שעת המבחן קרבה, או: זוהיר אנדריאוס מגלה את האמת

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 3.2.2011

זוהיר אנדראוס מקשה על חייו של "מחנה השלום" הישראלי. אנדראוס, העורך הראשי של השבועון הערבי "מע אל-חדת" שמתפרסם בטמרה, מצהיר בגלוי את מה שהשמאל בארץ מעדיף להסתיר. ביום שישי האחרון, נדחק מאמרו של אנדראוס אל העמודים הפנימיים הנידחים של עמוד הדעות של "הארץ". גם בעיתון לאנשים שמתיימרים להציג עצמם כחושבים, סברו שאנדראוס קצת הרחיק לכת. מובן שזה לא מנע מהם לצנזרו. כדאי לקרוא את דברי אנדראוס בתשומת הלב הראויה. הוא אומר את האמת הפנימית העמוקה של הפלשתינים, בישראל ובעולם.

עם חשיפת מסמכי המו"מ בין אולמרט ולבני לבין אבו-מאזן וחבריו, שואל אנדראוס: "לנוכח הגילויים המרעישים מתעוררות כמה שאלות עקרוניות: ראשית, צריך לשאול את האח"מים הפלסטינים: מאין שאבתם את הלגיטימציה לשאת ולתת בשם העם הערבי הפלסטיני?" בסוגיית ירושלים מבהיר אנדראוס כי אין להנהגה הפלשתינית שום זכות לוותר בירושלים: "אל-קודס היא ברובה המכריע אדמת ואקף מוסלמי, ולכן אל-קודס המזרחית הכבושה חייבת להיות בירת המדינה הפלסטינית". ובאשר לתביעת השיבה, דבריו ברורים: "אמרנו ואנחנו ממשיכים לדגול בעמדה ולפיה השיבה חשובה מהמדינה. והנה באים האדונים מהרשות הווירטואלית ומציעים להחזיר מאה אלף פליטים. האם שאלתם את הפליטים לדעתם? האם אינכם יודעים שאפשר להוביל את הסוס לבאר, אך לא להכריח אותו לשתות?"

נטול מנדט מעמו. מחמוד עבאס. איור: תאמר יוסף

נטול מנדט מעמו. מחמוד עבאס. איור: תאמר יוסף

אנדראוס חותם את מאמרו בקריאה שאינה משתמעת לשתי פנים: "חובה על כל פלסטיני לפעול בדרכי שלום לסלק את חבורת הוותרנים מכיסא ההנהגה, כי לפי הקצב הזה אנו עלולים להקים מדינה פלסטינית במוקטעה". ולבסוף, לא שוכח אנדראוס לפנות גם לחבריו ל"מחנה השלום": "ונקודה חשובה לישראלים: ייתכן שתגיעו להסכם עם עבאס, כלומר קרזאי של פלסטין. אבל זה לא אומר שתשיגו את הסולחה ההיסטורית עם העם הפלסטיני".

הדברים שכותב אנדראוס הם ברורים: לאבו-מאזן אין שום מנדט מעמו לוותר, לא על טריטוריה ובטח שלא על תוכנית השלבים, שעיקרה חיסול מדינת ישראל באמצעות מימוש תביעת השיבה. חשוב להאזין לאנדראוס כי הוא מבטא את מה שחושב הרחוב הערבי. עבורם, אבו-מאזן הוא בבחינת בוגד. הפלשתינים מביטים עתה על הנעשה בקהיר, והרעיון של אינתיפאדה שלישית מדגדג להם בקצות האצבעות. לשום מנהיג פלשתיני אין, ולא הייתה, לגיטימציה מעמו להגיע לפשרה היסטורית עם ישראל והציונות. החלופות הן ברורות: או השמדת ישראל בכוח הזרוע האסלאמו-פשיסטית, או חיסול ישראל באמצעות מימוש תביעת השיבה והזרמת מיליוני פליטים, על משפחותיהם, לישראל הריבונית. המאבק איננו אפוא על גבולות 47' או 67'; הוויכוח ניטש על הלגיטימיות של החלטת החלוקה של האו"ם ושל הצהרת בלפור.

הגיעה העת להכיר בכך שהעובדה שאין כל פרטנר לשלום איננה הנחה שהמציא אהוד ברק או תזה בדיונית של הימין. הפלשתינים אינם רואים עצמם פרטנר לשום מו"מ ממשי עם מדינת ישראל. כפי שהעיד אולמרט בעצמו בפרקים מספריו שפורסמו בסוף השבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות", הפצרותיו באבו-מאזן לחתום על הסכם שלום לא הועילו לו; הפרטנר הדמיוני נעלם ברגע שהיה ברור כי שעת השין הגיעה. אבו-מאזן יודע את שידע ערפאת: אין לשום מנהיג ערבי לגיטימציה לוותר על תביעת השיבה. במילים אחרות, לאף מנהיג פלשתיני אין סמכות להסתלק מן המטרות ההיסטוריות שהציב אש"ף למן ייסודו על-ידי אחמד שוקיירי ב-1964.

השינויים הרדיקליים שמתחוללים כרגע במזרח התיכון מחייבים את הבריח החזק שמורכב מנתניהו ומברק לעמוד על המשמר. הפלשתינים כבר מדברים זה זמן-רב על "אינתיפאדה לבנה": מחאה בלתי-אלימה שתביא לסיום "הכיבוש". ישראל צריכה להיות ערוכה לסיטואציה שבה אבו-מאזן מוביל עשרות אלפי פלשתינים אל ירושלים, ללא רובים וללא אבנים. הפלשתינים מקווים שתסריט כזה יוביל לנסיגה ישראלית מבוהלת מהשטחים, בלחץ אמריקני. אם ייפול מובארכ וייעלם, הרעיון הזה עוד עלול לעבור לפסים מעשיים בהרבה בהשוואה למקום שבו הוא מצוי כיום. הציבור הישראלי צריך לקרוא את שכותבים מנהיגי הפלשתינים ולהבין כי שעת המבחן קרבה, קרבה מאוד.

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “שעת המבחן קרבה, או: זוהיר אנדריאוס מגלה את האמת

  1. דוד, מסקנת המאמר שלך היא דווקא שהבעיה נעוצה, עדיין ב 48 ובוודאי שלא ב 67. אני חושב שהחשש מזרימה של מיליוני פלסטינים לשטחי א"י המנדטורית אינם מבוססים על כלום. בדיוק כפי שלא יקומו מיליוני יהודים ממקום מושבם במשך שנים ויעלו לישראל כך גם לא יעשו כן הפלסטנים. אם חוזרים לדיון על 48, כפי שמספר דווקא יואב שורק על קבוצה מאד מעניינת שבה הוא משתתף, אפשר להשאיר את המתנחלים במקומם, לתת גם ליהודים וגם לערבים הכרה בחשיבות כל הארץ, מהים עד הירדן, לשניהם, לאפשר, נניח, כניסה של אותו מספר מתנחלים בגדה פליטים לשטחי ישראל. אלו יצביעו לפרלמנט הישראלי, ואלו לפרלמנט הפלסטיני. אפשר גם, אם מאמצים חשיבה כזו, להגיע להסדר מניח את הדעת ואפילו מעבר לכך על כל המקומות הקדושים.

    ישנם דרכים לפתור את הסכסוך בחשיבה מקורית, חדשנית, מחוץ לקופסה. ההתרחשויות האזוריות רק ממחישות את החשיבות של חתירה לפתרון כזה. האלטרנטיבה של אין פתרון, המשתמעת ממאמרך ומתמיכתך המשתמעת בשני האנטי-מנהיגים, נתניהו וברק היא הרת אסון. אני מסכים שגם כיפוף ידיים של ישראל ע"י ארה"ב להסדר כזה או אחר יהיה הרה אסון. עכשיו הזמן לקח יוזמה בדומה לזו המתוארת במאמרו של שורק.

    אינני איש דתי ואינני יודע אם אתה כזה אבל בוא לא נעסוק בהפחדות. ביהדות אומרים "והעיקר לא לפחד כלל". הנשיא רוזוולט אמר שאין לפחד מדבר מלבד הפחד עצמו.

  2. כן דן. אין מה לחשוש מזרם הפליטים. מדוע שירצו לעזוב את מחנות הסלאמס בלבנון? מה רע להם להיות אזרחים סוג ב' בירדן? לא היה להם כיף להישחט בכווית? כן כן. חייהם טובים ובטוחים ממש כמו חיי היהודים באמריקה.

    וגישתך המקורית והחדשנית- הבה וניבחן אותה קצת: מי יטפל בקבוצות הטרור (לשם ההגינות- משני הצדדים)? הסיורים המשותפים? מי יקבע את מדיניות החוץ? למי תהיה שליטה על הנמלים? איך יחולקו הסמכויות בין הפרלמנטים? מה יקרה אם הפרלמנט הפלסטיני ישאף לברית איזורית עוינת ישראל או להיטמעות בחליפות המוסלמית שבדרך?

    האם שאלות כאלה הן בגדר "הפחדות"?

  3. המממ. ואני מבין שהחברים של דוד מרחב, מאחר והם נאורים ודמוקרטים, מכירים בלגיטימיות של ממשלה לדון על ויתורי שטחים. הם גם לעולם לא יר(א)ו בראש הממשלה שלהם "בוגד".

  4. אתה לא מוכיח שום דבר. אז אנדראוס אמר, אז מה? תקרא ראיונות עם חברי כנסת מהאיחוד הלאומי ותמצא הרבה יותר חומר לחוסר רצון לשלום מאשר העיתונאי הנכבד אנדראוס. איפה תמצא חבר כנסת או עיתונאי או סתם ישראלי שהוא ליכוד וימינה שיסכים ששלטון שמאל יחלק את הארץ? אז מה זה אומר?

    דרך אגב אני לא חולק על הנקודה שהנרטיב הפלסטיני והחלום הפלסטיני הוא על כל ארץ ישראל ושהשלטון של אבו מאזן לא נחשב לגיטימי בעיני העם הפלסטיני. יחד עם זאת אני לא חושב שיש רוב בישראל שמוכן לוותר על חבלי ארץ משמעותיים בשביל מדינה פלסטינית כך שהמצב לא כל כך שונה.

  5. שלום
    בכדי שנבין את השמאל הישראלי. לפי מיטב ידיעתי הקרן החדשה לישראל תמכה בארגון "זוכרות" שממנו יצא ה"פתרון הסופי" שהביא ניב ואני מודה לו על כך. הנה רק טיפה מהתוכנית הנ"ל העוסק, בין היתר, ביישוב הפליטים השבים לישראל. יבדקו:

    "איפה ניתן להקים מחדש את הכפר בקרבת אדמותיו המקוריות או על חלק מהן (בית ג'יברין? זכריה?) ואיפה אי אפשר בכלל (סומייל? אלשיח מֻוַנִּס?)".

    כלומר הם כבר החליטו שאת בתי הקפה בתלביב, במקרה גם מגדלי אהוד ברק, אם כי זה ג'מוסין ולא סומייל אבל זה קרוב, ואת אוניברסיטה תל-אביב לא מחזירים לפליטים השבים, דבר על ניצול קשרים ופרוטקציה. כל יתר המאמר הנו מסמך מטורף שראוי שיפורסם ויופץ בכל דרך גם בצרוף לרשימת התורמים ל"זוכרות".

    הערות לכותבים. את הפליטים הערביים החזיקו ומחזיקים במחנות ריכוז בתנאים לא אנושיים במטרה פשוטה: שניתן יהיה בקלות להחזירם לתוך ישראל. האנלוגיה ליהודי ארה"ב למשל או שהיא בדיחה רעה או שהיא נובעת מתוך בורות עמוקה מים או מרצון לשקר. כבר נאמר בלבנון וסוריה (מעירק וכווית, בין היתר הם גורשו ככלבים) שביום שתוכרז מדינה פלשתינית יעלו את כל הפליטים על משאיות ויללה לישראל. זה החלום הרטוב של כל הלבנונים כולם, למשל.

    אורן לא חושב שיש רוב בין תושבי ישראל לדברים הבאים: החזרת 90% מהשטח שמחוץ לקו הירוק תמורת הכרה בישראל כמדינת העם היהודי, פירוז מוחלט של השטח המוחזר וכריתת ברית צבאית שלא מאפשרת בריתות צבאיות בין פלשטין ו/או ישראל למדינות אחרות, החזרת מספר סימלי של פליטים נניח מאה אלף במשך עשר שנים וסיום מוחלט של כל התביעות ההדדיות. אני חושב שיש רוב כזה בין היהודים (יש לי ספק לאור דברי אנדראוס בקשר לערביי ישראל). אז נבדוק. הנה ישבו המנהיגים ויכינו הצעה כזו ויעבירו למשאל עם, אז נראה ונדע. עד לרגע זה לכדור שלג בגיהינום יש יותר סיכוי להשרד לעולם מאשר שהפלסטינים יסכימו למסמך כזה.
    באשר לנשיא פ.ד. רוזבלט שאמר שדבר שהכי ראוי לפחד ממנו הפחד. בן דודו ת. רוזבלט אמר "דבר בשקט והחזק מקל גדול" זה כנראה מתוך אמונה בשיטת האי-הפחדה. חוץ מזה פ.ד. רוזבלט עצמו החליט הקציב וקידם את בניית הפצצה שירדה על הירשימה ונגסקי גם הטלת פצצה זו היתה כנראה חלק מהבנה עמוקה של עקרון לא לפחד כלל.

  6. אין ולא יהיה שלום.

    את הדבר הזה השכלתי להבין בימים בהם אהוד ברק היה ראש ממשלה, והציע לערפאת 97% מהשטחים. ומה עשה ערפאת בתגובה? במקום לקחת ולהקים מדינה, פתח באינתיפאדה שנייה. מאז גם נתגלה שהוא מימן את הטרור מכיסו הפרטי. באותם ימים חזון השלום שהיה לי התפוגג ונעלם כלא היה.

    במשך 60 שנות-מדינה אכלנו חרב.
    כעת צריך להתכונן ל-60 שנות-חרב נוספות.
    בהצלחה לנו, ושהפצצה הגרעינית הטובה ביותר תנצח.

  7. לכל מי שרוצים להתעלם מדבריו של זוהיר אנדראוס :
    האיש הוא נציגם בתקשורת של בל"ד.
    ולמרות שזה לא רחוק מעמדות של הרבה אנשי שמאל יהודים, עדיין בל"ד היא מפלגה לאומנית, אבל לא פלשתינית לאומניתף אלא סורית לאומנית.
    יש סרטון ביוטיוב שבו אומר עזמי בשארה במפורש :
    "אין עפ פלשתיני" וכשהמראיין השמאלן שהתחלחל והחוויר, ירון לונדון, שאל על כך, אמר בשארה שהוא רואה את ישראל כסוריה הדרומית.
    סוף סיפור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s