עשרות קומוניסטים יהודים עם כמה מאות קומוניסטים ערבים שמשתמשים ברטוריקה המרקסיסטית הנושנה כקרדום לחפור בו במאבקם; המעניין בה הוא חזרתה לעמדותיה משנות ה-30, לימי הערביזציה ולאימון הקאדר הערבי בבית הספר ללימודי המזרח במוסקבה לקראת הקמת פלסטין סוציאליסטית.
 
כך, המושב הראשון של הוועד המרכזי של המפלגה – שהרכב חבריו עוד לא פורסם עדיין, קבע כי "גם לממשלות ישראל, במדיניות הכוח והמצור וטיפוח הייאוש החד-צדדית שלהן, אחריות כבדה על האסון בעזה". האשמת ישראל בכל פגע-רע היא חלק ישן נושן מהרטוריקה הלאומנית של הקומוניסטים הישראלים.
 
איסר הראל המנוח מספר בספרו על מק"י כי בסוף שנות השבעים, עת ביקר בכנסת נשיא מצרים אנוואר סאדאת, פגש בכנסת את מנהיג המפלגה הקומוניסטית לשעבר, שמואל מיקוניס. כששוחח הראל עם מיקוניס על רק"ח – שהתפלגה מהמפלגה הקומוניסטית ביוני 1965 והחזירה את שמה למק"י עם קריסת ברית המועצות – אמר לו מיקוניס: "אל תקרא להם קומוניסטים. הם רק"ח. ורק"ח הם כמו הליגה לשחרור לאומי בשנות הארבעים, כשמוסקבה דיברה איתנו בשתי שפות: בשפה אחת דיברה איתי ובשפה אחרת עם תופיק טובי".
 
באיזו שפה מדברת איתנו המפלגה הקומוניסטית הישראלית?

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “המפלגה הקומוניסטית חוזרת לשנות השלושים

  1. נו באמת…

    לא אכפת לי להשמיץ את מק"י, להפך, אני די שונא את מנגנוני המפלגה הקומוניסטית, זה פשוט שאין לך מושג על מה אתה מדבר.

    מק"י נעה לעבר לאומנות ומשתלטת על חד"ש? אתה בכלל יודע מה קורה בשמאל האנטי ציוני?

    אני ממליץ לכל מי שהגיע לבלוג הזה לקפוץ לגדה השמאלית ולקרוא את הויכוח שהתקיימו שם בחודשים האחרונים.

    התיאור בבלוג הזה פשוט מופרך.

  2. למה שלא תקרא את דו"ח הוועד המרכזי המצוי באתר מק"י? למה שלא תקרא מה כותבים פעילי חד"ש על מק"י בגדה השמאלית? כנראה שהרבה יותר נוח לטייח ולזרוק "מופרך" מאשר להתמודד עם המציאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s