עוד

החזרה הגנרלית של השמאל בכיכר העיר

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 5.6.2011

"בעלי נהרג בקרבות במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן", אמרה לי מירי, מנידה בראשה כלא-מאמינה. את הכיכר על שם ראש הממשלה המנוח מילא ים גדול של דגלים אדומים ודגלי פלשתין, עם מפגינים ערבים רבים, לצוואר חלקם כאפייה, והם קוראים קריאות בערבית בגנות ראש הממשלה. "הייתי מוכנה לחזור לגבולות 67'", הסבירה, ורעד עבר בקולה. "אבל הם רוצים את לוד, יפו ורמלה", פסקה וביקשה שלא אכתוב את שמה המלא. "בעלי נהרג במלחמה", הדגישה שוב, רוצה לומר מה כבד הוא קורבנה.

ההפגנה אתמול בתל-אביב. צילום: AP
ההפגנה אתמול בתל-אביב. צילום: AP

בהפגנת השמאל שנערכה אמש בתל-אביב השתתפו בסביבות 5,000 מפגינים. למרות הנוכחות הבולטת של 'השמאל הלאומי', שהביא כמה וכמה עשרות צעירים עם דגלי ישראל וכרזה ענקית עם דיוקנו של ברק אובמה, הרי עיקר המפגינים יובאו על-ידי התנזים הקומוניסטי של תומכי חד"ש בערים ובכפרים הערבים. קומץ אנשי ימין שביקש להפגין הפגנה נגדית, נדחק לקרן הקרוב וסביבם עשרים חיילי מג"ב ויס"מ. בתל-אביב, הנפת דגלי פלשתין היא כבר בגדר בון טון. לרגע היה נדמה, שרחוב אבן גבירול הפך לטריטוריה חצי סובייטית-חצי איראנית.

דגלי פלשתין ודגלים אדומים מילאו את הרחובות, ולעזרת השמאל הרדיקאלי נחלצו ערביי המשולש, נצרת והאזור, שעבורם הייתה זו הזדמנות פז לפרוק את תסכולם עם קריאות בערבית, גרונם ניחר, כאשר להקת המתופפים של בנק"י, תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מוציאה מהמרפסות את דיירי רחוב המלך ג'ורג' ההלומים. בתל-אביב עוד לא התרגלו לצעקנות של הקומוניזם המקומי. בכיכר מסריק עמד צעיר ערבי והניף דגל פלשתין. מבחינתו, גבולות 67' הם בהחלט לא היעד הסופי.

ההפגנה בותרה לשני חלקים: המיעוט עם דגלי ישראל בראש, מניף שלטים עם תמונת נתניהו ותחתיה הכיתוב "סרבן שלום", ועליו נמנים בעיקר אנשי 'שלום עכשיו', מרצ ו'השמאל הלאומי'; והרוב הקומוניסטי הגדול מאחורה – רצועה ארוכה של אנשי חד"ש, 'סולידריות שייח' ג'ראח', הטרוצקיסטים ואפילו אנשי 'דרך הניצוץ', שבשנות השמונים מנהיגים נכלאו בעוון קשרים עם ארגוני הטרור הערבים, ועתה מכנים עצמם בשם 'דע"ם – מפלגת הפועלים'. אלמלא היו הערבים מעבים את שורותיהם, המראה היה נלעג במיוחד. ארבעה בית"ריסטים עם דגלי כחול לבן על גבן עמדו במרכז כיכר רבין וכלכלו את צעדיהם. הם הסתלקו משהבינו כי מדובר בטריטוריה פלשתינית לשעה הקרובה.

לפני היציאה להפגנה, התדיינו ביניהם זוג צעירים אם להדביק על שלטיהם את המדבקה שהוציאה מרצ, "ביבי תכיר – פלסטין". "עוד יחשבו שאני ציוני", הביע חשש צעיר עם שיער נפוח וארוך. חברו הרגיע אותו כשהביא לו מדבקה שהפיקה חד"ש, שמסירה כל חשדות בדבר ציונות. בדרך נשכבו כמה נערים ונערות על הרצפה במיצג מוות מקאברי במיוחד. העוברים והשבים חששו כי מדובר בכמה צעירים שחטפו מכות מהיס"מ, אולם עד מהרה התברר כי זו דרך אמנותית מיוחדת למחות נגד ה"כיבוש".

הכבודה הקומוניסטית הרגישה שזו יום חגה: ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי עמדה עם שלט ענק ועליה המספר "67'", מפקחת על החוליות הערביות שיובאו להפגנה. חיים אורון, עד לא מזמן ח"כ מטעם מרצ, הסתחבק עם מזכיר מק"י, מוחמד נפאע, מתעלם מהדגלים הפלשתיניים סביבו. כמעט כל המנהיגות הערבית הגיע לשם. הם יודעים כי בלי תמיכתם המספרית, ההפגנה עלולה להיתפש כקוריוז. ח"כ מחמד ברכה, יו"ר חד"ש, וראמז ג'רייסי, ראש עיריית נצרת, הסתובבו בקהל כחתנים ביום חגם. עיתונאי "הארץ" גדעון לוי, שהתכונן להפגנה ב'קפה מסריק' האופנתי אשר ליד כיכר רבין, שפע חיוכים.

בכיכר דיזנגוף נדחקו המפגינים אל עבר העלייה להיכל התרבות ומשם לרחבת מוזיאון תל-אביב. רק קומץ מפגיני ימין, דגלי ישראל בידיהם וסביבם עשרות אנשי יס"מ, שוטרים ומג"ב, עמדו בודדים בתימהונותם ברחוב המלך ג'ורג', קוראים קריאות בגנות השמאל. אחד ממכריי התל-אביביים, ווקמן לאוזניו והוא מהדס בחדווה למכון הכושר המקומי, ניגש אליי ושאל אותי, "לא הייתה פה הפגנה על ירושלים?". הבועה, מסתבר, ממשיכה בשלה, גם כשממלאים את מרכז העיר בגדודי אוהדי אש"ף בחזרה גנרלית לקראת ספטמבר הגדול.

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “החזרה הגנרלית של השמאל בכיכר העיר

  1. מדינה פלסטינאית זה אינטרס ישראלי ואם ביבי לא היה אוויל משריש הוא היה מבין את זה מזמן אבל בן אדם שלא מבין את האמת הפשוטה הזאת אחרי 44 שנים הוא כנראה לא הסכין הכי חדה במגירה.

    1. די לסיסמאות הנבובות והריקות מאמת ותוכן:
      1. מדינה פלסטינית איננה אינטרס ישראלי היא אולי הדרך לשלום.
      2. השמאל בישראל אינו רוב. הוא אולי מיעוט צעקני ובריוני.
      3. נתניהו קורא לשלום עם מדינה פלסטינית לצד ישראל.
      4. הפלסטינים קוראים לזכות השיבה ללוד, חיפה, יפו, רמלה ועוד כ 700 כפרים בשטחי ישראל. בתמורה הם מוכנים להתחיל ולדבר על הסכם שלום.
      5. המפגינים הערבים קוראים להשמדת ישראל ופדיון המדינה הפלסטינית.
      6. מעולם אבל מעולם לא היתה מדינה פלסטינית ו\או עם פלסטיני.
      7. על פי הסכמת חבר העמים והצהרת בלפור גם ירדן היא חלק מהמדינה היהודית.
      8. על פי הסכם ויצמן פיסל 1919, ויתר ויצמן על עבר הירדן המזרחי לטובת אחיו של פיסל הלא הוא המלך עבדאללה.
      9. צאו מהאגדה בה אתם חיים. הערבים אינם רוצים שלום הם רוצים ח'ליפות איסלמית בארץ ישראל.

  2. בקיצור אפשר להעות אופטימיים, מספר הבוגדים אינו גדול כמו שאנחנו רגילים לחשוב. 500 איש ובהם רוב ערבי מהגליל משאיר אותנו עם פחות מאלפיים בוגדים יהודים.

  3. אני כבר מזמן טוען שמדובר בחלק מהאוכלוסיה פגועת נפש.
    חלקם הגדול אינו בוגד כלל, אלא סובל ממקרה מסוים של היסטריית המונים, שבו הוא משכנע את עצמו שהטוב זה רע והרע זה טוב.
    אפשר להיכנס לנבכי הדבר יותר, אבל בסופו של דבר זה מיותר, רובם פשוט חולים בנפשם.
    חלקם הקטן הוא בוגדני קלאסי על כל המשתמע מכך.

  4. הכי מצחיק, זה שאם ביבי היה עומד שם עם שלט בזכות הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל, אז גם הוא היה נראה לך כבוגד אנטישמי\שמאלני\פגוע נפש.
    דרך אגב, אתה כותב מעולה, למרות שאתה מעורר בי פחד ובחילה.

  5. למפריח שממות, "אם"? לא "אם". הוא כבר כתב על שביבי "בוגד במורשת התנועה", ויש עוד סיכוי טוב לראות את נתניהו הופך לשק האגרוף מספר 1 של הבלוג הזה. חכה כמה חודשים, ותראה את הפרקטיקה הבולשביקית של הבן למשפחה הלוחמת, וסכנת אוקטובר האדום הנשקפת מעיניה של שרה בן ארצי, דודתו של הפצפיסט הטרוצקיסט הסרבן הנאלח יוני בן ארצי.

  6. ככה נראות היום הפגנות של הצד "השפוי" וה- "נכון" של המפה הפוליטית. –

    מעניין מתי תסקר הפגנה כזאת עבור קוראי 'מקור ראשון'…

    1. מפריח השממות, (והשטויות), מהי אם כן שפיות לדעתך?
      הצדקת טרור? שלל קריאות אנטישמיות בגנות ישראל? תמיכה עיוורת וחד צדדית בפלשתינים שמגדירים את העם היהודי כאויב העולם ומבקשים לחסלו? או אולי הפרעה יומיומית לחיילים במחסומים? אולי תמיכה במשנתו של נעם חומסקי מכחיש השואה? עזרה במאבק מזוין והברחת נשק לרצועת עזה על סיפון המרמרה? או לטעון בגסות שלהגן על אזרחי המדינה מירי טילים זה פשע מלמה בעוד ירי הטילים על אזרחים הוא מאבק לגיטימי?

      האם אתם באמת עד כדי כך עיוורים למציאות שסביבכם????
      זה יכול להיות רק או טמטום תהומי או בגידה מהסוג הגרוע ביותר!

  7. הגעתי לכאן במקרה. חייב לציין שאתה כותב מעולה.
    לעניין עצמו:
    היתה הפגנה מאוד לא מוצלחת של השמאל הרדיקלי. מיעוט משתתפים, הרבה ערבים, הרבה דגלי פלסטין.
    גם אני בדיוק חשבתי על הבועה התל אביבית (שאני חלק ממנה דרך אגב, רק קצת פחות בועתי). רוב חבריי התל אביבים – שלא ניתן להגדיר אותם כ"ימניים", לא ידעו או לא התייחסו.
    למעשה, ישבתי בדיוק טרם ההפגנה בבראסרי עם זוג חברים והם כלל לא ידעו שהולכת להיות הפגנה.
    אני דרך אגב דוקא סבור שהבועה התל אביבית, היא לא רק תל אביבית והיא דוקא ייתכן דבר חיובי.
    הבועה, האדישות הזו שמאפיינת את הציבור הישראלי ברובו היא גם זו שתאפשר יום אחד, בתקווה, את גירוש האוייבים המוצהרים שלנו. אף אחד לא יתעניין כל עוד יוכל ללכת לפאב או לראות מונדיאל. כמובן הקצנתי קצת, but you get the meaning….

  8. למזריע חממות
    אתה רציני? האדישות תאפשר את גרושם?
    תחשוב על דבריך ועל מהי משמעות של אדישות מול התאכזרות לאחר.
    האם זו החברה שאנחנו רוצים?

    "כשבאו לקחת את הקומוניסטים שתקתי כי אני לא קומוניסט.
    כשבאו לקחת את המשוגעים ,שתקתי כי אני הרי לא משוגע.
    כשבאו לקחת את העבריינים ,שתקתי שהרי אני לא עבריין.כשבאו לקחת את הנכים ,שתקתי כי אני הרי לא נכה.
    כשבאו לקחת את ההומואים ,שתקתי ,כי אני הרי לא הומו.
    כשבאו לקחת את הצוענים ,שתקתי כי אני הרי לא צועני.כשבאו לקחת אותי כבר לא נישאר מי שיזעק…"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s