האמת הפוליטית של אחמד טיבי

קראו טוב, קראו טוב ובידקו בשני עיניכם, את הדברים שכתב היום ח"כ אחמד טיבי במאמר ביומון המזרח-ירושלמי "אל-קודס". דבריו של טיבי ראויים לקריאה חוזרת ונשנית בעיקר משום שיש הממשיכים לדחוף אותנו למטה במתלול הקרוי "הסכסוך הישראלי-פלשתינאי". ראוי לקוראם ולאמצם בכל לב משום שאלה הדוחפים ללימוד "הנראטיב הפלשתיני" בבתי הספר ממשיכים לטעת בעצמם, בעמיתיהם ובחניכיהם את האשליה שיש שתי אמיתות היסטוריות,  שהסכסוך בין הפלשתינאים לבינינו הוא על סירובנו, לכאורה, לאפשר להם להגשים את שאיפתם, המדומה, לייסד מדינה פלשתינית בגדה המערבית וברצועת עזה.
 
כותב טיבי כי "אנו יודעים היטב מי אנו… אנו יודעים שאנו הבעלים המקוריים של הארץ הזו". לדבריו, "אנו מכירים את צמחי הארץ הזו, את הזעתר ואת עץ הזית. אנו מכירים כל גרגר באדמת ארצנו. יש לנו זכויות על הארץ זאת ולא רק זכויות בתוך הארץ הזאת. אנו יודעים היטב שהאזרחות שלנו כאן נובעת מזכותנו עליה". טיבי יוצא נגד ישראל וטוען ש"אתם לא טובים יותר מהצרפתים באלג'יר או מהאמריקאים בוויטנאם. אל-קודס ושכם צריכות להיות בידי בניה. כמו שאלג'יר חזרה לבניה כך גם פלסטין. היא שייכת לבעליה ולא לכובשיה".
 
את דבריו של טיבי צריך לקרוא קריאה פוליטית, כמו את הנראטיב הפלשתיני בכללותו. הם אינם מבטאים אידיאולוגיה שהתנועה הלאומית הפלשתינית מתקשה להתנער ממנה ועדיין מופיעה איפשהו בשוליה; הם אף אינם מבטאים עמדה היסטורית בדבר "מה שהיה פה לפני השתלטות הציונים". הם אפילו לא מבטאים ניסיון לחשל את הזהות הפלשתינית המתפוררת, עליה עוד עמדו חכמים שתהו האם יש דבר כזה עם פלשתיני, באמצעות אי-אלו כבלים לאומניים. הדברים האלה מבטאים עמדה פוליטית, ברורה וקונקרטית ביחס למצב המדיני הנוכחי.

חוזרים לימי חאג' אמין אל-חוסייני

טיבי, כמו כל חבריו הפלשתינאים שהיו שותפים במפלגות השמאל הישראלי ובתנועות ה"שלום" הישראליות (למן ימי המפלגה הקומוניסטית הפלשתינית בשנות השלושים והארבעים, דרך מק"י, ורק"ח ומפ"ם, וכלה במרצ וב"שלום עכשיו"), לא היססו לחשוף את עמדותיהם האמיתיות כשהאמינו שניתן לחסל את התנועה הלאומית היהודית.
 
בדומה לאותם פלשתינים חברי המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית, שהצטרפו למופתי חאג' אמין אל-חוסייני בתמיכתו בהיטלר והקימו את הליגה לשחרור לאומי בראשות אמיל חביבי, אמיל תומא, תופיק טובי ואחרים, טיבי לא מהסס לזהות את שעת הכושר הנוכחי בה מאיים גורם דומיננטי ורב-השפעה לחסל את ישראל. פזילתו של טיבי לטהרן ועינו הפקוחה נוכח המתרחש בדמשק, גורמת לו להביע את עמדותיו האמיתיות.
 
הוא לא מהסס לומר שהזכות על ארץ ישראל שייכת באופן בלבדי לתנועתו הלאומית הפלשתינית. הוא איננו מהסס לטעון כי אנו כובשים בני-חלוף, כפי שהיו כוחות ארה"ב בווייטנאם וצבא צרפת באלג'יריה. וכפי שהניסו האלג'יראים את הצרפתים מאדמתם, וכשם שהבריחו לוחמי הוויאטקונג את כוחות ארה"ב מהאנוי, כך יחסלו כוחות הג'יהאד האסלאמי והחמאס את הכובש הציוני ויניסוהו מתל אביב, חיפה, יפו, לוד, אשקלון וירושלים, "חזרה" אל ורשה, קייב, בוקרשט, לונדון, פאריס ומוסקבה.
 
אל לנו לכעוס על טיבי; הוא, להבדיל מאיתנו, איננו מבקש לפקפק באמת שלו ולהציג איזושהי אמת אחרת. עבורו, יש אמת אחת והיא המדריך לפעולה. גם אל לנו לכעוס על עצמנו, שאנו מכניסים בבית המחוקקים אדם שקורא באופן הגלוי ביותר לחיסול ישראל. אין זו שעה לכעסים.
 
אולם יש לקרוא את דברי טיבי קריאה מדוקדקת ולהבין היטב כי התנועה הלאומית הפלשתינית חזרה אחורה, לשנות ה-30. עלינו להבין שהערבים לעולם לא יהיו ידידינו, כפי שטען פרופ' ליבוביץ', ושנסיגה מהשטחים היא הכרח שבסופו נגן על קיומנו מגבולות בהם לא נשלוט בעם אחר. והחשוב מכל הוא שנדע להבין שאימוץ הנראטיב הפלשתיני כלגיטימי, כשקול לזה הציוני, פירושו אימוץ ההשקפה שרואה בחיסול ישראל יעד פוליטי רצוי, שראשיתו במאורעות 1929 וברציחת בני ובנות חברון והמשכו המודרני באיום הצורר מטהרן והרודן מדמשק לחסל כל זכר ללאומיות היהודיות.

טורים נוספים בעניין:

יולי תמיר – העגלה הריקה בדרך לתהום העמוקה

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “האמת הפוליטית של אחמד טיבי

  1. אל-קודס ושכם תשובנה לידי הפלסטינים, אין ספק. מה, ירושלים תישאר בירתינו המאוחדת? מזרח ירושלים הינה טריטוריה פלסטינית במובהק, וכל מי שעיניו בראשו יודע שחלקים מהעיר תוחזרנה לידי העם הפלסטיני. זה דבר ראשון.
    דבר שני, אזרחותם של ערביי ישראל מוצדקת לא פחות מאזרחותם של יהודיי ישראל. בימים כאלו, בהם ישנם חברי כנסת המעמידים תביעות משונות מערביי הארץ בקשר לאזרחותם, מותר להגיד בבירור – הם היו פה לפנינו, ואזרחותם הינה זכות בסיסית שאינה ברת ערעור.
    דבר שלישי, דבריך היו רלוונטים אילו היה מעלה טיבי דרישות לטריטוריה יהודית במובהק, דוגמת תל אביב או יקנעם. לא לחינם בחר טיבי בשטחים אשר ברור שסופם הוא פלסטיני. טיבי הוא לאומן ערבי, אך הוא יודע שהיהודים לא הולכים להתאייד מפה. כתוצאה מכך הוא לא תובע את תל אביב, אבל את השטחים שהוא כן תובע, הוא תובע בזכות ולא בחסד. כבעל בית, ולא כקבצן.

  2. אני מציעה לך לקרוא שוב מה שאמר אחמד טיבי. נראה שאתה מפרש אותו יותר לפי נטיות ליבך ופחות לפי מה שמתכוון אליו טיבי.

  3. כשהדוגמאות שהוא בוחר הן ארה"ב בוויטנאם וצרפת באלג'יר, כנראה שהוא דוקא כן חושב שהיהודים הולכים להתאייד מפה.

    טיבי צודק מבחינתו שיש לו זכויות על האדמה הזו, אבל כדי לטעון שהחזון שלו כולל גם ישראלים/יהודים עליה צריך לדחוף את הראש עמוק עמוק בחול של חוף הילטון. ("טריטוריה יהודית במובהק"?)

  4. 'חייש' ודומיו — שלוחי המודיעין האיראני.

    אחמד טיבי — אחד מגרורותיהם. לא נשכח לו את התבטאויותיו בטלוויזיית אלג'זירה, בליל הפעולה (המיותרת למיטב הבנתי) בבעלבק, כאשר פעולת ההסחה נחשפה. ביומיום חה"כ ד"ר טיבי הוא אחד מסגני יושבת ראש הכנסת.

  5. הבעיה המרכזית של השמאל היא היעדר היכולת להבין מה אומרים המנהיגים הפלשתיניים. צריך להיות מאוד "מכור" להזיות הישנות של השמאל, של שתי מדינות כפועל יוצא מרצון שני העמים בהיפרדות ובמימוש זכותם להגדרה עצמית, על מנת למצוא בדברי טיבי איזשהו אזכור לרעיון של שתי מדינות ושתי בירות. טיבי אומר, בין השורות, את מה שאמר בעבר ואומר היום עזמי בשארה: התנאי לקיום יהודי בארץ ישראל הוא חיסול המדינה היהודית וכינון מדינה אחת שתהיה דמוקרטית וחילונית, לפחות בשלב הראשון, ולאחר מכן דיקטטורה בה יהיו היהודים נתוני-חסות.

    להבדיל מהשמאל, אחמד טיבי מדבר בצורה ברורה מאוד. הוא לא מנסה להתחכם, אין לו עוד נראטיב בראש, הוא אפילו לא מסתתר מאחורי נוסחאות קלאסיות של הגדרה עצמית לשני העמים. לאסלאם הרדיקלי ולגרורותיו, התומכים בו מחמת שנאת היהודים והמערב, אין עוד "אמת", יש לו חזון ברור.

    אפשר רק להצטער שאנשים אינטליגנטיים משתעבדים לאידיאולוגיות ישנות שעבר זמנן. בדיוק כמו פעם, כש"על המשמר" הכריז בקול גדול כי שמש העמים שקעה, ובחלוף כמה שנים ניצבו אנשי מפ"ם מוכים וחבולים נוכח גילויי חרושצ'וב.

  6. לא יודע, תזזית, קראתי את "המקור" ועדיין אני מזיל ריר. אולי להזיל ריר זה תופעת לוואי של חשיבה עצמונית? או אולי לקרוא לכל מי שרואה את הדברים אחרת ממך "מזיל ריר" או, בפוסט אחר, "נציונליסט" זה סוג של תגובה פבלובית, של אנשים שלא מסוגלים להגיב לענין עצמו?

  7. אם הברירה היא בין מדינה מוסלמית ובין מדינה יהודית, זה כבר לא כל כך משנה לרוב המבקרים באתר זה, שתיהן לא יהיו מקום נוח. אם טיבי רוצה מדינה מוסלמית דיקטטורית, זה לא אומר שאני צריכה בתור קונטרה לצדד במדינה יהודית דיקטטורית. יש עניין פנימי, לגופו של הויכוח היהודי, על הנחיצות או הרציות של "מדינה יהודית" במתכונת של מדינת לאום מערבית.
    בלי קשר לערבים כרגע, לא בטוח שזה פתרון שזוכה לתמיכה פנים יהודית ובטח לא פנים ישראלית (הכוונה שגדר הויכוח בין חלקי החברה הישראלית הוא עצום לגבי אופייה של המדינה). דוקא העובדה שיש שתי דתות מתחרות על ההגמוניה יכולה להצמיח מדינה דמוקרטית שתהיה נוחה יותר לחיות בה, לאנשים מן הסוג שכותב פה.
    ההתפכחות האופנתית מ"הערבים" היא לא דבר חדש ועמדתם לא ממש קריטית לגיבוש עמדה עצמאית על ריבונות יהודית במקום כלשהו. החולשה בטיעון של מרחב היא שהוא מנסה להשתמש באנרגיה של התוקף כדי לייצר מניע פנימי לגיבוש, זה עובד רק זמנית בדרך כלל. המניע הפנימי צריך לעמוד בפני עצמו ולא רק כחומה נגד טיעון שולל.

    על הרקע הזה טיבי גם צודק עובדתית, אבל לא חשוב.

  8. אני לא במיוחד אוהב להשתמש ב"הוכחות" תנכיות-היסטוריות לזכות על הארץ אבל אם טיבי כבר מכניס את זה לוויכוח אז קבר יוסף בשכם או קברי האבות בחברון שאליהם (גם) הערבים מיחסים קדושה או לפחות חשיבות היסטורית מראים שהיינו כאן קצת לפני אותו ערבי ש"מכיר את הזעתר ואת עץ הזית" (טיבי שכח להוסיף שהערבי גם מכיר את החומוס-אסלי ואת אבולעפיה – אם כבר סטראוטיפים אז עד הסוף).

    קיצורו של דבר – מבחינה אידאולוגית/הסטורית חברון אינה טריטוריה ערבית מובהקת יותר מתל אביב ורמת השרון אינה טריטוריה יהודית מובהקת יותר מירושלים. אם יש משהו שהופך טריטוריה ל"מובהקת" זוהי הפרגמטיקה – כלומר מי מאכלס את השטח בפועל (או אולי דווקא מי ששולט בו בפועל) ואם כך – טיעוני עץ הזית וקברי האבות – מה הם שייכים כאן?

  9. איריס,

    נדמה לי שאת ואני לא קראנו את אותו טקסט, או יותר נכון, הקריאה שלך את הטקסט של טיבי ואת זה של מרחב היא סלקטיווית מאוד ומתבצעת, בעיקר, באמצעות הנחות יסוד אידיאולוגיות שלך שאינן מתבססות על המציאות אלא על חזיונות ביחס למציאות.

    האם מרחב הציע מדינה יהודית "דיקטטורית"? האם טיבי הציע דיקטטורה מוסלמית? מה הקשר בין מה שהציע טיבי לבין התגובה שלך, או בין הביקורת של מרחב לבין תגובתך? הפולמוס הציוני-פלשתינאי איננו דתי, בעיקרו, אף שהחמאס זוכה להצלחה רבה. בסופו של דבר, זה ויכוח בין שתי תנועות לאומיות כשאחת מהן חזרה רבה מהפשרה ההיסטורית לה הסכימה לפני 13 שנה, ותובעת "כולה שלי". החזרה אל המקורות הדתיים היא חלק חשוב מהעניין אך לא כל העניין.

    אני חושב שיותר משהשמאל הציוני "התפכח" מהפלשתינאים, הוא נגמל מההתמכרות לחזון השלום המשיחי ולעיסוק האובססיבי ברעיון השלום הנצחי. אני מבין שעבורך, כמו גם עבור אנשי שמאל רבים, הסוס הפלשתיני ברח ולכן הם מנסים לחפש אפיקים אחרים להתבסס בהם. למשל, שלילת הציונות בדרכים אחרות, דה-לגיטימציה לקיום היהודי כקיום תרבותי-לאומי, ניסיון למצוא צידוקים לעמדות פלשתיניות, אימוץ הנראטיב הפלשתיני כשווה לזה הישראלי ועוד.

    אני מניח שהשורה התחתונה שלך היא שטיבי פשוט צודק, אבל אני גם מניח שמשום שקשה להצדיק את הלאומנות הפלשתינית ולאחוז בו-זמנית בעמדה דמוקרטית-ציונית שפויה, את תסתפקי גם בעתיד בכל מיני תגובות סתומות.

  10. אתה צודק במקום אחד שההתייחסות שלי כבר כללה "המשכים" של דיון שלא היו בטקסט, התנצלות. עם זאת, ניראה לי שהצלחת להבין אותי חרף הקפיצה הלוגית נטולת ההסבר.
    כן, (בלי קשר לשמאל, אגב) שלילת הציונות אינה יצירה של השמאל הישראלי, והיא נטועה עמוק בשיח היהודי והישראלי גם יחד ומסבירה מדוע לא הגיעו כל יהודי העולם לציון הגאולה.
    אני בדיוק ניסיתי לפרק את הצמד המלאכותי הזה, כלומר, שלילת הציונות ו"שמאל-תומך פלשתינאים" לדעתי ההצמדה מטעה, פרופרגנדיסטית ומכסה יותר מאשר מסבירה.
    אני חולקת על הרעיון של "סכסוך לאומי" וגם המציאות לא כך כך מאששת את ההסבר הזה. מכל מקום, לא ענית לתהיה שלי לגופו של עניין אלא גררת את זה למקום הלעוס והצפוי והמשעמם של "בוגדים שמאלנים מלקקים לערבים,.
    נו שוין. זה משעמם, אמרנו כבר.

  11. אני מבין שעבורך, כמו גם עבור אנשי שמאל רבים, הסוס הפלשתיני ברח ולכן הם מנסים לחפש אפיקים אחרים להתבסס בהם. למשל, שלילת הציונות בדרכים אחרות, דה-לגיטימציה לקיום היהודי כקיום תרבותי-לאומי, ניסיון למצוא צידוקים לעמדות פלשתיניות, אימוץ הנראטיב הפלשתיני כשווה לזה הישראלי ועוד

    זה ציטוט ממך, גם לי יש בעיה עם הטיעון שלך שקודם מסמן מטרה ואחרי כן מצייר עיגול.

    אתה מחליט מי "שמאלני" ומתי הוא יזנח טיעון כזה ויאמץ אחר,, אולי תתדיין עם עצמך אתה לא צריך את הצד השני בכלל.

    אתה דוגמא מצויינת לטענה שלי, וסביר אם כן שתהיה בהכחשה לגבי העובדה שאתה גוזר את כל זהותך משלילת האויב.
    השאלה היא, אם נחזור, אם יש אפשרות למדינת לאום דמוקרטית וסובלנית שמוגדרת על בסיס "יהודי". אתה טוען שיש חיה כזו, אני טענתי שלא. זה גדר השאלה, טיבי אינו חלק ממנה.
    בשלב התיאורטי הראשוני. השלילה אינה תיאורטית בלבד אלא מעשית, בשל מיעוט השותפים בפועל לחזון הזה, והמתח שבין הזהות הדתית יהודית ובין החזון הציוני. לך תשכנע את החרדים או המתנחלים, ויהודי הגולה בהמוניהם, אחרי כן תדבר איתי. אתה מחפש אשמים ותיוגים זה משעמם

  12. אתה עובד בחברת "גילת" ? לווינים וכל זה ?
    התעניינתי בזמנו בחברה הזו בקשר לניסויים בבני אדם -שזה אחד מנושאי הבלוג שלי -אם אתה עובד שם (לפני אלוהי גוגל) אשמח לשאול קצת שאלות בנושא זה לגבי התקופה שעד 1999 פחות או יותר או קצת אחרי כן

  13. צר לי על העיכוב בתשובתי. רק רציתי להמליץ שתשתה הרבה מים, בקצב שאתה מזיל ריר ובחום הזה, מדובר בפיקוח נפש.
    אני בהחלט מקווה שלקראת הסתיו יתגלו נוזלים סמיכים יותר – אולי אפילו שמץ חומר אפור – במאגר התשפוכות שלך. עד אז, תשמור על עצמך, אה?
    אוהבים אותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s