אסי דיין נאנס בשידור חי

זמן לא רב לפני שנפטר בחוסר-כל, הזמין פרופסור גבריאל מוקד – איש כתב העת המיתולוגי "עכשיו" – את צוות הטלוויזיה של הערוץ הראשון לביתו של המשורר דוד אבידן. אבידן, שהלך לעולמו במאי 1995 כשהוא עני ומכור לתרופות, זכה לחשיפה הטלוויזיונית בעקבות רצונו של מוקד, כך טען האחרון, שיעזרו לו. אולם חשיפת תנאי חייו המבישים של אבידן, התמכרותו לתרופות, העוני הרב שחי בו והרפש שאפיין את דירתו, לא גרמו למשלם המסים לפתוח את ידו הקמוצה ולתת כמה מעות לאבידן. אבידן מת בחוסר-כל. בפעם הראשונה בטלוויזיה קיבל הצופה הישראלי גירוי של תאוותו האקסביציוניסטית, ובשידור חי.
 
אתמול שידר חיים אתגר בערוץ 10 כתבת-טלוויזיה אקסביציוניסטית במיוחד על אסי דיין. דיין היה שכוב ללא חולצה על המיטה בחדרו המבולגן, מעשן, חיוור ורועד, מגמגם ולא ברור מתמיד, כשהמצלמה התעקשה להתמקד בנחיר-אפו אשר ניכרים בו סימני אבקה-לבנה.
 
אני לא יודע מה בדיוק רצה חיים אתגר לעשות. האם רצה להציל את מי שנחשב לאחד מגדולי הבמאים והשחקנים של ישראל של שנות התשעים ושנות האלפיים? או שבסך הכול רצה אייטם שיכסה על זה של "ידיעות אחרונות", שהציג אף הוא את דיין השעיר, המיוזע והשמן – ובעירום? האם, כמו גבריאל מוקד, ביקש אתגר לעשות חסד עם מי שנחשב לאחד מגדולי אמניה של ישראל, או לקבל איזו טפיחת-שכם חברית מהבוסים בערוץ 10 על האייטם שהביא והביא עוד כמה צופים למהדורת החדשות?

אסי דיין

אולם מה שמעניין באמת איננו חיים אתגר אלא העובדה שערוץ 10 בכללותו ניצל ניצול ציני ומחפיר את מצוקתו של דיין כדי להרוויח אחוזי רייטינג. התמונות ששודרו, צילומי-תקריב של גופו של דיין – לרבות הצלקת שעל גבו – ביקשו לספק את היצר המציצני והפורנוגראפי של הבורגנות המשועממת והמתנוונת, של בורגנים זעירים אשר חווים קתרזיס עצום כשהם מביטים ב"לבן של העיניים" של אדם ההולך ונמוג מול עיניהם, כשהם נכנסים לו עמוק-עמוק אל תוך הקרביים, כשהם בוחנים את הצלקות והפצעונים והאלרגיות והקמטים ונחירי האף והכתמים. ערוץ 10 זיהה היטב את ייצר המציצנות של הבורגנות הישראלית המנוונת והדקדנטית, את הרצון האולטימטיבי למופע פורנוגראפי בשידור חי עם חסות מהוגנת, וקפץ בחדווה על המציאה.
 
האם למישהו באמת אכפת ממי שיצר את "החיים על-פי אגפא", אחד מהסרטים החשובים (והיחידים) שנעשו פה, שהצליח להביס אפילו את "חסד מופלא", שירת-הברבור של הבמאי עמוס גוטמן, בטרם נפטר מאיידס? האם למישהו באמת אכפת ממי שביים את "מר באום", שזכה בשני פרסי אוסקר ישראלי? אסי דיין השתין לחברה הישראלית ישר לכיוון הפנים עוד לפני שהפך לדמות הפסיכולוג המוכר מ"בטיפול", הרבה לפני שמישהו חלם שנהפוך לחברה חולה כל כך שבשיא מחלתה יירצח פה ראש הממשלה. אלמלא היה חולה כל כך, אלמלא היה כמה לחשיפה תקשורתית רבה כל כך, היה אסי דיין נמק בביתו בחוסר-כל ולאיש לא היה כלל אכפת.
 
האלימות הקשה שקיימת ב"החיים על-פי אגפא", ששיאה בחיסול ה"ברבי" ובטבח חסר ההבחנה שבסוף, היא זו שמזינה עד היום אנשים בעלי חליפות יפות ויוקרתיות, פנים מגולחות וריח-גוף מבושם, שמתגוררים בבתים נאים, לחדור באופן חולני אל פרטיותם של אנשים חולים – שעשו הרבה יותר מהם וייזכרו גם בעוד שנים ארוכות – ולנצל את מצוקתם על מנת לזכות בליטרת-הבשר נוטפת השומן של הרייטינג.
 
כשערוץ 10 מראה את אסי דיין זועק לעזרה, כולו עירום, הוא מציב לנו תמונה חדה וברורה של ההתבהמות והטמטום שלנו. כי רק במדינה של בהמות ומטומטמים יראה ערוץ הטלוויזיה השני בגודלו תמונות עירום של אדם הזועק לעזרה, ולא ידאגו שיטופל מייד על ידי רשויות הרווחה.
 
הסאדיזם הישראלי, שהגיע לשיאו הטלוויזיוני במעשה-האונס הברוטאלי של ערוץ 10 ביחס לאסי דיין החולה, הוא חלק מתופעה פסיכוטית שלמה של חברה שמענה, לוחצת, רוצחת ומטמטמת עם שלם תחת נטל המחסומים, מחנות הפליטים, הדחק והחום של יוני הלוהט והרעב האדיר של ימי עליית מחירי המזון. לכן, הכתבה על אסי דיין לא היתה אלא כיבוש חדש של פסגה בעינוגה הסאדיסטי של חברה חולה את עצמה. אם תרצו, ערוץ 10 ביקש  לענג את צופיו בשידור חי ועוד הצליח לגרום להם להגיע לגמירה טובה במיוחד.

מודעות פרסומת

26 מחשבות על “אסי דיין נאנס בשידור חי

  1. לא צפיתי במופע הנורא שמתואר בצבעים כה חיים ברשימתך. ולאחר קריאת הרשימה – שמיותר לומר, שכל מילה שבה, בסלע – טוב שכך.
    ולחשוב לאן הגיעה החברה הישראלית….
    או, אולי, החברה האנושית…

  2. אני לא מכירה את רזי הסאגה של משפחת האצולה דיין, אבל יש לו קרובים רבי השפעה וממון (בניגוד לדוד אבידן), הם יכולים לדאוג לו, השאלה היא לפיכך לא כספית אלא נפשית כניראה.

    דוד אבידן, סיפור אחר לגמרי, כמו רביקוביץ ואחרים שחרף תרומתם לתרבות לא תוגמלו על ידי החברה ולא קיבלו את המגיע להם. בעיני ההשוואה נכונה רק לעניין המוטיבציה של העיתונאי לחטט בפחי הזבל, אבל לא לגבי המקרים עצמם.

  3. לבכורת ההצגה "החגיגה", העוסקת בגילוי עריות, הזמין הבמאי חנן שניר, שהוא גם תרפיסט, מטופלות שלו שעברו גילוי עריות. אחת מהן ניגשה לשחקנים והודתה להם בדמעות. אתגר ניגש אליה וראיין אותה. הראיון שודר במלואו.
    קשה היה שלא לראות את המצוקה של אותה אישה, והיא סיפרה בבירור שגם היא קורבן עריות. רק אחר כך קראתי בראיון עם שניר שהאשה מעולם לא התעמתה עם משפחתה ואיש ממכיריה לא ידע על עברה. היא עברה חשיפה בערוץ 10, בלי זמן לשיקול דעת או למחשבה נוספת, בלי להתייחס לעובדה שמדובר באישה חולה. מה אכפת לאתגר? את המחיר ישלם מישהו אחר. הוא הביא אייטם פצצה.

  4. דרג את התוכן:0מומלץלא מומלץאודי שרבני היום 18:57:

    ואיפה כל ה"קנטינות" האלה. זה מה שמה מעניין אותי. אלה ש"בוא, אסי פה. יש צחוקים. ומדברים על ניטשה בדיוק".
    זה. מה. מעניין. אותי.

    אגב, חשבתי שזה צהוב לפי התגובות. אבל יותר מכל יש קישור שלא עובר דרכנו, אלא דרך המדיום הטלוויזוני אל הכתבה ההיא ("ההיא") על דוד אבידן עם החולצת פסים והבית ההפוך עם הבקוק קולה. ומצבו הרע. השפה היא טלוויזיונית גרידא בכתבה הזאת.

  5. כשאמרת חברה שלמה – כללת גם אותי בתוכה, וזה בכלל לא מתאים לי … 😦

    אני מבין לחלוטין את ביקורתך כלפי הבמאי/עיתונאי ולא תשמע ממני משהו שונה. אבל ההכללה של הענין לצורך של הבורגנים בפורנוגרפיה היא הזויה שלא לומר מסיתה. אתה גם לא צריך את הכיבוש בשביל להעביר ביקורת סופר לגיטימית על מציצנות מוגזמת וצילום מגעיל.

  6. מה שהיה מרגש ומזעזע אותנו לפני 20 שנה, כבר נחשב מיושן. בשביל לעשות חדשות ואייטם טוב שייצור רייטיניג, צריך לחשוב על דרכים חדשות לספק את הציבור. ממש לחם ושעשועים.

    ————

    "מאחר שהשעמום מתקדם, והוא הרי שורש כל רע, אין פלא שהעולם נסוג, והרוע מתפשט.
    עיקר התופעה מצוי בראשית הבריאה.
    האלים השתעממו ולכן בראו את האדם.
    אדם השתעמם משום שהיה בודד, לכן נבראה חוה.
    ומרגע זה נכנס השעמום לעולם וגדל ביחס ישיר לגידול האוכלוסייה.

    האדם השתעמם לבדו.
    אדם וחוה השתעממו ביחד.
    אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי.
    לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן.

    כדי לשעשע את עצמם הם הוכו ברעיון לבנות "מגדל וראשו בשמיים".
    רעיון זה משעמם כמו גובהו של המגדל והנו הצגה נוראית לכך, איך יד השעמום היא על העליונה.
    ואז התפזרו בכל העולם, בדיוק כמו בני-אדם בימינו, המטיילים בחוץ-לארץ, אך עדיין נשארים משועממים."

    סורן קירקגור, מחזור הזריעה

  7. החברה הישראלית לא מחליטה מה ישודר בערוץ 10, ערוץ 10 עושה מה שמתחשק לו, לא פעם על חשבון ובניגוד מוחלט לאינטרס של החברה הישראלית (כמו החריגות השונות מתנאי הזכיון שלו, שממומנות בסופו של דבר מכיסנו).

    ערוץ 10, וליתר דיוק העורכים של חיים אתגר שמשלמים לו משכורת ומאשרים לו את הכתבה הזו, מייצגים הרבה יותר טוב את הבועה הזעירה של "רשימות" מאשר את החברה הישראלית. את הכתבה המכוערת הזו עשו אנשים מכוערים, לא הכיבוש ולא מחירי המזון. יש גם מקבילות לעתונות הזו וגרועות ממנה בארצות שלא "מענות ומטמטמות" (ככה, בשביל הכיף) "עם שלם".

    כרגיל, הכותבים והמגיבים כאן לא מסוגלים להפנות כלפי עצמם וחבריהם מאית מהבקורת שיש להם על החברה הישראלית.

  8. שההחלטות של ערוץ 10 אינן סתם גחמות, אלא מונעות משאיפת רייטינג. יש להניח שאנשי ערוץ 10 יודעים יותר ממני וממך מה רוצה החברה הישראלית, בהכללה, שיראו לה בטלוויזיה.

  9. לא, לא איכפת מאסי דיין. הסיבה שלא איכפת מאסי דיין היא משום שאסי דיין, בניגוד לדוד אבידן, לפני שהוא יוצר (עם הברקות מעטות) הוא בן אצולה ישראלי, בנו של הגנרל, איש נהלל, הצבר מ"הוא הלך בשדות". אסי דיין הוא סמל להתנוונות החברה ומאחר וכך, ולכל אחד יש תפקיד באבולוציה התרבותית, הרי דיין הוא דוגמא למי שמשתף פעולה לאורך השנים, מחד בהיותו מגדיר מהי ישראליות "נכונה" ומאידך באצבע משולשת נגד הממסד ממנו הוא יונק.

    מדוע אינך שואל: האם לאסי דיין איכפת מאיתנו?
    משום שהמורשת של אסי דיין מסתכמת באינדיווידואליזם, בימים בהם רק מעטים כמו דיין יכלו להרשות לעצמם ולהתנהג כאילו המדינה היא החצר האחורית שלהם .
    כעת, שאותו הלך רוח אנוכי פשט בחברה, ובתקשורת כסממן מייצג, אל לנו להציג את דיין כקורבן של ערוץ עשר אלא קורבן לשיטתו בלבד.

    אגב, אני מהמר שעם הזמן יתברר שזה עוד תרגיל מבריק במיסוד שמו, יען יגידו: "הוא מת בחוסר כל", אך האם דיין באמת חסר כל?.

  10. מניין לכם שאבידן היה כ"כ עני וחסר-כל? אולי זה מיתוס שהוא יצר וסובביו טיפחו במשך שנים?

    אולי מקורבים אמיתיים יודעים אחרת?

    יש הבדל בין לא להיות עשיר או אמיד לבין להיות "חסר-כל".

    אני מסכימה לחלוטין שמעשה מכוער שלא ייעשה הוא ניצול מצב נפשי קשה של אדם כדי לחשוף אותו ציבורית, גם אם הוא פיגורה המעניינת את הציבור או חלקו.

    אבל כספית – לא הייתי דואגת לו. יש לו משפחה אמידה.

  11. לא מפתיע.

    כשתוכניות כמו "השרדות" הן השיחה השולטת במרחב הישראלי, כשגיבורי העל שלנו הם דמויות כמו ארקדי גאידמק- לא מפליא שכך מתנהגת התקשורת.

    אנחנו הולכים ומסתנוורים מהזוהר והעושר של החברה הקפיטליסטית. זה מטריף אותנו, וגורם לנו לרצות להתענג עוד ועוד על מעללי כסף, כוח ועוצמה, ולרחם ולבוז על אלו שלא מצליחים לשחק את המשחק הזה.
    אבל להתמסר לאל הכסף לכשעצמו לא אומר באופן ודאי להתפרק מכל כיוון מוסרי, חברתי או ציבורי.
    כשזה נלווה לחוסר כיוון לאומי ברור, לחוסר מטרות לאומיות ברורות שאנו כעם וכאומה חותרים אליו- אז אנו עדים להתפרקות כזאת של החברה והאנשים.

    המנהיגות שלנו חלולה. נטולת אג'נדה. המנהיגות שלנו לא עושה את המוטל עליה- להנהיג אותנו לכיוון ברור, אופטימי, שיצמיח את כולנו.
    בהעדר הנהגה, יש שעמום, דריכה במקום, וריצה חסרת טעם ממשי אחרי כסף.

    לא כדאי שנתעורר?

  12. סליחה מרחב חמוד, מה אתה עשית בשבילו חוץ מלהציץ לו? מספיק אם הצדקנות וההיתחסדות דין ילד מספיק גדול בשביל לקחת אחריות על התחת שלו. מה שקרה לו קורה להרבה מסוממים חסרי כול למזלו של דיין שהוא מענין את הצופים יותר מחבריו הנרקומנים שחיים בחרפה ברחובות ול

  13. ובקשר לאבידן צר לילאכזב אבל הדירה בתל אביב היתה שלו והוא חי בה באותו בלגן ו"חוסר" כול כול ימי חייו הסיפור של אבידן שנותר ללא חברים ולכן נימצא מת במירפסת הבית אחרי זמן

  14. אין צורך ליצור מיתוסים יש מאין
    החברה הישראלית עשתה למען אבידן
    גם אם יש מי שרוצים להשכיח את זה

  15. ערוץ 10 מרחיב את גבולות ההצצה.
    יש הבדל בין זכות הציבור לדעת וחובת העיתונאי לדווח לבין זכות העיתונאי להציץ וחובת העיתונאי לספק את יצר המציצנות.
    שמעתי את חיים אתגר ב"תיק תקשורת" ולא התרשמתי מהסבריו.
    האמת: איני מתרשם גם מההצגה של אסי דיין. הלא היא תקופתית וחוזרת על עצמה.

  16. חיים אני פונה ישירות אליך! אני מנסה להבין למה עשית את זה?! אני פשוט לא מצליחה להבין! אתה הרי לא באמת רצית לעזור לאסי, אתה רצית רייטינג על הגב שלו!! אם הייתה רוצה לעזור אז יצר המציצנות שלך עלה על זה! אני בטוחה שגיא פינס לא היה משדר את זה! אני מקווה שבעתיד לא תשכב בחדר לבד כמו אסי ותזעק לעזרה ואף אחד לא יעזור.. אבל תהיה בטוח שאנשים כמוך תמיד היו וגם הם יצחקו עליך.. אולי לא, כי אתה באמת לא מעניין את אף אחד כמו שאסי מעניין את כל עם ישראל, מהכי עשיר ועד הכי עני.. הלואי והיה לך כוח נפשי לבקש מעצמך ומאסי סליחה!!! אבל אני יודעת שלא, כי אתה בן אדם חלש ורדוד!! וכמו שאתה צוחק על אסי אני צוחקת עליך כי אפילו לבקש סליחה אתה לא יכול אבל אסי כן יודע לבקש עזרה, וזה לא משהו שצריך לצחוק עליו ואם כבר הוא מבקש עזרה אז לעזור בתור חבר.ואמן בסדר גודל של אסי לא צריך לבקש עזרה, כי מהתחלה היה צריך לדאוג שזה לא יקרה! והלואי ואני הייתי יכולה לעזור לו.. אסי אם אתה רואה את התגובה שלי אז זה המייל שלי : marina199@walla.co.il אני מבקשת שתענה לי כי אני רוצה לדעת ממך משהו שמאוד חשוב לי…

  17. כעת אומר דיין ל"העין השביעית" (אגב, ללא בקשת תשלום) כי הוא מתחרט בדיעבד על הכתבה ומצהיר שביים אותה כדי להקצין בצורה קולנועית את מצבו הכלכלי הקשה.

    איך נולדה הכתבה בערוץ 10?

    "באותו שבוע, היה מצב שחזרתי מניתוח ולא עבדתי חודש. אני OCD, מנקה באובססיביות את הבית, והבן שלי הפוך, מבלגן את כל הבית. הוא מוציא הכל, מפזר את כל הספרים, ועל זה הוא מבשל. לא הייתי בבית, וכשנכנסתי נדהמתי. הזמנתי את חיים אתגר, שהוא ידיד, וזה נראה כאילו אני חי ככה. גם הריטלין, שהוא תרופה חוקית שאני מסניף, היה על האף כאילו זה קוקאין. נראה כאילו אני סמרטוט. זו הצגה. צולם יענו באווירה של שכונת עוני בדרום תל-אביב. השפה של העין יותר חשובה מהשפה המדוברת. להסביר את מצבו הכלכלי הקשה של בנאדם במלים זה לא מעניין, לא תראה דיאגרמות. הרבה יותר מעניין מלהסביר לאנשים שיש לי מינוס גדול בבנק ושמס הכנסה עיקל את התגמולים. זה קולנוע והייתי באמת במצב חמור, לא ייתכן שאני מתקרב לאבידן, שמת בחוסר כל. אם אתם מעריכים אותי תעזרו לי בתור אמן. זו רמאות, הונאה במובן הטוב של המלה. כדי להסביר לקהל איך אתה חי, בראש שלהם, לא משנה שהבן שלי עשה את זה. מיד אחר-כך, 14 שעות ניקיתי את הבית כאילו לא היה כלום, אבל זה לא שינה את החובות שלי".

    מה רצית להשיג בכתבה הזו?

    "הייתי אז במצב נפשי רע. אני חייב להבין למה אנשים מתייחסים אלי כאילו אני עשיר מיליונר. מסתבר שאני נצלן לא קטן של התקשורת, כשאני צריך משהו אני עושה את זה דרכם. אני מצטער על הכתבה, הייתי צריך להגיד לחיים, כי הוא בחור טוב. הוא לא ריאיין אותי. דיברתי למצלמה כי הוא הלך ואמר לצלם להישאר ולקחת זוויות. תקפו אותו כאילו הוא מנצל אותי, ואני בכלל הזמנתי אותו. אני חושב שזה לא היה חכם. לא יפה כלפי חיים אתגר. אני מתנצל בפניו כבר עכשיו. אני מתחרט על הכתבה. אני לא רוצה להיות נתמך – כל חיי עבדתי. באותו לילה אזרחים רצו לשלוח כסף, ואמ"י רוצים לעזור לי. אמרתי, זה לא שירותרום, אני רוצה לעבוד".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s