תיק-תקשורת

קנה את משמיציו – ליאוניד נבזלין רוכש חמישית מ"הארץ"

פורסם במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון" בתאריך 17.6.2011

חמישית מהבעלות על עיתון "הארץ" נמכרה במחיר גבוה לליאוניד נבזלין. איך נוצרה העסקה בין הנדבן בעל הקו היהודי-לאומי לבין עיתון השמאל הרדיקלי? ומה גרם ל"הארץ" להימכר דווקא לאיש שהוצג בו פעמים רבות כארכי-פושע נמלט? הצורך של נבזלין בלגיטימציה מספק רק תשובה חלקית

השבוע רעדה התקשורת לרגע: עיתון "הארץ" הודיע על ההסכם שחתם המו"ל, עמוס שוקן, עם איש העסקים הרוסי-ישראלי, ליאוניד נבזלין. לפי ההסכם, ירכוש נבזלין 20 אחוז ממניות העיתון תמורת 140 מיליון שקל.

זוהי המכירה השנייה של חלק מהבעלות על העיתון לגורם מחוץ למשפחת שוקן. בשנת 2006, חברת ההוצאה לאור הגרמנית דומונט שאוברג רכשה 25 אחוז ממניות העיתון תמורת 25 מיליון אירו. גם אז קמה מהומה כשהתברר שאביו של בעלי החברה אלפרד נבן-דומונט, ד"ר קורט נבן-דומון, היה חבר המפלגה הנאצית מ-1937, הפיץ תעמולה נאצית ובאוגוסט 1944 זכה – יחד עם ראש האס.אס. והגסטאפו, היינריך הימלר – בעיטור מטעם ד"ר יוזף גבלס על שפעל למען הרייך השלישי בתנאים הקשים ביותר; שוקן התפתל אז וטען שבזמנו לא הייתה ברירה למו"ל הגרמני אלא להוציא את עיתוניו, ועל דומונט הבן אמר: "אין שום סיבה להטיל עליו, או על החברה שהוא עומד בראשה עכשיו, את האחריות לתקופה שמלפני זמנו".

בעקבות הרכישה האחרונה, ירד חלקם של הגרמנים בעיתון מ-25 ל-20 אחוז, וחלקה של משפחת שוקן צנח מ-75 ל-60 אחוז. נבזלין התנה את החתימה על ההסכם ב"סעיף אידיאולוגי" הכולל שישה עקרונות. הראשון בהם קובע כי "'הארץ' הוא עיתון ציוני התומך בקיומה ובחיזוקה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". יתר העקרונות: "הארץ יקרא ויתמוך במאמצים להפוך את ישראל למתקדמת בתחום החינוך, המדע והתרבות; הארץ ישאף להפוך את ישראל למדינה מתקדמת ככל האפשר בתחום זכויות האדם; הארץ יתנגד לכל סוג של כפייה, כולל כפייה דתית; הארץ יתמוך בזכותו של הפרט לביטוי אישי, כולל בתחום הכלכלי והעסקי, במסגרת כלכלת שוק"; ולבסוף – "הארץ יתמוך במאמצים להגיע לשלום בין ישראל לשכנותיה הערביות".

עמדת כוח מול פוטין. ליאוניד נבזלין
עמדת כוח מול פוטין. ליאוניד נבזלין

השאלה הגדולה העולה מעסקת שוקן-נבזלין היא מדוע בחר נבזלין להשקיע כל כך הרבה כסף בעיתון ישראלי שהקו הפוליטי שלו סותר את זה שלו (נבזלין נמנה על התורמים המרכזיים של 'מרכז שלם' המזוהה עם הזרם הציוני-שמרני-ימני של המפה). מעברר לכך, "הארץ" אף היה בשנים האחרונות ממבקריו החריפים של נבזלין ואזכר פעם אחר פעם את ההאשמות התלויות נגדו שהפכו ברוסיה להרשעה בקשירת קשר לרצח, ואת האופן שבו עשה את הונו. בהודעת העיתון לא נזכרה כל ביקורת על האוליגרך המורשע. "משרד המשפטים התנגד לבקשה [של רוסיה להסגרת נבזלין, ד.מ.] וקבע שכל הראיות בבקשת ההסגרה של ממשלת רוסיה כנגד נבזלין אינן קבילות", הצדיק העיתון את הסכם הרכישה המפתיע.

סנאטור וגולה

ליאוניד נבזלין נולד ב-1959 במוסקווה ובשנת 1981 סיים את לימודיו ב'מכון גובקין לנפט ולגז'. בשנים 1981-87 עבד כמהנדס תוכנה בארגון סחר הקשור למשרד הגיאולוגיה הסובייטי, ולאחר שפגש את נשיא ברית המועצות דאז, מיכאיל גורבצ'וב, מונה לתפקיד סגן המנהל ב'מרכז הצעירים ליצירתיות מדעית והנדסית', גוף שהיה קשור בקומסומול – תנועת הנוער הסובייטית. מעטים יודעים שאת אותו מרכז מדעי כביכול ייסד האוליגרך הכלוא כיום ברוסיה, מיכאיל חודרוקובסקי, וכי המרכז עצמו – שלא היה אלא חברה לייבוא מחשבים ולסחר – נהנה מהטבות מפליגות מצד המדינה הסובייטית דאז, כגון פטור ממיסוי.

בשנים 1989-1991, מונה לנשיא בנק מנאטפ, שגם אותו הקים מיכאיל חודרוקובסקי, ולאחר קריסת הגוש המזרחי, התקדם בארגונו של חודרוקובסקי, ובאפריל 1996 מונה לסגן הנשיא של חברת הנפט יוקוס שבבעלותו. יוקוס, אגב, פשטה את הרגל ב-2006, לאחר ששלוש שנים לפני כן תבעה ממנה הממשלה הרוסית לשלם סדרת תשלומי מס בסך 27 מיליארד דולר. חודורקובסקי נעצר בשלהי אוקטובר 2003, וכעבור פחות משנתיים הורשע במרמה ונידון למאסר של תשע שנים. לאחר מכן הופחת עונשו בשנה.

נבזלין התקדם בקריירה שלו גם בתחום הציבורי. הוא סייע לבחירתו המחודשת של בוריס ילצין לנשיאות רוסיה ב-1996, ומאוקטובר 1997 שימש למשך שנה תמימה מנהל סוכנות הידיעות הרוסית 'איטר-טאס' במקביל, לעיסוקיו הכלכליים.

נבזלין הפך לאחד מבכירי הקהילה היהודית ברוסיה, וב-2001 נבחר לנשיא 'הקונגרס היהודי הרוסי'. הוא מילא תפקיד מרכזי בהקמת 'המרכז לתרבות יהודית' במוסקווה ובייסוד 'המרכז הבינלאומי ללימודי יהדות רוסיה ומזרח אירופה'. הוא תרם לג'וינט האמריקני ולסוכנות היהודית, ובשנים 2001-2003 שימש סנטור במועצת הפדרציה הרוסית. בשנים 2003 ו-2004, העריך כתב העת האמריקני הנחשב 'פורבס' את הונו ב-2 מיליארד דולר והכניסו לרשימת מאה האנשים העשירים בעולם.

בישראל הקים מרכז לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית, ייסד יחד עם קרן היסוד מגבית ללימודי יהדות, נבחר לחבר המנהלים של בית התפוצות לאחר שסייע לשקמו מבחינה כלכלית. שמו נקשר בפוליטיקאים שונים, בהם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.

בשנת 2008, הרשיעו בית המשפט הרוסי בהיעדרו בקשירת קשר לרצח ארבעה מיריביו ודן אותו למאסר עולם. מאז גולה האוליגרך בישראל ומאשים את ראש הממשלה הרוסי, ולדימיר פוטין, בכך שערך נגדו משפט ראווה.

"כסף מפוקפק, קשרים בעייתיים"

"הארץ" נחשב למבקרו החריף של נבזלין. בכתבה שפורסמה ב-25 בספטמבר 2009 בעקבות חגיגת יום הולדתו ה-50 בבית התפוצות בנוכחות שרים ובכירים אחרים, נכתב בעיתון בטון מאשים: "אולם 'תיאטרון זהויות' בבית התפוצות, שבו מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות, הפך לתפאורה בהצגת יחיד בכיכובו של ליאוניד נבזלין – יו"ר חבר הנאמנים של המוזיאון בהווה, ואוליגרך שנוי במחלוקת בעבר המבוקש על ידי שלטונות רוסיה".

עוד סיפר "הארץ" שנבזלין "עשה הכול על מנת להשכיח מכולם את השתייכותו לאותה קבוצה שהפכה בארץ לשם נרדף לכסף מפוקפק, קשרים בעייתיים ועבר שעדיף לא להתפאר בו ובוודאי שלא לדבר עליו". העיתון אף הגדיל לספר כי בסרט דוקומנטרי שהופק, הודה נבזלין כי החברה שבבעלותו מימנה פוליטיקאים אשר עם בחירתם לבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, ה'דומה', שיבצו אנשים מהחברה במערך השלטון. בהודעת "הארץ" על העסקה עם נבזלין לא היה זכר למידע זה.

בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לפני פחות משנה, באוקטובר 2010, ביקר העיתון את הענקת פרס בית התפוצות מטעם קרן נדב לאתר הימני 'לאטמה'. ב"הארץ" נכתב: "קרן נדב פועלת להעצמת הזהות היהודית, והקשר שלה לבית התפוצות מסתכם באדם אחד: המיליארדר ליאוניד נבזלין. איש העסקים המבוקש ברוסיה, הציל את המוזיאון מקריסה כלכלית ומונה ליו"ר חבר הנאמנים שלו. בנוסף, הוא גם מייסדה של קרן נדב". הקרן, הוסיפה כתבת העיתון, "אינה קשורה למוזיאון, אבל קל להבין איך קרה שהיא חילקה פרסים מיד לאחר הוועידה בבית התפוצות, מדוע הטקס התקיים באוניברסיטת תל אביב שבה מצוי המוזיאון, ומדוע בית התפוצות דיווח על כך: שניהם תלויים בנבזלין".

כל הציטוטים הללו הם רק טעימה קטנה מהביקורת האדירה שנשפכה מעל דפי "הארץ" על נבזלין – שהתנדפה לחלוטין מהודעת העיתון על העסקה איתו. ראיון שנתן למוסף הכלכלי של העיתון, "דה מארקר", נשאל המו"ל עמוס שוקן על "עברו הבעייתי" של השותף החדש, וענה כי "באמת הקדשנו לזה הרבה מאוד זמן ובדיקות – והמסקנות שלנו היו כמו של בג"ץ – שאי אפשר להתייחס להליך המשפטי שהיה ברוסיה כהליך שיכול להיות מקובל על מדינת חוק". לפתע כספו של נבזלין לא היה "מפוקפק" עם עבר ש"עדיף לא להתפאר בו".

עמדת כוח מול פוטין

העסקה שחתם "הארץ" עם נבזלין מעלה תהיות רבות. למשל, כאשר נכנסו הגרמנים לשותפות בעיתון, שיקפה הרכישה שווי של 100 מיליון אירו ל"הארץ", כלומר 560 מיליון שקל. בכתבה שפרסם העיתונאי איתמר לוין באתר "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, נכתב: "ליאוניד נבזלין רוכש 20 אחוז מ'הארץ' לפי שווי של 700 מיליון שקל. בהתחשב באינפלציה מאז אוגוסט 2006 (4.5 אחוזים), השווי המשוקלל של עסקת דומונט היה 585 מיליון שקל. לפיכך, בעסקת נבזלין שוויו של הארץ גבוה ב-20 אחוז מאשר בעסקת דומונט". האם באמת עלה שוויו של "הארץ" אשר שורד בעיקר בזכות העובדה שבית הדפוס שלו מדפיס את 'ישראל היום'?

לוין מעלה נקודה בעייתית נוספת: בג"ץ דחה את העתירות נגד הסגרתו היות והבקשה התבססה על כתב האישום בלבד, וקבע כי הראיות נגד נבזלין אינן קבילות לפי הדין הישראלי. אולם המצב השתנה: נבזלין הורשע ויש פסק דין חלוט. אם רוסיה תבקש שוב להסגירו, מציין לוין, יצטרך משרד המשפטים לבחון את תקפות פסק הדין. אם ניתן כדין על-פי החוק הרוסי, ייתכן שלא יהיה מנוס מלהסגירו.

ההערכה הרווחת בברנז'ה התקשורתית והעסקית היא, כי נבזלין רכש את "הארץ" כדי להשיג השפעה ולגיטימציה בארץ. עיתונאי "מעריב", הדר חורש, מעריך כי נבזלין רכש את העיתון מאותם מניעים שהניעו בשעתו את גאידמק להשקיע בישראל.

אולם נראה שהמקרה הנוכחי שונה: ל"הארץ" יש מהדורה בינלאומית באנגלית המופצת בשיתוף "אינטרנשיונל הראלד טריביון", המהדורה הבינלאומית של ה"ניו-יורק טיימס", והוא אף מפעיל אתר באנגלית אם אחוזי קריאה גם בחו"ל. ניתן לשער אפוא שמטרתו של נבזלין חורגת, כמו השפעתו של "הארץ", מגבולות ישראל: שהוא מבקש להתחזק מול יריבו הגדול, פוטין. "רוסיה של פוטין מצויה כיום בשלב שמזכיר את 1933 בגרמניה, השנה שבה עלה היטלר לשלטון", קבע נבזלין בראיון שנתן לכתב "הארץ" יוסי מלמן במארס 2005; מלמן דאג להדגיש בתחילת הכתבה שמרואיינו חשוד ברצח ועומד נגדו צו מעצר בינלאומי.

העיתונים יוצאים מידי המשפחות

פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה סבור כי "האישיות של נבזלין היא לא הבעיה פה. מטרידה המשמעות של העסקה לגבי המרחב הציבורי, שהוא סחורה חמה שנמכרת בשוק. הרי נבזלין הוא לא פחות טוב מאחרים. למעשה, המגבלות שמוטלות על התקשורת בגלל הבעלות הפרטית בה מעצבות אותה במשך שנים. לדעתי, העיתונות היום אפילו גרועה מהעיתונות המפלגתית של פעם, כי לפחות אז האינטרסים היו גלויים. תראה איך עיתון כמו 'מעריב' מתגלגל כמו כורסה משומשת בשוק יד שנייה בין בעלי ההון. תהליך ההפרטה בישראל חיסל את האפשרות לקיים תקשורת ציבורית עם מגוון דעות".

"כשקראתי את זה, חלפו בי כמה הרהורים", אומר עוזי בנזימן, בעבר עיתונאי ועורך ב"הארץ" וכיום עורך אתר האינטרנט לביקורת התקשורת "העין השביעית". "ראשית, זו אינדיקציה לכך שמצבו העסקי של 'הארץ' איננו איתן. אם העיתון נזקק שוב להזרמת כספים, זה מדבר בעד עצמו. משפחת שוקן שמרה הרבה מאוד שנים על הנכס הזה כעל אוצר יקר השייך לה; יש לשוקן זכויות עצומות בעולם העיתונות הישראלי, וכאשר המשפחה נאלצת להכניס בעלים נוספים, זה מדאיג. שנית, אנחנו רואים מה קורה בעולם; זו מלחמת הישרדות. אולי לפיינשמקרים מסוימים, ואני בתוכם, זה לא נעים. המבחן האמיתי הוא השאלה אם זה ישפיע על העיתון".

בנזימן מסרב להתרגש מכניסתו של נבזלין ל"הארץ". "זה לא כרטיס ביקור מעורר כבוד, אבל יש פה כוח אכזרי שמכתיב את המציאות וגלום בפתגם הידוע: 'לכסף אין ריח'. אבל גם שוקן ביקר את נמרודי על השליטה ב'מעריב' כשזה הועמד לדין בפלילי, וב'מעריב' הייתה מורשת של העברת הדגל העיתונאי מדור לדור. בעבר, הייתה פה תרבות עיתונאית שהנחילה עולם מושגים. היום, נותרה רק משפחת מוזס שכבר כמה דורות העסק עובר בתוכם – וזה מזכיר עיתונים כמו 'ניו יורק טיימס' שגם בהם השליטה היא משפחתית – אבל הם הופכים למיעוט". "עולה השאלה למה אנשי עסקים צריכים את זה", מסכם בנזימן. "מה, הם חושבים שיעשו עסק טוב מזה? הרי העיתונים האלה נלחמים מלחמת קיום. בשורה התחתונה, המטרה פה היא לזכות בלגיטימציה".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קנה את משמיציו – ליאוניד נבזלין רוכש חמישית מ"הארץ"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s