על הטבח בעזה: לא זו דרכנו

בספרו "ההיסטוריה של נפילת ועליית האימפריה הרומית", כתב ההיסטוריון אדוארד גיבון על תקופתו השלווה של הקיסר טיטוס אנטוניוס כי "ההיסטוריה היא, אם כן, מעט יותר מאשר רשימת הפשעים, הטיפשויות והאסונות של האדם". גיבון, אגב, לא היטיב לספר כי "גנב" את שאמר מהרומן הסאטירי L'Ingénu שפירסם וולטיר ב-1767, בו טען כי "ההיסטוריה איננה אלא רשימת הפשעים והאסונות".  
 
נזכרתי בדברים שכתב גיבון לאחר שלא יכולתי להסיר את עיניי ממראות הזוועה הקשים בעזה. קשה שלא להביט באירוניה קשה ועצובה על המלחמה שניהלה חבורת אולמרט, ברק ולבני ברצועת עזה. זו אירוניה שמהולה בעצב רב מאוד על מותם של חפים מפשע רבים כל כך בצד הפלשתיני. היא גבתה מחיר קשה גם בצד הישראלי: מלבד החיילים ההרוגים והפצועים, הפצע העמוק שמדמם כבר שנים בלבם של תושבי עוטף עזה ושדרות אינו חדל מלדמם. זו מלחמה שהתחילה מנקודה מסוימת ואין לדעת כלל מתי תסתיים. זו טרגדיה נוראה שנפערה בלבם של אלפי בני אדם שלא הספיקו לקבור את מתיהם. זה אסון עצום ורב עבור דור חדש שגדל תחת כוויות הקסאמים ובצל מוראות המלחמה והמוות ההמוני.
 
חשבתי, ועודני מאמין, שהמלחמה נגד הפלשתינאים היתה מוצדקת. כבר כתבתי לא אחת שהתודעה הפלשתינית חזרה לשנות השלושים. טענתי שראוי שהמלחמה תהיה קשה וכואבת. הבהרתי בכל הזדמנות כי העובדה שהסכסוך עם הפלשתינאים פסק מלהיות טריטוריאלי ועבר להיות תרבותי, מחייבת אותנו להחליף דיסקט. ארץ ישראל איננה ניתנת לחלוקה עוד. הפלשתינאים חזרו לנקודת ההתחלה – ואנו שבנו עמם.
 
אלא שאין שום צידוק עיוני ומעשי לטבח בחפים מפשע. אין כל הצדקה לנקיטת צעדים נגד אוכלוסייה תמימה שתפיל בה קורבנות, נשים, ילדים וזקנים. אין כל אפשרות להתפלפל פלפולים כלשהם ולטעון שמות אם וחמשת ילדיה הוא חלק ממאבק צבאי לגיטימי. מאבק שכזה לא מנהלים על גופות ילדים, לא כל שכן על דמם של תינוקות. במלחמה הזאת איבדנו כל רסן מוסרי. השתחררנו מכל עכבה. שכחנו מי אנחנו ולא הצלחנו לזכור מה המטרה שלנו. איבדנו את עצמנו לדעת.
 
אולם כדי להיות מדויק יותר, ראוי להגיד דברים כהווייתם: את האשמה הקולקטיבית הזאת יש לפרוט לפרוטות. מי שטבח בילדי עזה הוא בדיוק מי שגירש יהודים מאדמתם. מי שחיסל נשים מפוחדות ללא עפעוף הוא זה שהיה שותף להחלטה המרה על חיסול ההתיישבות היהודית בגוש קטיף. מי שתמך בשימוש בנשק המנוגדות לאמנות הבינלאומיות הוא גם זה שחשב שצריך להגיש לחמאס את השלטון על מגש כסף. מי שירה ירי ארטילרי חסר הבחנה אל עבר אוכלוסייה אזרחית הוא גם מי שכמעט הפציץ את איראן ומי שפתח במלחמה מיותרת בלבנון. מי שלא היסס להרוג למעלה משלוש מאות ילדים פלשתינים הוא גם מי שסיפסר בדמנו לקראת סוף הקדנציה שלו עם מחשבות חסרות אחריות על הפצצת איראן והבערת המזרח התיכון. מי שפוצץ את מטה אונר"א הוא גם מי שהביא למותם לשווא של חיילי צה"ל רגע לפני הפסקת אש אפשרית בדרום לבנון. מי שבמשך חודשים ארוכים דיבר על המחיר הבלתי-אפשרי לתשלום עבור שחרור גלעד שליט ומי שניהל מו"מ עקר לשלום עם סוריה הוא גם זה שהחריב את חייהם של תושבים רבים בעזה.
 
אין ציונות בלי מוסר ואין הגנה-עצמית מבלי מחשבה על מחירה. בהנהגת המדינה עומדת חבורה חסרת אחריות שבין תוכניות שלום כוזבות לבין הפצצות חסרות רחמים על אוכלוסייה תמימה טוענת שהיא ראויה לשלטון. היא לא. מי שאיננו יודע להבחין בין מאבק לגיטימי למען קיום בטוח ושקט לבין נקמנות תאבת דם ברוח הטוקבקים איננו אלא ארכי-שרלטן, דמגוג צמא דם. מי שמסוגל למכור את רמת הגולן תמורת נזיד עדשים ולסגת מעזה מבלי שום תמורה אמיתית איננו ראוי להיות לראש ממשלה.
 
לאחר פעולת קיביה המפורסמת, בה נהרגו בשנתם 60 אזרחים, רובם ככולם נשים וילדים, כתב פרופסור ליבוביץ': "אנו חייבים לשאול את עצמנו: מאין בא לנו הנוער הזה, שלא חש מעצור ומניעה נפשית לבצע בידיו את הזוועה, כשניתן לו הדחף הפנימי או החיצוני למעשה-תגמול? והרי נוער זה לא היה אספסוף, אלא הנוער שגדל ונתחנך בערכי חינוכו הציוני, במושגי ערכי האדם והחברה".
 
עלינו לשאול את עצמנו מאין הגיעו אותם אנשים שלא היססו לעשות מעשים שדגל שחור ברור מתנוסס מעליהם. מלחמת-מגן איננה מלחמת-נקם והמלחמה הזו הפכה למלחמת נקמה חסרת מעצורים שמעידה על התבהמות הרוח והתמוטטות כל מעצור מוסרי. עלינו לברר בתוכנו, כציונים, מאין זה הגיע. ואל לנו לנסות ולהכליל הכללות כי בין המפציצים היו קיבוצניקים ודתיים-לאומיים, חילוניים ומסורתיים, מכל המחנות. הבירור הפנימי הזה צריך להיעשות בתוך מחנה הציונות, בשיח הציוני. שהרי ברי לכל בר-דעת כי יצאנו למלחמה צודקת על הגנת יישובינו בדרום הארץ. כיצד הלכה והתפתחה מלחמה זו למלחמת נקם? זהו בירור רעיוני עמוק שעל כולנו ליטול בו חלק פעיל.
 
יהיו אלה מהשמאל הרדיקלי שינסו להוכיח אותנו בתוכחות שונות ומשונות. אולם אלה שתקו במשך שנים כאשר דמם של תושבי שדרות הוקז וחייהם הופרעו. הם נחלצו להגן על הפלשתינאים לא מתוך מחויבות למוסר הציוני אלא מפאת נאמנותם הקוויזלינגית לאויב. בשיח על מה שקרה לנו במלחמה הזו אין לשתף את מי שמאז ומעולם ראה עצמו מחוץ למחנה ותמיד היה בצד של צרינו. עם אלה, אשר מעולם לא הצטערו באמת על שום רצח המוני של יהודים בשנות האינתיפאדה האכזריות, לא יהיה לנו חלק.
 
הימין הישראלי, שחווה על בשרו את הגירוש האכזרי של מתיישבי גוש קטיף, חייב להוביל את ה
ירור הזה. הציונות הדתית מוכרחה לומר את דברה ולהראות לחברה הישראלית את מצפונה. מה תימה, אפוא, שבבחירות לכנסת מקבלת הציונות הדתית מעט מנדטים בהשוואה להתלהמות של ליברמן או לחרחורי המלחמה של אלי ישי? דווקא הציונות הדתית, שנפגעה כל כך מהברבריות של השמאל-מרכז הישראלי שהוביל את מסע ההרס הנורא של גוש קטיף, חייבת לומר שאין זו דרכנו. מהציונות הדתית חייבת להגיע הבשורה לפיה כשם שאנחנו מתנגדים לחיסול ההתיישבות בארץ ישראל, שראשיתה בשומר הצעיר ואחריתה בגוש אמונים, אנו מתנגדים למעשי חיסול המוניים כאלה בשם נקמה חסרת מעצורים ותאבת דם.
 
הציונות הדתית, הקורבן של הרשע החמאסי מזה והזדון השרוני-אולמרטי מזה, חייבת להביע הסתייגות מוחלטת ממה שנעשה לתושבי עזה. את מלחמת השחרור המתמשכת שלנו לא נילחם על דמם של תינוקות עזה ולא על בטנותיהן ההרות של נשות ג'באליה ולא על גוום הכפוף של זקני חאן יונס. העימות עם התנועה הלאומית הפלשתינית הוא קשה ואנו מתמודדים עם תנועה ששבה לימי המופתי הגדול. זו תנועה שסופגת השראה מהכחשת השואה האיראנית וגם תחת הנהגת ערפאת פעלה לכלותנו עם היתר גורף לפיגועים רצחניים ואיומים בגבולות ישראל. אולם את העימות הזה אל לנו לנהל בדורכנו על גופות ילדי שאטה ובנות רפיח. לא זו דרכנו. 

מודעות פרסומת

28 מחשבות על “על הטבח בעזה: לא זו דרכנו

  1. היית צריך לחשוב על זה לפני 3 שבועות, כשכתבת
    במאמר בעל הכותרת "הקונספציה שקרסה: לקראת דרדזן פלשתינית?":
    "האם שוררת הבנה שניתן וצריך להכות בפלשתינאים במלוא העוצמה הנחוצה, על כך המתחייב מכך, לרבות הפרה של אי-אלו אמנות בינלאומיות הכובלות את ישראל."

    עכשיו הדמעות שלך, הם דמעות תנין.

  2. אני סקרן לגבי תגובת הציבור הדתי לאומי לדברים..
    ועם זאת – הפתעת אותי, בנאדם.
    קראתי בעיון גם את רשימתך על דרזדן בעזה, ומבחינתי אתה היית נביא המלחמה – ומדבריך אז היה ברור לך שזה יעלה בחיי אזרחים…
    אז מה השתנה? ראית איזה כתבה? היה פרצוף פתאום לסבל? הרי סיפורים אישיים על אזרחים מתים היו מהיום הראשון, וגם אובדן, צער ובכי של קרוביה

    בחיי שנדמה לי שאהוד ברק עשה את מה שביקשת ממנו – ואם לא, חבל שלא פירטת

  3. לקרוא את הפסקה הבאה במאמר שלי:

    "הבהרה קטנה: בעקבות תגובות, פה בבלוג וגם במייל, ברצוני להבהיר כי אני מתנגד התנגדות מוחלטת להריגה המונית של חפים מפשע, לא כל שכן להפצצה בלתי-מובחנת של ריכוזי אוכלוסין. אולם ירי כנגד מקום ממנו נורים טילים כנגד ישראל הוא לגיטימי, ושימוש בנשק כדי לפוצץ את מנהרות התופת הפלשתיניות הוא לגיטימי גם הוא, תוך צמצום מינימאלי של פגיעה בחיי אדם."

    ההבהרה פורסמה מייד לאחר שהתקבלו תגובות ועוד לפני שבכלל מישהו חשב שיפרוץ מבצע. ירי על בית חולים איננו קביל מבחינתי וגם לא ירי לעבר בית ספר. אני חושב שהמלחמה צודקת וגם היקף ההתקפה של ישראל, כולל הרס מבני החמאס והתשתיות, אבל לא צודק בעיניי לירות לבית חולים כדי להרוג חפים מפשע ואמרתי זאת מלכתחילה.

  4. יש לך גם הצעות פרקטיות?
    מה אסור לעשות כולנו יודעים עוד מלפני שקראנו אתה טור שלך.

    איך מקיימים כיבוש והתנחלות וגם שומרים על הומניות?

    אל תשכח שהצד השני לא משחק לפי הכללים שלך.

    האינתיפאדה הראשונה פרצה כי לפלסטינים נמאס מהסטטוס קוו, שבו הקיום שלהם מצטמצם והולך גם במרחב הפיזי(טריטוריאלי) וגם במרחב הרוחני.

    כל מה שקורה מאז מראה שהם מוכנים לשלם מחירים גבוהים והולכים בכדי להשיג את הפנטסיה שלהם.

    ה"ערבי הפשוט" שרק רוצה להביא לחם הביתה כבר לא קיים. חוץ מלחם הוא רוצה עוד דברים. והרצון הזה מביא אותו לסכן את הלחם.

    תסתכל על התהליך שעוברים ערביי ישראל ותבין. גם תעודת זהות כחולה לא מספיקה. כסף לא מספיק. לימודים באוניברסיטה לא מספיקים. ככל שלבנאדם יש יותר רווחה כלכלית הוא מתפנה לרצות דברים שכסף לא יכול לקנות.

    הבנאדם הוא לא פרה שאתה מאכיל אותה טוב ומטפל בה יפה וחולב בשפע בתמורה.
    יש לו (אפילו אם הוא רק פלסטיני) נשמה יתרה שרוצה עוד משהו.

    ואת הרעב הזה אי אפשר להשביע בדיבורים ריקים מלוא החופן.

  5. תמכתי ואני תומך במלחמה הזו מהרגע הראשון, ואתמוך בעוד אחת ובעוד אחרת אם יהיה בהן צורך.

    זה לא אומר שאני שש מאושר כשאני רואה רופא פלסטיני, ששלושת בנותיו נהרגו בהתקפות צה"ל – ילדות תמימות שהיו הולכות לעצרות שלום עם ישראל.

    אם הפלסטינים לא יקיאו מתוכם את הקיצוניים, זה יהיה המצב. בניגוד לעבר, אני כבר לא רואה פה שום פתרון – ובטח לא שלום. לפלסטינים יש מדינה, יש ממשלה ויש עצמאות – והם ממשיכים בשלהם. אז לצערי הרב הם ימשיכו לחטוף.

  6. הו, נודניק בלתי נלאה:טבח הוא בכוונה תחילה. זה לא מה שקרה בעזה. מספיק עם הרטוריקה המטופשת. ג'ובניק.

  7. השמאל הרדיקלי לא שתק שמונה שנים. השמאל הרדיקלי הזהיר במשך שמונה שנים כי הטלת מצור על אוכלוסיה של 1.5 מיליון בני אדם תוביל להתדרדרות המצב ולהגברת האלימות. הצד הרדיקלי (כפי שאתה מכנה אותו) עסוק על בסיס יומי בהפגנה נגד הכיבוש והסברה כי רק סיום הכיבוש יאפשר צ'אנס אמיתי לשלום בין העמים.
    ישראל פלסטין שתי מדינות לשני עמים, זאת לא סיסמה ריקה, זאת לא שנאה עצמית, זה הרצון להכיר בכך שרק בצורה זאת נוכל לשרוד פה.

    דרך אגב עצם זה שהפוסט שלך היה זקוק להבהרה אמור היה להדליק אצלך נורה אדומה. אני מאמין לך שאתה לא רוצה שחפים מפשע יהרגו, אבל ההטפות שלך לוקחות אותנו בדיוק לשם.

  8. ורק שתדע, בדרזדן לא היתה תעשייה צבאית של הנאצית.
    הפציצו אותה, רק כדי להפציץ. בלילה האחרון של ההפצצה, כל דרזדן בערה. טייסי בנות הברית ראו אורות מנצנצים במרחק. היתה זו פראג, האומללה, שחטפה 700 טון פצצות רק כי היו להם פצצות בבטן המטוס.
    בעזה ? אותו הדבר, הפצצנו בשביל להפציץ. בשביל "להרתיע". אלא שהרתעה זו, רק תצמיח את דור המתאבדים הבא.

  9. וההאשמה הדוחה שלך את כל מי שטען שהמדיניות בעזה היא איוולת ורוע לב כשונא ישראל חסר רגישות לתושבי הדרום מעידה בעיקר על חוסר היכולת לנהל דיון מעמיק בהשלכות הכיבוש. הטענה של השמאל היתה ונותרה שמעשי הטרור הפלשתינאי הם מגונים ומכוערים, אבל שאחריותנו כישראלים היא בראש ובראשונה באשר למדיניות הישראלית. והמדיניות הזו, עד כמה שניתן לשפוט, היא של כיבוש, והשמאל מעוניין לשנות אותה. הרטוריקה של האשמה בבגידה כל מי שטוען שיש דרך אחרת להתבונן בסכסוך, שאתה נוקט בה, היא היא זו שמובילה להתמוטטות המוסרית שלנו ולהפיכת כל מאבק צבאי, לגיטימי ככל שיהיה בתחילתו, למלחמת נקם מנוולת ורצחנית.

  10. אם היינו מבהירים לערבים מלכתחילה שעל כל רקטה נחזיר בירי של פצצה בת טון חומר נפץ היישר למרכז אוכלוסיה אזרחית, אחרי מספר נמוך מאד של פצצות הם היו מפסיקים. אוסף של נמושות רכרוכית יושבים בממשלה שלנו. אפסים פחדנים ותבוסתנים.

  11. מה קרה, ראית שבני בגין מדבר על פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן וקיבלת פתאום לגיטימציה ללהיות הומניסט?
    אתה הצדקת את המתקפה ואת כל מה שכלול בא. אי אפשר להפציץ את עזה בלי לגרום לעשרות נפגעים אזרחיים, מאחר ומדובר במקום הצפוף ביותר בעולם ומאחר וארגוני טרור וגרילה מטבעם נטמעים באוכלוסיה.
    אז יש שתי אפשרויות: או שתקרא למחיקת עזה טוטאלית עם פצצת אטום, או שתתנגד למלחמה.

    אגב, המפלגה היחידה שבכלל הזכירה את הסבל בעזה, ולא רק עשתה "אוי אוי אוי" על קסאמים שנופלים במדבר או על חיילים קרביים שנפצעים בינוני, היא חד"ש שנואת נפשך.

  12. עד שלא תפסיקו לסחור באשליות כמו "מוסר ציוני" לא תפסקנה מלחמות השולל הללו. אין "מוסר ציוני", יש מוסר אנושי, ובכך שאתם משכנעים ישראלים שהם עומדים מעליו ומחזיקים באמות מידה מוסריות פרטיות משלהם, אתם מאפשרים להם לפרוק כל עול ולבצע את הפשעים האיומים של "עופרת יצוקה".

  13. אם רק היית יודע ושומע מה הם חושבים על השכנים שלהם.כדאי לך לשמוע כמה הרצאות של חובשי הכיפות הסרוגות עם הציציות המתבדרות ברוח.אלה תומכים בדרך ההלכה והתורה.לא ברוח הציונות החילונית.מבחינתם מדובר בעמלקים.וידוע מה מצווים בני ישראל בנוגע עמלק.

  14. זה עניין של לעשות רוח בבלוג הרוחני, שיראו כמה שאני בעל חוש מוסרי מפותח למרות שאני בעצם תומך בלזרוק לים את השמאלנים (במיוחד את מק"י ימ"ש!). כאילו, לדבר על הומניות כלפי הערבים זה הכי הדר ז'בוטינסקאי כזה כאילו, גם אם אני בעצם בעד לגרש אותם למצרים.

    בפראפרזה על האמרה של קיסנג'ר: למרחב אין עמדה פוליטית, רק עמדה אישית. יש כמה אנשים שהוא רב איתם במפלגה הקומוניסטית, אחרי שקלטו שהוא הגרסא הפוליטית של הדמות של אליסיה סילברסטון מ"קלולס", ומאז הוא לא מפסיק לנגח את המפלגה. הגלגול הנוכחי של העניין הוא חבירה לגופי הימין הקיצוני, שכמובן היו שוחטים אותו על סגנון החיים שלו בלי למצמץ, אבל מה זה חשוב העיקר שהראתי לקומוניסטים המסריחים האלה.

  15. סיוע הומאניטרי מיידי לתושבי עזה

    אנו מארגנים מבצע איסוף של ציוד הנזקק בימים הקשים הללו ברצועת עזה.

    המבצע בשיתוף גורמים בינלאומיים, פלסטינים וישראלים המאחדים כוחות למען מטרה חשובה זו.

    מדובר בעשרות אלפי בני אדם – ללא קורת גג, ללא מים זורמים, ללא חשמל, ללא היגיינה סבירה

    מדובר על עשרות אלפי ילדים שאין להם במה להתכסות בלילה ועל תינוקות ללא חלב.

    אנחנו פועלים מעבר לחוקים עם רצון משותף אחד – לתת לאלה שחיים – את הזכות לחיות!

    או בתרגום פשוט מזון, מים ושמיכה להתכסות בה.

    בימים אלה מארגנים מבצע איסוף רחב היקף בארבעה מוקדים ברחבי המדינה.

    כל מי שיכול לעזור בתרומה מוזמן לפנות לאחד מן המרכזים הבאים:

    ירושלים-

    קן בקעה, סניף השומר הצעיר, רחוב הרכבת 57 (לייד המושבה)

    ימים- א', ב', ג', ד' בין השעות 17:00-20:00

    איש קשר- לב 052-4840697

    תל אביב-

    רחוב אברבנל 5 (ליד ההודנא) בתוך הסמטא.

    ימים- מוצ"ש, א', ב', ג', ד' – בין השעות 17:00-20:00

    אשת קשר- טימור 050-6886873

    חיפה-

    בית החסד 6, רחוב פל-ים ליד קריית הממשלה.

    ימים- ו' 08:00-17:00 ב', ג', ד' – 08:00-19:00

    איש קשר- אליאס 04-8666235

    קיבוץ כפר עזה- ליד שדרות

    ימים- א'-ד' – בין השעות 09:00 – 19:00

    איש קשר- איל 050-2054580

    הציוד הנדרש:

    שמיכות, מזרונים, שטיחים, שקי שינה, אוהלים יריעות פלסטיק

    מזון יבש – קמח, סוכר, מלח, מים מינרלים, קטניות – חומוס, עדשים, אורז, אבקת חלב, תה, לופ, קופסאות שימורים, טונה.

    מוצרי הגינה- סבון כלים, סבון רחצה, אבקת כביסה, חיתולי בד, מברשות שיניים, משחות שיניים, מגבות, חומרי ניקוי, הלבשה תחתונה, שמפו

    מוצרים לתינוקות – חיתולים חד פעמיים מכל הגדלים, חיתולי בד, מטרנה, אבקת חלב וכל תחליפי החלב.

    ישנה אפשרות נוספת לתרום ע"י קניית שמיכות במחיר עלות של 5 ש"ח,

    לפרטים נוספים – שרה- 054-2297791

    האיסוף מתבצע עד יום רביעי- 21 לינואר עד השעה 14:00 בצהריים ומשם יוצא במשאיות למחסום עזה ועובר למשאיות של ארגון אונרה, היחיד שעובד כרגע בתוך הרצועה.

    .

    לכל שאלה ניתן לפנות אל:

    הדס בלאס – 054-3168878 לי זיו – 050-7245050

  16. שמה שמדהים אותי הוא כיצד כל אותם גמדי רוח קטנים שהיו פעילים איתי בזמן חברותי בחוגי השמאל הקיצוני לא פוסקים להקניט אותי בשמות גנאי מבלי להתווכח ויכוח עקרוני. מעבר לעובדה שהם שונאים זה את זה שנאת מוות, מעלילים אחד על השני כי זה שב"כניק וההוא סתם מנוול (רק תקראו את ויכוחיהם ההזויים ב"גדה השמאלית"), חיים את חייהם בנאמנות מוחלטת לכל דבר שמריח משנאת ישראל, מדובר באנשים שהדרך הכי טובה להגדיר אותם היא פליטי החברה הישראלית.

    מהיכרותי איתם, רובם ככולם מחוסרי עבודה, חלקם מתפרנסים מהאנטי-ציונות שלהם, נטולי כל קשר לפרולטריון שהם מתיימרים לייצג ומושמים ללעג על ידי חבריהם הערבים בשיחות פרטיות.

    הסיבה היחידה שהם טורחים להגיב בבלוג הזה כל פעם מחדש ובשמות בדויים נובעת מהעובדה שכל פעם מחדש ערוותם נחשפת ברבים. מאז שמואל דותן המנוח לא היה אדם אשר עשה אקספוזיציה לחתרנות האנטי-ציונית בישראל, ואני ממש גאה לעשות זאת.

    ואגב, השיח בציונות הלאומית – כולל בציונות הדתית, למשל הרב שרלו – על הומוסקסואליות הוא מגוון ורחוק מרחק שנות אור מהתיאור החשוך של אותם שמאלנים. אבל הם תמיד הצטיינו בהסתה.

    כשאני נזכר בטיפוסים עמם ביליתי לא מעט שעות וימים וחודשים ושנים, אני רק יכול לשמוח שיצאתי מהמחנה הזה. הם מסוגלים לתקוע אחד לשני סכין בגב, שהרי את הסכין בגב האומה הם גם מזמן מסובבים ללא בעיה.

  17. רובך ככולך מחוסר עבודה, חסר כל קשר לעולם האינטלקטואלי שאותו אתה מתיימר לייצג, ונטול כל שורשים לתנועות א"י השלמה והרביזיוניזם בפרט.

    אם אתה כל כך מאוהב בליכוד, לך תעבור לחומש. ואם אתה כל כך מאוהב בפאשיזם-לייט, לך תעבור לרפובליקת בננות ופטור אותנו מעונשך.

    ויפה שעה אחת קודם.

    אה, ודוד, הרב שרלו בתחת שלי. אתה מוזמן להסתכל על רשימת התומכים בהצעת החוק לאיסור מצעד הגאווה בירושלים, ולהגיד לי כמה מהם תומכים בפינוי התנחלויות (אפס).

  18. מעבר לעובדה שהרזומה שלי מדבר בשם עצמו, מעולם לא טענתי שיש לי קשר לתנועה לארץ ישראל השלמה ולרוויזיוניזם. מכיוון שברור שאתה פחדן מדי מכדי להציג את הרקורד שלך (ורוב חבריך הם כאלה), אני רק אומר שאני מזהה את עצמי כחלק מאותה תנועה שהחלה במקס שכטמן ומגיעה לשיאה באירווינג קריסטול שפרשה מהטרוצקיזם לניאו-שמרנות.

    בית הגידול שלי לא היה הרוויזיוניזם ואין לי סנטימנטים ביחס לעבר של הליכוד. אבל אני רואה עצמי כרפובליקן וכניאו-שמרן ולכן תומך בבנימין נתניהו.

    הליכוד הוא תנועה רחבה וגדולה שיש לה הרבה מה לומר חוץ מלהגן – ובצדק – על ההתיישבות ביו"ש. אני חושב שהעונש הגדול של החברה הישראלית הוא דווקא אתם ולא פלא שתמיד הייתם מיעוט מוקצה, קומץ של בוגדים ועריקים שתמיד תמכו בגדולים שבאויבי ישראל.

    אני חושב, וכבר אמרתי את זה בעבר, שמצעד גאווה בירושלים הוא התגרות מיותרת ואין כל קשר בין התנחלויות למצעד הגאווה. אלמלא הכרתי את הרמה התיאורטית האפסית של רובכם, הייתי בטוח שהעילגות שלך מאפיינת רק אדם אחד אולם היא בהחלט תכונה אופיינית לרוב חבריך שיודעים לרקוד ולזמר לצלילי החליל הלאומני הפלשתיני במסווה של מהפכנות סוציאליסטית טהורה. פאתטי.

  19. איתרתי את השם, כתובת ה-IP של המגיב ה"אנונימי" מצויה ברשותי וכן הדואר האלקטרוני שלו. הייתי ממליץ לו להימנע מתגובות נוספות אלא אם הוא רוצה שפרטיו ייחשפו ברבים.

  20. אם אתה מתכוון אליי, אתה יכול לחשוף אותי. אתה מדבר על "מגיב אנונימי" אחד, אבל את רוב התהתגובות לא אני כתבתי.
    אני לא חושף את שמי לא כי אני מסתתר, אלא כדי שתזיע קצת אגב, לפני איום החשיפה זה היה איום במשטרה ובתביעותיעות.
    ת.

    אני מצטער על שגיאות ההקלדה, משום מה המקום לתגבה מופיע לי תמיד בצד ואת הקצה השמאלי שלו אני לא רואה.א.

    אגב, נתניהו הוא לא נאו שמרן, הוא גזען.

  21. אני לא פרו פלסטיני ובמסווה של סוציאליזם טהור.
    אין סוציאליזם טהור. בכל מקום הסוציאליזם מוגשם בדרך הספציפית לתנאי המקום.
    בעולםבדורות האחרונים כמעט בכל מקום שבו עלו רעיונות סוציאליזם הדבר היה כרוך לא בהצנעת הרגשות הלאומיים, אלא באלא בליבויין.
    במהפכות מנצחות לא רק שהקומוניסטים תמכו בלאומיות, הם אפילו ליבו אותה ואף יצרו אותה.
    כיום בלאומיות הפלסטינית יש א יש פוטנציאל מהפכני (כעת הוא לא ממומש), בעוד שהלאושהציונות לא יכולה שלאה שלא לתמוך בסדר העולמי הבקיים ובסטטוס קוו ביחסי הכוחות האזוהאזוריים והמעמדיים בעולם.

    אגב, יושה ולרשטיין נפטר. לא פעם התווכחתי אתו על כך שאין מה להתגאות בכך שברית המועצות תמכה בישראל במהלך הנאכבה, אף שלא פסקתי להאמין בשתי מדינות ולא סטיתי למחוזות ה"מדינה האחת" למיניהם.

  22. עדיף להתמודד עם טענות בדרך עניינית ולא לאתר בפנס מניעים נסתרים. מה זה משנה מה עשה דוד מרחב ומה הוא אוכל, זכותו להתנגד למק"י או לרב מלכיאור, או לתמוך. זכותו לשנות את דעתו ולחזור לדעתו, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך. הטיעונים שלך נגדו הם ברמת 'אם אתה כל כך אוהב ערבים, לך לגור בעזה' ואם אתה תוקף אותו גם על פוסט שבו הוא מראה הומאניזם זו בעיה
    ואגב, לא בטוח שהליכוד היה מנהל מלחמה מדממת כל כך.

  23. יושקה ולרשטיין היה מאחרוני הקומוניסטים במק"י אשר התגאו בהישגיה של המפלגה במהלך מלחמת העצמאות. כשאני הצטרפתי לבנק"י, החברים היהודים עוד התגאו ששירתו בצה"ל, בסדיר ובמילואים, ומאוד התגאו בזכרו של אליושה גוז'נסקי שדאג לספק נשק לצה"ל מצ'כוסלובקיה במהלך מלחמת העצמאות.

    יושקה היה ניצול שואה שבשנותיו האחרונות, לאחר שהצטרף לאנשי וילנר במק"י אולם לא פרש מהמפלגה כפי שהם עשו, מיררו את חייו בתוך המפלגה והוא חש עצמו מבודד ומוקצה הן לנוכח הסטייה הלאומנית הערבית והן אל מול מה שראה כבגידה באידיאלים המרקסיסטיים.

    ולצ'יקי: אם הליכוד היה מעיז להרוג חצי מכמות הפלשתינאים שהרגו ברק ואולמרט, היו מארגנים בככר רבין הפגנה של עשרות אלפים ותובעים להפיל את נתניהו.

  24. אכן יושקה, שהגיע להלחם עם הבריגדה הצ'כית להקמת מדינת ישראל 1948. נצמד לעקרונותיו ולאידיאל המרקסיסטי עד יומו האחרון. הוא האמין ופעל לפי אמונתו ולא זז לפי הכיוון שנושבת הרוח. הוא לא עזב את המפלגה כי העדיף "להלחם" ולתקן את הסטייה מבפנים.

    הוא היה כמוני, מתנגד נחרצות למלחמה חסרת תכלית זו שהיא לא מלחמת קיום! לא שיוויונית ובהחלט מזיקה להבאת שלום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s