עוד

ענת קם היא הסימפטום – לא הבעיה

דוד מרחב – כל הזכויות שמורות @

פרשת הריגול של ענת קם היא בבחינת הפתעה גמורה. הפרופיל של ענת קם הוא זה של השמאלן החדש: סוציאליסט, מצביע לדב חנין בבחירות לראשות עיריית תל-אביב, עושה אן-דן-דינו בבחירות לכנסת ('התנועה הירוקה', חד"ש, מרצ, ציפי לבני), מתעב את נתניהו והימין, חושב שעבר זמנה של הציונות, בעל השכלה מצומצמת, קופץ למצעד האהבה ולמצעד הגאווה, כזה עם "מקצוע חופשי". זה לא הפרופיל של המרגל המקצועי נוסח אודי אדיב, שייסע לאימונים בסוריה אחרי שקרא את כתבי לנין ומאו; זה גם לא הפרופיל של הרדיקל הממוצע שנוסע להפגין עם האנרכיסטים בבילעין ותוך כדי עובר תהליך פנימי של תיעוב קיצוני כלפי המדינה והציונות. המרכז הישראלי לא יודע לעכל תופעות כמו ענת קם.

ענת קם חשודה בריגול, נראה שגם בבגידה, והיא סיבכה את עצמה כהוגן במגעים עם עיתון "הארץ" שהסכים להשתמש בחומרים שכתב "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, סירב לנגוע בהם. מדובר בבחורה בת 23 החברה ב"צופים" שהתגלגלה איכשהו לשמאלנות וגם למעוז הרדיקליזם העילג של אתר "וואלה". היא לא הייתה פעילה, ככל הידוע, בחוגים המסונפים או מקורבים למחתרת הקומוניסטית בישראל, וגם לא התקרבה במיוחד לארגוני חזית קומוניסטיים כמו 'קואליציית נשים לשלום'. חיילת, בקושי בת 20, החליטה לעשות יום אחד מעשה ולרגל. ספק אם מישהו עודד אותה. פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא בוגד ומתחיל לרגל. סתם ככה.

הישראליות לא מיהרה לגונן על טלי פחימה או על אודי אדיב משום שאלה עברו אינדוקטרינציה שיטתית: זו אצל כנופיית זכריה זביידי, זה בחוגי המאואיזם המקומי. במילים פשוטות, החברה מבינה את הפרופיל הפסיכולוגי של בוגד שגדל בבית גידול המייצר בוגדים. אבל את הפרופיל של ענת קם מתקשים פה לפצח. תעלומה. לכן, ליברלים נאיוויים כמו מוטה קרמניצר או דליה דורנר השתתפו במסע ההוקעה של ישראל סביב צו איסור הפרסום על אחת הפרשיות הביטחוניות החמורות ביותר שהתרחשו במדינה. המוח השמאלני עושה אחד ועוד אחד ויוצא לו שלוש. אם הבחורה חשפה מידע סודי, כשמתברר מן המידע הזה שצה"ל ביצע לכאורה מעשים הנוגדים את החלטת בד"ץ העדה השמאלנית – ובהנחה שהיא בסך הכול העבירה את המידע לידי כתב העיתון "שלנו" שעליו אפשר לסמוך תמיד בעיניים עצומות – אז מה הבעיה? ולמה בכלל להטיל צו איסור פרסום?

ככל שנחשפים פרטי הפרשה, כך הרדיקלים ממהרים להפוך את ענת קם לגיבורת חופש הביטוי. הם מיהרו לגייס את אביגדור פלדמן כדי לדאוג שגורלה לא יהיה כגורל וענונו. אולם הליברלים רכי הלבב מתקשים להבין מאיפה זה נחת עליהם ומה הם בעצם צריכים לעשות. חלק מהם יתנערו מן המעשה הזה ויגנו אותו בלשון רפה, וחלק יישרו קו לאחר שארגוני החזית הקומוניסטים הפעילים בישראל, כמו 'האגודה לזכויות האזרח', יפנימו את המסרים היוצאים מפי האדמו"ר דב חנין, היישר מישיבת הוועד המרכזי של רק"ח.

ענת קם עשתה מה שעשתה וראוי להענישה בכל חומרת הדין, אולם ה"עיתונאית" הזאת, שפטפטה כמה פטפוטים באיזה מדור ברנז'ה, היא בסך הכול שליחה. ואם בשמאל הישראלי יש עדיין כמה וכמה אנשים שחשוב להם להיאבק על דמותה של ישראל מתוך המחנה הציוני, ראוי שיפנימו כי ענת קם פעלה מתוך תחושה עמוקה של ניכור עמוק כלפי מדינת ישראל. השדרים הקבועים שמשדרים תועמלני השמאל מציירים את ישראל כמדינת עוול מתמשך הפוגעת בפלשתינאים, מסרבת לשלום, מקיימת כלכלה דורסנית ומתנהלת כמקבילה מזרח-תיכונית של צפון קוריאה. את עם ישראל הם צובעים בצבעים של עדריות ורדידות, המון נבער ולאומני שלא מבין כי הפלשתינאים רוצים שלום וכל מה שצריך לעשות זה לסגת מיהודה ושומרון, לבתר את ירושלים, לגרש את המתיישבים ולהחזיר לגליל כמה אלפי פליטים מלבנון ומירדן. ענת קם הפנימה את המסרים שיצאו לאורך שנים מ"מחנה השלום" ועשתה את המעשה. היא אמנם אחראית למעשיה, אך היא הייתה בסך הכול שליחה. כשהחלה ענת קם לשרת בצה"ל, ראש הממשלה שרון עדיין נצבע בצבעים של רוצח ההמונים ממבצע "חומת מגן". ונגד שרון, כמובן, מותר לעשות הכול.

סביר להניח שהחברים ב"מחנה השלום" לא יעשו חשבון נפש. מעשה כזה מנוגד לטבע הסטלינואידי של מחנה שירש את דפוסי הפעולה והחשיבה של "מועצת השלום העולמית" שהקימה ברית המועצות ופעלה עד קריסת הקומוניזם. הסטלינואיד המצוי כבר איננו מאמין בדיקטטורה של הפרולטריון אולם הוא מתאפיין באופני מחשבה, תרבות פנימית והתנהלות מן המורשת הסטליניסטית. ענת קם תיהפך לגיבורת מעמד הפועלים. מעין רוזה לוקסמבורג לעניים.

אולם את חשבון הנפש שלא עושה השמאל, חייב לעשות הימין. יותר מדי שנים מסתובבים פה אנשים בעלי ג'ובים ותקציבים – באקדמיה, בתקשורת, במערכת המשפט – שמרעילים את הציבוריות הישראלית בהסתה פרועה נגד המדינה. רק באחרונה, שלחו כמה מבכירי האקדמיה הישראלית מכתב ל'מפלגת השמאל' הגרמנית – מפלגה שנוטה יותר ויותר לכיוון ציוני – בתביעה להטיל סנקציות על ישראל ולבודד אותה. מיותר לציין שאף אחד ממעסיקיהם באקדמיה לא חשב שיש טעם לפגם בכך שפרופסור בעל תקן קורא, הלכה למעשה, לחסל את המדינה אם לא תיענה לתביעותיו. הגיעה העת שהימין יעשה מעשה.

חיוני לטפל בחממה שיצרה את ענת קם. לסגור ברזים תקציביים, למנוע מתן תקנים אקדמיים, לתת העדפה מתקנת לאוניברסיטאות דוגמת המרכז האוניברסיטאי באריאל, לבטל את מנגנון מינוי השופטים האוליגרכי, לעודד פלורליזם ולתמוך בכלי תקשורת ובכתבי-עת בעלי גוון לאומי, להוציא תכנים פוסט-ציוניים ממערכת החינוך, לעקוב אחר פעילויות אנטי-ישראליות ולדאוג להוציאן מן המסווה של 'ארגונים לא-ממשלתיים', לתקצב ארגונים כמו 'אם תרצו' ועוד.

ענת קם היא הסימפטום. היא לא הבעיה. האתגר הוא להשבית את מכונת הייצור שעתידה לפלוט מן המפעל הפוסט-ציוני את ענת קם הבאה.

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “ענת קם היא הסימפטום – לא הבעיה

  1. "אולם את חשבון הנפש שלא עושה השמאל, חייב לעשות הימין. יותר מדי שנים מסתובבים פה אנשים בעלי ג'ובים ותקציבים – באקדמיה, בתקשורת, במערכת המשפט – שמרעילים את הציבוריות הישראלית בהסתה פרועה נגד המדינה."

    כל מה שאתה אומר נכון עליך.

  2. לענת קם מגיע פרס דניאל אלסברג להגנה על המשפטר מפני פוטש של מוציאים להורג ללא משפט. מה פוסט-ציוני בה? שהיא מילאה חובתה האזרחית?

  3. איני יודע מי זה עוז זה אבל לא זכור לי שאתה כתבת או דיברת להחרים את ישראל. גם לא זכור לי שהייתה שותף לקבלת ולו חלק זעיר של המיליונים שמושקעים בדימוניזציה של ישראל ומתוך כך היהודים.גם לא זכור לי שהימין או אתה או מישהו במרכז השפוי בנה מערכת מתוחכמת שטיפלה בטישטוש, ספינים ויחסי ציבור משומנים + כנראה יעוץ משפטי צמוד במריחת וביטול אשמות אונס של אחד מאושיותיה. השווה הטיפול של השמאל הנאור בלאור לטיפול של הימין החשוך באלון.

    מה שקרה לא היה צריך לקרות. ראוי וחשוב שצה"ל יטפל ביד ברזל בפגיעות בפלשתינים שלא צריכות להיות. חיילי ארה"ב מוציאים קליעים מגופות. ברמאללה קוראים שמות רחובות על שם רוצחי נשים וילדים. אבל חשוב ונחוץ שצה"ל יעשה כמיטב יכולתו שלא יקרו מקרים בשטח שלא צריכים לקרות בודאי לא הרג לא חוקי. מאידך גם ביטחון שדה צריך להבטיח מי ומה נוגע במסמכים מבצעיים.

    זו פעם שניה אחרי שבנו של הצדיק הנודע פלדמן הסתבך במעשיים לא חוקיים בעליל במצרים שעיתון הארץ מעורב בדברים המצויים בצד הפלילי של דברים. אין לאיש ידע או מושג מה יקרה למידע צבאי רגיש שמגיע למערכת הארץ. לפי הכותבים שם לחלק לא מבוטל מהם יש תמיד תירוץ מוסרי אידיאולוגי טהור מדוע מידע צהלי הנוגע בחיי אדם יהודים כערביים פלשתינים ואחרים צריך להתפרסם. כידוע מערכת הארץ היא הארביטר העליון השופט הבלעדי של מוסרי ולא מוסרי.

    בכל מקרה בזמנים דומים בארה"ב [ נשק גרעיני וכ"ו ] התחולל סיפור הרוזנברגים שזו אנלוגיה מצוינת לאיך השמאל מקריב בני אדם ואיך מנהלים מאבק ציבורי שקרי וכוזב. יום אחד כשאהיה גדול אעבוד על גליונות על המשמר וקול העם מאותה תקופה ואתוב "פיפר" על תעמולת שקר וכזב. ועל קריאות העוול והאי צדק שנעשו לרוזנברגים שהיום ידוע שהיו מרגלים לכל דבר ועניין. מה שקורה כאן מזכיר ולו במעט את אז.

  4. מן הסתם צדקת כשכתבת שענת קם חשה ניכור מהמדינה והציונות.
    יתר דבריך הסבירו לי מחדש, למה גם אני חש ניכור מהמדינה ההולכת והופכת להיות רודפנית כלפי אזרחיה מסוגים שונים, וממש לא צריכה את העצות שלך.
    ציונות 2010 היא ציונות מנכרת ומוציאה החוצה, היא ציונות גזענית, שונאת זרים ושונאת 'לא מתאימים'. גם אני חושב על השאלה איך זה שבחורה מבית טוב, שכדבריך הלכה לצופים ושירתה בצבא, הגיעה דווקא בצבא (ואכן, כדבריך, לא דרך חוג בית מאואיסטי והחבר'ה של זכריה זביידי – אלא דווקא במקום שהיה אמור לחנך אותה לאהבת הציונות, העם והמדינה וכו') לניכור. אלא שאתה מסיק מסקנה בהתאם לגישה המשמידנית-רודפנית שאימצת, שהיא גירסתם של כצ'לה-בן ארי ושות' וכנראה שמצא מין את מינו, ואני מסיק שאין זה במקרה שדווקא במסגרת הצבאית הגיעה ענת קם למסקנה שאחרים הגיעו אליה ממזמן, וככל שקוראים אותך היא מתחזקת, שאם הבחירה היא בין להיות "פוסט ציוני" לבין ציונות בנוסח כצ'לה וחיפושי בוגדים מתחת לכל שיח וכל שטיח (שזה הכיוון), אז עדיף "פוסט ציונות", כיוון שהציונות שלכם ממילא איבדה לגיטימציה לא רק במובן המוסרי-אוניברסלי, אלא גם במובן הישראלי של מחוייבות המדינה לכל מי שבחר או שלא, להיות אזרח שלה, ערבי כיהודי שאיננו מתאים לשטאנץ הימני-יהודיסטי-ש"סניקי.
    אני רק תוהה איך אתה לא קולט שהחולקים את נטייתך המינית, במוקדם או במאוחר יהיו הבאים בתור.

  5. המהות של מזרחיות היא איבה לציונות

    אני דווקא תומך בגישתו של מלקולם אקס ולא של מרטין לותר קינג

    המאבק לזכויות לא עובר דרך תודעתו של האוייב אלא את מה שמונעים ממך אתה לוקח בעצמך. נסיון העבר עם הממסד שהפעיל את המשטרה ושירותי הבטחון בתנועות לשינוי חברתי הוא קשה ומר ומקום לאופטימיות אין.

    דוגמאות

    שבירת שביתת הימאים

    הפעלת המשטרה ובעלי האגרוף של מפאי כנגד העולים העיראקים שנאבקו לשויון בקליטה.

    דיכוי אכזרי של מרד ואדי סאליב

    הפעלת המשטרה בצורה ברוטאלית כנגד מנהיגי הפנתרים ושימוש ביעקב אלבז כחפרפרת.

    ייחוס לטלי פחימה השתתפות בפיגוע

    הזכרת המילה עונש מוות במשפטה של טלי פחימה

    כשם שהמשטרה והממסד עשו בעבר דמוניזציה לפעילים חברתים כך אני לא מאמין למילה אחת שיוצאת מפיהם של השלטונות בפרשת ענת קם.

    בניגוד למתי אני לא הייתי מייחס את המילה אשכנזי למוצא אלא השקפת עולם. אשכנזיות כהשקפת עולם של אוייב ממשי מכילה בתוכה

    1. ניחשול וקיפוח המזרחים שההצדקה לקיומם היא מהותה של האידיאולוגיה הציונית. דוגמא טובה היא ההטבות המפליגות שקיבלו עולי ברית המועצות במימשל גולדה כאשר המזרחים היו במצוקה נוראית.

    2. פתרונות מהירים וטובים בדיור קבע ותעסוקה לעולים האשכנזים בשנות החמישים לעומת עבודות דחק ומעברות למזרחים.

    3. נסיון למחוק את התרבות המזרחית באמצעות “כור ההיתוך”

    4. אי שחרור מסמכים מגינזך המדינה בנושא הגזזת וילדי תימן.

  6. נדמה לי שהעליהום טיפה מוגזם. זה לגיטימי, כי עכשיו יש שמאלני אשם ואפשר להאשים את כל השמאלנים, אבל בפעם הבאה שאיזה ימני הזוי יחליט לגנוב נשק, הגל יהיה בכיוון השני. זה לא נורא מעניין.

    אותי הטריד סיפור איסור הפרסום – להחזיק מישהי במעצר בית בלי זכויות ובאיפול תקשורתי נשמע לי כמו משהו ממעמקי מרתפי המלמ"ב. אבל אחרי הפרסומים בניוז-1 היום, די נרגעתי. והרושם שלי הוא שהאיש הבעייתי הוא בלאו, שממשיך להחזיק במסמכים מסווגים. ענת קם, כמו שכתבת, היא סתם. פושעת מסטיק.

  7. פתאום אדם קם בבוקר ומחליט שהוא אחי, שאני חייב לו משהו, שהאויב שלו זה האויב שלי ושאני צריך להזדהם מכל הפשעים שלו.

    וזה כל העניין, האדם הזה טועה. הא חושב שהאוסף המקרי של חמישה מיליון וחצי פליטים ממוצא יהודי שהתקבצו כאן מסיבות שונות הם איזה קולקטיב מגובש, כמו הצרפתים, כמו הטורקים, כמו הפלסטינים.

    מה שתיארת אולי מעורר אצלך כעס, אבל מתאר מציאות נוקשה שגם אם תזרים מיליאד שקל ל"אם תרצו" זו עדיין תהיה אגדה.

    אין עם יהודי ולכן האליטה הטבעית, זו שמכונה "מלח הארץ", לא יכולה להתנהג לסגל את הנאמנות שאתה מצפה לה, כי אין לה כלפי מי להיות נאמנה.

    פלסטיני משת"פ הוא בוגד הראוי לעונש. ישראלי התומך במאבק הצודק של הפלסטינים הוא איש הגון וישר.

    חולצה מלוכלכת ששמים במכונת הכביסה יוצאת נקייה.
    האם חולצה נקייה ששמים במכונת הכביסה יוצאת מלוכלכת?

  8. השמאל הרדיקלי הוא בזוי במטרותיו ונאלח באופיו, הם אנטי אינטלקטואלים גמורים מדלקמים סיסמאות פסודו הומניסטיות שרובם הם רק מהפה אל החוץ.

  9. תושב – תגובתך נלעגת במיוחד.

    ועם פלסטינאי יש לפי הקריטריונים שלך? אתה מבייש את האינטלגנציה של הקורא.

    גם אם אתה לא מאמין באלוהים וכו' ( לגיטימי ) לעם היהודי זכות לחיות ולהתקיים לא פחות מכל תרבות אחרת, מופרכת ככל שתהיה.

    אני בז לך.

  10. דבר ראשון, למה לאיזה חיילת בת 20 הייתה גישה למסמכים חשובים שכאלו?
    דבר שני, למה כל כתבה בבלוג הזה מושכת נאומים לא קשורים לכלום של מזרחופילים שונאי ציונות כגון shaultweig?

  11. עידון לם: תודה לך על תגובתך נאצלת המטרה, הנבונה והעדינה בהשענותה על השכלה נרחבת במגוון תחומים, ואשר אולי הגיע אל החוץ אבל היא בעליל לא מהפה. וד"ל.

  12. התושב ניסה להסביר למה "חיילת בקושי בת 20" שלא עברה שום "אינדוקטרינציה" כמו אודי אדיב או היונתן הזה עם הכתובות קעקע מחליטה "לעשות מעשה".
    כי הלכידות הקולקטיבית פה אכן לא קיימת בפועל, וצריך אינדוקטרינציה כדי לכבד אותה ולא כדי להתנכר לה.

  13. יובל, לענת קם אכן היה מגיע פרס אם המסמכים היחידים שהיא הוציאה היו כאלה שמצביעים על פשעים לכאורה של צה"ל. הבעיה מתחילה בכך שרוב המסמכים שהיא הוציאה — למיטב ידיעתי — לא עסקו בשום דבר שמתקרב להצביע על פשעים לכאורה של צה"ל. ובנקודה הזאת, כל הטיעון שבא להוציא את קם כחושפת, כפי שאתה מנסה לעשות, נופל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s