עוד

צעד חסר אחריות – בעקבות פילוג מפלגת העבודה

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 23.1.2011

דומה ששמו של אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, לא היה נחקק בדפי ההיסטוריה אלמלא פילוג מפלגת העבודה היה נרשם על שמו. התעקשותו של שטנצלר לסכל את בחירתו של השר שלום שמחון לעמוד בראש גוף שרוב תקציב מבוזבז על משכורות, מנעה את פרישת שמחון מסיעת העבודה וחיסלה את סיכוייו לזכות במשכורת של 100 אלף שקל פלוס רכב צמוד. אם היה שמחון פורש ממפלגת העבודה, ברק לא היה מצליח למצוא את חבר הכנסת החמישי ולא היה מקים את סיעת 'העצמאות'. פואד בן-אליעזר, שעמל קשות כדי למנוע משמחון להתמנות לראשות קק"ל, יכול לרשום על שמו את ההישג הזה של אהוד ברק.

הפילוג במפלגת העבודה לא היה אידיאולוגי, ודאי שלא מהצד של סיעת 'העצמאות'. יותר משברק מאמין שנתניהו באמת יפעל לביתור הארץ לשם הקמת חמאסטן ב', הוא רואה עצמו מפקד-על של ישראל. וילנאי ושמחון חושבים עליו את אותם דברים שחושבים פואד ובוז'י הרצוג. מן העבר השני, שרי המפלגה שדיברו על פרישה מהממשלה ביקשו לדחות את הפרישה עוד ועוד, כאשר הנזק העיקרי הוא העמדת ממשלת ישראל כממשלה-זמנית. במערכת הפוליטית דיברו במפורש על כך שממשלת נתניהו תיפול בחצי השנה הקרובה; לכולם היה ברור שממשלה הנתמכת על-ידי 'האיחוד הלאומי' פשוט לא תשרוד. ההסדר הקודם, שלפיו פואד בן-אליעזר קוצב את כהונתו של נתניהו אבל בינתיים הוא וחבריו נהנים ממנעמי השלטון, היה נוח למפלגת העבודה. ברק ונתניהו עשו את מה שכל פוליטיקאי היה עושה: מייצב את השלטון.

משאיר את הזירה לימין הקיצוני. אהוד ברק
משאיר את הזירה לימין הקיצוני. אהוד ברק

ובכל זאת, הצעד שעשו ברק ונתניהו הוא חסר אחריות. ההתנקשות במפלגת העבודה מותירה את הזירה לימין הקיצוני ולשמאל הרדיקאלי. נתניהו וברק תלויים שניהם בליברמן. הם הסירו מעצמם את בוז'י, ברוורמן ופואד אבל הידקו את החבל סביב צווארם כך שליברמן הוא זה שבבוא העת יכול לתת פקודה והכול יקרוס. מבחינת עתיד המדינה, זה מעשה מופקר לחלוטין. גם הטענה שהפלשתינים ייאלצו עכשיו לנהל מו"מ עם ממשלה שתישאר פה לעוד הרבה זמן היא מופרכת. מעבר לכך שהפלשתינים סירבו בעשרים השנים האחרונות להצעות הנדיבות ביותר שהוצעו להם, הרי שבכירי הרשות עסוקים כרגע בהכרה רשמית של האו"ם במדינתם. ואז ישראל כבר תיאלץ להתמודד עם טענה חדשה, שלפיה היא "כובשת" שטחים של מדינה אחרת.

לישראל אין שום מדיניות חוץ, ועל כך היא משלמת מחיר כבד. ממשלת נתניהו וברק עוסקת בעיקר בתגובות על מעשי הפלשתינים, מזה, ועל הפלרטוט הלוהט בין הפוסט-ציונים מימין ומשמאל. ספק רב אם בממשלה שבה ליברמן כבר לקח על עצמו את תפקיד התליין, מישהו יוכל להציע יוזמה מדינית נועזת שתמחיש שוב מי פה סרבן שלום. העובדה שבלעדי ליברמן, הממשלה מידרדרת לכדי תמיכה של 51 מנדטים בכנסת, ממחישה עד כמה אהוד ברק הוא יועץ אחיתופל לנתניהו: בטווח הארוך, מהלך פילוג העבודה יעלה לנתניהו בריבית גבוהה במיוחד. ואם מישהו בונה על כך שבבחירות הבאות, 'ישראל ביתנו' תסכים לתת בשנית את ראשות הממשלה לנתניהו, טועה ומטעה. ליברמן, ועמו אריה דרעי (ואולי יאיר לפיד), טרף כבר מזמן את כל הקלפים.

העובדה שממשלת נתניהו-ברק הצליחה להשיג עוד ארכה ועוד אוויר לנשימה היא אילוזיה: מעבר לכך שליברמן יכול לנתקה ממכונת ההנשמה בכל רגע נתון, הרי שבינתיים מתארגנים פה כוחות חדשים, ובמרכזם הציר ליברמן-רמון-דרעי. אם דרעי יצליח לקחת מש"ס מספר לא מבוטל של מנדטים ובינתיים תתארגן פה מפלגת שמאל חדשה שתזכה בסקרים ל-10 מנדטים פלוס, התמונה תשתנה בעליל. הערבים יחזרו לאחוזי הצבעה ניכרים כדי לאפשר למפלגותיהם לחצות את קו עשרת המנדטים. השקט שנתניהו וברק השיגו לעצמם הוא מתעתע. ישנם גורמים רבים, רבים מדי, שיכולים לגרום לבניין הרעוע הזה להתמוטט בתוך יממה. בסופו של דבר, עוד עלול להתברר שבשעה שראש הממשלה ושר הביטחון שלו עסקו במבצע בעורף מפלגת העבודה, הרי שבחזית הפוליטית היה מי שכבר כתב את סצנת הסיום. הלא צ'כוב היה זה שאמר שאקדח המונח במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית. הבעיה של הזוג שמנהל את המדינה היא שמרוב עיסוקים באקדחי צעצוע של מניפולציות פוליטיות, הם לא מסוגלים לזהות ולו אקדח אחד אמיתי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s