הדרך לשעבוד – האוליגרכיה הישראלית ומאבקה בנתניהו

דוד מרחב – כל הזכויות שמורות @

"ממשלת נתניהו מתגלה כממשלה הקיצונית והמסוכנת ביותר בתולדות המדינה"; הישראלים זקוקים ל"ללחץ בלתי פוסק, מלווה בתגובה מיידית על כל הפרה של התחייבות, ובמידת הצורך – גם בסנקציות כואבות"; "מצער מאוד שדווקא ערב החג הבשורה היחידה שאנו מקבלים, היא שהמדינה כרגע בשפל המדרגה"; "אובמה החליט שהקואליציה המזרח תיכונית המתונה שלו חשובה יותר מהקואליציה הקיצונית של נתניהו"; "נתניהו מצא את תרופת הפלא לבעיית יציבות השלטון בישראל: שוחד"; "ללא מפלגת העבודה נתניהו ייוותר עם קואליציה של 61 ח"כים, תלויה לחלוטין במפלגות הימין שבה, או בקיצוני הליכוד… ישראל תהפוך סופית, מבחינת ארה"ב, לחברה ב'ציר רשע' חדש".
 
כל הציטוטים הללו נלקחו מתוך מבחר מאמרים ופרשנויות שהתפרסמו הבוקר בעיתון "הארץ". הם ממחישים עובדה אחת ויחידה: בימים האחרונים מתנהלת בישראל מלחמה. המלחמה הזו מתבססת על לוחמה פסיכולוגית חסרת פשרות מנוהלת נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונגד האינטרסים הלאומיים החיוניים ביותר של ישראל. האוליגרכיה שמנהלת אותה מורכבת משלוש צלעות: השמאל-מרכז בהנהגת לבני ורמון, השמאל הרדיקאלי בראשות הארגונים החוץ-פרלמנטאריים שלו – בראש ובראשונה 'שלום עכשיו' וקואליציית 'הקרן החדשה' – והתקשורת הישראלית על הציר עמוס שוקן ונוני מוזס.
 
המלחמה הזאת היא חסרת תקדים: ב"ישראל היום" פורסם כי חומר מודיעיני שהגיע לידי נתניהו וברק מעיד על כך שחיים רמון מחבל באינטרסים המדיניים של ישראל ולוחש על אוזנם של הפלשתינאים כי תוך זמן לא-רב תתמוטט ממשלת נתניהו ובמקומה תקום ממשלה בהנהגת לבני. בפגישה עם שר החוץ הגרמני, בהשתתפות לבני ודליה איציק, לוחשת איציק על אוזנו של השר כי בפעם הבאה שייפגשו, לבני תהיה ראש הממשלה. מעט לפני פגישת ראש הממשלה עם אובאמה, מפרסם ynet ידיעה על החלטת בנייה בלתי-משמעותית בעליל בירושלים ומפוצץ את הפסגה. בשיא המשבר, מפרסם רביב דרוקר ב"חדשות 10" כי ישנם דיבורים על צירוף קדימה לממשלה. במקביל, מסתובבים אנשי "שלום עכשיו" בירושלים על מנת למצוא כל פיסת מידע שיכולה להגביה את הלהבות בוויכוח עם האמריקנים.
 
גורל נוסח צ'כוסלובקיה ופולין
 
ההתנהלות של נתניהו במשבר עם אובאמה נובעת מהנחת יסוד פשוטה שלפיה אם יסכים לדון, כדרישת אובאמה, בשאלת הגבולות כנושא ליבה ראשון, הפלשתינאים ידרשו את מה שדרשו תמיד: נסיגה מלאה לקווי יוני 67', פינוי כל ההתיישבות מיו"ש וחלוקת ירושלים. אין ולא היה מנהיג פלשתיני שהסכים לפחות מכך, אולם גם אין מנהיג פלשתיני שהסכים לכך. אולמרט הציע לפלשתינאים יותר מ-90 אחוז משטחי יו"ש; אהוד ברק הציע מעט פחות. גם אם ישראל תסכים, כדרישת השמאל, לחזרה לגבולות 67' ולחלוקת ירושלים, נושא הליבה הבא יהיה שאלת הפליטים. עוד לא נולד המנהיג הפלשתיני שיוותר על שיבת רוב הפליטים לטריטוריה הישראלית. גם אם תסכים ממשלה ישראלית להחזרת עשרות אלפי פליטים לתחומה, הדבר יוליד עד מהרה את שאלת לגיטימיות המדינה היהודית: הפלשתינאים יתבעו את הקמתה של מדינת כל אזרחיה. כל שלב מהשלבים לעיל מלווה בסנקציה הפלשתינית הקבועה: אינתיפאדה, או ליתר דיוק, מלחמת השמדה בעלת ניחוח גרמני של רצח כמה עשרות יהודים בכל פיגוע טרור.

נאבק למען הציונות. ראש הממשלה, נתניהו. צילום: פלאש 90

נתניהו מבין שאובאמה מעוניין להועיד לישראל את גורלן של צ'כוסלובקיה ופולין ערב מלחמת העולם השנייה. לכן, המערכה שמנהל נתניהו מול אובאמה איננה רק מאבק על ירושלים, או על שטחי יו"ש, ואפילו לא על עתיד ההתיישבות בשטחים האלה. זהו מאבק על הציונות. אם ליהודים אין זכות לבנות במערב ירושלים, זכותם לבנות ביפו, חיפה, לוד ורמלה גם היא עומדת בסימן שאלה.

נתניהו ואובאמה הגיעו למאבק עקרוני שנדמה כי אין ממנו מוצא. השאלה לאן יוביל העימות הזה נשארת פתוחה. לנתניהו יש גב ציבורי חזק (אם כי לא גב תקשורתי חזק) ואובאמה, על אף המנטאליות הרודנית, הוא נשיא שנוי במחלוקת שהצליח להעביר את הרפורמה ההיסטורית שלו באמצעות שיחוד סנטורים. אובאמה אמנם יכול לפעול באופן עצמאי לחלוטין מהסנאט ומהקונגרס ולכונן את משטר אובאמה ההולך ומתהווה, אך לישראל ישנם מאחזים משמעותיים במפלגות הדמוקרטיות והרפובליקניות, ובעיתונות האמריקנית. אם אובאמה חותר להחליף את השלטון בישראל, אין שום מניעה שישראל תראה לאובאמה מה כוחה בגבעת הקפיטול.
 
אולם נתניהו פועל כאשר מבית מתהווה מחנה מסוים אשר גישתו איננה רק בלתי או אנטי-פטריוטית. מדובר במחנה פוליטי חסר גבולות שמאמין כי כמעט כל פעולה תהיה לגיטימית על מנת לפרק את ממשלתו. מאחורי הרעיון שלגיטימי לעשות הכול כדי להדיח את נתניהו ולהקים ממשלה הנתמכת על ידי הממשלה האמריקנית, ניצב מחנה פוליטי שמונהג על ידי שלושה כוחות מרכזיים: השמאל הליברלי בראשות לבני, שלוחותיו במשולש אקדמיה-מערכת המשפט-תקשורת ורדיקלים מסוגים שונים – מ'שלום עכשיו' ועד המפלגה הקומוניסטית – שמסתובבים בכל הר וגבעה ביהודה ושומרון ובירושלים על מנת לנסות ולהבעיר את השטח. מול התלכדותו מחדש של המחנה הזה, שללא אובאמה היה קורס לחלוטין, לא ניצבת חלופה פוליטית ממשית בדמות מפלגות, ארגונים ועמותות.

נתניהו מגלם בדמותו את כל החלופה לשמאלנות המתחדשת. מנהיגותו הפופולארית היא הבלם היחיד לעליית השמאל. אולם חלופה איננה יכולה להתבסס על מנהיג אחד ורעיונותיו. לשמאל הישראלי אין מנהיג (לבני, ברק, ג'ומס, חנין וטיבי אינם מסוגלים להקים קואליציה), אולם יש לו ארגונים, ובעיקר ארגוני חזית כמו 'שלום עכשיו' או 'הקרן החדשה' שמנהלים מלחמה נגד ישראל המסבה לה נזק ממשי. מאז ימי לנין ועד ימי לבני, מבינים בשמאל כי האלף-בית של המהפכה הוא הארגון המהפכני. הימין מעולם לא הבין או הפנים את התובנה החשובה הזו.
 
אם נתניהו יתעמת עם אובאמה, הוא עלול לאבד את מפלגת העבודה. אהוד ברק יחליט אולי לעשות מעשה דיין ולהישאר בממשלה, אך ספק אם יימצא מישהו נוסף חוץ מחבר כנסת אחד או שניים שיסכים להיתלות בממשלה צרה המבוססת על קולות 'האיחוד הלאומי', 'יהדות התורה' ו'ישראל ביתנו'. במצב של ממשלת ימין מובהקת, הלוחמה הפסיכולוגית תתקדם שלב אחד נוסף לקראת ניסיון להפיל את נתניהו "מבחוץ" באמצעות סנקציות, בידוד, חרם והתניית הסרתם בהחלפת השלטון בישראל. במצב כזה, תסריט של הקמת ממשלה חלופית בראשות לבני, בעקבות בחירות לכנסת, איננו דמיוני: לבני צריך בסך הכול 51 מנדטים של מפלגות ציוניות כדי להקים ממשלה. חד"ש והסיעות הערביות תספקנה לה 10 קולות של "תמיכה מבחוץ".
 
לקראת מהפכה שמרנית
 
 כדי למנוע התמוטטות אפשרית של השלטון, נתניהו חייב קודם כל לייצב את הממשלה על בסיס מדיניות ברורה ולבצר את התמיכה בו בכנסת. שמירת הגוש החוסם היא הדבר החיוני ביותר כרגע עבור מדינת ישראל: מאחורי נתניהו עומד רוב ברור של אזרחי ישראל היהודים – לפחות 60 אחוז – בעוד שהשמאל רוכב על קולות הערבים. לנתניהו יש מנדט ציבורי ברור להמשיך בקו ציוני-לאומי תקיף וברור. ברגע שינסח אותו, ניתן יהיה לצאת למאבק במשטר אובאמה. לא בארצות הברית אלא בגרסה האמריקנית של משטר האחים קאסטרו. אולם בכך אין די. הליכוד חייב להפוך למפלגה עממית עם שורשים עמוקים יותר, וראוי להטמיע בתוכו את רעיונות השמרנות החדשה. בארצות הברית, הרפובליקנים חזרו לחיים בדיוק באמצעות תנועה "מלמטה". נתניהו חייב לארגן מחדש את אנשי הליכוד בכל מקום של פעילות חברתית: אקדמית, איגוד מקצועית, משפטית, תקשורתית.
 
אם יידע נתניהו לנהל את המשבר עם אובאמה, ולכל הפחות לנטרל את העוקץ שלו ולמקד את תשומת הלב מחדש באיראן, עליו להתפנות למהפכה דמוקרטית פוליטית בישראל. החתרנות של השמאל הישראלי היא טרור לכל דבר ועניין: היא מסכנת את מדינת ישראל, היא מוכנה לפגוע באינטרסים שלה על מנת לממש את רעיונות השמאל. מהפכה פוליטית בישראל חייבת להתחיל בשינוי מהותי במוקדי קבלת ההחלטות – למשל, במערכת המשפט – ובמוקדים של שיח וחשיבה, בראש ובראשונה באקדמיה אך גם בתקשורת.
 
ראוי לזכור כי משטר אובאמה הולך ומאבד גובה. גם האגף השמאלני בתקשורת האמריקנית מתחיל לאבד את אמונו בו. בני האור האמריקניים, אנשי השמרנות החדשה שנאבקו בציר הרשע שאותו אימץ אובאמה אל חיקו, מתקבלים מחדש באהדה ובאהבה. שינוי פוליטי בארצות הברית, רדיקלי ועמוק, שיתנער ואולי יפיל את משטר אובאמה, איננו בלתי-ריאלי. במצב כזה, ישראל תהיה בשלה למהפכה השמרנית העמוקה שהיא כה זקוקה לה: סגירת הגולאגים למתנגדי האוליגרכיה השמאלנית והפלת הטיראניה הסטלינואידית לטובת דמוקרטיה חזקה שערכי הציונות שלובים ביסודותיה והיא עצמה נכונה למאבק חסר פשרות בפשיזם החדש. ■

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “הדרך לשעבוד – האוליגרכיה הישראלית ומאבקה בנתניהו

  1. כל הפוסט שלך מופרך. אבל נגיד שאתה צודק, מה בדיוק הבעיה עם השמאל? הם נאבקים בימין וזכותם הדמוקרטית לעשות זאת. "לטובת דמוקרטיה חזקה" אתה רוצה למנוע מהשמאל את היכולת להיאבק בימין? אם כך אז איזו דמוקרטיה חזקה זו תהיה? כזו שבה לאופוזיציה אין את היכולת להתנגד לקואליציה?

  2. ההתנפלות על השמאל הישראלי מוגזמת. הם קוראים את העובדות לא יוצרים אותם. לא השמאל יצר את הטירוף המנהלי שראינו בעיריית ירושלים. ישראל הציגה שלטון מתפורר ומתפרק מה שמזמין פעילות של אויבים. אם באמת ליביברמן טען בואשינגטון "אני לא ראש עירית ירושים" יש לכל אזרח ישראלי בעייה אמיתית.

    ממשלת נתניהו מקדמת מדינה דו לאומית ע"י התנחלויות שמזמן הוכח שהיו טעות הסטורית. ניתן לצאת למלחמה חמה וקרה גם עבור דבר מטופש כזה והיו דברים מעולם. אך שוד ההון של השכירים והמעמד הבינוני ועליית עילית עם תאוות בצע בלתי מוגבלת, בלתי נסבלת, בלתי מובנת, שוברות את הלכידות הלאומית, תנאי ראשון למאבק לאומי שאולי יצליח. השווה צפון ישראל ומדינת תל-אביב.

    הכלכלה של נתניהו נמצאת בדיכטומיה קיצונית למה שצריך לעשות מי שרוצה לצאת למאבק לאומי ממושך. מי ירצה להלחם עבר דנקנר, עופר, ההתנחלויות ורב זה או אחר במשכורת של עובד קבלן ללא גימלה ללא זכויות חברתיות מלאות, גם החיילים ילידי רוסיה שנקברים מאחורי הגדר ימאסו בסוף דבר בליביברמן. החיבור בין מלל ציוני ומשטר חברתי שמוצע על ידי ליביברמן לא יעבוד בשום מקרה של מאבק ממושך. ובשביל מה להאבק? בשביל מדינה דו-לאומית שכבר רואים את ניצניה.

    משטר אובמה אינו מאבד גובה לגמרי. אולי כן ואולי לא, צריך לראות.

    בכל ויכוח בין ישראל והיהודים לבין נשיא ארה"ב מגובה בתעשיית הנפט, מגובה בממסד הצבאי בטחוני, מגובה בכסף הערבי הזורם ליוצרי דעת הציבור קשה לדעת את התוצאות.

    כל נסיון יהודי ישראלי להשיג השגים פוליטיים בארה"ב על סמך מצע פוליטי כפי שהוגש לעיל ינתק את רוב יהודי ארה"ב או רבים מאוד מהם מישראל ולפי מיטב הכרתי את ארה"ב נידון לכשלון מראש.

    נתינת מוסרות השלטון וההון הלאומי בידי העילית השלטת מביאה לתסכול יאוש והרגשת חדלון עוד לפני הצרות של מאבק נגד ארה"ב. ההתנהלות של ביבברמן כעילית שלטת ופשוט כשלטון מסודר בעייתית ביותר. הכשרון לאבד בני ברית בחו"ל, להכשל ביחסי פנים וחוץ ראה יחסי דת מדינה נראה כמהותי לממשל הנוכחי. זה נכון שבאים זמנים קשים לישראל. זה נכון שיש בעיות אך ישראל בשנות בחמישים כשהייתה חלשה הרבה יותר הצליחה לבנות גם מדינה מתפקדת וגם יחסי חוץ סבירים. ייתכן בחלט שהרבה מהצלחה זו נבע מאיכות העילית. השווה וייצמן, שרת, בן גוריון אבא אבן קפלן, גולדה, אשכול, ידין, בגין, ליורשיהם.

    ברור כל מקרה שהתנהלות השלטון הישראלי בחצי השנה האחרונה יצרה בעיות קשות היכן שניתן היה להתנהל בצורה חכמה יותר.

    כל זה אינו פוטר את השמאל הקיצוני מהעובדה שחרחור המלחמה שלו והנטיה שלו להצדיק את הגנוסייד הערבי-מוסלמי והסרבנות הערבית המוחלטת לכל פשרה סבירה בנושאים בסיסיים כמדינה יהודית וחזרת הפליטים אינם ראוי ותורמים לאסון שיבוא אם יבוא על כל הנמצאים כאן

  3. מעניין אם הסמול SMALL האנטישמי שבבגץ ובתשקורת לא יתפור לך תיק שהרקי אתה אדם משכיל ואף מהימין

  4. ישראל = צ'כוסלובקיה.
    אבו מאזן = היטלר.
    הרשות פלסטינית = אחת המעצמות הגדולות והעשירות בעולם.

    היגיון ברזל.
    בקיאות בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ולוגיקה.

    הרי לא סתם אומרים אסלמו-פשיזם

  5. המונח 'איסלמו-פאשיזם' הוא תיאור ממצה ומדוייק של התופעה הגלובלית והעזתית.

    קרא ו(אולי) תחכים:
    http://www.slate.com/id/2176389/

    אולי אפילו תגלה שדוד לא המציא את המושג ממוחו הקודח

  6. מבלי לקבל את כל התזה של דוד. אכן ישראל מול העולם המוסלמי כספו והנפט במצב גרוע מצכוסלוקיה מול גרמניה.

    עבור העולם המוסלמי הפלשתינים הנם תירוץ ומסכה. שמן על גלגלי קידום האיסלם. כפי שמוכיחה היסטוריה השוואתית של גורל הפלשתינים תחת שלטון ירדן ומצריים לעומת חייהם תחת שלטון ישראל. לדוגמה השווה רק מספר האוניברסיטאות.

    המעניין כאן שגרמניה הציגה את פעולותיה לחיסול צכוסלוקיה בתירוץ של הגנה על המיעוט הגרמני בצכוסלובקיה ובדרישות לסוגי עצמאות שונים עבור הגרמנים במורביה ובוהמיה. כך גם גרמניה והמיעוט הגרמני בדנציג. כמו כאן כך שם זו אלו היו הצגות לשכנע את מטומטמי המערב. אין שתי תופעות דומות לגמרי בהיסטוריה אבל זה תמיד דידקטי לעשות השוואות גם קצת מופרכות.

  7. האנלוגיות השחוקות להסכם מינכן שלא רק הכותב חוטא בהן יותר משהן תורמות לוויכוח הן מעידות על בורות. הניסיון "להתערב" בפוליטיקה האמריקאית גם הוא לא חכם במיוחד. אפשר להגיד לא,אפשר להתנגד ככול הניתן ללחץ חיצוני מבלי לצרוח מינכן,אנטישמיות ולפנות לקול היהודי. ארצות הברית היא מדינה עצמאית ותפעל על פי האינטרסים שלה-היא גם זו שתגדיר עבור עצמה מהם האינטרסים שלה וגדולים יותר מאיתנו לא הצליחו
    לעשות זאת עבורה
    פוליטית לא ניתן לעבוד עם ממשלת
    60
    בוודאי לא ניתן לעשות זאת עם הימין הדתי לאומי שכולו אוסף של פרימדונות פוליטיות שמעולם לא הצליחו לקיים מסגרת פוליטית מסודרת ואחראית

  8. אם העולם המוסלמי היה רוצה לחסל את ישראל, הוא היה עושה זאת ממזמן. כל המדינות המוסלמיות ביחד יכולות לכבוש בקלות את מדינת ישראל.

  9. אכן בורות שחצנית מסמנת את השמאל הישראלי לכל גווניו. כמו יהודים ערביים שלא מסוגלים לדבר לכתוב ולקרוא 10 מילים רצופות בערבית. חוסר מוחלט של ידע היסטורי בסיסי ושל תולדות ישראל והמזרח התיכון. מדינות ערב מעירק וסעודיה עד מרוקו וכל אלו שבתווך ביחד כבר ניסו את כל כוחם להשמיד את ישראל ב 1946-8 ובמלחמות האחרות. הם ארגנו את כל כוחם ונכשלו. משום כך פיתחו לוחמה משולבת של טרור רצחני, תעמולה, שוחד, העמדת פנים, שקרים, חלק מהכותבים בלוגים ברשת משרתים כלוחמים מתנדבים ובשכר בלוחמה משולבת זו כתועמלנים, חבלנים, מחרחרי גזענות, כזבים, שנאה ומלחמה.

  10. מדינות ערב העמידו פלוגה קטנה פה ושם, אבל כיום במידה ומצרים, סןריה, ירדן, איראן, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, מאוריטניה, סודן, אינדונזיה ומלזיה יגייסו את כל צבאן ומשאביהן נגדנו הן כובשות אותנו בקלות רבה. בעצם אם תורכיה ומלזיה לבד נלחמות נגדנו הן מנצחות אותנו בגלל יתרונן המספרי המוחץ. אין מה לעשות צריך לקבל את העובדה שמדינות האיסלם חזקות מאיתנו ואילו רצו לכבוש אותנו הן היו יכולות לעשות זאת. כל מי שחושב אחרת חי בסרטי רמבו ילדותיים

  11. ורני הימני הקיצוני טוחן למוות שקרים ציוניים נדושים שאבד עליהם הקלח על " מדינה קטנה מוקפת אוייבים" כאילו מי שהוא הכריח את הציונים הכוזרואשכנזים לפלוש למזרח התיכון בכוח הזרוע כדי להתבכיין על ששונאים אותם לאחר כל מעלליהם.

    בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם

    כי שני עמים אויבים אנו.

  12. לאופציה זו. הנושא נידון בהרחבה. קוראים לכך "ברירת שמשון" כל היתר חירטוט.

  13. אין שום סתירה בין עמידה על זכויותינו מול הפלסטינים והסורים ובין פירוק מאחזים בכוח שבירת עצמות של אנשי הג'יהאד היהודי יחד עם אנשי "אתרא קדישא", אבל ביבי הוא חדל אישים עלוב שלא מסוגל לקבל שום החלטה ולכן צריך להעיף אותו

  14. השטויות והשקרים שיוצאים מהמקלדת שלך ראויים להכלל באסופה קומית של דיברי מטומטמים המשוחדים ע'י בית עם רעפים אדומות.
    אם האופציות ההתאבדותיות הן המאגר האסטרטגי נפשי שלך הרי שבאמת לך ולשכמותך אין מה לחפש במזרח התיכון ובהגינות אומר שגם לא בשום מקום אחר על פני כדור הארץ ואני מסופק אם אפילו מחוץ לכדור הארץ יסכימו לקבל נמוך מצח ארוגנטי שכמוך.

    בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם

    כי רני מוכיח ששני עמים אויבים אנו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s