עוד

מרצ * פוטש בשידור חי * שמאל חדש? * מימד

עוד מוקדם, מוקדם מדי, להספיד את מרצ. המפלה שספגה מרצ בבחירות הנוכחיות היא אסון גדול לכל מי שמאמין בחשיבות קיומו של גוש פוליטי בעל ערכים סוציאליסטיים וציוניים. הציונות הסוציאליסטית, או מחנה השמאל הרחב, איבד בתוך 17 שנה 39 מנדטים. האובדן הזה הוא מכה גדולה לכל מי שמאמין באלטרנטיבה למה שפעם נהגו לכנות בתור "החשיבה האחידה".
 
אין טעם להתוות כאן את קווי היסוד אשר על-פיהם חשבון הנפש שמחנה השמאל צריך לעשות. השמאל הישראלי סירב להיאבק במשך שנים על דמותה של החברה הישראלית מעבר לעמדותיו היסודיות בנושאים מדיניים, וגם את עמדות אלה עיצב על סמך דוגמות ישנות מהימים בהם אורי אבנרי היה בן-בית בלשכתו של ערפאת.
 
אך מעבר לכך, מרצ זיגזגה במשך שנים בין עמדות סוציאליסטיות שיונקות משורשיה במפ"ם ההיסטורית לבין עמדות פונדמנטליסטיות בענייני זכויות אדם ואזרח שנובעות מההיסטוריה של השותפה ההיסטורית האחרת, רצ. השיא היה כאשר בבחירות האחרונות הצניחה מרצ לרשימתה פלקט פוליטי נוסף, אדם נעדר כל תמיכה ציבורית מינימאלית בדמות העיתונאי ניצן הורוביץ, וסירבה לראות את המתרחש במקומות אנרגטיים אחרים כמו התנועה הירוקה-מימד. היא לא הבינה כי כמפלגת שמאל עליה לאכלס בתוכה ציבור מסוים, שיכול היה להוסיף לה שני מנדטים לפחות, שסירב לפנות לאנטי-ציונות של חד"ש מזה אבל היה מחויב מבחינה רעיונית לערכים זהים לערכיה ההיסטוריים של מרצ. היא לא השכילה להבין את המחויבות האדירה של רבים מתומכיה לשעבר לשינוי החברה הישראלית, שהתבטאה בהצבעתם של רבים מאנשיה לקדימה בראשות לבני.

לא התבודדות ולא התאבדות. ג'ומס. צילום: פלאש 90

התמוטטותה של מרצ, לצד קריסתה של מפלגת העבודה, עומדות בניגוד מוחלט לנגיסה האדירה של קדימה במחנה השמאל-מרכז. לבני הצליחה לשכנע רבים בעם, שראו צורך בשינוי, חלופה פוליטית שראוי להצביע לה. אולם כמו כל ספין מוצלח, לבני הצליחה לשווק סיסמאות – אך לא דרך. היא לא הראתה כיוון רעיוני אלא נבנתה על הפחד מנתניהו ומליברמן. רוב המצביעים שעברו ממחנה השמאל לקדימה עשו זאת משנאת נתניהו ולא מאהבת קדימה. מחנה שמאל מלוכד בעל פרוגראמה סוציאליסטית מעודכנת וברורה, עם הבנה עמוקה ביחס לשינויים במפה הפוליטית העולמית והמקומית, יכול היה לגרוע לפחות עשרה מנדטים מקדימה. זה לא התרחש.
 
למרצ יש מקום חשוב במפה הפוליטית הישראלית. היא המפלגה היחידה הנאבקת על זכויות ההומואים והלסביות, היא עמדה מבודדת בתמיכתה הצודקת במלחמת-המגן בעזה אך גם בדרישה לסיימו בטרם הסתבכות, היא היטיבה להתוות קו כלכלי-חברתי חלופי לדרך בה מתנהלת הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. בהנהגתו של חיים אורון, היא נפרדה מהתמכרות ארוכת-שנים למולך הפלשתיני. היא חזרה לימי הריאל-פוליטיק של מפ"ם ההיסטורית.
 
הדרך לשיקום מרצ איננה עוברת לא בהתבודדות פוליטית ולא בהתאבדות פוליטית אלא בחשיבה מחודשת על מקומו של השמאל הציוני-סוציאליסטי במפה הפוליטית הישראלית ובהקמתו מחדש של המערך עם מפלגת העבודה, כוח שיוכל להוות חלופה ראויה לקראת הבחירות הקרבות.
 
מרצ חייבת לפעול למנוע כל איחוד בין מפלגת העבודה לבין קדימה. העובדה שקדימה מוכנה להקים ממשלה בשותפות ליברמן וממשלת אחדות וירטואלית עם הליכוד מלמדת כי מדובר במרכז אמורפי לחלוטין, חסר כל דרך ממשית לשינוי פניה של ישראל. הדרך להתחדשות לא עוברת בהיטמעות. מפ"ם ויתרה על עצמאותה הפוליטית לפני עשרים שנה לטובת איחוד עם רצ ושינוי. כעבור עשרים שנה, היא חזרה לאותו קהל, פחות או יותר, שהרגיש מחויב להצביע לה ב-88': הקיבוצניקים, שרידי תנועת העבודה ההיסטורית, יוצאי השומר הצעיר.
 
על מרצ ללמוד מהלקח ההוא ולהתחיל במסע לבניית מפלגת שמאל סוציאליסטית חדשה עם אותה ראייה מדינית מפוכחת שמייצגת מפלגת העבודה ועם המורשת האדירה של מחויבות לזכויות אדם ואזרח, בעיקר לזכויות האדם העובד. מבלי שתעשה חשבון נפש על דרכה המדינית, על כוחם הדל של נביאיה הכוזבים בציבור הישראלי, על הסיבות לניתוק שבינה לבין קהל היעד שלה, דינה לגסוס באופוזיציה.
 
פוטש בשידור חי
 
מי שצפה אתמול בסיקור הטלוויזיה את מערכת הבחירות, יכול היה לראות את מלאכת הספינולוגיה בשיאה. את הבחירות הנוכחיות ניצח הליכוד. בניגוד לכל הבטחותיו, בסוף מערכת הבחירות ועם היוודע התוצאות, נתניהו בחר בגוש חוסם יחד עם הימין הישראלי הישן של האיחוד הלאומי והבית היהודי, עם ליברמן כדמות הדומיננטית בממשלתו. נתניהו ויתר על החזון של רפובליקניזם ישראלי, של הטמעה תודעתית של הסכנה הבאה מצד האסלאם הרדיקאלי, של פרגמאטיות פוליטית שטוענת כי צרכיה הביטחוניים של ישראל הם אלה שיכתיבו כל הסדר עתידי עם הפלשתינאים וכי אין להתפשר עם הטרור האסלאמי בעזה, ובטח שלא לראות בו פרטנר לגיטימי.
 
זכותו של נתניהו לעשות את בחירותיו שלו. במצב העניינים הפוליטי הנוכחי, סביר להניח כי הוא יקים ממשלת ימין צרה בשליטת ברוך מרזל, אלי ישי, אריה אלדד ועוזי לנדאו, כשעל הצרמוניה מנצח ליברמן. נתניהו מוותר בכך על כל פרויקט של שינוי פוליטי וחברתי אמיתי. הוא יפתח חזית מול ממשל אובאמה, הוא ייאלץ להתחייב לרעיונות שתם זמנם, הוא יוותר על העקרונות הבסיסיים אשר בשמם הצליח להכניס לשורות הליכוד אנשי מרכז ושמאל.
 
אפשר לחלוק על נתניהו בעשותו כן אולם הפוטש אשר נעשה עכשיו, בגיבוי התקשורת, הוא פסול. נתניהו עושה את מה שעושה בזכות, ולא בחסד. רוב העם בחר במפלגות הימין הפוליטי. למחנה השמאל-מרכז יש פחות מ-50 מנדטים, אם לא כוללים בספירה את רע"ם-תע"ל ובל"ד. הדרך להתמודד עם ממשלת ימין קיצונית היא באמצעות הקמת חלופה, לא על ידי ערעור הלגיטימיות שלה למשול. השמאל חייב להתנער מהמחשבה הנואלת לפיה אפשר למנוע מהימין לשלוט באמצעות דילים ושירקעס וספינים. למרצ ולמפלגת העבודה אין שום מכנה משותף עם אביגדור ליברמן, ואם ציפי לבני מנסה לחזר אחרי ליברמן ומוכנה לשלם לו את ליטרת הבשר הפשיסטית שלו – אזרחות תמורת "נאמנות", חיסול הנציגות הפוליטית של האזרחים הערבים, השתוללות מול מדינות ערב וכינון משטר נשיאותי סמכותני – על העבודה ומרצ להציב חלופה גם ללבני.
 
אלה שבחרו להצביע ללבני במקום למפלגת העבודה ולמרצ, עלולים לקבל כבומרנג את מחצית קדימה מתפלגת כדי לעבור לתמיכה בממשלת נתניהו, או ממשלת אחדות בין קדימה לבין נתניהו כאשר בין לבין מוגשם המצע היסודי של אביגדור ליברמן. לבני יכולה לשמור על קדימה מאוחדת רק בתנאים אינקובאטור שלטוני חם, ובעצמה – בכוחותיה שלה – לא תוכל לעשות זאת.
 
שמאל חדש?
 
סיסמת הבחירות של חד"ש היתה "בונים שמאל חדש". אולי חד"ש מנסה לבנות משהו חדש, ולהסתמך על ההצלחה שגרפה בבחירות לראשות עיריית תל אביב, אולם תוצאות האמת מלמדות משהו אחר. בתל אביב-יפו, גרפה חד"ש בסך הכול 2 אחוזים, 6 אחוזים פחות מאשר מרצ, אחוז אחד יותר מהתנועה הירוקה-מימד. מבין כל ערי גוש דן, רק בגבעתיים הצליחה חד"ש להתרומם קמעה וזכתה באחוז אחד מהקולות. ברוב מוחלט של הערים היהודיות, לא מקבלת חד"ש אפילו אחוז תמיכה בודד אחד. את עיקר כוחה שואבת חד"
ש, פעם נוספת, מתומכיהן של מפלגות הערביות.

לא הצליח. דב חנין. צילום: עופר עמרם, פורבס ישראל

הבחירות היו הוכחה ניצחת ומושלמת לכך שרוב הציבור הישראלי שמעוניין בחלופה ובשינוי לא יצביע למפלגות אנטי-ציוניות. שמי שרוצה לשכנע את הציבור בתזות סוציאליסטיות, חייב להיות ציוני ולא רק סוציאליסטי. הבחירות האלה יחזירו לקדמת הבמה את הפילוג במפלגה הקומוניסטית בין תומכי דב חנין לתומכי מוחמד ברכה הנושא את עיניו לסוציאליזם לאומני פאן-ערבי.
 
מההיכרות שלי עם אלה שבכל זאת עברו לצד הרדיקאליזם הקומוניסטי הנישאת על גבי הלאומנות הפלשתינאית, עבורם המהפכה רק בדרך ועכשיו יש להילחם ב"פשיזם" באמצעות משנתם של מארקס ולנין. הם, שלאחר הבחירות לעיריית תל-אביב, שאבו עידוד מהסקרים שניבאו לחד"ש 6 מנדטים בבחירות לכנסת, נותרו בתחושת-המיעוט הנצחית שלהם. הם ינסו לפלג את מרצ, לזנב בשמאל במפלגת העבודה, להעביר אליהם את פליטי התנועה הירוקה-מימד. הבחירות הוכיחו שהמקסם הקומוניסטי הוא מקסם-שווא. במקום להתפתות לרדיקאלים, אלה שחפצים באמת בשינוי חייבים להפנים כי הדרך לשלטון עוברת בזרם המרכזי של החברה הישראלית – הציוני.
 
מילה טובה
 
צריך לומר מילה אחת טובה לאנשי התנועה הירוקה-מימד. מדובר באנשים עקרוניים שהסכימו להיאבק על הדרך שלהם. הם עסקו בסינתזה מופלאה של ציונות וסוציאל-דמוקרטית, ביהדות ובגישה סביבתית, בעקרונות פוליטיים חזקים ובהתלהבות אדירה. צריך לומר לאנשים האלה: אל תתפזרו, אל תתייאשו, אל תתחסלו אל תוך הייאוש. אם השמאל הציוני יוכל להתחדש בשנים הקרובות, אנשי התנועה הירוקה-מימד ימלאו בו תפקיד משמעותי. מי שטוען כי קריסתה של מרצ נתקיימה בשל התנועה הירוקה-מימד, לא למד דבר מתוצאות הבחירות ולא הפנים את האנרגיה הזורמת במקומות שבהם המחויבות לשינוי איננה פחותה מזו של ותיקי השמאל הישראלי.

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “מרצ * פוטש בשידור חי * שמאל חדש? * מימד

  1. דוד אתה צעיר מידי אבל 1985 היא השנה בה מפלגת העבודה החלה ליישם את הזוועה מבית מדרשם של מרגארט תאצ'ר ורונלד רייגן שהיא הקפיטליזם השטני והחזירי.

    1. הופסקו אגרות חוב ייעודיות לחוסכים בקרנות השתלמות וקופות הגמל
    2. מוסד סחר העבדים באמצעות העסקה על ידי חברות כח אדם
    3. פקידי האוצר כפו דיקטטורה של פקידים באמצעות המפלצת שנקראת חוק ההסדרים.

    אבל בגידת השמאל לא החלה ב 1985 אלא הרבה לפני זה. מה שהיה אמור להיות משק העובדים ששיך לעובדים הפך ללשכה לחלוקת ג'ובים למקורבים כמו שתיאר ג'ורג' אורול בחוות החיות. מת"ם ,הקרן לביטוח הדדי וחברת הביטוח הסנה פשטו את הרגל. קונצרן כור שהיה ספינת הדגל נמכר לגורמים פרטיים.

    המדרון היה חלקלק

    מפלגת העבודה שיתפה פעולה עם הפשע של העלאת גיל הפרישה,חיסול הדיור הציבורי,הלנת שכר של חודשים ושנים ברשויות המקומיות.

    השמאל לא נמחק אתמול הוא נמחק מזמן.

    אסון אוסלו וההתנתקות חילחלו לתודעה והבנו "שתהליך השלום" הוא למעשה המירשם למפוצצי האוטובוסים.

    איזו זכות קיום יש למרץ אם היא תמכה באסון אוסלו ?

  2. מתי הבטיח נתניהו שלא יקים ממשלת ימין צרה? לא זכור לי דבר כזה, לדעתי הוא לא התחייב לא לכאן ולא לכאן, וגם כעת כל האפשרויות פתוחות.

  3. גם לדעתי. ניתוח בהיר שאני לגמרי מסכימה איתו.
    מצטרפת למילים החמות שלך לאנשי התנועה הירוקה מימד. בעיניי זה בדיוק הקול שחסר כל כך בשמאל הציוני, קול שאני מזדהה איתו.

  4. ואכן היה
    עדיין לא עבר את מבחנו של הבוחר
    לו היו מר"צ והתנועה הירוקה מתאחדים
    אולי תמונת הושים הכוללת היתה עשויה להיות שונה במעט

  5. מה עם הרעיון הישן של ההתנקשות בביבי ? אפשר אולי לדון בזה ..the lone gunman…

    לא מסכימה אתך לגבי חד"ש. לדעתי הם הצלחה והם בדרך למעלה. אתה צריך לבחון את מצבם לעומת מרצ, ואפילו לעומת כל המפלגות הערביות האחרות. הם היחידים שעלו, וגם נכנסו לפלח שוק חדש, תודעתית. צופה עתיד גדול לחדש ולרעיון היפה של "שמאל חדש".

    לולא התנועה הירוקה המעצבנת הזו, היה בטוח עוד מנדט וחצי לחדש שהיה מכניס את חגאג ועוד אשה, וזה כבר היה דומה לחזון המקורי. הבעיה שהבורגנים המשמימים היו צריכים לקלקל עם איזה טרנד, ואחת פה אפילו כתבה , בלי לשים לב כמה זה מזעזע, שהירוקה היא הגמלאים , כלומר היא התכוונה לחיוב (המנדטים המפתיעים שלא נסקרו) אבל בעצם יצאה האמת. זה הגמלאים שתיים.
    והציבור נפל פעם אחת, לא יפול שוב.

    אחד המועמדים הקים עסק לייעוץ ופרסום תוך כדי הקמפיין, אחד אחר הוא תמהוני שעלה מאמריקה ולא ברור למה, ומלכיאור הגיע הזמן שיפסיק לעשות מעצמו צחוק בתור הקישוט הדנמרקי של המזרח התיכון. כל מה שהוא עושה, יכול להיעשות גם חוץ פרלמנטרית. הוא לא פוליטיקאי. נקודה.

    זה מסוג התאונות שגררו גל של התפלספות, בנושא של "אקו יהדות" כאשר בעצם מלכאיר פשוט חיפש טרמפ, קודם על איילון ואחרי כן על מה שהיה אפשר. לא צריך להדביק מדרשים סופיים עתיקים לכל נואשות פוליטית.

    מפלגה ירוקה זה נחמד, אבל פתאום הופיעו שלוש, וישר אכלו אחת את השניה, ובעצם חנין מייצג את הנושא לא רע בעצמו, כך שלא ברור כמה סביבתיים צריך בכלל בכנסת ישראל. לי זה עשה רושם, ויסלחו לי הנכבדים, שהיו תקצובים מתנועות סביבה בינלאומיות שחיפשו ארנקים, ומישהו כבר סידר להם את המנהרה. שימשיכו לעבוד מחוץ לכנסת, יש בארץ מספיק עניינים שקודמים לזה.

  6. מאמר טוב ונכון לגבי מרץ, אך למה לך להלין על נתניהו? האם זה פעם ראשונה שהוא אומר משהו ועושה את ההפך תוך כדי שהוא מספר כל מיני מעשיות על פגישה בתעלה עם שרון ובקר, או חיילים בריטים בי-ם?
    כל כך תמכת בנתניהו, בסיסמאות הנבובות של רק הליכוד יכול וכו', אז מה פתאום?

    "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם"

  7. לאיריס, חד"ש קיבלה בציבור היהודי 0.8 אחוז מהקולות, שזה אומר כ-20 אלף קולות. להגיד שזו הצלחה, כלומר שהיא גרפה בקושי חצי מנדט, זה ממש ממש מוגזם.

    ולידידי י. ג., האמנתי שנתניהו יכול לעשות שינוי מהותי והתאכזבתי שהוא פנה לימין הרדיקאלי. ולפני שאתה מדבר על סיסמאות נבובות, הרשה לי להעיר משהו אישי: זכותו של כל אדם לרדת מהארץ, אך יש משהו פגום במי שיורד מהארץ אך מרשה לעצמו להטיף לאלה שחיים בה. ודי לחכימא ברמיזא.

    ותודה לכל המגיבים.

  8. דוד, אגיד לך מה שאמרתי בשיחתנו זה לא מכבר: אמינותו של נתניהו מוטלת בספק בעיקר אצל חבריו מהימין, אף יותר מאשר בשמאל.

    נסיבות הגירתי הזמנית מהארץ ידועות לך. אין להם ולו דבר עם המצב הפוליטי בארץ. אני מצידי יכול להזכיר לך שיחות עבר בנושא, אך תסכים איתי שאין זה המקום הראוי לכך?
    TTL
    🙂

  9. אגב הגירה זמנית, אתה יודע שלא הלכתי להצביע בגלל זה? הפיתוי ללכת להצביע למרץ היה גדול, איפשהו ידעתי שאחרי הגמגום בעזה הם הולכים לחטוף על זה, וגם תמיד חשבתי שהורביץ הוא פלקט. ביניינו, חוץ מהטור המעצבן ההוא בזמן הורוד שמעת על עוד משהו שעשה לקהילה הלהטב"ית? אולי אני טועה כמובן אבל אני יכול לחשוב לפחות על שלושה מועמדים ראויים יותר מקרב הקהילה.

    בקיצור, לא הצבעתי, אל אף שיכולתי, משום שאני חושב שרק מי שגר בזמן נתון במדינת ישראל, ומשלם את מיסיה (ויש לא מעט שזה קשה להאמין כמה העם הזה מסכים שישחטו לו את הכיס)יכול להשתמש בזכות ההצבעה שלו.

  10. הפעם לא צפויה מחתרת טרוריסטית? אין התקפות טרור במחאה על האכזבה של חד"ש בבחיות? פלוגות הסער ע"ש וילנר עוד מחכות לפקודה מהקומנדנטה דב חנין!

    אגב דוד, אם אוסף האנ ג'י או'ס בראשות מלכיאור עשה לך את זה – כנראה שנפלת לפח של המזימה הפרסומית הטובה ביותר של בחירות 2009 (אחרי ליברמן איש פינקלשטיין). מה שמראה רק שגם תרגומים של אווריפידס לא מראים על הבנה מעמיקה בפוליטיקה.

  11. חד"ש לא מחדשת. היא תנועה של ערבים וכמה יהודים ששונאים את עצמם. היא תנועה לאומנית עם רטוריקה לאומנית ועם דב חנין אחד שסולד מכל "נפש יהודי" ומכל דגל כחול לבן (אלא מעדיף דגל אדום סתמי). זו עוד בל"ד המתחפשת לחד"ש. לגבי מרצ – זמנה אזל במיוחד בגלל שצריך להחליט
    – כלומר זהבה גלאון צריכה להחליט – האם היא בעד מלחמה כאשר מתקיפים אזרחים יהודים בדרום (כן יש דבר כזה דרום)
    או נגד
    ואם היא נגד הגנת היהודים במולדתם
    אז יש בעיה
    כי יהודים לא יצביעו עבור מפלגה כזו
    כי פשוט חייבים שיגנו עליהם

    ואם מרצ חושבת שיהודים צריכים רק לספוג
    לא פלא שהם נעלמים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s