עוד

נביא נושא נשק: לזכרו של אירווינג קריסטול

הביוגרף של טרוצקי, יצחק דויטשר, קרא לביוגרפיה שכתב בשם "נביא נושק נשק". השבוע בישר לי חבר טוב על מותו של אירווינג קריסטול. קריסטול – בן 89 במותו – היה נביא גדול, אולם נשקו היחידי היה החידוש התיאורטי והפוליטי הרשום על שמו: השמרנות החדשה. שמו של קריסטול לא אומר כמעט שום דבר למרבית הישראלים, ולא רק מחמת הפרובינציאליות של המחשבה הישראלית. בשנים האחרונות, נעשה מאמץ מרוכז מצד התקשורת הליברלית בארצות הברית להשכיח את דמותו של מי שהיה אבי השמרנות החדשה. קריסטול זוהה עם ממשלו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש הבן, ומשהועם זוהרו של בוש, הועם גם זוהרו של קריסטול.
 
קריסטול נמנה על שורה שלמה של טרוצקיסטים לשעבר שפעלו בארצות הברית תחת מנהיגותו של מקס שכטמן. שכטמן היה מצוי ביריבות עמוקה עם טרוצקי סביב שאלת זהותה של ברית המועצות. בעוד טרוצקי טען כי מדובר ב"מדינת פועלים מנוונת", קרי: מדינה שבה אמצעי הייצור מצויים בבעלות הפרולטריון אולם הפוליטיקה נשלטת על ידי הביורוקרטיה הסטליניסטית, שכטמן טען כי ברית המועצות היא מדינה אימפריאליסטית, ושלמעשה מדובר ב"פשיזם אדום". השאלה הסובייטית פילגה את הטרוצקיסטים כשבמרכזה עמד היחס לסוציאליזם: האם ניתן לקיים סוציאליזם ללא דמוקרטיה פוליטית מלאה? טרוצקי, שבערוב ימיו נטה לחזור בו מהערכה זו, סבר שכן. הדבר שלילי, הדגיש, אולם מדובר במדינת פועלים לכל דבר ועניין שיש לערוך בה מהפכה פוליטית.

זוהרו הועם. אירווינג קריסטול

קריסטול עצמו נולד למשפחת מהגרים יהודים ממזרח אירופה. ב-1940 קיבל את התואר הראשון שלו מהסיטי קולג' בניו יורק בהיסטוריה כללית. במלחמת העולם השנייה, שירת בדיוויזיה המשוריינת  ה-12. במהלך לימודיו, הוא נמנה על קבוצת שנקראה "האינטלקטואלים של ניו יורק" (ובשמה הפופולרי יותר, "הפרולטריון של הרווארד"). בין חברי הקבוצה היה המסאי ומבקר הספרות פיליפ ראב, הפילוסוף דוויט מק'דונלד, הפילוסופית חנה ארנדט, המבקר הספרותי הידוע ליונל טרילינג, ההיסטוריון זוכה פרס פוליצר ריצ'רד הופשטדטר, הסופר סול בלו, הפילוסוף הפרגמטיסטי סידני הוק, המסאי הוותיק נורמן פודהורץ, והפילוסופים סוזן זונטאג וריצ'ארד וולצר.
 
למן 1947 עד 1952 שימש כעורכו של כתב העת השמרני Commentary, ייסד את כתב העת Encounter, היה לפרופסור באוניברסיטת ניו יורק והקים את כתב העת National Interest. הוא מונה לחבר באקדמיה הלאומית למדעים ולאמנויות בארצות הברית, שימש חבר במועצה ליחסי חוץ ובמשך עשרים וחמש שנה נהג לכתוב מאמרים ל"וול סטריט ז'ורנל". ביולי 2002, העניק לו נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, את מדליית החירות, האות הגבוה ביותר שניתן למי שתרם תרומה בעלת חשיבות לחברה האמריקנית. בנו, וויליאם, משמש עורך כתב העת הניאו-שמרני Weekly Standard.
 
קריסטול מעולם לא החשיב את השמרנות החדשה כאידיאולוגיה. כמי שהיה בקי היטב בעולם המושגים המרקסיסטי, הוא סירב לכפות אידיאלים על המציאות וראה בשמרנות החדשה דרך לחשוב על הפוליטיקה. חצי בצחוק-חצי ברצינות, הגדיר קריסטול את השמרן החדש כ"ליברל שהמציאות התקיפה אותו". בהשקפתו הכלכלית, היה קריסטול מחויב לערכי הקפיטליזם האמריקאי, וראה אותו קשור קשר אמיץ לשאלות מוסריות ודתיות.
 
הוא הותיר אחריו מורשת ספרותית מרשימה: מלבד מאמריו הרבים, כתב גם מספר ספרים, בהם "הרעיון הדמוקרטי באמריקה" (1972), "פעמיים הידד לקפיטליזם" (1978), "מחשבותיו של שמרן חדש" (1983) ו"השמרנות החדשה: אוטוביוגרפיה של רעיון" (1995).
 
קריסטול לא ראה עצמו אנטי-קומוניסט. הוא החשיב עצמו לאנטי-ליברל לאור הלגיטימציה שנתנו הליברלים למשטרים הקומוניסטיים הרצחניים. "בשבילי הייתה אפוא השמרנות החדשה חוויה של שחרור מוסרי, אינטלקטואלי ורוחני", כותב קריסטול בספרו "מחשבות על השמרנות החדשה" (בהוצאת מרכז שלם ובתרגום אהרון אמיר). "שוב לא הייתי חייב להעמיד פנים כאילו אני מאמין… שהליברלים טועים משום שהם מקבלים דעה מוטעית זו או אחרת על נושא זה או אחר. לא – הליברלים טעו וטועים משום שהם ליברלים. המוטעה בליברליזם הוא הליברליזם – מטפיזיקה ומיתולוגיה שהן עיוורות עד להחריד מראות את המציאות האנושית והפוליטית" (עמ' 23).
 
השמרנות החדשה נמצאת היום במשבר חריף. לא משום שעקרונותיה הוכחו כשגויים, ואפילו לא מפני שהפוליטיקה שלה הוכחה ככושלת. הישגיה הרבים – בראש ובראשונה סילוק הדיקטטורה צמאת הדם של רוצח ההמונים מבגדאד – עולים על כישלונותיה. המשבר של השמרנות החדשה הוא השתלטותו המחודשת של רוח הליברליזם והתמוטטות המחויבות היסודית של המערב לערכי החירות. כניעת המערב לאסלאמו-פשיזם מחייבת את השמרנות החדשה לנסות לחשוב מחדש כיצד ניתן יהיה לעשות את הדבר שמארקס הטיף לפרולטריון לעשותו: לכבוש את השלטון הפוליטי.
 
האירוניה ההיסטורית היא שבדיוק ביום שבו הלך קריסטול לעולמו, הודיע הנשיא האמריקני שהוא נסוג בו מתוכנית הצבת הטילים האמריקניים על אדמת פולין. שוב מכר המערב את פולין האומללה. לשמרנות החדשה ישנה אפשרות ממשית להציב חלופה למשטר אובאמה ולסמן אופק תיאורטי ופוליטי חדש. אירווינג קריסטול אמנם הלך לעולמו, אולם רעיונותיו נותרו חיים ומלאי חיוניות.

– לראיון מצולם עם אירווינג קריסטול, הקליקו כאן

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “נביא נושא נשק: לזכרו של אירווינג קריסטול

  1. שעוד חושב ש"סילוק הדיקטטורה צמאת הדם"
    בעירק יכולה להחשב כהצלחה.
    האמריקאים, ששפכו ושופכים מדמם למען המטרה הזאת, לא מסכימים.

    בכלל, אני חושב שאין לייחס לאידאולגיות משקל רב מידי בבחירות בארה"ב.
    בוש ניתפס כנשיא כושל, שבמשמרת שלו התדרדרה הכלכלה, ולכן נענש בקלפי עם מפלגתו. המצביע האמריקאי הוא שמרן בבסיסו, אבל בעיקר פרגמטי מאד.

  2. דוד, תודה על מאמר מאיר עיניים. אכן חשוב לקרוא כי כאן לא יודעים.

    חבל שלא הרחבת בהתייחסותך לשמרנות הישראלית – קיימת/לא קיימת/אפשרית?

    ושוב – תודה.

  3. השמרנות חדשה בישראל דורשת התייחסות נפרדת. בישראל הייתה תקופה שבה פעלו אקדמאים, פוליטיקאים ואף ארגונים עם זיקה לשמרנות החדשה, אולם כיום ישנם בודדים המזוהים עמה. אני חושב שכרגע השמרנות החדשה מהווה אוואנגרד פוליטי ורעיוני עם השפעה מעטה יחסית בישראל.

  4. כמה הערות קומטארי לא היה ואינו עיתון שמרני הוא היה עיתון "הגון" של אנשים "הגונים" ודוברי אמת בלבבם ובפיהם. הוא לא תמך בניקסון, עובדה ושנים רבות תמך אוטומטית בדימוקראטים כמו סטיבנסון, למשל. השווה סטיבנסון לנשיא הנוכחי ובכה. כשהכותבים בתקופון חשבו שמק-קארתי מגזים ומשחית כך כתבו. כשהם חשבו שחומסקי ואדורד סעיד הם נוכלים כך כתבו וגם האמת שכתבו על חנה ארנט כשהיא שינתה פניה זה לא הלא אמת שכותבת הגברת זרטל משוויץ. כשהאמינו באו"ם ומעשיו כך כתבו ושהתברר שזה ארגון של נוכלים כך כתבו. תמיד נהניתי בני לבין עצמי להשוות בין קומנטרי להארץ. ריח שושנים מול מיץ של זבל באוגוסט.
    הבגידה בפולין מהמדהדת בכל אירופה. מי יעץ כזאת למשיח השחור בבית הלבן ובעת הזאת הכסיל הזקן בזיזנסקי מדבר על הפלת מטוסים ישראליים – איזה אפס.
    חבל לומר כך בין ראה"ש לכיפור אבל לא הולך להיות טוב.

  5. אפילו אם מאסת בסמול האנטי ציוני איך הגעת למצב שאתה מזדהה עם הימין? אין דרך ביניים בשבילך?

  6. יש מצבים שאין אמצע. אם למשל, אודי הבן של גברת אלוני הוא סמל מסמל לסמול אנטי ציוני אז כל דבר אבל באמת כל דבר יותר טוב מזה. אין דרך ביניים מול הסלידה המוחלטת לסמל זה של משפחתו ונגזרותיה. יש מצבים פוליטיים בהם קשה, מאוד, למצוא דרך ביניים. הסמול הישראלי מציג מצב כזה. מניב המחרים מבאר שבע היושב על תקן שסדרה המשפחה ועד לאנרכיסטים הכי מאורגנים בעולם כולל קשרי חוץ וניהול תקציבי. איזה דרך ביניים אתה מציע מול אלו.

  7. כאשר למעשה הוא האוייב הגדול ביותר של אותה החירות.תחת שלטון הניאו-קונסרבטיזם החירות הלכה ונעלמה.

    http://www.sourcewatch.org/index.php?title=Bush_administration_vs._the_U.S._Constitution

    Bush administration vs. the U.S. Constitution.

    מה השאירו אחריהם קריסטול סניור וקריסטול ג'וניור ? אומה במשבר כלכלי,חברתי,מדיני.
    כלכלי:המדיניות הקלקלית של קלקלת צד ההיצע והורדת המיסים לתאגידים ולעשירים שאותה דחף קריסטול סניור בימי רייגן הביאה אותנו למצב הכלכלי הנוכחי.
    חברתי: עליית הכוחות הנאו -שמרנים תלמידי ליאו שטראוס ושאר הפרנואידים הדומים לו הביאה לחיזוק הדתיים הקיצונים שונאי ההומואים,היהודים,השחורים,ובכך גרמה לפירוד עמוק בחברה של ארה"ב.
    מדיני: העמקת ההתערבות של ארה"ב בכל פינה בעולם כדי לבסס את הPax Americana הצבאי והמסחרי של ארה"ב ,כולל הפלישה הניבזית לעירק הביאה את ארה"ב לעברי פי פחת.

  8. האיש הוא שמאל ולא סמול ואפשר להעריך את דעותיו הביקורתיות נגד ישראל.

  9. אחד ראה תולעת כגחלת, והיה מתיירא ממנה.
    אמרו לו:
    "מזו אתה מתיירא? בלילה היא גחלת ויוקדת. יבוא הבוקר ואתה רואה שאיננה אלא תולעת."

  10. הנאו שמרן הראשון היה פריקלס מאתונה.
    הוא חשב שאם אמרת "דמוקרטיה" מותר לך לרמוס כל עם אחר וכל אי אחר, אך בעצם לא הדמוקרטיה חשובה, אלא השליטה.
    גם הנאו שמרנים של היום לא מגינים על דמוקרטיה ולא על שום "ערך", אלא על עליונות כלכלית. החזון שלהם הוא שליטה אמריקנית בעולם דרך משטרי בובה שנבחרים במעין בחירות דמוקרטיות, ואם פעם נבחרים כמה "חצופים", כמו חמאס בעזה למשל, לא נורא. כך נוכל להציג עצמנו כ"טובים".
    כסטודנט למדעים קלאסים את ה יודע מה היה סופה של אתונה הנאו-שמרנית.

    אתה יודע גם ש"כל ערכי הדמוקרטיה נעו משמאל לימין. כל מה שכיום בארצות הברית הוא מובן מאליו, החל מזכות בחירה לנשים וכלה בשוויון ליהודים ולשחורים, היה פעם נחשב "שמאל קיצוני", וכל זרמי השמרנות קיבלו אותו בדיעבד.

    אז הספרטנים לא היו קדושים, אבל כל מי שנוטל כיום את תפקיד ספרטה יבורך.
    אתה יודע למה? כי השליטה של ספרטה בעולם היווני ממילא לא יכלה להחזיר מעמד יותר מ-4-3 שנים. היא יכלה רק לתקוע אגרופים קטלניים, אך לא לרתק את המובס לרצפה 0על תספר לי על ה"הלוטים", אני מדבר בקנה מידה עולמי).

  11. ישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון בר יוחאי.
    פתח ר' יהודה ואמר: מה נאים מעשיהם של אומה זו. תיקנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות.
    ר' יוסי שתק.
    נענה רשב"י ואמר:
    כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם:
    תיקנו שווקים בשביל כוח עבודה זול, תיקנו גשרים בשביל להקל על פלישה עתידית.
    מרחצאות בשביל לרחוץ בניקיון כפיהם ולספר לחייליהם האומללים שהם מגינים על "דמוקרטיה" ושאר פראזות של פוליטקלי קורקט.

    כמו שאת הבלוג הזה אנו הופכים לבמת שמאל, את הר מירון צריך להפוך למוקד המאבק נגד האימפריאליזם.

  12. מציע לראות את הסרט הדוקומנטרי The Power of Nighmares של הבמאי אדם קארטיס, שעוסק בעליית הניאו-קונסרבטיבים ובהשפעה המכרעת שהיתה להם על המדיניות האמריקאית בשנות ה-80 ובכהונתו של בוש השני. הסרט כמובן ביקורתי מאוד, ולא חוסך בהשוואות בין הניאו-קונס לבין האיסלם הפונדומנטליסטי. למרות, ואולי דווקא בגלל עניינים פרובוקטיבים שכאלה, הוא שווה צפיה.

    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Power_of_Nightmares

  13. 1.השמרנות החדשה לא הייתה זו שביססה את חגיגת המשכנתאות, הסאב פריים וההלוואות בארה"ב. זו היתה בדיוק המדיניות הסוציאליסטית של המפלגה הדמוקרטית של ביל קלינטון. הרעיון השמרני הבסיסי לפיו אדם צריך לחיות ממה שהוא מרוויח לא התקבל בכלכלה האמריקאית, ולג'ורג' בוש מעולם לא היתה הזדמנות ממשית לערוך רפורמה ממשית במשק האמריקאי. לכן, אמירה כוזבת כאילו השמרנים הם אלה שהכניסו את המשק האמריקאי למשבר היא לא רק שקר, היא גם ביטוי לבורות.

    2. הפלישה האמריקאית לעיראק גאלה את ישראל מאיום הטילים של סדאם חוסיין. אילו מלחמת לבנון השנייה הייתה פורצת כשסדאם חוסיין מושל בעיראק, טילים היו נוחתים במרכז תל-אביב. לכן, חיסולה של הדיקטטורה צמאת הדם בעיראק – גם אם יש מחלוקות לגבי הביצוע והדרך – הייתה מעשה שתרם תרומה ממשית להגנת העולם החופשי בכלל, והיהודי בפרט.

    3. לומר שפריקלס היה ניאו-שמרן זה כל כך מביך שאני אפילו לא מוכן להתייחס לכך. בכלל, החלת קטגוריות מודרניות על העולם העתיק היא עניין מאוד בעייתי. לפי ההשקפה הזו, הדמוקרטיה האתונאית לא הייתה דמוקרטיה משום שלא נתנה חופש בחירה לעבדים ולנשים.

    4. החל ממייקל מור וכלה באדם קארטיס, יש נסיונות מנסיונות שונים לערוך דה-לגיטימציה לשמרנות החדשה. זה מתחיל בהערכות שבוש ידע על מתקפת ה-11 בספטמבר וסירב למנוע אותך ונגמר בקונספירציות עוד יותר הזויות. העובדה שבאמצע ניו יורק עומד היום היטלר קטן ומטיף מעל במת האו"ם להשמדת ישראל מעידה לא רק עד כמה השמרנות החדשה נחוצה אלא גם עד כמה הליברליזם הצ'מברלייני עלול להוביל את האנושות לטרגדיה שעל ידה כל הטרגדיות הקודמות ייראו כמשחק ילדים.

  14. השמרנות החדשה כמו הקומניזם והפאשיזם התיימר לעצב בכוח הזרוע חברות שונות לפי השקפתן. לכן כל מדינה עלובה בשנות השישים העליזות של קנדי-ג'ונסון הפכה לאיום קיומי.
    ניקסון וקיסנג'ר אחרי יותר מידי זמן של הקזת דם בויטנאם הבינו שאין אידאליזם מוחלט בעולם. ויטנאם לא הייתה לוחמת למען האידאל של הקומניזם אלא למען עצמאותה, והייתה מוכנה לקרות ברית עם ברה"מ יותר במטרה של הגנה בפני סין. לטריז הזה ארה"ב נכנסה ופילגה את סין וברה"מ למרות ששתיהן היו קומנסטיות.
    כנ"ל לגבי עיראק של סדאם ואירן שלא היו בעלות ברית מעולם, ורק נשיא מטומטם כמו בוש ניסה לאחד מדינות שונות כל כך: ונצואלה, צפון קוריאה, אירן ורוסיה נגד ארה"ב.
    בארה"ב נפלו השמרנים במערכה הנוכחית כי הם ייצגו את אמריקה הלבנה-פרוטסנטית-גברית-סטרייטית, וכל מי שהיה מחוץ לתמונה הצביע לאובמה ולדמוקרטים.

סגור לתגובות.