פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 8.10.2010
השבוע נחלה ההסתדרות את אחת התבוסות הקשות שלה: הנהלת האוניברסיטה הפתוחה הודיעה להסתדרות כי הארגון היציג של עובדי האוניברסיטה הוא 'כוח לעובדים'. לפי נתוני האוניברסיטה, לאנשי 'כוח לעובדים' יש 676 חברי סגל אקדמי, בעוד שמספר חברי הסגל אשר רשום בהסתדרות הכללית עומד על 384 עובדים בלבד. לאור הנתונים, כבר חתמה הנהלת האוניברסיטה הסכם קיבוצי בראשי תיבות עם אנשי 'כוח לעובדים'.
החדשות הללו עלולות להיראות לקורא כעוד מאבק משמים בין אנשי איגוד מקצועי, מאבק על אינטרסים, כספים המגיעים מדמי חבר ויוקרה. אולם יש בכך הרבה יותר מזה: 'כוח לעובדים' הוקם על-ידי אנשי שמאל, חלקם הגדול תומכי ופעילי המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) וסיעתה בכנסת, חד"ש (חלק תומכים בגלוי, אחרים מוסווים). הרעיון שבבסיס הקמת הארגון היה האכזבה מההסתדרות הכללית והרצון להקים איגוד מקצועי שייצג את העובדים "באמת". בשורה התחתונה, מדובר בארגון חזית קומוניסטי לכל דבר ועניין. המטרה היא ברורה: רדיקליזציה של העובדים המאורגנים במסגרת 'כוח העובדים' כשלב ראשון. השלב השני הוא ברור: חיזוק שורותיה של מק"י והגדלת כוחה.
'כוח לעובדים' איננו אזוטריה מרקסיסטית: הוא מייצג חלק ניכר מפועלי מפעל 'אקרשטיין' בירוחם, הוא השיג הסכם קיבוצי לעובדי הסינמטק בירושלים, הוא הוביל את מאבק עובדי מכון ויצמן למדע ברחובות, ועוד. באופן אירוני, מדובר במה שהגדיר לנין "אולטרא-שמאלנות". מנהיגה הראשון של ברית המועצות תבע מהקומוניסטים לפעול באיגודים המקצועיים עצמם ולא לייסד איגודים "עצמאיים". אולם הקומוניסטים בישראל, הפועלים לפי האקסיומה הסטליניסטית שלפיה הסוציאל-דמוקרטיה היא בעצם סוציאל-פשיזם, החליטו לשבור את הכוח של השריד היחיד של הסוציאליזם הישראלי, והוא האיגוד המקצועי.
הפגנת האחד במאי בתל-אביב השנה
לאט אך בבטחה מתארגן חיל המצב של המפלגה הקומוניסטית בארץ. זה לא משנה אם ב'כוח לעובדים' חברים אנשים המזוהים עם כת טרוצקיסטית מסוימת, איזו סיעה שמאלנית במפלגת העבודה או גופים אקדמיים כאלה או אחרים; בשורה התחתונה, מדובר בארגון אשר בסופו של דבר יעביר עוד ועוד קולות למפלגה הקומוניסטית בבחירות הקרבות. למעשה, הקומוניסטים בארץ – שמפלגתם שורדת כבר 91 שנה – הם הכוח היחיד בישראל היום שמתעצם ומתגבש בהתמדה. אין עוד מפלגה שיכולה להוציא לרחובות אלפי אנשים כמו שמק"י עושה באחד במאי. ואין עוד מפלגה שאוספת תומכים ומצביעים דרך ארגון חזית שלה המהווה איגוד מקצועי חדש לכל דבר ועניין.
מעוררת דאגה העובדה שהשלטונות בישראל נרדמים בשמירה כשמתחת לאפם הקומוניסטים וסוכניהם עושים ככל העולה על רוחם. על חברי, פעילי ותומכי 'הקרן החדשה לישראל' וארגוניה – הרוח החיה מאחורי ועדת גולדסטון – נמנים קומוניסטים גלויים ומוסווים. אם בין פעילי 'הקרן' ייעשה סקר בחירות, חד"ש תקבל ככל הנראה 90 אחוז מהקולות. השאר יתחלקו בין בל"ד לבין מרצ. בישראל רוחשת היום מחתרת קומוניסטית פעילה אשר ידה בכל והכול תחת ידה. עכשיו גם ההסתדרות צריכה לדאוג; היא לא תוכל לסמוך לעד על בית הדין לעבודה שיסיר את האיום הבולשביקי, כפי שעשה כאשר ניסו אנשי 'כוח העובדים' להפוך לארגון היציג של פועלי מפעל 'אקרשטיין' ונכשלו, לפחות פורמאלית.
בתנאים ההולמים, הרחש הרדיקאלי יוכל להתבטא לא רק במה שקורה בארגונים חוץ-ממשלתיים אלא גם בכנסת. הקומוניסטים מבינים היום שהמסגרת ההיסטורית שהם נתונים בה היא המכשול המרכזי להרחבת השפעתם הפרלמנטארית. מפלגה חדשה עם קרביים קומוניסטיים וחזות מהפכנית רעננה וצעירה, עם מוחמד ברכה בספסל האחורי ודב חנין בראש, יכולה להגיע בבחירות הקרובות ל-7-8 מנדטים. כבר עתה לחד"ש יש 4 מנדטים בכנסת. די בזליגת כמה מנדטים משאריות מרצ ושרידי מפלגת העבודה אל הקומוניסטים על מנת שאלה יכפילו את כוחם. הישרא-קומוניזם עוד עלול להגיע ישר לשולחן הממשלה, בסיטואציה המתאימה.
לכן, פרשת 'כוח לעובדים' היא עוד אזהרה על הנעשה בשוליים הרדיקליים של החברה הישראלית, שמתקרבים יותר ויותר אל ליבה של החברה. כמו כל מחלה סופנית, כשהקומוניזם המוסווה כבר יגיע לאזורים החשובים באמת, סיכויי ההחלמה יהיו פחותים בהרבה.
תגובות
האם כך אתה מבצע גם את המחקר שלך? מסמן מטרה ואחר כך מתאים את העובדות? בהנהגת כוח לעובדים אין אף חבר במק"י. הדעות של אנשים אלו ידועות וכך גם התאוריות החברתיות. תאוריות סוציאל-דמוקרטיות רדיקליות הראות במודל הסקנדינבי את האידאל. אם זה סטאליניזים אז משהו בניתוח שלך באמת לקוי. ואחרון חביב, מה להסתדרות לסוציאל-דמוקרטיה או כל זן אחר של סוציאליזם. את זאב שטרנהל על הקשר הלא קיים בין ההסתדרות ובין סוציאל-דמוקרטיה אוניבראסלית נוסח אירופה, אתה וודאי מכיר. או שגם שטרנהל הוא סוכן סטאליניסטי של מק"י.
"…קומוניסטים בארץ – שמפלגתם שורדת כבר 91 שנה – הם הכוח היחיד בישראל היום שמתעצם ומתגבש בהתמדה" גם אם מתעלמים מהעובדה שהם לא הכוח היחיד שמתעצם ומתגבש בהתמדה (או שלא מצויין על איזה סוגי כוחות מדובר), למק"י כשרצה לבדה היו שבעה מנדטים ב-1951. היום היא רצה תחת חד"ש שזכתה בארבעה מנדטים בלבד בבחירות ב-2009 שמתוכם היו שלושה ממק"י. אם כך נראה "כוח שמתעצם ומתגבש בהתמדה", גם אם הקומוניסטים היו באמת התגלמות הרשע לא הייתה סיבה אמיתית לחשוש "שהקומוניזם המוסווה כבר יגיע לאזורים החשובים באמת". אפשר להשתמש בנתונים האלה אפילו כדי לשכך את הפחדים מפני הפיכה קומוניסטית.
"אין עוד מפלגה שיכולה להוציא לרחובות אלפי אנשים כמו שמק"י עושה באחד במאי". אלפי האנשים שיצאו לרחובות באחד במאי, האם הם באמת יצאו כולם מקרב מק"י? אני מאמין שחלק גדול מהם היה חבר בתנועות סוציאליסטיות אחרות שאין להם קשר למק"י.
"השלב השני הוא ברור: חיזוק שורותיה של מק"י והגדלת כוחה". זה לא שלב ברור, זה לא הוצהר באופן רשמי על ידי הארגון "כוח לעובדים". השלב הזה אולי מתאים לקונספירציה לפיה אנחנו עומדים בפני הפיכה קומוניסטית, אבל בכל הנוגע למציאות לא כל כך שהוא קיים.
מאיזו פעולה של הארגון "כוח לעובדים" היה ניתן להסיק שהוא פועל כדי "לשבור את הכוח של השריד היחיד של הסוציאליזם הישראלי, והוא האיגוד המקצועי"? האם כל אדם שמקים איגוד מקצועי בעצם מנסה בכך לפגוע ברעיון של האיגוד המקצועי? זה נשמע לי קצת אבסורדי.
כתבה הזויה ופראנואידית.
בתור עובד מאוגד ב"כוח לעובדים"- אני מורה בקרן קרב, אני חייב להגיד שאלו אנשים נפלאים שעושים רק טוב לטובת העובדים המאוגדים אצלם.
חבל שהכותב, בבורותו נסה לפגוע ולהזיק.
בתור תושב יו"ש ואיש המחנה הלאומי שנים רבות, לא ראיתי בכוח לעובדים ריכוז מיוחד של קומוניסטים.
באמת חבל שאנשים שאינם מעורבים מנסים לקלקל…
נדמה לך, דב חנין בראש ומוחמד ברקה מאחור זה לקבל אתנן מהממסד תמורת ויתור על זהותנו הייחודית.
נקבל שמונה מנדטים עם דב חנין בראש ועם מוחמד ברקה בראש. אולי לא בבחירות הקרובות ממש, אבל נקבל.
ואל תבנה על מאבקי "וילנר גוז'נסקי". השתחררחנו מהלם המפולת, חזרנו ללמוד מאבותינו איך להפוך את המתחים הפנימיים האלה לנכס (בעזרתם לא מאבדים קהלים).
לרוב, איני נוהג להגיב למאמרים שלי, בעיקר משום שאני מאמין כי אזור התגובות הוא המקום שבו המגיב יכול וצריך לחוות את דעתו, ועל העיתונאי או הפובליציסט להניח לכיכר השוק לומר את דברה. אולם במקרה הזה, אחרוג ממנהגי ואגיב בכל זאת.
קומוניסטים מעטים מכירים את השם וילי מינצנברג. מינצנברג, קורבן הסטליניזם, היה אחד האנשים החשובים במפלגה הבולשביקית. הוא הגה את הרעיון הלניניסטי של לוחמה פסיכולוגית אידיאולוגית. אפשר לנסח זאת כך, במשל על מערכת השמש: במרכז עומדת השמש, והיא המפלגה הקומוניסטית, וסביבה פועלים כל מיני לוויינים שהשמש מקרינה אליה. מדובר בכל מיני ארגוני חזית – ועדי שלום, ליגות להגנה על זכויות אזרח, חזיתות למען הצלת כדור הארץ וכיו"ב. הקומוניסטים שומרים על פרופיל נמוך כאשר מי שמנווט את העניינים הם תומכיהם. על מנת שלא "לשרוף" את עצמם, חלק ניכר מהמנהיגים נמנעים מזיהוי פוליטי עם המפלגה הקומוניסטית. הם יודעים שברגע שיעשו כן, הארגון עלול להיחשף כארגון חזית קומוניסטי. לכן, קומוניסטים מוסווים מנהלים את העניינים, מתואמים עם המפלגה, מודרכים על ידי הקו הפוליטי שלה ודואגים לרדיקליזציה בהתאם.
העובדה שמק"י קיבלה בשנת 1951 שבעה מנדטים אינה רלבנטית. המפלגה הקומוניסטית של ימינו היא רק"ח, לא מק"י של שמואל מיקוניס. באותן שנים, בקושי היה ייצוג בהנהגת המפלגה לחברים הערבים ומק"י התגאתה בתרומתה למלחמת העצמאות. לכן, רק"ח – ובשם שאימצה מחדש ב-1989, מק"י – איננה אותה מפלגה.
הבעיה המרכזית של "מק"י", כלומר של רק"ח, הינה היא-עצמה. מנהיגי רק"ח היהודים מבינים – והיטיבה להבין זאת תמר גוז'נסקי שבשנות ה-90' נתנה פתחון פה בביטאון רק"ח "זו הדרך" לאנשים כמו ראובן קמינר ודני פתר שקראו לחיסול רק"ח – שהמסגרת הנוכחית מונעת מהמפלגה להתרחב. כאשר דב חנין רץ לראשות עיריית תל-אביב בבחירות האחרונות במסגרת "עיר לכולנו", עוד ארגון חזית קומוניסטי, תמכו בו רק בתל-אביב כ-20 אלף יהודים. אם רק"ח תחליט להקים מפלגת שמאל חדשה, צעירה ורעננה היא יכולה לקחת מנדטים מהשמאל הציוני, או מה שנשאר ממנו, ולהכפיל את כוחה בבחירות הקרובות. מי שמונע זאת לפי שעה הם החברים הערבים. אם החברים הערבים יפנימו כי כדי לקדם את עניינם הלאומי יש להתקרב לרדיקלים היהודים שמספרם עולה בהתמדה, צעד כזה יגדיל לאין-ערוך את כוחה של רק"ח במסגרת מפלגת שמאל חדשה כמו "עיר לכולנו".
באחד במאי האחרון, אלפים יצאו לרחובות כאשר היה ברור שמי שמארגנת את האירועים הייתה רק"ח. ברור לחלוטין שחלק עצום מאותם אלפים מצביעים או יצביעו לחד"ש. זה מלמד על כוחה של רק"ח. איני חושב שאנחנו עומדים בפני סכנה של הפיכה קומוניסטית. אולם בקונסטלציה הפוליטית המתאימה, מפלגת שמאל חדשה יכולה להיות הכוח שיאפשר הקמת ממשלת שמאל ומתן גוש חוסם לקדימה בראשות לבני. זה קרה בשנת 1992 כאשר חד"ש ומד"ע, בסה"כ 5 מנדטים, נתנו לרבין הזדמנות להקים ממשלה.
הקמת "כוח לעובדים" היא ניסיון לשבור את ההסתדרות, ולא בכדי. התפיסה הסטליניסטית את הסוציאל-דמוקרטיה כסוציאל-פשיזם גורסת שיש להרוס אותה. לנין התנגד לכך בספרו "מחלת הילדות של השמאלנות בקומוניזם". את ההשקפה שיש להרוס את הסוציאל-דמוקרטיה ה"בוגדנית" וה"רפורמיסטית" פיתח סטלין. אין ספק שלמנהיגי "כוח לעובדים" ולבכירי הארגון אין סיבה להזדהות עם רק"ח בפומבי. זה יגמור אותם מבחינה ציבורית. המטרה היא לספק לרק"ח כר פעולה רדיקלי כדי לפעול בו, ארגון שבבוא היום יתמוך במפלגת שמאל חדשה ורעננה עם קרביים קומוניסטיים, שיק אדום-ירוק ולוק דב חניני צעיר ומהפכני. זה גם מה שעושים ברק"ח עם הרעיון של הקמת תנועת "קמפוס לכולנו" באוניברסיטאות. זה רעיון החזית העממית הסטליניסטי במיטבו.
הבעיה של מרבית צעירי הקומוניסטים מזה והרדיקלים החדשים מזה היא היעדר השכלה פוליטית. הם מעולם לא קראו את כתבי לנין, טרוצקי וסטלין; לרובם אין מושג בהיסטוריה של המפלגות הקומוניסטיות במערב, בטח שלא בהיסטוריה של הקומוניזם הארצישראלי. אף אחד מהם לא חשוף למה שקורה בדיוני הלשכה הפוליטית והוועד המרכזי של רק"ח. לכן, התגובות הן בהתאם.
אתה סותר את עצמך. קודם טענת שאנחנו בצל איום קומוניסטי. עכשיו אתה טוען שזה רק שמאל חדש ידידותי למשתמש שהוא בעצם קואליציה בין ליברלים יהודים ללאומנים ערבים שה"איום" הכי גדול שיכול לצאת ממנו הוא – אלוהים ישמור – ממשלת שמאל ציוני חדשה כמו זו שהיתה כאן בשנות התשעים. אם זה מה שמפחיד אותך כל כך, לא ברור לי מדוע החרדה האישית הזאת צריכה לעניין את הקוראים המכובדים באתר הזה.
ושוב אתה מנסה לזרוע אימה עם צעדת אחד במאי. הצעדות הללו נעשות יותר ויותר דלילות בכל שנה והנאומים יותר ויותר רפורמיסטים. צעדות כאלה הן נוהג בינלאומי שקיים בכל מדינה שמאפשרת אותו ובישראל יש את אחד מהנציגים הפחות מרשימים שבנוהג הזה. בקיצור לכל המאמץ שלך אין כל ערך ותוחלת אולי למעט המשכורת שקיבלת מהעורך הנלהב של מקור ראשון.
למיטב הבנתי, אתה מציג את הדברים כך שיתאימו למסר שאתה מנסה להעביר, ובכך חוטא לאמת. אני לא יודעת מה מצביעים אנשי כח לעובדים, אבל אני כן מכירה את הפעילות שלהם מקרוב. אני יודעת מה היו תנאי ההעסקה של עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון ושל עסקים רבים נוספים שלעובדיהם סייע ארגון "כח לעובדים". ומאלה אתה מתעלם.
זה לא מקרה 'יום טוב' – שבו גופים חזקים מתיימרים לעזור לחלשים אך בפועל משמרים את המצב הקיים ועוזרים יותר מכל לעצמם (אוסם וקשת מרוויחות הרבה יותר מהמשפחות העניות להן הן כביכול עוזרות, ובכך העניים נשארים עניים וכו'). במקרה הנידון, לא ברור מה לא בסדר עם עזרת הארגון הזה לאנשים שאין ביכולתם לדאוג לזכויותיהם הבסיסיות.
אודה לתשובתך למרות שאני לא מתייחסת לתחלואות הקומוניזם אלא למצב בעייתי שדורש מענה, ולמרות שמדובר במיקרו ולא בהקשר הרחב יותר של הדברים – מה הפתרון שאתה מציע לניצול עובדים שהמדינה לא מסוגלת או לא רוצה לסייע להם?
אני חושב שאתה פשוט פרנואיד בצורה מוגזמת. אתה מוצא בכל נתון ראיה לאיזו קונספירציה קומוניסטית. אפשר לומר על כל ארגון שיש סיכוי שהוא חלק מתכנית קומוניסטית חשאית, וזה בדיוק מה שאתה עושה. כשנכנסים לפרטים הקטנים ומכירים את הארגונים שאתה מדבר עליהם או את התופעות מקרוב, אפשר לראות שבין תיאוריית הקונספירציה שלך לבין המציאות אין הרבה. כשרק קוראים את מה שאתה אומר "הכל מתחבר ונהיה הגיוני", כולנו פתאום נמצאים על סף דבר נורא כלשהו.
אבל כמו שקרל פופר היה אומר, הבעיה של התיאוריה שלך היא דווקא בזה שכל נתון נוסף יכול רק לאשש אותה. אם יהיה מדובר בתנועה סוציאליסטית חדשה – תאמר שהיא ארגון ששייך לקומוניסטים. אם יהיה מדובר בתנועה שמתנגדת לסוציאליזם מתון – תאמר שהיא ארגון קומוניסטי שמנסה להתנגח בסוציאל-דמוקרטים. כל תצפית שתופיע תוכל רק לאשש את התיאוריה שלך. אין שום דרך שאפשר לדמיין שבה יהיה ניתן להפריך את התיאוריה שלך. אתה לא מעמיד את הטענות שלך בשום מבחן אמיתי. מהסיבה הזו אני לא יכול להאמין לך.
למפלגה הקומוניסטית בישראל אין כוח (3 מנדטים שלא בהכרח הצביעו להם אנשים שמאמינים בקומוניזם זה לא כוח פוליטי). זה לא משום שהיא מוסתרת ומוסווית, זה פשוט כיוון שאין קומוניסטים של ממש בישראל. יש כמה בודדים שאפשר לתפוס לכתבה בעיתון, אבל אין בכמות המספקת כדי לאיים על מישהו, אין אפילו מספיק כדי להעמיד את כל הפעולות שאתה מייחס לקבוצה הזו.
זה רק משעשע אותי כל האובססיה המוגזמת שלך עם הקומוניסטים, זה נראה כאילו אתה נלחם באוויר…
כולם כותבים נגדך, הרשה לי להגן עליך: אני מאוד מקווה מאוד שאתה צודק ושיש עתיד למשהו כמו שאתה מתאר. אני חושב שהסימנים שאתה מציג כאן נכונים וחושב שמפלגה סוציאליסטית ברוח 'ישראל לכולנו', יכולה אפילו לקבל 12 מנדטים. לא ציינת, אבל בתל אביב, עיר לכולנו, היא המפלגה הגדולה ביותר.
אני שמח שגם אתה יכול לזהות את הפוטנציאל. לטעמי, מצביעים רבים יכולים להגיע אפילו מהמפלגות הפשיסטיות שזוכות להצלחה כי מדובר באנשים מחוץ למערכת השנואה.
אני חושש שהדבר שיכול למנוע את זה הוא שדב חנין הוא טיפוס ישר מדי שלא מלכלך את הידיים ולא פופוליסטי באמת או בעל קילר אינסטינקט, שהרוסים שהם קהל יעד טבעי שונאים כל דבר שמריח מצבע אדום, בצדק גדול מבחינתם, ושהרבה מקהל היעד פוחד מערבים. מלבד זה, חלק גדול בשמאל הוא למעשה קפיטליסטי, ויתקע סכין באופציה סוציאליסטית. ראה, איך כולם פרשו ממפלגת העבודה כשעמיר פרץ עלה. יש כוחות עצומים של הון בתקשורת שילחמו מתחת לקרקע בהצלחה כזו.
עם זאת, אני בטוח שמפלגה כזו לא תהיה קומוניסטית, אלא פשוט סוציאל דמוקרטית ברוח סקנדינבית או ברזילאית, עם עדכונים למשק הישראלי.
בתור לא קומוניסט, אני חושב שלא יזיק לזוז לכיוון סוציאליסטי ואקולוגי יותר. הפערים בין עניים ועשירים מתרחבים, יותר ויותר עובדים חיים משכר מינימום או ללא פנסיה והריכוזיות במשק מזיזה אפילו לקפיטליסטים כמו גיא רולניק. מהפה שלך לאזניים של אלוהים.
תיקון קטן.
עיר לכולנו אינה מפלגה. היא מורכבת מפעילים חברתים וסביבתיים.
ליכודניקים לצד חד"שניקים ביחד עם מרצ ועד התנועה הירוקה.
נ.ב
לגבי התזוזה לכיוון סוציאלסטי ואקולוגי יותר אני ממליץ קריאה בבלוג שלנו
http://hayeruka.wordpress.com/2010/10/07/no_social-democrat/
השפן הקטן שכח לסגור הדלת.
הצטנן המסכן וקיבל נזלת.
שאלה: איזו חיה מסתתרת בשיר?
תשובה: פיל. הוא מסתתר, לכן אינו מוזכר בשיר.
שאלה: מי מסתתר מאחורי כוח לעובדים?
תשובה: הקומוניסטים. הם מסתתרים לכן לא רואים אותם.
מכיר את הנפשות הפועלות בכח לעובדים,ואין לי מושג על מי ומה אתה מדבר.
והנה כמו לפי הזמנה, פעילים של "כח לעובדים" הפליאו את מכותיהם בשני פעילים של ההסתדרות הכללית שחילקו עלונים מחוץ לאולם שבו דנו בהסכם השכר המוצע באוניברסיטה הפתוחה.
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hb20101011_2699332&log=true
אני לא מבין מה הקשר בין כוח לעובדים לקומוניזם – הם לא רוצים לבטל את הרכוש הפרטי ולא רוצים להלאים את כל אמצעי הייצור, הם רוצים ברפורמות ובשיפורים חומריים לעובדים ולכן הם לא קומוניסטים.
מלבד זאת, מנהיגי כוח לעובדים מכריזים על עצמם כסוציאל-דמוקרטים בסגנון מדינות סקנדינביה. אם שבדיה, דנמרק, פינלנד ונורבגיה הן קומוניסטיות, אז אולי קומוניזם הוא לא גרוע כל כך.
ההבדל בין כוח לעובדים להסתדרות היא שההסתדרות היא גוף לא דמוקרטי ואילו כוח לעובדים דמוקרטיים הרבה יותר ובנוסף, כוח לעובדים פנו למגזרים של עובדים בדרגים הנמוכים אותם ההסתדרות הפקירה – שומרים, מלצריות, מנחים זוטרים באוניברסיטה וכו'.
בנוגע לטענתך שהשמאל מתעצם דרך ארגוני עובדים – מה לעשות שהימין אדיש ולא אכפת לו מה קורה לעובדים? מה לעשות שאין שהימין לא מקים ארגוני עובדים ולא דואג לזכויות של העובדים?
ידידי, אתה טועה בגדול.
אלה לא הקומוניסטים, אלא החייזרים.
אבל בתור ארצן תמים, המחשבה שלך בכיוון הנכון.
אני מעז לטעון שאתה בעצמך לא מאמין במה שכתבת כאן. אני משער שכתבת זאת מסיבות אישיות ולא ענייניות. הרי אדם מלומד כמוך צריך לדעת יותר מרוב האנשים שחד"ש איננה מפלגה קומוניסטית, ושמק"י בסך הכל מהווה פלג בתוכה. מרבית התומכים בחד"ש אינם קומוניסטים אלא ליברלים שמאליים או פעילים ואזרחים ערבים שרוצים הרחבה של זכויותיהם. הגידול של חד"ש בבחירות האחרונות נובע מהתמיכה של מרצ במבצע עופרת יצוקה. זה גרם לאנשים רבים מהפלג השמאלי במרצ לנטוש לעבר חד"ש. אתה הרי לא באמת מאמין שזה סימן של מגמת גדילה מתמדת אצל חד"ש.
ובקשר לכוח לעובדים – מאנשי מאבק סוציאליסטי הייתי מצפה לראות בכל התאגדות פתטית של עובדים כסמן למהפכה הבאה אבל אפילו את עצמם הם כבר לא משכנעים בכך, משונה שדווקא אתה כן משתכנע. התאגדויות כאלה צומחות בכל העולם. אבל גם אם ישנה רדיקליזציה בדרישות של העובדים זה ממש לא אומר שהם יהפכו דרך קסם לקומוניסטים. בניגוד לניבוי המרקסיסטי, שאתה משום מה מקבל ככתבו וכלשונו, הדרישות של העובדים הם בדרך כלל לחלוקת התוצר ולא לשליטה באמצעי הייצור. לא כל פעם שעובדים מתאגדים למען הזכויות שלהם מטרתם היא הפלה מהפכנית של השלטון. רק הדמגוגיה הימנית מציגה כך את הדברים כדי ליצור דה-לגיטימציה לאיגודי עובדים.
אגב, גם במפלגות הקומוניסטיות הגדולות ביותר – בצרפת ובאיטליה – זנחו עוד בשנות הששים והשבעים את הסיסמאות המהפכניות ואף פעלו בצורה גלויה נגד שיירים של רדיקליזם "עודף" בקרב הפועלים. קל וחומר שהמפלגה הקומוניסטית הרצוצה בישראל נעה על-פי אותה מגמה. האיום הקומוניסטי הוא רק המצאה בדיונית של הימין שנועדה לתת לגיטימציה להתערבות ממשלתית נגד התאגדותם של עובדים ובני מיעוטים והשמאל באשר הוא.
מר זאפאטה היקר,
ראשית, אני חייב לתהות: מדוע אף אחד מתומכי מק"י שמגיבים בפוסטים שלי, איננו מזדהה בשמו? כאלה גיבורים אמיצים שנאבקים בכיבוש ובציונות לא יכולים להזדהות בשמם המלא?
אבל לעניין עצמו: הבעיה המהותית של רוב הדור הצעיר של הקומוניסטים בארץ (ותרשה לי לנחש שאתה בשנות העשרים לחייך) היא שאין להם שום השכלה רעיונית-פוליטית. כבר כתבתי את זה. שום מושג ירוק על כתבי לנין, טרוצקי וסטלין. על מרקס בטוח אין על מה לדבר. לכן, אם אתה רואה את עצמך כמהפכן, אני מציע לך תחילה לעיין בכתבי טרוצקי. אמנם הטרוצקיסטים של ימינו הם קריקטורה גסה של טרוצקי, אבל זה לא צריך להפריע לך ללכת ישר למקור. הכול זמין, ובאנגלית.
אקדים ואומר שלישראל לא נשקפת שום סכנה אדומה. אין שום סיכוי לאיזושהי מהפכה סוציאליסטית בקרוב. הסיבה לכך פשוטה: עם ישראל לא יקנה את המורשת של ערפאת גם אם יחפשו את הטרוריסט הנאלח ללנין. הסכנה היא יצירת מסגרות חתרניות ותרבות לעומתית אשר מקדמת את המטרות הקומוניסטיות. כך, למשל, את הדמוניזציה לישראל עורכים ארגונים שיש להם קשר גורדי עם חד"ש. רק אתמול, ביקרו לאומני חד"ש בלשכתו של אבו-מאזן ויצאו מעודדים, כמו בימי המופתי, עם הכרזתו על סירובו להכיר בישראל במדינה יהודית (כלומר, הם למעשה מתנערים מן המורשת של מק"י ההיסטורית שנציגה, מאיר וילנר, חתם על מגילת העצמאות). במילים אחרות, הקומוניסטים ותומכיהם, הגלויים והמוסווים, מזיקים לישראל, במודע ובמוצהר. ציינתי את צעדת האחד במאי כהוכחה לכך שמבין כל המפלגות הפעילות בישראל, רק מק"י יכולה להוציא אלפי תומכים ואוהדים בתל-אביב להפגנה. אפילו הליכוד לא יכול לעשות את זה. בזה כוחה של מפלגה מאורגנת וממושמעת.
חד"ש היא בסך הכול כסות לפעילותה של מק"י. רוב תומכי חד"ש הם סוציאליסטים או קומוניסטים במידה כזו או אחרת. הערבים תומכים בה כי היא, בסופו של דבר, היחידה שיכולה להוציא לפסים מעשיים את חלומותיהם הלאומיים. הקשקוש על כך שבחד"ש חברים כל מיני ליברלים בעלי כוונות טובות הוא המצאה משנות השבעים. כיום ברור לגמרי שחד"ש היא פיקציה מוחלטת. יש רק מק"י. העלייה בתמיכה בחד"ש, שמתבטאת יותר מכל בפרויקט "עיר לכולנו" בתל-אביב, נובעת מהרדיקליזציה של צעירים רבים שמאסו בציונות ובסינתזה המבולבלת של ליברליזם רך, סוציאל-דמוקרטיה וציונות של מרצ, ועברו לחד"ש. כך, באמצעות חזית עממית (קרא את טרוצקי!), מגייסים הסטליניסטים תומכים לשורותיהם. שילוב של שיק-רדיקליזם, פוסט-ציונות, קומוניזם בצלופן ועטיפה מרשרשת אדומה-ירוקה עם פוסטר של דב חנין. מתחת לכל העסק הזה מסתתרים מוחמד ברכה ושות'.
כוח לעובדים איננו סימן של המהפכה הקרבה. לא כתבתי את זה (כמו את רוב הדברים שאתה מייחס לי) ואני משוכנע שגם אנשי מאבק סוציאליסטי אינם מתייחסים לזה כך (אני תוהה אם הם בכלל יודעים מה הייתה הגישה של לנין וטרוצקי לאיגודים המקצועיים, גישה הפוכה משלהם ב-180 מעלות). כוח לעובדים הוא בסך הכול עוד ארגון חזית קומוניסטי ולכן הנהגתו מורכבת מקומוניסטים "בארון". המטרה היא לחולל רדיקליזציה בקרב העובדים החברים בארגון. הנאיביות שלך היא כה רבה עד שאתה חושב שהמטרה של הסטליניסטים, של מק"י, היא מהפכה; מק"י, בהמשך למסורת הסטליניסטית, מבקשת להקים חזיתות עממיות על ימין ועל שמאל במטרה לייצר רדיקליזציה שתכליתה להפריד בין אותם עובדים לבין הציונות. הסטליניזם, שמאמין כי על היהודים בעלי התודעה המעמדית להיות עוזריהם הנאמנים של הילידים הערבים, איננו מבקש מהפכה שתעביר לפועלים את השליטה באמצעי הייצור. הוא מעוניין לרסק את המשטר מבפנים כדי לקדם את מטרותיו, בראש ובראשונה במישור הלאומי. הקומוניסטים בעולם, כלומר הסטליניסטים, מעולם לא רצו לחולל מהפכה. הם שאפו לשליטה, דומיננטיות, השפעה, יצירת תרבות לעומתית ושירות מטרותיה של בריה"מ. פה המטרה היא לגייס קודם כל עובדים נגד הציונות והמדינה. מהפכה זה בשלב אחר, אולי בונוס.
בישראל 2010 אין שום איום למהפכה. אם המטרה של הקומוניסטים הייתה מהפכה, המצב היה טוב. המטרה שלהם היא ריסוק מבפנים, אנטי-ציונות, עמידה בשירות הלאומנות הערבית וגיוס יהודים באמצעות רדיקליות אופנתית ומלל סוציאליסטי למטרות המסוכנות ביותר, שתכליתן חיסול מדינת ישראל.
טיעוני אד-הומינם, מר מרחב? זה לא מוסיף לך הרבה כבוד. לא ברור לי איך הסקת מהכתיבה שלי שאני מרקסיסט, תומך מק"י או מתחת לגיל 30. אין לי הכבוד להימנות אם אף אחד מהתארים הללו.
אז קראת את כל כתבי לנין וטרוצקי? כל הכבוד, אבל דומני כי פילוסופיה פוליטית של מרקסיסטים רוסים איננה נושא הדיון פה, אלא תנועתם ההיסטורית של ארגוני שמאל אמיתיים. וכאן אתה פשוט כושל פעם אחר פעם: במאמר המקורי שלך כתבת על "איום בולשביקי" והסתננות קומוניסטית לכל תחומי החברה ממש כבימי המלחמה הקרה העליזים. עכשיו, בתגובה לביקורת אתה פתאום ממתן את דבריך. לאורך כל המאמר שלך לא מצאתי אפילו טיעון משכנע אחד לאיום כלשהו לשלטון החוק מצד ארגון כוח לעובדים ומקריאת יתר התגובות עולה שאני לא היחיד. לא ראיתי פה שום דבר חוץ מנסיון דמגוגי ליצור דה-לגיטימציה לארגון עובדים ולא צריך להיות מרקסיסט ובטח שלא קומוניסט בכדי לטעון שהתאגדות של עובדים זאת זכות דמוקרטית בסיסית שעל כל אדם הגון להגן עליה.
עכשיו בנוגע לתיאוריית הקונספירציה שלך לגבי מק"י: אינני תומך המפלגה, אבל הסיפור שהמצאת עליה דורש התייחסות: מתוך נסיון לשרת את האינטרסים של ברית המועצות, החליטו מנהיגי מק"י לשטות בשמאלנים יהודים בכדי לגייסם למטרה סודית של הפיכת ישראל למדינה ערבית נוספת. ראיות לתיאוריה הזאת, כהרגלך אינך מספק למעט הפניות לתיאוריות סטליניסטיות. מה האינטרסים של ראשי המפלגה לנקוט כך? גם את זה אתה לא מסביר לנו. עלינו להאמין שבשל קנאות סטליניסטית אשר גם לה אתה לא מספק ראיות, הם יפעלו לפי הציפיות שלך.
אתה דואג יותר מדי.
יתכן בהחלט שמדובר באסטרטגיה (לא קונספירציה חלילה) – לגייס "חיילים" באמצעות מכנה משותף רחב.
הליקוי באסטרטגיה הוא בשלב שלאחר הגיוס.
הרעיון הוא "להנחיל ערכים נוספים" למגוייסים, שיאפשרו להפעיל אותם למטרות אחרות מאשר זו שלשמה התכנסו…
השגיאה הקריטית של המגייס היא שבמקרה הטוב הוא מאמין שהוא נושא את לפיד האור של האמת הנצחית, ואילו המגוייסים שלו הם טאבולה-ראסה, שרויים בחשכת בערות וטמטום. במקרה הרע הוא מאמין שהוא פיקח והמגוייסים שלו הם עדר פותה ונוח לרמות.
מה לעשות שבמציאות המגוייסים בפוטנציה לא כל כך טיפשים, ו"מורה הדור" בעיני עצמו לא מי יודע מה חכם.
מי שמתגייס למען מטרה מסויימת ומגלה שמנסים להשחיל לו גופים זרים מהדלת האחורית, או להשתמש בו לעניינים שלא דובר עליהם מראש, ינשור מהפעילות בכלל.
כל המיזמים הולכים באותה דרך – מתחילים בקול תרועה רמה, ומסתיימים בקול נפיחה דקה. הגרעין הקשה של הפעילים הקבועים לא מצליח להגדיל את עצמו בצורה משמעותית. מדובר בכמה עשרות או מקסימום כמה מאות של אנשים לכל היותר שפועלים במספר ארגונים במקביל, ומתקיימים מתקציבים זרים, שמצליחים לעטוף את עצמם בערפילית של פעילים זמניים. זו לא תופעה אמיתית של Grass-Roots
נקודת השבר מסתמנת כשמתחילים הוויכוחים אם כן יהיה דגל ישראל בהפגנה או לא יהיה, וכשהגרעין הקשה לא יכול להתאפק יותר וחייב לשחרר קצת רטוריקה אנטי-ציונית רעילה.
המגוייסים הטריים שמגיעים עם המון רצון טוב ואפס ציניות, מתחילים להריח שמשהו לא כל כך כשר בשותפים הנחמדים (באמת) שלהם. אשלית האחווה והתום מתפוגגת, ומזדחלת לה תחושה חמוצה וטורדנית של ספק, ניצול וחשד.
"הקונספירטורים" שלך הם כמו העקרב במשל העקרב והצפרדע. הם לא יכולים להתאפק ולחכות שהצפרדע תעביר אותם לצד השני. הם חייבים, אבל ממש חייבים, לעקוץ באמצע הדרך. בגלל זה, גם כשהם מצליחים לשכנע איזו צפרדע שלא למדה מטעויות של צפרדעים אחרות לפניה, הם טובעים פעם אחר פעם.
אני רואה אתה מתעקש לדבוק בתאוריות הקונספירציה המטופשת שלך. אני חושב שרוב ראשי כוח לעובדים ייתיחסו בבוז למי שיחשוב שמפלגה קטנה ודלה כמו מק"י תגיד להם מה לעשות. מה גם שהם כבר הרבה יותר גדולים ממנה. החלטתה משום מה שעמי וטורי מעריץ של הסוציאל-דמוקרטיה השבדית ותומך של עמיר פרץ הוא סטליניסט? שאיתי סבירסקי חבר ועידת מרצ הוא קומוניסט רדיקלי? ששי כהן מחוג יסוד מקבל הוראות ממוחמד ברקה? באמת מאיפו אתה אוסף את השטויות האלו? לפי מה שאני רואה כוח לעובדים הוא בדיוק מה שהוא אומר על עצמו. ארגון עובדים דמוקרטי בעל השקפה סוציאל-דמוקרטית שהמודל שלו הוא סקנדינביה.
נראה לי שהכתבה הזאת היא חלק מהמגמה האחרונה "האויב בתוכנו" בימין ובמרכז הישראלי. זאת מגמה של לחפש "בוגדים" מבפנים למצב העגום של מדינת ישראל בימינו, ועל ידי "חשיפת הבגידה" לבטל את טענותיהם ולהשתיקם. כנראה שכך קורה לא רק בתחום המדיני אלא גם בתחום הכלכלי.
ומה יש לפנינו? "כוח לעובדים", תנועה שחושבת שזכויות עובדים נרמסות יותר מדי פעמים ושצריך לאגד אותם בשביל להילחם בזה. הכותב מבין שהם צודקים, אבל חושש שאיך שהוא זה יחזק את השמאל בישראל שמחזיק באג'נדות כאלו. מה עושים? ממציאים שהם מנסים להשמיד את ישראל על ידי הפיכה קומוניסטית.
ואיפה הראיות לכך? הכותב עושה לעצמו חיים קלים ושולח אותנו לחפש את הראיות בספרים של טרוצקי.
מר מרחב, להגיד לך את האמת , היה לי התלבטות קשה איך לענות לך משום שבכל זאת רציתי לומר משהו, ועם זאת הרוב כבר נאמר, אז רק אומר:
אחי, אתה פשוט הזוי! :).
נכון, הכל פוליטי, אבל להגיד על "כח לעובדים" שהם ארגון שמאל קיצוני, זה בערך כמו להגיד שכל ביקורת על הציונות היא "פוסט ציונות" (גם כן מושג בעייתי) ששוללת את הלגיטימיות שלנו להיות כאן. זה באמת פראנואידי. גם אייכמן במשפט שלו ניסה לגייס את הציווי הקאטגורי של קאנט כדי לטעון שהוא מילא אחר "החובה המוסרית" שלו. נו אז מה? זה אומר שקאנט הוא נאצי?
כח לעובדים אינם מפלגה, ובכח לעובדים מאוגדים מתנחלים בתפוח עם ערביות מאום אל פאחם, ואנשים מדעות שונות ומגוונות, שזיהו כמה איטרסים משותפים: תנאי העסקה מאוד פוגעניים שהם מעוניינים לשנות אותם לרווחתם ולרווחת הציבור כולו, אז אתה מסיק מיזה על איזשהי השתלטות קומוניסטית?
נכון, יכול להיות שמכח לעובדים תתמצק איזשהי מפלגה פולטית. החשש שלך מאיזשהי "מפלגת שמאל" סטליניסטית הוא הזוי לחלוטין, אבל מי יודע – אולי תקום פה סוף סוף מפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית – ומה רע בזה?
ראית פעם ערבים מאום אל פאחם לוד ורמלה, יהודים מתפוח תל אביב וראשון לציון, יושבים ביחד בחדר וחושבים מה לעשות כדי לשפר את תנאי העסקה שלהם?
לרגע אתה מרגיש שעוד רגע ונכנס המשיח :).
מדריך באיגוד עובדי קר"ב.