האנטישמיות החדשה – איום על הרוח החופשית והאנושות. ריאיון עם אילן גור-זאב

דוד מרחב – כל הזכויות שמורות @

פורסם במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון", 23.7.2010

בחדר צנוע בפקולטה לחינוך שעל הר הכרמל באוניברסיטת חיפה, יושב פרופסור אילן גור-זאב ומנהל את מלחמתו באנטישמיות החדשה. גור-זאב, פילוסוף של החינוך ואחד התיאורטיקנים המובילים בזרם הפדגוגיה הביקורתית, עשה לפני כשנתיים מהלך שהדהים רבים: הוא החל לעסוק בקשר שבין אינטלקטואלים ואנשי רוח מהשמאל, רובם אנשי שמאל רדיקאלי שאותם הוא מגדיר "הפרוגרסיבים החדשים", לבין האנטישמיות החדשה שביסודה שלילת ישראל ואנטישמיות המוסווית באנטי-ציונות. המהלך של גור-זאב הדהים את חבריו לא בשל תוכנו אלא יותר מפני שגור-זאב עצמו ביצע אותו. מי שהיה אסיסטנט של הפילוסוף הפוסט-ציוני הנודע, עדי אופיר, מאוניברסיטת תל-אביב, עסק במפורש בנכבה, היה ממבקריה החריפים של ישראל והחברה הישראלית והטיף להתארגנות לגלות מאורגנת בגבולות הארץ, עבר מהפך רעיוני ואידיאולוגי.

בכנס בינלאומי שערך בנושא האנטישמיות החדשה באוניברסיטת חיפה, קרע עצמו בגלוי מהשמאל הישראלי. לא קל לגור-זאב להתמודד עם השינוי שעבר עליו. זהו שינוי שהפריד בינו ובין חברים לדרך ולמקצוע, ובמידה מסוימת אולי בודד אותו. עם זאת, מי שקורא את ספריו של גור-זאב, ובפרט את ספרו "לקראת חינוך לגלותיות" שיצא לאור לפני מספר שנים בהוצאת "רסלינג", יכול למצוא זרעים לשינוי שחל בו. גור-זאב מעולם לא תמך בהחרמת ישראל, לא הגדירה כמדינת אפרטהייד ומעולם לא עמד בעיוורון לצד הפלשתינאים כחלק מעמיתיו.

"הגעתי למידה של חוסר סיפוק שליוותה אותי תמיד כאדם חושב. הרגשתי מצוקה מול התפיסות, המושגים והפירות של העשייה החינוכית שהייתי נאמן לה", מספר גור-זאב בתשובה לשאלתי בדבר השינוי שעבר. "עמדתי מול הפירות של ההצלחות החינוכית שלי ומה ראיתי? קודם כל שנאה וכעס. לא פגשתי בין תלמידיי הטובים ביותר אהבת חיים ואדם, אפילו לא אהבת הרוח החופשית; פגשתי כעס, התכווצות ודוגמטיות. מצאתי את עצמי עומד מול האופן שבו אני עצמי השתמשתי במושגים ורואה ריטואל, איזשהו חלק מדוגמה; הייתי חלק מאופנה מאוד בלתי-סובלנית שאיתה אני אמור לשתף פעולה ואחד מגיבוריה".

גור-זאב מספר כי "עוד לפני שנתיים-שלוש, התפרסם מאמר עם אינטלקטואלים שהייתי חלק מהם. עמדתי מול עבודתי שלי ולא יכולתי להמשיך בה: הן מבחינת פירותיה והן מבחינת התלמידים המקולקלים, החניכים המייאשים, שהם תלמידיי שלי. חשתי צורך לחשוב מחדש על עבודתי ועל המסורת האינטלקטואלית שבהתוכה שגשגתי. הגעתי לניסיון לנסח מחדש שלא בערוצים שגרתיים של מודרני/פוסט-מודרני את המחשבה, המאמץ החינוכי שלי והאחריות שלי כלפי צעירינו. אני יכול רק לומר שאני מתחיל מההתחלה. אף אדם בוגר לא יכול ממש להתחיל מההתחלה טאבל במובנים מסוימים אני מרגיש שאני מתחיל כעת. העבודה שעשיתי עד כה היתה רק עבודה הכנה כיוון שהזיקה בין הפרוגרסיביות החדשה לאנטישמיות החדשה היא הקובעת למעשה את סדר יום האינטלקטואלי והפוליטי".

שתי תפישות של פרוגרס

אילן גור-זאב (55) נולד בחיפה וסיים את התואר הראשון שלו באוניברסיטה בעיר. את התארים השני והשלישי סיים במסגרת בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב, שם כתב את עבודת הדוקטור שלו על אסכולת פרנקפורט, בדגש על הגותו של הרברט מרקוזה. ספרו, "אסכולת פרנקפורט וההיסטוריה של הפסימיזם", הוא מהחיבורים הבודדים בעברית העוסקים באסכולת פרנקפורט. כתיבתו של גור-זאב איננה קלה; יש בה הרבה מההגות הפוסט-מרקסיסטית וגם לא מעט מהגותם של פילוסופים ביקורתיים כמו מרטין היידגר, ז'אן פרנסואה ליוטאר, תיאודור אדורנו, מרקוזה עצמו ואחרים.

אחד המונחים הרווחים בשיח הוא "בגידת האינטלקטואלים". אולם לפני שנדבר על בגידתם, השאלה היא מהו בכלל אינטלקטואל במציאות שבזה לאינטלקט?
"אני חייב להתחיל בכך שהעידן הנוכחי, הרגע ההיסטורי הזה, אין בו אויר לנשימתו של האינטלקטואל. האינטלקטואל הוא ביטוי מובהק של המודרנה, הנאורות והקדושה שבהריגת האלוהים. התנאים לקיומו של האינטלקטואל הם אנטי-דוגמתיות ומחויבות לשינוי עצמי ולרפלקסיה, לצד הביקורת החברתית והסולידאריות עם קבוצות אחרות. אולם האתוס החילוני הפרוגרסיבי שאפשר את קיומו של האינטלקטואל מתפוגג לנגד עינינו והחברה הישראלית היא עוד זירה שבה מתמוססים תנאי הקיום של האינטלקטואל. עם זאת, ישנו מאבק עם צד אינטלקטואלי והאינטלקטואל מסרב להיעלם גם אם התמוססו תנאי האפשרות לקיומו עם הכניסה למצב הפוסטמודרני. לא מדובר רק במבוגרים שמסרבים להתאקלם אלא גם בצעירים המתעקשים לפעול נגד האופנות הפוסט-מודרניות של שני הדורות האחרונים". מציעים לנו גלות מזויפת. פרופ' אילן גור-זאב. קרדיט: זאב גלילי, http://www.zeevgalili.com

ומתוך המאבק הזה יוצאת הביקורת נגד הקפיטליזם, החברה הקיימת?
"למעשה, אנו עדים לשתי תפיסות של פרוגרס: נציגי הקדמה, במובן האינטלקטואלי המסורתי של הנאורות וההומניזם, והפרוגרסיבים החדשים, אשר בשם הציניות, הפרגמטיות, הדקונסטרוקציה, יוצאים נגד מסורת החשיבה החופשית, הדמוקרטיה, החינוך לאהבת האדם, הליברליזם ההומניזם. יריביהם של הפרוגרסיבים החדשים מוצגים כקולוניאליזם מערבי שאנחנו לשיטתם נדרשים להיאבק נגדו. הם מבקשים לדבר בשם קטגוריות כמו 'ביקורת', 'מאבק חברתי' ו'סירוב להגמוניה' או לחשיבה ה'דוגמטית'; בארץ, הם מדברים בשם 'האינטלקט', 'הרוח', ולכן יוצא שלחשיבה חופשית, לאנטי-דוגמטיות, לרפלקסיה שאיננה מתנהלת לפי משטרת המוסר של השמאל הרדיקלי, נשאר מקום קטן בישראל, הן בפרסומים והן בשטח האקדמי".

אם ניתן לשפוט מן המציאות, אותם אינטלקטואלים שאתה מגדיר כ"פרוגרסיבים החדשים" שולטים בכל הסצינה האקדמית.
"תבין, הפרוגרסיביות החדשה – שהיא גם בית היוצר לאנטישמיות החדשה – איננה מתקיימת רק ברובד האינטלקטואלי אלא גם ברבדים הפוליטי והארגוני. למשל, האופן שבו פועל הרוב המוחלט של הארגונים החדשים למען זכויות האדם, אנשים מסוימים באקדמיה, אלה החוקרים את תחום ההומניסטיקה באקדמיה. כך יוצא שדוגמה מסוימת, בשם האנטי-דוגמטיות והאנטי-הגמוניה, הופכת למחסום בפני מחשבה חופשית. לא מדובר בהתארגנות שמעבר לגדר בלבד או באנטישמים החדשים שחורשים את רעתנו מעבר לגבול, אלא קודם כל בפרוגרסיבים הפעילים ביותר שכאן".

נדמה שמי שאיננו מסכים עמם, פשוט לא יכול למצוא את מקומו ביניהם או באקדמיה.
"אני מסכים איתך כי מבחינה מסוימת לאינטלקטואל שאינו פסאודו-אינטלקטואל אין מקום בישראל. אין לו במות שביכולתו לפרסם בהן מאמרים, לא בכתב העת 'אלפיים', לא ב'תיאוריה וביקורת' ובטח שב'הארץ' אין לו מקום. זה נובע ממהות התקוות והרגישויות האינטלקטואליות של האינטליגנציה הישראלית. מיטב ילדינו נוהים אחרי חרושת התרבות, האופנתיות הפסאודו אינטלקטואלית, הרעיון שאין אמת אחת והסירוב לכל יומרה לאמת-מידה אובייקטיבית. זה קיים לא רק בשוק הממשי אלא גם בשוק הסחורות התרבותיות שמדבר בשם האינטלקטואליזם בישראל. במידה רבה, הפרוגרסיבים החדשים הם נטורי הקרתא של הקדמה. נותר מעט מקום לאינטלקטואל לא אופנתי, לא דוגמטי, שמאתגר כל דוגמה ונמצא מעבר לתיחום של ימין ושמאל, מודרניסטים ופוסט-מודרניסטים. מצער לומר כי לאינטלקטואל שאיננו בוגד באתוס האינטלקטואלי אין מקום בתרבות הישראלית ועליו להיות במצב שנגזר על כל איש רוח ראוי לשמו: להיות ללא מקום ונאמן לשליחותו, בלי לזכות ללגיטימציה, ללא שמשחרים לאמירה חדשה שלו, ללא אוזן כרויה".

בין עולם הג'יהאד למכונת העונג

אתה כותב רבות על האנטישמיות החדשה. למעשה, אתה מהבודדים שעוסקים בפילוסופיה שלה. מהי בעצם אותה אנטישמיות?
"בדרך כלל, ההתייחסות לאנטישמיות החדשה מתנסחת במנעד שבין המכחישים את קיומה – למשל, אלה שרואים בה ניסיון לפטור את העם היהודי מאחריות למעלליו הנוראים – לבין אלה שרואים בה איום נורא אבל אינם מאתרים את שורשיה ואת העושר, העוצמה, שבחלופה שהיא מציעה. כלומר, ההתייחסות אליה היא היא כביטוי לרוע, חולשת דעת או רשעות. אי ההבנה אותה גורם לכך שלא רק הישראלים, ואפילו לא העם היהודי כולו, אלא גם ההומניסטים בעולם כולו אינם מצוידים בהתמודדות של ממש עם האתגר שהיא מעמידה לפנינו".

"בעולם של היעדר קדושה וגלות הרוח, האנטישמיות החדשה מציעה אחת משתי אלטרנטיבות גדולות לריק שנוצר: האחת, עולם הג'יהאד, השנייה, מכונת העונג הפוסט-מודרנית וחרושת התרבות. האלטרנטיבה שהיא מציעה היא רוחניות או דתיות חדשה בעולם שאין בו מקום לדתיות, לארוס ולקדושה. הנפש של האדם הפוסט-מודרני מלאה בהרגלים פוליטיים בעקבות המסורת של החינוך הפרוגרסיבי הישן. ההרגלים הללו הותירו חלל שהאנטישמיות החדשה ממלאת. זה לא קורה רק ברובד האינטלקטואלי של ניסוחים בדבר זכויות היתר של הקורבנות ביחס לאינטרסים של המקרבנים; במובן הרגשי, היא מציעה פתיחות ורגישות חדשה שבהרבה מאוד היבטים היא אינה פוליטית אלא משקפת דאגה לגורלם של אומללים, למר גורלם של הלוויתנים הכחולים באוקיאנוס, ונגמרת בהצטרפות למשט השני או השבעים לעזה. זהו ביטוי להתגייסות נגד ההגמוניה והקולוניאליזם שהיסוד שלהם הוא המונותיאיזם היהודי.

במילים אחרות, האנטישמיות החדשה מספקת תוכן פוליטי ורעיוני שנגרע על ידי הקפיטליזם, המלחמות, הייאוש מכל חלופה אינטלקטואלית.
"מעבר לכך, ברובד הפסיכולוגי והרגשי היא עונה לשאלה מה ניתן לעשות בעולם שאין בו אמת. היא נותנת סדר יום, מטרה שעבורה כדאי לקום בבוקר וסט ערכים, תשובות ומטרות פוליטיות שמתמקדות במדינת ישראל כביטוי של הרוע האולטימטיבי. הרוע נתפש כפרי הכרחי של הציביליזציה היודיאו-נוצרית שרוח היהדות היא היסוד המניע אותה. המונותיאיזם היהודי ביטא תשוקה להיררכיה, אליטיזם, הומוגניות, יומרה לאמת אחת; כל אלה נתפסים כעת בתרבות הפוסט-מודרנית כאויבים מסוכנים, כמקור של הרוע שבקולוניאליזם המערבי".

אז למעשה לא מדובר בכלל בשאלה אם ישראל תיסוג מהשטחים או אם יחזרו כל הפליטים הפלשתינים לעריהם. זה הרבה מעבר לכך.
"השאלה איננה היכן יעבור הגבול או איזה שינוי יהיה בחוק האזרחות. עבור האנטישמיות החדשה, חיסול ישראל הוא צעד ראשון והכרחי ואין להתפשר עליו אבל הוא אינו סוף המאבק החדשה. מבחינתה, הפרוגרסיביות החדשה היא צריכה לעבור לשלב הבא. לא חיסול ההגמוניה הפוליטית הישראלית אלא התגברות על רוח היהדות. מה שנדרש בחינוך הפרוגרסיבי הוא התמסרות של היהודים להעלאה על המוקד של רוח היהדות. חיסול מדינת ישראל הוא רק נקודת המוצא וירית הפתיחה.

חלק מההוויה הישראלית

המציאות שאתה מתאר היא מייאשת מאוד. כלומר, ישראל אינה יכולה לעשות שום דבר כדי לשפר את מצבה.
"האנטישמיות החדשה, על ביטוייה השונים, הופכת לרוח הנורמטיבית בדרגות שונות. פתח עיתון כמו 'הארץ' ותיווכח בכך. האם זו סיבה לייאוש? אין סיבה לייאוש או לכעס כיוון שדווקא השגשוג של האנטישמיות החדשה מקנה אחריות נוספת וייחודיות לקיום היהודי בכלל ולקיום הישראלי בפרט. הוא מפיל עלינו אחריות במובן הזה שאנחנו החזית של הרוח ההומניסטית וחזון הנאורות ולא רק של חזון נביאי ישראל. כאן נערך הקרב המכריע. פה זה המקום שבו נערך הקרב העיקרי. יש לנו אחריות מיוחדת כלפי הטוב, אהבת החיים ואחריות שלא להתנוול; יש לנו אחריות לא להתבהם כפי שהחברה הישראלית נוטה כעת להידמות לתמונות המזוויעות שמציירים חורשי רעתנו. יש לנו אחריות להתעלות, לשיפור ולהשתפרות עצמית בזמן שבפועל אנו הולכים מדחי אל דחי".

שנים רבות הגדרת את עצמך גולה בישראל. האם אתה רואה את עצמך כחלק מהישראליות?
"שנים רבות לא ראיתי את עצמי חלק מההוויה הישראלית. היום אני רואה עצמי חלק ממנה ועם זאת גולה בהוויה הזו. אבל אני רואה עצמי גולה בהוויה בכלל ולא בהוויה הישראלית בלבד. אני אפילו לא הפכתי לפטריוט ציוני. הביקורת שלי לא באה מפטריוטיות ציונית אלא מתוך הפילוסופיה הגלותית שלי שמתעמתת עם האנטישמים החדשים, או עם הפרוגרסיבים החדשים, שמסרבת להישאב ולשגשג בגלותיות המזויפת המתעתעת שמציעים לנו הפרוגרסיבים והאנטישמים החדשים. הם מציעים לנו גלותיות אמיתית כביכול ורואים בה ובאלטרנטיבה לה, בלאומיות היהודית ובקוממיות הישראלית, שני היבטים של אויב מסוכן. אני לא יכול לקחת חלק באופנה החדשה הזו והביקורת שלי באה מתוך הנאמנות שלי לתפיסתי את היהדות כגלותית ולא מתוך הפטריוטית שלי כלפי ישראל. בה בעת אני חי כאן, מדינת ישראל היא עובדה קיימת, יש כאן מיליוני שוחרי חיים שזכאים לחיי שגשוג, רווחה וביטחון".

יש מי שטוען כי אם תיפול ישראל, ייפול המערב בכללותו.
"הניסיון הכללי לצלוב מחדש את היהודי ולהפוך את ישראל ליהודי בין האומות הוא אורגיה אנטישמית שאינה מאיימת רק על עתיד ישראל אלא גם על עתידן של הרוח החופשית והנאורות באשר הן. מכאן בא הסירוב שלי. אבל מכאן גם מגיעה החלופה שלי שמכירה בכך שבעולם שיש בו התארגנות אנושית על בסיס לאומי – בעולם שבו ההתארגנות הלאומית היא בסיס חשוב לביטוי של ההוויה – ישראל איננה הנוראה שבחברות ואינה המנוולת שבמדינות. הפיכתה לביטוי אולטימטיבי של רוע לא רק שעושה עוול לששת מיליון האנשים שחיים כאן ויש להם זכות לחיות ולשגשג, אלא גם מהווה איום מוחשי על הרוח החופשית והאנושות כולה".

קרדיט צילום: אתר האינטרנט של זאב גלילי

מודעות פרסומת

24 מחשבות על “האנטישמיות החדשה – איום על הרוח החופשית והאנושות. ריאיון עם אילן גור-זאב

  1. כתוב במקורות,:"מעשיך יקרבוך,ומעשיך ירחקוך". המעשים שהיהודים והישראלים עושים,הם הקובעים את התדמית שבה הם נראים.מיידוף,מייקל מילקן,ועוד יהודים רבים אחרים,במעשיהם הרעים רק הוסיפו לשנאת היהודים באשר הם.היחס של ישראל לפלסטינים והכיבוש המתמשך אף הוא תורם לעליית השנאה נגד היהודים.היחס החברתי,כלכלי,תרבותי,של ישראלים לישראלים אחרים בתוך ישראל ,מראה,כפי שאמר גור זאב ,שבפועל ישראל הולכת מדחי אל דחי.היכן היא הרוח ההומניסטית? חזון הנאורות ? חזון נביאי ישראל? שונאי היהודים ושונאי ישראל מסתכלים על ה"עם הניבחר" ושואלים: מה הערך המוסרי המוסף שנותנים היהודים והישראלים לעולם? מכאן קצרה הדרך לשכנוע העולם שאפשר לוותר ישראל.

    • אחרי אלפי התגובות הטרחניות של אזרח, סוף סוף מגיעים לשורה התחתונה: מיידוף ומילקן. אפילו לא אנטישמיות חדשה, סתם אנטישמיות ישנה ומשעממת.

      יש יהודים רעים ויש יהודים טובים, בדיוק כמו בכל קבוצת אנשים. מי שמקשר בין זכות הקיום של ישראל ליושרה של מנהלי כספים יהודים בוול סטריט, או שמצדיק אנשים אחרים שמקשרים ביניהם, גרוע מאנטישמי – הוא סתם אדיוט.

      • מעניין שהתייחסת רק לעניין מיידוף ומילקן.
        מה עם הכיבוש והפעולות השליליות הנובעות ממנו?זה לא משפיע על התדמית שלך?
        מה עם הריקבון הפנימי הקורה חברתית-כלכלית בתוך ישראל גופה?
        ישראל והיהודים הרעים (הגנבים הפיננסים מוואל-סטריט,הניאו-Con Men השונים המשרתים במוסדות השלטון של ארה"ב ,ועוד אחרים) השניאו ומשניאים את עצמם על דעת הקהל העולמית.
        מי שאינו רואה זאת הוא גרוע מאנטישמי.הוא סתם אדיוט.
        רואים שהמערב יורד בהדרגה,ושסין,הודו וגוש מדינות אמריקה הדרומית מתחזקים.סין והודו אינן נחשבות מערביות,אין להן את הראייה היהודית-נוצרית,ואין בהן קהילות יהודיות חזקות המרושתות בכלכלה ובפוליטיקה .אם בארה"ב היהודים כבר אינם נוטים לסנגר על ישראל באופן אוטומטי,מה יהיה מצבך כאשר סין ,הודו וגוש מדינות אמריקה הדרומית יעלו ? מה תעשה? תבכה לסינים ,להודים ולשאר את דמעות התנין שלך? הלא העולם פועל לפי אינטרסים.האם הסינים,ההודים וכל השאר ,יעדיפו את ישראל הקטנה,או את האינטרסים שהם יכולים להשיג משני מליארד מוסלמים?

        שמע וראה מה אומר הגנרל וילקרסון לגבי ישראל.דבריו נאמרו עוד ב2007 .כאשר בוש היה בשלטון.

        דקה 36 ,11 שניות.

        גילו נאות.הגנרל וילקרסון שירת כראש לשכת קולין פאוול ובתפקידים מיוחדים רבים.הוא רפובליקני אדוק.

        ניר,עשה את הדבר הנכון.

  2. הדהימי בנפשו "אזרח" מקבל עליו את נקודת הראות של אדוניו האנטישמיים החדשים. זאת טענת הפילוסוף: האנטישמיים החדשים מסתכלים רק בישראל ומסמנים רק אותה כרוע העולמי וזה מה שאתה עושה.

    התדמית של ישראל והיהודים אינה נקבעת לפי מעשים כי אומות ועמים אחרים עושים מעשים רעים פי אלף אלפים ואיש לא קורא להשמידם. אתה כאדוניך גזען אנטישמי עד עומק נשמתך. כי זו הגדרת האנטישמיות ישנה כחדשה. את כל האומות והעמים שופטים לפי חוק אחד ואת היהודים-ישראליים לפי חוק שונה לחלוטין.

    הנה תורכיה כבשה את צפון קפריסין ובצעה שם ניקוי אתני מושלם. מי שט לצפון קפריסין?

    הנה חברת הנפט BP שבעצם מחרימה את ישראל מזהמת את העולם משחדת אימפריות. מי רואה אותה כיצור בריטי אימפריאלי.

    בעירק מתחולל רצח המוני זה חמש שנים מי יצא לשם להפסיק מרחץ דמים זה?.

    הנה אתה הנפש הדהימית רק את השם מידוף אתה מכיר ועליו אתה חוזר כתוכי. תן שם של בנקאי נוצרי אחד בארה"ב? אחד בלבד.

    אתה הדהימי הנרצע דוד תום משרת לאמפריאליזם הערבי מוסלמי טוען שבגלל שישראל אינה עם סגולה הדרך קצרה להשמדתה. זו בדיוק הגדרת האנטישמי החדש.

  3. רני אתה באמת מתייחס לאזרח ברצינות? מדובר במזרחי מתוסכל שמחוייב להרס החזון האשכנזי גם במחיר של שיתוף פעולה עם כוחות איסלמיסטים חשוכים במיוחד, וסתם שאלה חכם בלילה שכמוך: האם בן לאדן, אל זוהירי ועוד כול מיני מפלצות איסלמיסטיות לא אמורות להשניא את כול הערבים? זה כמובן לפי ההיגיון החד שלך.

  4. ניר-רני-עידו.מה זה? שלחתם את כל הסוכנים שלכם היום נגדי ?
    ממש כמו במטריקס.עידו,אני מצדיע לצורה בה אתה שואל את עצמך.רני,אתה באמת מתייחס לאזרח ברצינות?
    כמה צחקתי.
    הפעם התבלבלת.כעידו,כתבת ללא שגיאות הכתיב המכוונות.
    מתי תפנימו ? הבכי והנהי של הקוזק הנגזל אינו עובד על העולם יותר.הוסרה המסיכה,וכדאי לכם להפנים זאת ולנסות לשפר את מעשיכם.
    רני,מי גרם להרס בעירק ? מי פלש? מי רצח והרג? מי השתלט על מקורות האנרגיה של עירק? מי הפריט את עירק? בן לאדן? אזווהירי?
    ובאשר למילקן ומיידוף,אלה הובאו רק בתור דוגמא.
    אפילו יהדות ארה"ב מתרחקת מהפגע הרע ששמו ישראל.האם נקרא כעת ליהודי ארה"ב המתרחקים אנטישמים?

    http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=6863

    יהודי ארה"ב לא יתרגשו אם ישראל תושמד
    מסקר שנערך עולה כי ישראל מצטיירת בעיני האמריקנים כמדינה שוחרת מלחמה ומושחתת. גם על הישראלים היה להם מה לומר.

    סקר מקיף שנערך על ידי שני פרופסורים יהודים בארצות הברית מאשש את מה שידוע כבר זמן רב. לא רק שתהליך ההתבוללות התרחב, אלא שגם אלה שנותרו יהודים ומשפחותיהם יהודיות נטו, אינם מרוצים מהמתרחש בישראל, בעיקר נוכח הכיבוש המתמשך והעוולות שיהודי ארץ ישראל גורמים לדעתם לפלשתינים.

    שני פרופסורים, סטיבן כהן וארי קלמן, עשו מחקר בקרב אלפי יהודים המייצגים את יהדות ארצות הברית, והממצאים בהחלט קשים, מנקודת מבט ישראלית.

    מן המחקר עולה כי מחצית מיהודי ארצות הברית מתחת לגיל 35 אומרים כי לא תהיה זו עבורם טרגדיה אם מדינת ישראל תחוסל.

    בקרב בני 65 פלוס רק קצת יותר מ-20% מיהודי ארצות הברית סבורים כך.

    אולי חמור מכך רק כי מחצית מיהודי ארה"ב עד גיל 35 בכלל, מרוצים מעצם קיומה של מדינת ישראל. זאת, לעומת יותר מ-80% מן המבוגרים שקיום המדינה חשוב להם.

    הסקר מצביע על התנתקות גוברת והולכת של יהודי ארצות הברית מהחברה הישראלית ואומרים כי הדבר נובע גם מהדימוי השלילי המתמשך בישראל כמדינה שוחרת מלחמה, מושחתת, וכמי שהופכת אט אט למדינה מזרח תיכונית, לבנטינית, בלתי מוסרית ובלתי מנומסת.

  5. נו אבל זה החלום שלך אזרח:) לבנטיני מושחת ולא מוסרי זה התשתלבות במרחב והאם זה לא מה שאתהת מיד דורש מאיתנו ההאשכנזים? אז מה לך כי תלין.

  6. דרך אגב אזרח: מי משתולל בגלל קריקטורות? למי אין דמוקרטיה ראויה אחת? באיזה תרבות נפוץ המנהג המזעזע של רצח על כבוד המשפחה? אותה רמה של שאלות אפשר גם להפנות אליך והן יהיו הרבה יותר מביכות.

  7. עוד שאלה אזרח הבור: מי הרס את המדינות הערביות אחרי הקולוניאליזם? מי מדכא את הנתינים הערביים בצורה הכי ברוטאלית ושמרנית שיש? רמז לא האדם הלבן אלא שחרחרים משופמים כמוך.

  8. דבר אחרון פסיכי: אני זה לא רני ורני זה לא ניר אלא במוחך הקודח והחולה שבודה לעצמו עולם שבינו ובין המציאות אין דבר(בערך כמו התיאוריות הפוליטיות הרעועות עד אימה שלך).

  9. עידו,לא דורש ממך כלום.עשה מה שאתה רוצה.באשר לשאלות שלך,שני קליפים שיענו לך.לא רק אתה שואל את השאלות.רבים בתוך העולם הערבי שואלים זאת.

  10. אני זוכר יפה מאוד איפה הזית, טענת שיהודים חיים טוב בתימן ואני טענתי שזה שקר, מאורעות הזמן הוכיחו את צדקתי וסתרו את שלך וזה רק הקדימון לכול התחזיות שלי שיתממשו אחת אחרי השנייה בניגוד לפנטזיות שלך. דרך אגב הקליפ שלך בערבית ככה שאין לי יכולת להחוות דעה על השאלות של העולם הערבי כביכול שואל.

    • אנא הוכח לי היכן טעיתי.בשונה ממך ,אני הייתי שם כדי לראות במו עיניי .

      Yemeni President inspection visit to the Jewish community.flv

      המיעוט היהודי שם מוגן ע"י המשטר מהקבוצות הקיצוניות הרוצות את רעתו.

      רשמי הביקור שלי בשטח.

      http://www.youtube.com/results?search_query=YAMANIASLI&aq=f

      דרך אגב,אני יוצא פעם נוספת עוד חודשיים לחתונת יהודי נוסף.היהודי הזה גר בישראל כבר 15 שנה ,לאחר שעלה לישראל בגיל 7 ,ואני נוסע איתו לחתונתו שתהייה שם עם כלה יהודיה מהקהילה היהודית המקומית.מבטיח שכשאחזור ,אעלה את חוויותיי ל YOU TUBE ואשתף גם אותך בחוויות שיהיו לי שם.

  11. אם אני מבין נכון את הקליפים אתה בא להראות לי שהעולם המערבי תומך במשטרים הדכאניים, זה אומנם מעניין אבל בשום פנים ואופן לא מסיר את האחריות הערבית לחוסר הדמוקרטיה בארצותיהם. רוצים דמוקרטיה? תצאו לרחוב ותפסיקו להתבכיין על קונספירציה ציונית אמריקאית שמונעת ממכם דמוקרטיה, מה עוד שבעירק מנסים לעשות דמוקרטיה וגם שם זה לא הולך, אבל היי בטח גם לזה תמצא איזה שקר כלשהו על כך שהמערב לא רוצה דמוקרטיה אמיתית שם אלא רק נפט, בן אדם צא מהסרט שאתה חי בו.

  12. בליל של קונוטציות גסות ושרירותיות שנועד למנוע כל ביקורת על כל בעל תפקיד בישראל. הכל "אנטישמיות חדשה" ובא לציון גואל (וגם הרבה גועל).

  13. בת כמה הגברת המתחתנת? האם היא יודעת קרוא וכתוב? האם מותר לה לנהוג מכונית? ועוד שאלות.
    הנסיעה של אזרח לתימן וההתלהבות מהמשטר הריאקציונרי – קלריקלי
    מאחרוני המשטרים הבינמיים בעולם היא הוכחה ניצחת לדהימיות הנרצעת של מהותו. אכן יש בני אדם כאלו ומשטר כזה מתאים לו, הוא זר בחברה עכשווית, רע לו כאן כמו לדג ביבשה. מקומו ה"טבעי" בתימן. מכאן ביקורתו הטוטלית על החברה הישראלית ומדינת ישראל. הוא עבד ומקומו בחברה עבדותית, הוא אינו מקרה יחיד. סיפורי שחורי הקונפדרציה אחרי 1865 יוכיח. זה כבר שווה מחקר מדעי. הייתי מציע לבעל הבלוג להביא מקרה זה לפילוסוף. "אהבתי את אדוני" נוח להיות עבד נרצע לבעלי אישיות עבדותית. מכאן משיכתו לתימן. "היהודי שם מוגן על ידי המשטר" יהודי חסות בתיאור אופייני של מערכת החיים הבינמית. גם טלי פחימה מצאה לעצמה מנוח במסגרת כזו. מבחינתי זה בסדר גמור בלי ציניות. אפילו בספרות של מחבר שמאלני, ג'ק לונדון, יש משל לשתי מערכות – "עבדות" מול "חופש". "פנג הלבן" (ניב לבן בעצם) מול "קול קדומים", שתי האלטרנטיבות מקובלות. אבל אזרח גם בהכרח מקבל צורת משטר כזו ומסקנותיה לגבי השכיר, האישה, הילד, ההומסקסואל, הזר הנשפט. אחוז האנלפבתים, יחסי הון עבודה (השונים מהותית מקפיטליזם)מקומה של הדת (תימן היא מדינה מוסלמית מדוע שאירלנד לא תהיה מדינה קתולית, גיאורגיה לפי דתה, ישראל יהודית וכ"ו). קבלתו המתלהבת של המשטר התימני ומקום היהודי שם שם אותו בעמדה משונה כשהוא בא להטיף לחברות שהוא לא מתאים להן, זר ומוזר בהן מעצם אישיותו העבדותית.

  14. זאת לא הבעיה היחידה רני, אזרח הוא לא רק עבד בנפשו אלא גם פרימטיבי מדי בשביל להסתגל לחברה המערבית, עצוב אבל אמת.

  15. הריני להצהיר שכל פעם שאני רואה פלסטיני אני אומר לו לא להיכנס לשיחות ישירות.
    כל מי שרואה עצמו איש שמאל ומרכז שלא חושב שכל העולם צריך לשחק לידי המשלה הפשיסטית הישראלית צריך לשכנע את הפלסטינים לא להיכנס למשא ומתן ישיר ללא שינוי מדיניות הימין הקלאסית ופירוק הקואליציה.
    אני מקווה שהפלסטינים ייענו למאמצינו ועושים ככל יכולתנו שכך יהיה.
    הריני להצהיר כי אם הם לא ייענו זה בגללנו. אני חוזר: בגללנו.
    תרמנו גם תרומה משמעותית להגברת התודעה הלאומית הפלסטינית ולביטחונם של הפלסטינים בכוחם ויכולתם להיאבק על זכויותיהם ולא להיבהל מהיתרון הצבאי הענקי של ישראל.
    אם זה קורא – זה בגללנו.
    אם ביברמן יתרככו (וזה מה שקורא) זה סימן לפלסטינים שזה אכן המצב.
    וזה בפירוש "בגללנו", ואנחנו גאים בכך שאנחנו תורמים לכך.

  16. שלום לך מורי ורבי.
    כעס מצאת אצלנו? שנאה?
    למה לא אמרת קודם שרצית "פירות" בדמות דיילת אוויר מתחנחנת של YES SIR -NO SIr?
    למה לא ציינת שלזה אתה קורא "אהבת האדם"?
    ואם הכעס היה על הכורעים למכה, אם הדוגמטיות הייתה שאיראן צריכה להיות הולנד, גם אז היית מאוכזב, או שגם זו אחת ההגדרות שאימצת למושג "אהבת האדם"?

    לא נורא, מורנו ורבינו,צדיק דורנו, על כל אחד כמוך יש מאה שמתפכחים מהחזית האנטי האסלאמית ומאמצים חזית נגד הפונדמנטליזם הקפיטליסטי.
    ועוד מעט רוב היהודים בעולם יהיו בגדר "אנטישמים חדשים" כהגדרתך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s