עוד

הקאמבק של הסטליניזם בתיאטרון הישראלי

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 30.8.2010

זמן לא רב לפני שמת אנדריי ז'דנוב (אשר על-שמו נטבע מטבע הלשון "ז'דנוביזם" העוסק באלימות דוקטרינרית מהפכנית כלפי כל מתנגדי המשטר ויריביו בפוליטיקה ובתרבות), הורה לו סטלין להפסיק את השתייה הכרונית שלו שהביאה למותו ב-1948 בגיל 52, ולהתחיל לשתות מיץ פירות. סטאלין כל כך התלהב מנאמנו עד שרצה להכתירו ליורשו. ז'דאנוב הלך לעולמו אולם רוחו ורעיונותיו המשיך להלך קסמים על השמאל גם לאחר שקיעתה של שמש העמים.

בשבועות האחרונים מתנהל בישראל קמפיין מתוזמר ומתוכנן של הז'דנוביזם המקומי נגד כל ביטוי ביקורתי כלפי המתרחש במוסדות הממומנים על ידי המדינה. התביעה של "אם תרצו" ו'המכון לאסטרטגיה ציונית' לאיזון ולפלורליזם באקדמיה נתקלה במתקפה נואלת מצד עיתון "הארץ" והאליטה האקדמית מלווה בצעקות בדבר "פשיזם" ו"מקרתיזם". החלטת התיאטראות בישראל להציג גם באריאל – עיר ובה כ-18 אלף תושבים – נתקלה בחרם מאורגן היטב של אמנים המערערים על זכותה של אריאל להתקיים ולמעשה תובעים את ראשה.

ראה בז'דאנוב יורשו. סטאלין
ראה בז'דאנוב יורשו. סטאלין

ניתן לראות בז'דנוביזם הזה המשך הפולמוס ההיסטורי על עתיד ההתיישבות ושטחי יו"ש, אולם מדובר במשהו אחר לגמרי. השמאל הישראלי, שהחליט לאמץ את רעיון החרם והסנקציות על ישראל, קיבל בשנים האחרונות הכרעה ברורה: כיוון שהסיכוי לזכות בייצוג ממשי ומשמעותי בכנסת הולך ופוחת ממערכת בחירות אחת לאחרת, נתקבלה בשמאל הישראלי הכרעה ברורה והיא להשתמש בשיטות של חרם, גיוס האיחוד האירופי נגד ישראל, הפעלת גורמים בינלאומיים כמו ועדת גולדסטון ולחץ בלתי-מתון על ישראל באמצעות תומכי השמאל בארה"ב. במילים אחרות, השמאל הישראלי החליט לפרוש מהוויכוח הציבורי ולהילחם בכלים שמעולם לא היו מקובלים בשיח הציבורי בארץ.

התחושה המוטעית שישראל חלשה מתמיד, התפישה שממשלת נתניהו הולכת וקורסת, התובנה שלפיה ארה"ב כבר תבודד את ישראל ותכפה עליה פתרון ברוח מצע 'שלום עכשיו' וחד"ש – כל אלה הפכו את השמאל הישראלי לאלים הרבה יותר. העובדה שבאוניברסיטאות ישנם מרצים שבטוחים כי יוכלו לקרוא להחרמת מקום העבודה שלהם ולא לאבד את משרתם, נובעת מיכולתם להניף בכל רגע נתון את שוט הקמפיין הבינלאומי של החרמת האקדמיה במקרה שיעיזו לערוך בירור משמעתי עם הקורא להחרמה. האלימות המהפכנית הזו היא הגורם להיבריס של שחקנים ומחזאים כמו סביון ליברכט וענת גוב, איתי טירן ועודד קוטלר, לסרב להופיע באריאל עד שכל 18 אלף תושביה לא יגורשו מבתיהם ויבוצע בהם טרנספר.

אי-האונות שמפגינה הממשלה מאפשרת לשמאל השיכור מכוח להמשיך לעשות כרצונו. ניתן להתווכח על הטון שבו נקטו "אם תרצו" כלפי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, וניתן גם לטעון כי 'המכון לאסטרטגיה ציונית' מורכב ברובו מאנשים המזוהים עם הימין, אולם אי-אפשר להפריך את הטענות המגובות בעובדות בשטח של אותם ארגונים. במקום שהממשלה תנקוט בקו ברור ונחרץ, היא מסתפקת באמירות כלליות ונסוגה נוכחת מתקפת-הנגד של עיתון "הארץ".

המחאה של אנשי התיאטראות נגד הופעה באולם התיאטרון באריאל גרועה יותר מז'דנוביזם מצוי. מדובר בסטליניזם בגרסתו ההשמדתית ביותר המבקשת להשמיד את מתנגדי המשטר או לגרש לגולאגים. המחאה נגד תושבי אריאל משמעותה, למעשה, תביעה לנשלם מאדמותיהם ולגרשם. על הרבה פחות מזה החרימו אנשי תרבות מוכשרים כמו אריאל זילבר. אולם כאשר התביעה הזו מגיעה מצד יושבי 'הקאמרי' ו'הבימה', היא מוצגת כביטוי להומניזם צרוף.

הדרך היחידה להפריד בין תחומים ציבוריים כמו אקדמיה ותיאטרון הממומנים על-ידי המדינה ובין ויכוח פוליטי היא באמצעות מסר חד-משמעי של הממשלה למוסדות ציבור: ניצול פלטפורמה ציבורית לצורך קידום רעיונות פוליטיים יביא להפסקת התמיכה הממשלתית במוסד. ישנם לא מעט מוסדות תרבות ומחקר בישראל המשוועים לתקציבים, וניתן וראוי להפנות את כספי משלם המסים למוסד המשרת את הציבור המשלם לו את תקציבו ואיננו בועט בו ומזיק לו במזיד.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “הקאמבק של הסטליניזם בתיאטרון הישראלי

  1. פרח מזכרונך כנראה שאריאל היא עיר מחוץ לגבולת ישראל. אין זה עניין של דיעה, זאת עובדה. אריאל נמצאת תחת שלטון צבאי בשטח כבוש. מדוע לדעת זה לגיטימי שתאטרון אפילו יהא זה תיאטרון ממשלתי יציג מחוץ לגבולות המדינה?

  2. כמה צפוי! שום דבר ענייני חוץ מקשקושים של כאילו מומחה בסטלין.
    לא תכריח אף שחקן דתי לשחק בשבת,
    ולא תכריח אף שחקן בעל תפיסות הומניסטיות ונגד הכיבוש לבוא לאריאל.

    לימור לא מממנת תרבות כי היא רוצה תרבות. היא רוצה לשמור על תדמית שקרית של ישראל כמדינה דמוקרטית ושוחרת תרבות, לכן השחקנים לא פוחדים מהאיומים שלכם ויגיעו לאריאל כשהרב מרדכי אילון ייתן שיעורי תורה במסגדים של עזה.

    גולאגים?
    ממשלות העבודה והליכוד הגלו את המתנחלים לסיביר הקטנה שלנו, והגיע הזמן שיעזבו את הגולאג ויחזרו ארצה.

  3. כמה צפוי – תגובות צפויות ביותר

    ללא ספק האלימות של השמאל ממשיכה את מורשתו של סטאלין

  4. הדו"ח של אם תרצו על הטיה פוסט ציונית במדעי המדינה היא אחד הדברים המגוכחים ששמעתי. הם מגדירים מי שמלמד בקורס שלו ג'ון רולס ויורגן הברמאס כפוסט ציוניים. נו באמת, מאמרים של הברמאס ורולס הליברלים המתונים הם דוגמה לרדיקליות של מרצים? "אם תרצו" נכשלים מבחינה אקדמאית

  5. תמיד משעשע לראות את האספסוף הסמולני בכייני מיילל על סתימת פיות אחרי שהוא עשה זאת עשרות שנים בעשרות מדינות. צריך להיות סמולני רפה שכל במיוחד כדי לצרוח מקארתים מקארתיזם וזאת בזמן שהם העריצו ג'וזף הרבה יותר גרוע מג'וזף מקארתי, ג'וזף סטאלין.

  6. כאשר ארון סופר פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה חוקר דימוגרף מכובד ומוכר כותב כי כל מה שנאמר ע"י "אם תרצו" הנו אמת ונכון ויציב הוא מקבל ב"הארץ" מיום שני בשלושים באוגוסט כותרת לעגנית. יש לקבל את בקשתו שהמועצה להשכלה גבוהה תחקור את השפעת השמאל הקיצוני על החינוך באוניברסיאטות.

  7. לרזי
    שלטון צבאי? אריאל נמצאת תחת שלטון צבאי, זה מעניין, ודאי חדש לתושבי העיר.
    גבולות ישראל?
    לישראל אין ולא היה גבול בינלאומי אלא גבולות הפסקת אש של סיום מלחמת השחרור (אופס-מלחמת '48) הוא הקו הירוק. נקבע ע"י הגורמים הבינלאומיים שהגבול הבינלאומי ייקבע בשיחות בין הצדדים, אלא שהצד הערבי מעולם לא הסכים להכיר בשום גבול לגיטימי של המדינה הלא לגיטימית- ישראל. וכך עד עצם היום הזה – הקו הירוק הינו גבול הפסקת אש ותו לא.
    בנוסף – אין ולא היה כל ריבון על שטחי הגדה כך היא גם אינה שטח כבוש לכל היותר שטחים שבמחלוקת.
    אין שום בעיה חוקית לתיאטראות גם להציג בחו"ל.
    כנראה שלהיות שמאלני לא הופך בהכרח את האדם למשכיל ובעל ידע.
    ולכמ צפוי:
    לא מדובר על להכריח שחקן או אדם לעשות משהו בניגוד לאמונתו ומצפונו ורצונו- מדובר על התארגנות וזה סיפור אחר לגמרי. כל שחקן שמרגיש חולה או שקשה לו יכול להודיע להנהלת התיאטרון שאין הוא יכול להגיע מסיבה זו או אחרת, מכסימום ימצא עצמו מוחלף או מובטל. ישלם את המחיר וירגיש טוב עם עצמו.

    לימור לא מממנת תרבות – לימור לא ממנת דבר. ממשלת ישראל הדמוקרטית- משרדי הממשלה הם שממנים ולהם הזכות להחליט על פי מה שנראה להם כאינטרסים של המדינה ועל פי השקפתם. כל עוד הם בשלטון שנבחר כחוק.

    גש לספריה (אפילו באינטרנט יש די) קרא קצת על הגולגים, על סיביר, על סטלין לפני שאתה מקשקש על "סיביר שלנו" – צא ולמד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s