עוד

הכפרה של גולדסטון – לקראת חקירת ארגוני השמאל

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 4.4.2011

לשופט ריצ'ארד גולדסטון קרה מה שאירע ליהודים ולישראלים רבים: הוא התפכח. הפער בין העובדות לבין ההשקפות, בין המציאות ובין התיאוריה, גרם גם ליהודי הזה להתפכח מן המולך הפלשתיני. הנזק שגרם גולדסטון לישראל איננו גדול בהרבה מהנזק שהסבו ותיקי המועדון לתרבות מתקדמת והפנסיונרים של הסכם אוסלו. אלא שגולדסטון חצה את הגבול. הוא נתן לגיטימציה בינלאומית למשטר הפשיסטי בעזה. אולם ברוח היהדות, ששומרת מקום של כבוד לבעלי תשובה יותר מאשר לצדיקים גמורים, ניתן למחול לגולדסטון. השאלה אם יתקדם צעד אחד קדימה וגם יביע חרטה על שרעה בשדות אויב, היא כבר עניין אחר. מה שברור מעבר לכל ספק שהמיזם המרושע של דוח גולדסטון קרס ונעלם כצל עובר וכענן כלה.

גולדסטון טוען טענה מהותית. לשיטתו, מסקנותיו היו מוטעות כי ישראל לא שיתפה פעולה. ניתן להפריך או לאושש טענה זו, וכידוע ישראל היא מדינה שאין לה מדיניות חוץ אמיתית, אולם הצעד הבא יהיה לבקש מגולדסטון לספר מי הזרים לו מידע מוטעה ומסולף במכוון. כידוע, השופט המתחרט לא קיבל "מידע" רק מהחמאס או מארגונים אנטי-ישראליים בעולם. מי שפעל להטעות במזיד את גולדסטון הם ארגוני השמאל הישראלי, בראש ובראשונה 'הקרן החדשה לישראל'. דוגמאות לכך מופיעות בדוח 'אם תרצו' שפורסם בנושא. למשל, ארגון עדאלה פנה לאו"ם, בשיתוף עם עוד ארגונים פלשתינים, בקריאה לכפות על ישראל את הפסקת הלחימה בטענה לקיום "פשעי מלחמה"; שבעה מארגוני 'הקרן החדשה' שלחו מיוזמתם מסמך לועדת גולדסטון הדורש חקירה חיצונית למבצע 'עופרת יצוקה', ערערו על אמינות תחקירי מדינת ישראל וצה"ל והעלו חשדות והאשמות באשר לחוקיות המבצע ומוסריות פעולות הצבא. כך, נספח 3 לדו"ח גולדסטון מציין את הארגונים והאנשים אשר נענו לקריאת הוועדה למסור לה חומר ומידע. בהם ניתן למצוא מספר ארגונים הממומנים על-ידי 'הקרן החדשה', ובהם 'עדאלה', האגודה לזכויות האזרח, 'גישה', 'המוקד להגנת הפרט', 'רופאים לזכויות אדם', הוועד הציבורי נגד עינויים ו'יש דין'. לפי המחקר שנעשה, בדוח גולדסטון מופיעות 1,208 הערות שוליים, המכילות 1,377 הפניות למקורות מידע שונים, שחלק משמעותי מהן מפנים לארגוני 'הקרן החדשה'. כלל ההפניות לארגונים ישראלים לא ממשלתיים בדוח גולדסטון הוא 247: 77 אחוז מההפניות מפנות לארגוני 'הקרן החדשה' (191 הפניות).

החרטה צריך להוביל למסקנות. ריצ'ארד גולדסטון
החרטה צריך להוביל למסקנות. ריצ'ארד גולדסטון

מקריאת הדוח המלא עולה תמונה מרשיעה במיוחד: 'הקרן החדשה' הייתה ספק משמעותי – אולם לא בלבדי – של "מידע" לוועדת גולדסטון. גולדסטון טוען, כי ישראל לא התכוונה במזיד להרוג פלשתינים (בניגוד לחמאס, המטווח במתכוון אזרחים ישראלים) ושיש ספק רב באשר להאשמה ב"פשעי מלחמה". בהנחה שהשופט המכובד לא התכוון להוציא את דיבת ישראל רעה כי אם הוטעה, עליו להודיע מי הטעה אותו. אם יש לו מספיק אינטגריטי, הוא צריך לפרסם ברבים מי היו הארגונים והגופים שמסרו לו תמונה חלקית, מעוותת ומגמתית.

כיום ברור לגמרי כי יש להחיות את היוזמה להקמת ועדת חקירה לארגוני השמאל. לא למפלגות פוליטיות, לא לארגונים עם מצע שונה או מנוגד לזה של המדיניות הישראלית הרשמית, גם לא למפלגות כמו חד"ש. יש לחקור את ארגוני 'הקרן החדשה' ולברר מה חלקם בהטעיית גולדסטון. חוק העונשין בישראל תשל"ז-1977 מפרט בבירור מהי פגיעה בכוחות המזוינים של ישראל ומהי פגיעה ביחסי החוץ שלה, וקובע כי "העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו – מאסר עשר שנים". גולדסטון נדרש אפוא לפרט מי העליל, מי הסית ומי עיוול. אולם גם אם יסרב לעשות כן, יש לתת בידי ועדת חקירה ציבורית, שאינה מורכבת מפוליטיקאים, את הסמכות לחקור את ארגוני "זכויות האדם" ולהמליץ המלצות בפני הממשלה.

דוח גולדסטון היווה שיא חדש במתקפה הדה-לגיטימציה נגד ישראל, והניע את משט הטרור לעזה שהסב אף הוא נזק אדיר למדינה. לישראל יש זכות להגן על עצמה מול המעלילים עליה עלילות שווא. עליה לעשות זאת בתבונה על מנת להימנע מהטחת כזבים בה על "רדיפה פוליטית". ועדת חקירה ציבורית, שתבקש לזמן גם את השופט גולדסטון, תוכל להמחיש הן לציבור בישראל והן לעולם מה הייתה תרומתם של ישראלים לעלילת הדם שנרקמה כנגדה. גולדסטון יכול לכפר על מעשיו אם ישתף פעולה עם ועדה כזו, במידה שתקום. יהיה בכך משום תיקון גדול לפעולותיו שטלטלו את מדינת היהודים בשעה שזו הגנה על עצמה מול הפשיזם המבקש לרצוח באזרחיה.

מודעות פרסומת

17 מחשבות על “הכפרה של גולדסטון – לקראת חקירת ארגוני השמאל

  1. בעוד מה שמכונה בשיח הציוני בכינוי 'שמאל ישראלי' מיהר להסתמך אך ורק על דו"ח גולסטון, ולא על החטא הקדמון – המקור לכל פשעי המלחמה הנלווים אליו, אני תמיד הזהרתי כי גולדסטון הוא ציוני (אספק תגובות שלי המאששות טענה זו אם אדרש) וכי אין לסמוך עליו. שופט שישב בבית הדין של דרום אפיקה בתקופת האפרטהייד עשה את כל מה שעשה אך ורק כדי לחפות על מצפונו המלולכך, ממש כמו הארגון הנתעב 'לוחמים לשלום'. גדעון לוי ייאלץ שוב לאכול את כובעו, היות והדגיש שוב שוב לחיזוק טיעוניו כי גולדסטון הוא ציוני.

    אין בין הצהרתו של גולדסטון ובין מידת הנכונות או אי הנכונות של המידע שסיפקו אנשי הקרן לישראל חדשה (ולא הקרן החדשה לישראל)ולא כלום. טוען דוד מרחב: "הצעד הבא יהיה לבקש מגולדסטון לספר מי הזרים לו מידע מוטעה ומסולף במכוון… [בין היתר] מי שפעל להטעות במזיד את גולדסטון הם ארגוני השמאל הישראלי". יתכבד מרחב ויסביר מדוע "וידויו" של גולדסטון יכול לשמש עילה לטענה כי המידע היה מוטעה. יתכבד עוד ויסביר מדוע אין לתלות את האשמה בהסתמכות על מידע חד צדדי בגולדסטון עצמו אלא דווקא בבעלי עניין המוסרים – כמו כל עדי הגנה ותביעה בכל משפט שהוא – את גרסתם לטובת עניינם. איני יודע במה עסקה התקשורת הציונית בימי הטבח בעזה, אך התקשורת בכל העולם כולו עסקה אך ורק בתמונות הזוועה שסיפקה אל ג'זירה. כך היה גם בימי מה שמכונה מלחמת לבנון השנייה. התקשורת העולמית עסקה בהחרבתם של כפרים שלמים על יושביהם, ואזרחי מדינות העולם דרשו הסברים למה שרואות עיניהם. לו היה מדגיש גולסטון יותר את העובדה שישראל הרשמית סירבה לשתף פעולה איתו (וסיבותיה עימה) היה יוצא ידי חובתו המוסרית.

    לפני שמתקיפים את הקרן לישראל חדשה, כדאי לקרוא את הדברים הבאים מפי עמוס הראל (הארץ). די בזאת כדי לאשש את כל טיעוני הקרן לישראל חדשה. ב 5 לאוקטובר 2008 נפגש עמוס הראל בביירות עם נאסראללה ומסר לו את המידע המסווג הבא: "התוכנית בצה"ל: הרס אזורים ו"כוח לא פרופורציונלי" בתגובה לטילים".
    כך נמסר: "בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל, נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים". אייזנקוט מדבר על החרבת הכפרים השיעיים בדרום ועל שיטת ענישה דומה גם נגד סוריה, במקרה של מלחמה. "זו לא המלצה. זו התוכנית והיא כבר אושרה", אמר. ציד של משגרי רקטות הוא בעיניו "שטות מוחלטת. כשיש אלפי טילים בצד השני, אין לך אפשרות לצוד אותם". ישראל צריכה להתמקד בהרתעה, חלקה (כפי שבא לידי ביטוי בראיון) עוד בטרם עימות. "יש לנו היקף חימוש גדול פי מאה", הוא מסביר".

    חברו הקרוב של אייזנקוט, אל"מ (מיל') גבי סיבוני, מרחיב במאמר [!] שפירסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, את הבסיס התיאורטי של הצהרות האלוף. "הולכת ומתגבשת תפישה מעודכנת במענה של ישראל לאיומי רקטות וטילים מסוריה, לבנון ורצועת עזה", הוא כותב.
    הפתרון? "מהלומה לא פרופורציונלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב, כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הוא משני. מיד עם פרוץ העימות יידרש צה"ל לפעול במהירות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולת האויב, כדי לפגוע ולהעניש בהיקף שיחייב תהליכי שיקום ארוכים ויקרים. פגיעה זו חייבת להתממש בזמן קצר ככל האפשר, תוך העדפת פגיעה בנכסים על פני המרדף אחר כל משגר… מענה שכזה עתיד לשמר זיכרון רב שנים אצל מקבלי ההחלטות בסוריה ובלבנון, שיעמיק את ההרתעה".

    גם לגיורא איילנד יש מה להוסיף. במאמר משלו (!!) הוא מציע מהלך מקדים: העברת מסר ישראלי חד-משמעי לממשלת לבנון, כבר כעת, שלפיו במלחמה הבאה יחוסל צבא לבנון, ייהרסו התשתיות האזרחיות והאוכלוסייה הלבנונית תסבול. "בביירות לא יילכו לים כשבחיפה יישבו במקלטים", הוא כותב.

    באותיות הקטנות, הנעלמות מן העין, תהה הראל בינו לבינו: ""דוקטרינת הדאחיה" של אייזנקוט מעלה סימני שאלה: האם לא תקום זעקה בינלאומית, לנוכח ההרס ותעצור במהירות את המהלך הישראלי, במצב נוח יחסית ליריב"? אך מייד התעשת וחזר לעבודתו – פרשנינו לענייני בטחון. מהשורה התחתונה (להלן, הפרשנות) אנו למדים: "מה שמשותף לשלושת המאמרים הוא הדגש המחודש על העוצמה האווירית".
    haaretz.co.il/hasite/spages/1026496.html

    אין לשמאל צורך להסתמך על ציונים דוגמת עמוס עוז או גולדסטון. הסתמכות על ציונים להצדקת טיעונינו הצודקים – כפי שנוהג גדעון לוי – הוא מעשה פסול. כבר היה לנו בני מוריס, ירמיהו יובל, ואפילו יובל שטייניץ. אמליץ בחום לכל הקוראים לקרוא את תחקיריו של מוטי סגרון לגבי השמאל האמיתי (דעות ואמרות של אנשי בצלם ואנשי זוכרות). למרות הדעה המוטה התחקירים מספקים מידע אמין. מה שאצל מוטי סגרון נחשב לחציית קווים אדומים הוא מקור גאוותינו. רק כך יהיה אפשר לשחרר את פלסטין.

    1. המכונה 'דרור בל"ד':

      איבדת את הזכות להגיב כביכול מעמדה של צדקנות ומוסר כל עוד בל"ד לא מוסרת מדוע מילאה פיה מים ואף תמכה בדיקטטורים ערביים.

      אין כלל להשוות בין "ציוני" לבין חיות דו רגליות הזוכות לתמיכת בל"ד המלאה – כדוגמת אסד וקדאפי.

      ותגיד תודה שמאפשרים לך להגיב במדינה הציונית. הפלסטינים, הסורים, הלובים או המצרים מזמן היו מעלימים זונה פוליטית ותומכיה מהסוג של בל"ד .

      ד"ש לעזמי בשארה – אנו מחכים בקוצר רוח לדבריו על המהפכה בסוריה. כלומר שיעז להוציא את ראשו מהישבן של אסד, שאז יקרעו אותו ההמונים לגזרים. גם הם שונאים בוגדים.

  2. הבנאדם בחר צד ומשרת אותו בנאמנות. עזוב את המוצא תשאר עם מגיב פלשתיני (אני מניחה שיראה בזה מחמאה) מן השורה שמבטא את האינטרסים של עמו. גדול עליו הזעם הזה: נאצי או מתועב, איסלמופאשיסט-אולי, לא יותר ולא פחות מאחיו המאומצים.

  3. הכוונה לחקור את ארגוני השמאל עדיין בתוקף ?

    לדעתי להיסטריה של אותם אירגונים מפני אותה חקירה יש סיבה נסתרת. מעבר ל"האשמות" על שיתוף פעולה עם האויב, לא אתפלא אם הארגונים האלה משמשים (כמו מוסדות אחרים, מכל הקשת הפוליטית) כמכבסת כספים המשמשת אינטרסים של כמה קבוצות בודדות.

    יהיה זה מאוד אירוני לראות כיצד אירגוני שמאל רדיקלים מתמודדים עם תופעות שחיתות, אותן הן תוקפות בכל הקשר ממסדי אחר. טקטיקת ההתגוננות של הארגונים מנסה להשתמש בעניין הפוליטי-אידאולוגי, אבל אני נוטה לחשוב שכביסה מלוכלכת יש בכל מקום, ומדיי פעם קבוצות כאלה ואחרות עוברות בחינות מדגמיות. יתכן כי הגיע תורם של ארגוני השמאל הרדיקלי ?
    (הרי, גם על פיהם, אף אחד לא אמור להיות חסין מפני שקיפות מסוג זה)

  4. טוב, ברור לך שהיום המבוכה עדיין גדולה ולכן התגובות האוטומטיות (לוי ושות') מתמהמהות, חוץ מדרור בל"ד הזריז. חכה למחר זה יתחיל. כל מה שעליהם לעשות הוא להכנס לכל הכתבות שנכתבו עליו מימין ולהתחיל להוציא משם – קופי פייסט – את כל הלכלוך (דרום אפריקה וכד'), משופט מכובד, הומניסט דגול, ולוחם באפרטהייד הוא עומד להפוך למשת"פ בזוי. בוושינגטון-פוסט כבר צצו תגובות בסגנון "כנראה שהיהודים הללו הגיעו אליו איכשהו…"

    1. הרבה מחמאות יחסית לפוסט אחד. אכן, זה מה שיקרה, יעשו קופי פייסט לכל מחקרי אם תרצו. על הבעייתיות והצביעות של היותו שותף למשטר הדיכוי הדר' אפריקני בזמנו התרעתי רבות בעבר. לא נותר לי אלא להודות לכם (דוד מרחב, מוטי סגרון) על חשיפתו של השמאל הישראלי – ימין לאומני פרגמטי ע"פ שנהב. עוד אודה על תרומתם האדירה של נתניהו וליברמן למסע הדה לגיטימציה המבורך נגד התוקפנות הציונית והמשטר המייצג אותה. תודה גם לאהוד ברק וללבני, הרי אילו, במו ידם, הביאו להאצת תהליך זה ע"י פשעיהם, לא ליברמן ונתניהו, שאינם פושעי מלחמה (ואת זה אמר דני דנון, לא אני. אני תרגמתי לשפת המאבק).

      ועדיין שאלתי בעינה עומדת. איך וידויו של גולסטון קשור לנכונות או אי הנכונות של העדויות שהעבירו אליו הארגונים אותם אתם מתכוונים לחקור?

  5. את דעתי על אדון גולשטיין כבר פירסמתי מזמן באתר שלי. כאן ועכשיו אני רוצה להתייחס לערכו של ה"שופט"! יתכן שבזמנים אחרים ובארץ כמו דרום אפריקה העדיפו, מכל מיני סיבות לקרא לו שופט, סיבות שמקורן האמיתי היה הרדיפה הבינלאומית של אירגונים "ליברליים", אירגוני "שלום", אירגוני "זכויות האדם" ועוד אין סוף אירגונים קיקיוניים מחד ומאידך רצונו של השופט להיות מקובל על האירגונים האלה ולהראות כמי שהוא רודף צדק. דבר שהיה מקובל מאוד אז בעולם בגלל הרדיפה חסרת המעצורים אחרי המשטר בדרום אפריקה. רדיפה שאכן השיגה בסופו של דבר את מטרתה. אולם תרשו לי לומר כי התואר "שופט" מעולם לא התאים לא לאישיותו ולא לפועלו של מר גולדשטיין. שופט אמיתי וישר עם עצמו חייב היה לפסול את עצמו מלבדוק את מהלכי מבצע "עופרת יצוקה" ווודאי וודאי שאסור היה לו לפרסם את הכביכול דו"ח הנושא את שמו, כי מי שלא יכול לשקול את כל הצדדים ולא חשוב מה הסיבות לאי יכולתו זו, אינו יכול, ואינו רשאי לקרוא לעצמו שופט, ואינו יכול ואינו רשאי להוציא משפט ואפילו לא דו"ח.
    מכוון שנהג אחרת אפשר וצריך לקבוע כי השופט אינו שופט ואין הוא אדם ישר ואני מקווה שאלה יזכרו ויזקפו לשמו בכל דבר בו יהיה מעורב בעתיד.

  6. אולי אפשר להתחיל מהטיפשות המתמשכת והחוזרת על עצמה של ממשלת ישראל. חוסר חשיבה אסטרטגית, ריאקציונריות במקום פרו-אקטיביות. חוסר שיתוף פעולה, תשלום מחיר בינ"ל כבד ואז צדקנות. ככה לא מנהלים מדינה.

  7. לפעילי האנטישמיות הערבית ולסייעניה ישנה בעיה ניצחית. הם חייבים לטעון שהיהודים משקרים ושהם אומרים את האמת בעת ובעונה אחת.
    לכן הומצא "המקור המתחלף"
    כל זמן שהוא מתקיף את היהודים , הוא בסדר.
    ברגע שהוא חוזר בו מהתקפתו , מיד נחשפים שורשיו הציוניים אל האוויר , כולל קשרים עם זקני ציון ובני ברית.

    אבל אל חשש, גם הדרך חזרה אל הקונצנזוס האנטישמי קיימת.
    הנה הכומר הייגי , כל זמן שתמך ב"אם תירצו" , הוא היה ניאו נאצי וחבב היטלר . מיד כשהפסיק את תמיכתו , הפך לחסיד אומות העולם , מתומכי הנאורות הישראלית.

    לא מאמינים?
    תקראו "הארץ"

  8. גולדסטון היה רק אחד מחברי הוועדה. לאחר פרסום הדו"ח דעתו של גודסטון היא דעה אישית ואינה שונה מדעתם שלי או שלך או שלה. אחרי ששומעים את עדויות שוברים שתיקה אין צורך בשום מסמך בינלאומי. מדיניות המבצע הייתה להרוג הרבה פלסטינים כדי שהנותרים יירתעו מלירות טילים. זה מה שנקרא "הרתעה". הצבא גם על "אפס קורבנות". כלומר, מספיק שחייל חושב שהילד שמולו יכול להרוג אותו, או אומר אחר כך שהוא חשש מכך, כדי שמותר לו להרוג אותו קודם. בפתיחת המבצע המטוסים המתינו שעשרות שוטרים יתרכזו למסדר כדי שיוכלו להרוג הרבה בהפצצה אחת.

    1. הטיעון הזה היה קביל , לו הדו"ח היה תקף מבחינה משפטית , אך כיוון שהדו"ח הופרך בראיות מוצקות והוצג בעליל כקשקוש אין לו תקפות משפטית , אלא רק חשיבות דמגוגית.
      מהבחינה הזו , חרטתו של גולדסטון , קוברת הדוח הזה ומחסלת כל טענה שהייתה יכולה להופיע בעקבותיו.

  9. תקשיב לאיש טוב יותר. הוא משבח את ישראל על שניהלה חקירות בעקבות הדו"ח. אם לא היה דו"ח לא היו חקירות. הוא גם מאמין שבעקבות הדו"ח שוב לא ייעשה שימוש בזרחן. ואתה? מאמין? הוא גם מבקר את ישראל על שלא שיתפה פעולה עם הוועדה, ואף אחד בעולם ובהיסטוריה לא יצא טוב יותר בדיון כלשהו כשהוא מוותר מרצון על הצגת עמדותיו. אפשר גם שנבחרת ישראל בכדורגל לא תעלה למגרש כי השופט אנטישמי, ותקבל הפסד טכני, כי השופט הרי אנטישמי. את זה אמרו גם חברי הוועדה עם פרסום הדו"ח.
    ומה אתה מסיק מזה? אנחנו צדיקים, אנו טהורים, אנחנו נפלאים.בדו"ח נאמר "עם נבל…". וגולדסטון כעת מוסיף: "…ולא חכם".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s