עוד

שלום לך, פוסט-ציונות

באמצע שנות התשעים, בעקבות הסכמי אוסלו, התמוטטותם המהירה, הירצחו של יצחק רבין ועליית הימין לשלטון, החלה להתארגן בישראל קבוצת אקדמאים שהגדירה עצמה באמצעות שם התואר "חדש". אלו היו ההיסטוריונים החדשים והסוציולוגים החדשים שהתארגנו, בעיקר, סביב כתב העת "תיאוריה וביקורת" ו'מכון ואן ליר'. חידושם המרכזי, שהבחין אותם מן ההיסטוריונים והסוציולוגים הוותיקים, היה כתב אשמה חריף שהפנו כלפי הציונות.
 
ביוני 1994, כתב הסופר אהרון מגד בעיתון "הארץ" כי "זה שניים או שלושה עשורים עוסקים כמה מאות מ'טובי החברה', אנשי עט ואנשי רוח – אקדמאים, סופרים ועיתונאים, ועליהם יש להוסיף גם ציירים, צלמים ושחקנים – בחריצות רבה, וללא ליאות, בהטפה ובהוכחה שלא אתנו הצדק: הוא לא אתנו לא רק מאז מלחמת ששת הימים, מאז 'הכיבוש' שמעצם טבעו הוא אי צדק, ולא רק מאז הקמת המדינה ב-48', שגם היא 'לידתה בחטא', כפי שהתבטא אחר המזרחנים הידועים – אלא מאז ראשית ההתיישבות הציונית בסוף המאה שעברה".
 
מגד היטיב לזהות את המאפיינים של הפוסט-ציונות החדשה; אולם בשעתו, המינוח "פוסט-ציוני" כמעט ולא היה בשימוש הפופולארי שבו הוא מצוי היום. שנה ומחצה אחר כך, בשלהי דצמבר 1996, כתב ד"ר יהודה שנהב במוסף "הארץ" כי "ההיסטוריונים החדשים ראויים לשבח: הם סייעו לנו להתנער מהבלים ולהג מתוצרת הפוליטרוקים של הציונות, לימדו אותנו על פשעיהם של ממלאי פקודות לדורותיהם, על טכניקות הגירוש, על פעולות 'התגמול' (היזומות), על יחסו האמביוולנטי של היישוב לטבח יהדות אירופה ועל אידיאולוגית השוויון (המזויף) כמיתוס מגייס".
 
שנהב, לצד דמויות כמו אילן פפה, ברוך קימרלינג, תום שגב, סמי שלום-שטרית, עדי אופיר, בני מוריס ואבי שליים, ביקש לעצב את ההיסטוריה הישראלית המודרנית ככתב אשמה חריף נגד הציונות. השורה התחתונה הייתה ברורה: כיוון שהורתה של מדינת ישראל בחטא, ומשום שהציונות היא תנועה קולוניזטורית-שוביניסטית של מהגרים לבנים אירופיים, הדרך היחידה לתיקון עוולות הציונות עוברת בחיסולה של ישראל בדמותה הנוכחית.

מיתוס מגייס. יהודה שנהב. צילום: יהונתן שאול

מהפרלמנט החוצה
 
ההיסטוריונים והסוציולוגים החדשים טבעו טביעת אצבע ייחודית באקדמיה הישראלית. הם שלחו את ידם בכל מוסד מחקר אקדמי, בכל מחלקה להיסטוריה, בחוגים לפילוסופיה, במחלקות לספרות, ולמעשה לא היה כמעט מקום אחד שבו לא הותירו חותם. לדוגמה, אחד הפילוסופים שיובאו היה המשפטן הנאצי קארל שמיט, שהפך ל"שם חם" בקרב חסידי "התיאוריה הביקורתית" לאור גישתו לשאלת הריבונות. גם אם נתקלו בהתנגדות מצד קולגות, וגם כשזכו לביקורות חריפות מצד הממונים עליהם באוניברסיטאות שבהן לימדו, הם המשיכו במלאכת תוויית הבדותות והעלילות סביב ההיסטוריה הישראלית החדשה. פרשת התזה המופרכת של תלמיד המ.א. באוניברסיטת חיפה, תדי כ"ץ, שכתב על טבח בדוי בכפר הערבי טנטורה, הגיעה לתודעה הציבורית רק בעקבות התערבות אנשי חטיבת אלכסנדרוני. אלמלא הם, היה זוכה תלמיד לתואר שני בתואר הנכסף על בדיה אקדמית.
 
הפוסט-ציונות הפכה בשל פועלם של אותם תיאורטיקנים למעין "בון טון". בימי האינתיפאדה השנייה והתקפות הדמים של הערבים על יהודים במקומות הומי אדם, הם עמדו בראש המפגינים נגד ה"כיבוש". בתקופות מסוימות, אימצו אקדמאים, אנשי תקשורת ומשפטנים את הפוסט-ציונות על מנת "להשתלב באופנה". תלמידים לתארים מתקדמים ידעו כי במקומות מסוימים, פוסט-ציונות היא יתרון ולכן עלו על הגל. הרעיון היה ברור: הציונות היא תנועה קולוניזטורית ואלימה הכובשת עם אחר ומקיימת מדינה על אדמותיו, ולכן יש לערוך דה-ציוניזציה לישראל ולהופכה למדינת כל אזרחיה. זה, כמובן, רק המקרה הטוב: לא מעטים עשו כברת-דרך ארוכה לקראת תמיכה בחיסול מדינת היהודים.
 
מיותר לציין שהפוסט-ציונות לא קנתה לה שביתה בקרב רוב אזרחי ישראל היהודים. אולם היא הצליחה להשתלט על מוקדי כוח רבים וחשובים: הפוסט-ציונים ייסדו רשת אדירה של ארגונים לא-ממשלתיים בתמיכת 'הקרן החדשה לישראל' ובאמצעות פעילותם של ארגונים אזרחיים אלה החלה לטפטף את הפוסט-ציונות למה שמכונה "החברה האזרחית". תלמידים לתארים מתקדמים ידעו שתמיכה בפוסט-ציונות משמעותה, בין השאר, מלגות ותקנים.  
 
הרעיון היה פשוט: ערעור האמונה בצדקת דרכה של הציונות יביא להתמוטטות מוסכמות מרכזיות בחברה הישראלית וכך ייווצר פתח לשינוי אמיתי. מהו אותו שינוי אמיתי? מובן שהפוליפוניה הפוסט-ציונית היא גם קקופוניה פוסט-מודרנית, ולכן השאלה מה יבוא אחרי המהפכה הפוסט-ציונית לא כל כך מעניינת את מתנגדי הציונות. אלא שכישלונם של הפוסט-ציונים להטמיע בישראל את תובנותיהם החשוב גרם להם להידחק לקרן זווית של פעילות חוץ-ממסדית הממומנת על ידי גורמים זרים. באמצעות עשרות ארגונים, ובהם 'האגודה לזכויות האזרח', 'עדאללה', 'שוברים שתיקה' ועוד, נעשה מאמץ מרוכז להילחם בישראל באמצעות הזירה הפחות נוחה לה: ארה"ב ואירופה.
 
עלילות הדם כמשל
 
בעוד שיוזמות חוץ-פרלמנטריות אחרות, ואף דומות, כגון "יוזמת ז'נבה", הצליחו לחולל שינוי בישראל (אריאל שרון עמד תחת לחץ תוכניותיו המדיניות של יוסי ביילין והדבר ניכר היה היטב במימוש תוכניות ההינתקות), הרי שקהילת הדופי שהתפתחה סביב אותם פוסט-ציונים ניכרה בהצלחתה להפעיל לחץ על ישראל מבחוץ, שלא הבשיל לכדי שינוי מהותי בפוליטיקה הישראלית, אך פיעפע עמוק לאקדמיה, למערכת המשפטית, למערכת החינוך, לברנז'ה העיתונאית ועוד. כך, חוברו ספרי לימוד שביקשו להציג את "הנרטיב האחר", כאילו שעניינה של ההיסטוריה איננו בחקר האמת כי אם בהעלאת נרטיבים מתנגשים בלי הכרעה ברורה בדבר תוקפן ומותקף, קורבן ומקרבן, רוצח ונרצח.
 
דוגמאות להצלחה החלקית של הפוסט-ציונים הן עלילות דם שונות. כך, אימצה התקשורת בחדווה את עלילת הדם על הרצח שלא היה של הילד מוחמד א-דורה, עלילה שנחשפה כשקר גס הן בעבר, בעיתון "מקור ראשון", והן לפני זמן-מה על ידי איש "הארץ", ראובן פדהצור, שאיננו חשוד בנטיות ימניות.

נלחץ על ידי ביילין. אריאל שרון. צילום: לע"מ

עמותת "זוכרות", למשל, מתמחית ב"נרטיב האחר" באמצעות סיורים היסטוריים במקומות כמו אוניברסיטת תל אביב והצגתה כשייח' מוניס. זאת, כמובן, בלי להביא את הסיפור המלא: תושבי הכפר בחרו לנטוש אותו בעקבות כיתור הכפר על ידי 'ההגנה' שעשתה כן על מנת למנוע מכוחות ערביים עוינים להיכנס אליו, כוחות שכזכור פתחו מיוזמתם במתקפת ההשמדה נגד ישראל הצעירה ב-1948. אולם כל מי שיבקש למצוא מידע על שייח' מוניס והתקופה ההיא ייתקל מייד בתעמולה של "זוכרות". ההצלחה הזו של "זוכרות" היא דוגמה להצלחה של קבוצות פוסט-ציונית נוספות.
 
בתחום הכלכלי, לדוגמה, הצליחו הפוסט-ציונים לגבש ביקורת "אובייקטיבית" משמאל על הכלכלה הישראלית: ארגון-החזית של המפלגה הקומוניסטית, מרכז 'אדווה', מתמחה בהפצת מידע מוטה המצייר את ישראל כממלכת רשע קפיטליסטית. גם שם יד הפוסט-ציונים על העליונה. לא תמצאו, למשל, באתר הארגון מידע על שכר הלימוד הנמוך במדינת ישראל: בעוד שבכל ארץ מערבית שכר הלימוד עומד על עשרות אלפי דולרים (באנגליה, שכר הלימוד לתואר שני עומד על אלפי פאונד, עם מערכת מלגות ענייה ביותר), בישראל שכר הלימוד לתואר ראשון הוא כ-7,500 דולר, לתואר שני 6,000 דולר ולדוקטורט – 2,000 דולר (הכוונה, כמובן, לכל לימודי התואר). במושגים בינלאומיים, מדובר בלימודים כמעט ללא תשלום עם מצב שבו ככל שהתואר מתקדם יותר, כך עלותו פחותה יותר. זאת, בצד מערכת ענפה של מלגות: תלמיד לתואר ראשון יכול להשיג מלגת פר"ח שתנכה כמחצית משכר הלימוד השנתי שלו תמורת שתיים עד ארבע שעות התנדבות חברתית בשבוע. בשורה התחתונה, שכר הלימוד לתואר ראשון בישראל עומד על מעט יותר מ-3,000 דולר. במושגים אמריקניים, זה כמעט קומוניזם. במושגים בריטיים, אפילו המפלגה הקומוניסטית הבריטית לא תומכת בשכר לימוד של 5,000 פאונד לתואר ראשון. אבל בישראל, התעמולה הרדיקלית מטיפה למדינה להוזיל את שכר הלימוד ולשם כך מוצאת לה פרטנרים בדמות ארגוני הסטודנטים.
 
אפשר למנות עוד שורה ארוכה של ארגונים המתפקדים כידם הארוכה של הפוסט-ציונים: 'בצלם', 'הוועד נגד הריסת בתים', 'מוסאווה' ואחרים. הרעיון הוא אותו רעיון: בהיעדר תמיכה ציבורית ממשית במאמץ לערוך דה-ציוניזציה לישראל ולפרק את המדינה מאופייה הלאומי היהודי, ניתן יהיה להתארגן מחוץ לפרלמנט במימון זר על מנת להטמיע מסרים אלה בחברה הישראלית ובחו"ל ללא כל צורך בייצוג פרלמנטארי. כך, במערכת החינוך הישראלית – הממומנת מכספי ציבור – ניתן היה לקרוא ללא הפרעה על "נרטיב הנאכבה"; האמת, שלפיה המלחמה נפתחה כתוצאה מהתוקפנות הערבית, לא עניינה ככל הנראה את אלה שהכניסו את ה"נרטיב" הזה לשם. באקדמיה, עשרות מרצים פוסט-ציונים ועוזריהם פועלים באין מפריע על חשבון משלם המיסים: מיעוטם עוסקים בהחרמת ישראל, רובם בהוצאת דיבתה.
 
מאבק חסר תקדים
 
דומה שעלייתה של ממשלת נתניהו השנייה הביאה למאבק חסר תקדים בפוסט-ציונות. אחרי שנים רבות של התגוננות מפני הפוסט-ציונים, נוקטת ישראל הרשמית באסטרטגיה התקפית ברורה. השיא היה כאשר נחשף באחרונה שדה התרעלה שממנו צמחו ה"עובדות" על פשעי המלחמה כביכול שביצעה ישראל במהלך מלחמת המגן האחרונה בעזה, "עובדות" שהיוו בסיס לכתיבת הפרוטוקולים החדשים של זקני ציון בדמות דו"ח גולדסטון. חשיפת תנועת 'אם תרצו' את אחריות 'הקרן החדשה לישראל' לפרוטוקולים הללו הראתה את הפוסט-ציונים בקלונם. היא המחישה שמרצ, למשל, המתהדרת בציוניותה, מתומרנת למעשה על ידי אנשים שמזדהים, במידה כזו או אחרת, עם חד"ש ורק"ח.

לא נותן תקנים לפוסט-ציונים. יגאל כהן אורגד. צילום: אתר הכנסת

אולם עניין 'הקרן החדשה' איננו אלא קצה המתקפה החדשה של ישראל הציונית נגד הפוסט-ציונים. כך, נעשתה באחרונה היסטוריה כאשר ניתן אישור להקמת אוניברסיטה באריאל. נגיד המרכז האוניברסיטאי אריאל, יגאל כהן אורגד, הודיע במפורש שפוסט-ציונים ואנטי-ציונים (ההבדל ביניהם הוא בכמות האיבה לציונות) לא ילמדו שם. זהו חידוש מרענן. הדבר קורה גם בצרפת הנחרדת נוכח עליית הפשיזם החדש, האסלאמי. הניסיון לפסול את 'מרכז שלם', המבקש להקים מכללה למדעי הרוח עם מחויבות ברורה לערכי הציונות המדינית והיהדות, נכשל. הציוצים שהושמעו על ידי עיתונאים מסוימים יתבררו בקרוב בבית המשפט.
 
הממשלה עצמה מקיימת פעילות נרחבת בנושא כאשר היא פועלת לפיתוח אתרי מורשת לאומית. במשרד החינוך, חוזרים לאיתנם הסמלים הציוניים של פעם. בתי ספר, דוגמת 'גימנסיה הרצליה', שמבקשים להוקיע את צה"ל, מוקעים בעצמם אל הגדר. ישנה תחייה ציונית אדירה בפעילות חינוכית בבתי ספר רבים, בעיקר בתכנים הלימודיים אך גם בהגנה על מורשת הציונות. שיבה לסמלים יפים של פעם, כגון תלבושת אחידה בבתי ספר, היא מאמץ ראוי לחזור לערכי הציונות נוכח האינדיבידואליזם הדקונסטרוקטיביסטי של אליטת המחנכים החדשה שצצה פה, המבקשת להקים מערכת חינוך נפרדת, עם שכר לימוד אסטרונומי, לצאצאי האליטה.
 
גם בתחום התקשורתי מתרחש שינוי: בראשונה מזה שנים מתפרסם בישראל עיתון יומי פופולארי בעל מחויבות ערכית ברורה וחד-משמעית לישראליות ולציונות. כותבים בו יוסי ביילין ודרור אידר, דן מרגלית וזהבה גלאון, אולם הרעל הפוסט-ציוני המוגש תדיר מעל דפי "הארץ" איננו קיים שם. במערכת המשפט, נעשה ניסיון חשוב לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון שרואה עצמו כעליון מעל הכנסת וביטל באחרונה לא רק חוק נגד הפרטת מערכת בתי הסוהר, אלא גם סעיף חשוב בדבר היעדרותו של נחקר מחקירה, בעיקר במקרים של "פצצה מתקתקת". התובנה שלפיה פסילת חוק היא חריג ולא דבר שיש לעשותו רק מתוך מחויבות לזכויותיהם של טרוריסטים המסוגלים לחסל בין-רגע עשרות יהודים החוגגים את ליל הסדר, היא מהותית להתחדשות האמונה בציונות.
 
רוח מרעננת
 
האופנסיבה הזאת מהווה רוח מרעננת, חדשה, המסמלת תחייה והתחדשות רעיונית. בצר להם, מכנים אותה הפוסט-ציונים "לאומנות", "פאשיזם", "גזענות" וכיוצא באלה כינויים. הם נהגו כך גם בשנות השלושים והארבעים כשהתנגדו ל"חומה ומגדל", כאשר כינו את התנועה הקיבוצית "קולוניאליסטית", כשהעדיפו את המופתי חאג' אמין אל-חוסייני וסטאלין על פני בן-גוריון וז'בוטינסקי. אל לציונים להירתע מכך: נוכח האתגרים החדשים והסכנות האיומות האורבות לישראל מצד אלה המבקשים להשמידה מצפון ומדרום, יש להציג חלופה ממשית לאלה המזדהים תדיר עם אויבי ישראל. ודאי שמן הנמנע לסתום את פיותיהם, אולם יש להבהיר להם גלויות: תקצוב – במסגרת הצרכים המערכתיים ותוך הקפדה יתירה על כל שקל בקופה הציבורית; תקנים – על סמך הישגים אקדמיים, ללא קשר לאוריינטציה פוליטית (אקדמאי המבקש לעשות עם משרתו הממומנת מכספי ציבור קרדום פוליטי לחפור בו, מוזמן אפוא למצוא לעצמו משרה תקנית במקום אחר); ייצוג במוסדות ציבור – אך ורק במסגרת השכל הישר המבין כי ישראל איננה חייבת לתת במה למבקשי נפשה; עלילות דם – הפרכתן בכל החומרה.
 
הקשיים האובייקטיביים לקראת מימוש המתקפה הזו הינם רבים: "חוק היורדים", שביקש לתת זכות הצבעה לאזרחי ישראל יהודים המתגוררים בחו"ל (שחלקם הגדול תורמים הון עתק לישראל, באים ארצה להילחם במלחמותיה, מהווים שגרירים של רצון טוב בארצותיהם ומסבירים את עמדות המדינה ועוד), קרס בגלל הלחץ הפוסט-ציוני והחשש של שרידי השמאל הציוני שתומכי ישראל בעולם עלולים, חלילה, להוסיף עוד כמה מנדטים למפלגות הציוניות על חשבון הפנסיונרים של תנועת הידידות ישראל-ברית המועצות ומועדון ותיקי גבעת חביבה. אלה עדיין מקווים שקולות הערבים וקוראי "הארץ" המתמעטים עוד יבטיחו להם ייצוג פרלמנטארי נאות.
 
באחרונה, צעדו בגרמניה ניאו-נאצים המנסים כבר שנים לא מעטות – לעתים בהצלחות – לטעון כי הפצצת בעלות הברית בדרדזן הייתה "שואה". הפוסט-ציונים אינם שונים מאלה הצועדים בחוצות דרדזן: אלה ואלה מסלפים את ההיסטוריה ומשתפים פעולה עם הגרועים שבאויבי היהודים, עם הביטויים הנכלוליים והחולניים ביותר של הפשיזם החדש. לדמוקרטים ולשוחרי זכויות אדם ואזרח של עמים שנפגעו קשות מן הפשיזם הישן, יש חובה מוסרית להתנגד ולהתעמת עם תומכי הפשיזם החדש ועוזריהם.

מודעות פרסומת

41 מחשבות על “שלום לך, פוסט-ציונות

  1. הנה אתגר בשבילך, יודה'לה: נסח תגובה בלי המלים "פשיסט", "מקארתיסט" ו"נאצי".

    נקודות מענק: נסח מחשבה בלי להשתמש במלים האלה.

    מענק מוגדל: שלב נימוק כלשהו בתגובתך.

  2. אז אסביר לך פשוט ולאט את ההבדל בין ציונים, פוסט-ציונים, ואנטי-ציונים:

    תאר לעצמך שאתה פותח ארגז ישן של אביך הזקן, ומוצא בו מסמכים – מכתבים, תדפיסים – מהם עולה שהוא נהג להתעלל מינית בנשים (כולל אמך)

    אז ככה: הפוסט-ציונים אומרים – עזוב, זה היה מזמן, הוא זקן עכשו, הוא תכף ימות, בו נדאג שאנחנו ובני דורנו לא נגדל להיות מתעללים

    האנטי-ציונים אומרים – מה פתאום, הוא בכלל כבר לא אבא שלי,. אני אפרסם את זה בכל מקום, אני אחשוף אותו, אני אלך בבית אבות שלו עם מגפון ואצעק את חרפתו

    והציונים? אה, הציונים כמו תמיד: הם אומרים – ראשית, הכל שקרים. שנית, היתה אז תקופה אחרת. שלישית, אלה היו אז הערכים. רביעית, כולם עשו את זה. חמישית, מי אתה שתטיף מוסר? ששית, אבא זה אבא. שביעית, אתה יודע איזה התעללות *הוא* עבר (כבר באירופה!) וכולם שתקו? אז אל תהיה לי כזה צדיק

    כמה הייתי נותן כדי להיות אומר הן הולך בתלם קונפורמיסט לא ביקורתי שחושב שהכל טוב באתנוקרטיה הציונית האשכנזית כמוכם. אבל אלוהים חנן וקילל אותי ב- היות ביקורתי, חשדן, ספקן כלפי חבורת הרעים והנוכלים שעליהם אתם מגינים. ואני לא מצטער לרגע, כי זו תמצית האנושי בעיני ואילו אתם –

    עולם בזוי בראתם: כזה שבו לתת פרוסת לחם לילד רעב, ואפילו לא לדרוס זקנה החוצה את הכביש, הוא מעשה נפשע בעיניכם, אם הילד או הזקנה הם פלסטינים – מין מעשים שבשבילם צריך להצטדק, להתנצל, לחשוף מקורות מימון, לתאר "תמונה שלמה", להודות שאתה אנטי-ציוני (אחרת, כמובן, איך אתה מסביר את קיומה של חמלה בלבך?). דעתי הייתה ונשארה שדבריכם אינם באמת ראויים לשום דיון. אולי, בעצם, יספיקו דבריו של המשורר הלאומי: לכו, זדים, בחמסכם זה/ ובדמכם חיו והינקו.

  3. אתה לא מאתגר אותי.
    באופן עקרוני אני בעד לקרוא לדברים בשמם.
    לכנות את דוד מרחב "פשיסט" זה בטח יותר אמיתי מאשר להשוות את בית המשפט העליון לניאו נאצים.

    נכון שבאירופה ניתן לעיתים לראות חיבור מוזר של השמאל הקיצוני והימין הקיצוני, אבל להשליך מכך על ארגון כמו בצלם זה עיוות מטונף של המציאות.

    אישית אני דווקא תומך בקיומה של מדינת לאום יהודית-ישראלית וה"פוסט ציוניים" הקלאסים אינם כוס התה שלי בדיוק, אבל להשוות שוחרי זכויות אדם באשר הוא שמתנגדים להפרדה אתנית ואפרטהייד עם לאומנים חשוכים מהסוג הגרמני זה בולשיט טוטאלי ובזיון אינטלקטואלי.

    1. אם השמאל דואג כל כך לזכויות אדם ואזרח , איך זה שהוא מאפשר לבני בריתו מהאיסלם (וגם אם הם לא בני ברית, עליו להלחם בתופעות)
      להפלות בין נשים לגברים
      נגד קיום בחירות דמוקרטיות וקיום משטר דיקטטורי
      איסור הפלה חופשית
      להפלות הומוסקסואלים ונגד אלימות כלפי הומוסקסואלים
      להפלות חולי איידס
      התעללות בבעלי חיים
      עבודת ילדים בכפייה
      דיכוי חופש הביטוי, חופש הדת וההתארגנות ומאסר פעילי זכויות אדם
      שירות ילדים כחיילים
      השמדת עם ופשעי מלחמה
      הוצאות להורג מחוץ למערכת המשפט
      חטיפות מתנגדים פוליטיים
      רדיפת פעילי זכויות אדם
      כריתת איברים כענישה או ענישה גופנית אחרת
      רצח על רקע כבוד המשפחה
      הפצת אנטישמיות ושנאת מיעוטים
      נישואים שלא בהסכמה (הסחר בילדות כלות) וקביעת גיל מנמלי לנישואים
      מכחישי שואה
      זכות השיבה לפליטי היהודים (כמיליון פליטים לא כולל צאצאיהם) שגורשו ממדינות ערב ולצאצאיהם (ניתן לפדות את הנכסים), כולל החזרת רכושם ונכסיהם.
      נגד פיצוי קורבנות הטרור (שלא במלחמה) ומשפחותיהם החל מ 1920 ועד ימינו
      הכרה במדינה יהודית (ובמקביל – הכרה הדדית ב 22 מדינות ערביות)
      ביטול מעמד הד'ימים בארצות האסלאם (בן-חסות לכובש האסלאמי)

      על מנת שנוכל לקיים עצמנו בחברה מוסרית, עד שלא ימולאו זכויות אדם ואזרח אלה אין לקיים משא ומתן אם צד שאינו עומד או מנסה לעמוד בזכויות אלה

      חומר למחשבה
      מעניין לאן בורחים פלסטינים כשהם בסכנה, – ישר לישראל

  4. אני לא חושב שדוד מרחב הוא פשיסט אבל אני גם בעד מדינת לאום יהודית עם זכויות מלאות למיעוטים הלא יהודים. לעמרם: הציונות והציונים אף פעם לא היו זרם אחד וחלקם הלא מבוטל מכיר בנכבה ומצטער עליה גם אם הוא לא לוקח אחריות בלבדית על האירוע ולא מוכן לקלוט את כול הפליטים. בעוד זעקת הנטבחים נשמעת ברחבי סודן שערלי לב רוצחים בשם האיסלם אתה ושכמותך אוכלים במסעדות יוקרה נהנתניות וסובאים כחזירים מדושנים ומזילים דמעות תנין על המדינה שאיפשרה לכם תנאי חיים נוחיים על פי כול קנה מידה.

  5. הסמולנים תמיד ביקורתיים כלומר שזה נוח להם, אין להם בעיות לדבר על עיוותי הפיאודליזם כנסייה צבא וההון אבל תתחיל לדבר איתם על המפלצתיות של לנין סטלין פול פוט או מחתרות "השיחרור" באפריקה ואז תראה התנערות גרידא ומה אתם רוצים מאיתנו זה לא שמאל אמיתי זה ואנחנו בכלל לא שפכנו את הדם, בקיצור הביקורתיות שלך לא שווה הרבה וקשה להגדיר אותה ממש כישרה.

  6. הרקורד שלי במאבק נגד זוועות ואסונות אדם וטבע ידוע למי שידוע… בסטלין תמכו השמאל הציוני ומדינת ישראל היתה מארבע היחידות שתמכה בפול פוט

    מקווה שלא אעצום עיניים מול שום זוועה – מוסלמית, יהודית, עולם-שלישית או קפיטליסטית – מכיוון שאין לי אפיפיור או ועד מרכזי אני צריך להפעיל את המצפון. מקווה שהוא לא יפיל אותי

  7. מי שתמך בסטלין היו המפמניקים שהתפכחו אחרי המשפטים בצ'כוסלובקיה והעבדים הנרצעים שלהם מק"י שהיו אנטי קומוניסטים. בקשר לפול פוט: הסמול הקיצוני אכן תמך בהם וחומסקי הגורו של כול השוטים מהשמאל המטורלל כתב שאפשר להבין את הטבח של חמר רוז. מעבר לכך שמגנים את הציונים אז צריך גם לעשות השוואות ואז זה יותר בעייתי כי מטיף להם מוסר? התנועות הלאומיות הערביות המחליאות? תנועות השיחרור הרצחניות של אפריקה שעד היו עושות מעשי זוועות? או אולי מאציני וגריבלדי שהציונים העתיקו מהם? בקיצור הציונים לא היו מלאכים אבל בטח שלא מפלצות ולנכבה היו שותפים והם הפלסטינאים התוקפנים.

  8. הכי טוב להיות עמרם: להחליט ש"לתת פרוסת לחם לילד רעב, ואפילו לא לדרוס זקנה החוצה את הכביש, הוא מעשה נפשע בעיניכם" – ואז מיד אתה קדוש דמיקולו, היחיד ש"מפעיל את המצפון", ועוד יש לך את החביירים מרשימות שמלקקים אחד לשני על החתרנות והנון-קונפורמיזם שמאפשר לכולכם לחשוב בדיוק אותו דבר.

  9. לא תמכתי בסטלין ולא בפול פוט (מדינת ישראל הבציעה בעדו באום עם סין וארצות הברית והכירה במשטרו)

    אנשים הקרובים לדעותי מעונים, נרדפים, נרצחים, או מגורשים בדיקטטורות רבות ובמשטרים צבאיים – כולל בכיבוש הישראלי. אני רוצה לקוות שהיה לי את האומץ להחזיק בדיעותי ולהאבק למען בכל מקום ובכל זמן ולא אאבד צלם אנוש

    אנשים הקרובים לדיעותיו של ניר תמיד אומרים את אותו דבר מטעם כל משטר ונגד כל אופוזיציה: קדושים דמיקולו, לא רק לכם יש מצפון (כן רק לנו יש מצפון, אגב – או בוא ננסח את זה אחרת, מי שעסוק באמירות כאלה, לו *אין* מצפון, זה בטוח), בקיצור – נביחתם של כלבי השמירה של רודנות, עוול ורוע זהות להלפיא בכל מקום. למרה האירוניה, אין דבר יותר אוניברסלי מחלאה פטריוטית לאומית

  10. כשפוצצו אוטובוסים בתל אביב, הסברתם לנו שאלה קורבנות השלום. כשערפאת סירב להצעה הנדיבה של ברק ופתח באינתיפאדת אל-אקצה, טענתם שזה בגלל שלא התייחסו לרוצח הזה בכבוד. כשטבחו בתחילת העשור הקודם ביהודים במסעדות, בבתי קפה, במועדוני בילוי וברחובות הומי אדם, אמרתם לנו שזה בגלל הכיבוש. כשירו טילים על שדרות, טרחתם להבהיר לנו שזה בגלל המצור על עזה. כשהתחילו לתקוף את ישראל בטילים במלחמת לבנון השנייה, הודעתם לנו שזה בגלל הכיבוש בשטחים (!). כשאבו-מאזן התעלם מהצעותיו הנדיבות של אולמרט, טענתם שזה בגלל שאולמרט קרוב לסיום כהונתו.

    השמאלנים יודעים לרחם על כל אדם בתנאי שהוא איננו יהודי. שום ביקורת על הרצחנות החמאסית, על הנאציזם הערפאתי, על המשטר המדכא שקיים בעזה המחזיק מאות אלפים בסבל קשה בגלל התעקשותו על שחרור רוצחי המונים מהכלא הישראלי.

    אם אתם נחשבים לרחמנים ולהומניסטים, גם היטלר הצמחוני היה יכול להצטרף למחנה שלכם. גם הוא שנא יהודים. בדיוק כמוכם.

  11. האבחנה בין ציונים לפוסט ציונים כבר לא רלוונטית ומי שמנסה לשמר אותה הם אותם ריאקציונרים מן האליטה הישנה שבאמצעות הפוסט ציונות מבקשים לייצר לעצמם בלעדיות על הציונות.

    הפוסט-ציונים בעצמם הבינו שהם בסך הכל משרתים את הממסד הפשיסטי בהיבדלותם מהציונות. המגמה החדשה היא דווקא להגדיר את הציונות מחדש באמצעות הפוסט-ציונות ובכך להביא לשלב הסופי את המרד באליטה הישנה. לעבור מפירוק לבניה. בד בבד הפוסט-ציונות דווקא מצאה בית חם בחיק הימין הקיצוני.

    שלום לך, פוסט-ציונות, את בדרך להיעלם ולקחת איתך למצולות גם את הציונות הישנה והרעה.
    ברוכה הבאה, פוסט-פוסט ציונות…

  12. למען האמת כול המהות של השמאל זה רעיונות פנטזיונריים אפויים למחצה שמבוססים על וויטצפול טינקינג, האב טיפוס של הרעות החולות האלה זה קרל מרקס שאפשר לראות בבירור שהמניפסט הקומניסטי שלו מבוסס על הנחות לא מבוססות עם יעד אמורפי לחלוטין. אין בדבריי כאן להצדיק את הימין אבל ראוי שהשמאל ההומניסטי בעיני עצמו יטול קורה מבין עיניו.

  13. דוד מרחב, אתה לא מעודכן.
    אם תרצו הם מכופפי ומזני האמת בשם הלהט האידיאולוגי. יש כאלה מימין ומשמאל (להערכתי הצנועה הרבה יותר מימין, אבל זו הערכה אמפירית. אני לא אתעקש עליה אם יוכיחו לי אחרת).
    אלה גם אלה הורסים את השיח הציבורי.

    קרא פה
    http://www.notes.co.il/yariv/65207.asp

  14. היא קונקרטית מאוד. מי כאן ציוני בפירוש הליברלי ביותר של עמדה פוליטית זו. כרגיל בציונות הישנה נעסוק בקונקרטי ונביא דוגמא: האם איוט ליברמן כתופעה כוללת הנו פוסט-ציוני או פוסט פוסט ציוני?. בקושי רב ובהתעמלות לוגית מסובכת ניתן לראות בו ציוני במשמעות ההרצליאנית-ויצמנית-בן גוריונית-זבוטינסקאית. לדעתי זה בלתי אפשרי למעשה.

    בכל אופן חלק לא מבוטל מהנעשה לאחרונה ע"י העילית השלטת בישראל המכנה עצמה "ציונית" עשוי להראות כפרובוקציה אנטי ציונית מובהקת, כמעשים ודברים שמטרתם לקעקע את הציונות הארץ ישראלית וניזקם אינו מבוטל גם יחסית לעדאללה ושוברים שתיקה, בין היתר. גם המצאות ש"ס במחנה הציוני החדש היא בעצם תופעה פוסט ציונית וכנ"ל בודאי ההתערבות של הרבנות בבנין בתי חולים והפרדת נשים וגברים בתחבורה ציבורית ועוד תופעות כנ"ל. .האם לא ייתכן הקיום של מתנחל או עוקר זיתים פוסט ציוני. האם ניהול חשבונות של חבר כנסת בקפריסין היא תופעה ציונית? פוסט ציונית? פוסט פוסט או מה?י

    כמובן שיש פוסט ציונים שמדברים ,"יפה", אבל מעלתה הבולטת של הציונות הקלאסית הישנה שדיברו כשצריך שתקו כשצריך והתשדלו לקדם את העסק מבלי להרתיע, להרוס ולהשחית את מה שכבר נבנה.

  15. גם אם את כועסת על השמאל אני מבקש ממך בכול לשון של בקשה לא לרדת ללשון ביבים והכללות מכוערות שלא נותנות דבר.

  16. בליל של הסתה פרימיטיבית ברוח ציונית.
    המתקפה על הארגונים הנתמכים ע"י הקרן החדשה אינה "מפריכה" את העובדות החשובות שסיפקו לדו"ח גולדסטון. היא רק טוענת, לפי מיטב המסורת הפשיסטית, שזה נכון אבל אסור לדבר על זה.
    חייל המבצע פשעי מלחמה הוא גיבור וחייל או אזרח המדווח על כך הוא בוגד. זו אכן הציונות.

    אבל זה לא יעזור לציונות. חלפו הימים שאנשי מג"ב תרגלו איך להרביץ לערבים באופן שלא יראו ושלא ישאיר סימנים. אבן בידודה של ישראל כבר מתגלגלת במורד ורק ביטול הציונות יעצור בעדה.

  17. מה איכפת לכם אם אני מגנה גם את החמאס או את הרודן הסודאני? מה, זה הופך פשעים שלכם פחות חמורים? זה הופך עובדות ללא קיימות? מה זה מעניין? מה, אם הפרקליטות תגיש כתב אישום נגד לאור ולא תעשה את זה נגד מאות אחרים אז הוא פתאום זכאי (כי "אוי-אוי-אוי, למה היא שתקה על האנסים ההם") מה, אתם מטומטמים? (אל תענו לי. במקרה אני יודע את התשובה)"

    מה, כל פעם שאני מבקר את פעילות המדינה שלי אני צריך להגיש לאנשים רעים כמוכם חשבון על כל המחאות, ההפגנות, העצומות והםירסומים שערכתי בעניין דאפור? ואתם, עם מוסר יחסי כשלשכם, כשאתם מנופפים בעניין דארפור, מישהו מבקש מכם לדעת למה שתקתם על רצח חפים מפשע בידי הצבא שאתם משרתים בו, מנהיגים אותו בעזרת נציגיכם, ומממנים אותו במיסיכם?

    הסוג טיעון המאוס והלא-מוסרי הזה (שהוא גם שקר גס ומסריח) – אם תקתם על החמאס אתם לא יכולים לבקר את ישראל – הוא גם איגדיוטי וגם מרושע. ואתם – שלא שתקתם על החמאס וכל הזמן מדברים על העריצות שלו – אתם, מבקרים את ישראל? אתם סייעתם לדוח גולדסטון לחקור את הפשעים של ישראל? לא – אתם "לא שתקתם" על החמאס ועל פול פוט ועל סטלין (כביכול), רק כדי לשתוק ולהשתיק אנשים הגונים ממכם כאן ועכשו. באמתף חוכמה גדולה לגנות את סטלין או את החמאס, תענדט מנול המשטרה בגזל הנורא בשייח' ג'ראח, אפסים

  18. מכל מקום, אין להתייחס לדבריה. השמאל הרדיקלי חירבן בתחתונים השבוע, והסרחון מתפשט, זה כל הסיפור.

  19. לא חרבנו במכנסיים. אנחנו מפחדים מכם כמו שפחדנו מנהיגכם הנאלח וצמא הדם אריאל שרון שעד היום לא הבין מי כאן בעל הבית. לכל היותר אנחנו מחרבנים עליכם ועל צבא הקלגסים הנאלח שלכם שלו יעמוד מול הגבורה הפלסטינית העשויה ללא חת!

  20. ענייני הוא בהחלט לקבוע מי התוקף (הציונות) ומי המותקף (הפלסטינים).
    מי הרוצח (הצבא הישראלי) ומי הנרצח (העם הפלסטיני).
    מי המקרבן (כנ"ל) ומי הקורבן (כנ"ל.

  21. את נשמעת כמו פקאצה צרחנית מהסוג הסמולני המסומם, את לא מגיעה לקרסוליים של דוד מרחב חומד ועדיף שתפנימי את זה וכמה שיותר מהר.

  22. אני לא מכיר את הלורה הזאת, אבל דוד מרחב הוא בר תחרות לעוטי סדינים לבנים מלואיזיאנה.
    וזה כבוד גדול לא "להצטיין" בתחומים שהוא מתיימר לקדם.
    (אם כי למרבה המזל, גם אחרון קלגסי ה"קלאן" יותר מפותח ממנו ברמת המורכבות והתחכום).

  23. קראתי לא מעט את דוד מרחב ולעניות דעתי טענותיו הן קונקרטיות ולגופו של עניין וזה בניגוד לסמולנים צרחנים שתוקפים לגופו של אדם. דרך אגב אני לא מוצא גזענות בכתביו של מרחב אלא אם כן שינאה לאיסלמופשיזם זה גזענות בעיניך ובמקרה זה אתה בעיקר מעיד על נפשך המעוותת.

  24. מאיפה אתה מכיר את המגיבים? אני לא מכיר אותם ולא את דוד מרחב ולא אותך, אבל תמיכה ב"הסברה הישראלית" היא תנאי מוקדם ומספיק לנאלחות ולטמטום. זה לא רק אני חושב ככה, אגב. כך שלא נראה לי שלורה יכולה ליפול בצורה כלהי מדוד מרחב.

  25. מצחיק איך שכבר אי אפשר לדעת אם התגובה היא באמת מאיש שמאל קיצוני או מפרודיה על אחד כזה. פשוט הגעתם לשפל כזה של הזיה/טמטום שהפרודיה לפעמים נדמית הגיונית יותר מהנושא עצמו.

    ולעמרם – שאפו על הכתיבה. אפשר ממש להרגיש את הרוק שאתה מתיז כשאתה מרצה את משנתך. מה לעשות שאותו שמאל קיצוני שתמך בסטאלין ובפול פוט (בעיקר זכור פרופ' חומסקי, שלפחות אחד הכותבים ברשימות הצליח ללקוק את ישבנו ברציפות עד קבלת הדוקטורט) הוא בדיוק זה שאחראי לרוב התעמולה האנטי ישראלית?

    לגבי "האומץ להחזיק בדעותיך", לך ספר את זה באירופה (אפשר לסדר מימון מהקרן החדשה). בקליקות שמנהלות את ישראל צריך אומץ _לא_ להחזיק בדעות שלך.

  26. יופי של מאמר! הפוסטציונים אלו יהודונים עלובים, עם שנאה עצמית. היו לנו נבלות כאלה כל הדורות ,כולל בגטאות ! שם הם התחנפו ושיתפו פעולה עם הנאצ"ים.

  27. כי אין לי זמן לענות לכל אמירה ואמירה:

    "תושבי הכפר בחרו לנטוש אותו בעקבות כיתור הכפר על ידי 'ההגנה' שעשתה כן על מנת למנוע מכוחות ערביים עוינים להיכנס אליו,"

    1. אתה קובע נחרצות. "בחרו לנטוש". ככה, יום אחד החליטו, "טוב, אם היהודים מונעים מתגובורות להגיע, פשוט נוותר על הבית שלנו ונלך מפה"?

    2. ממתי בחירתו של אזרח להתפנות משטח קרב מפקיעה את זכותו לנכסיו, ניידים או לא ניידים? מה, אם מחר פורצת מלחמה ואני מפנה את הילדים שלי לחו"ל עד שוך הקרבות, מותר לך לקחת לי את הבית ולהגיד לי "סורי, אין לך לאן לחזור"?

    אני שואל ברצינות. נגיד שהם עזבו בלי שיפחידו אותם בצורה בוטה, מהסוג שהיו מרשיעים בו על איומים בבית משפט. מדמיונם הקודח החליטו ש"היהודים ישחטו אותנו" וברחו. על פי איזה חוק בינלאומי זה אומר שמותר לך חד וחלק לקחת להם את הבית?

    אתם בכלל לא מבינים כמה העולם היה מוכן להחליטק לנו כל השנים האלה, ואנחנו בנחישות השארנו את הפצע מדמם בזה שיצרנו מיד עוד אחד.

  28. גם את הקטע של "לא ברחו, החליטו להתפנות ולחזור אחרי הניצחון". מה בעצם ההוכחות לזה? ש"כולם יודעים"? מכל העדויות שאני שמעתי, לדיר יאסין היה משקל נכבד בהרבה בבריחת הערבים מאשר לדיבורים (שאכן היו) של הפיקוד הערבי בהשתתפות מנהיגי הפלסטינים "תתפנו לנו מהשטח שלא תיפגעו כשאנחנו נכנסים ביהוד".

    יש לך מקורות סטטיסטיים שמראים שדווקא לאמירה הזו היה משקל רב יותר בבריחתם של מאות אלפים? כולל אלה בלוד ורמלה שיצאו מפתח בתיהם ***אחרי** שכוחות צה"ל השתלטו על השכונה שלהם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s