חוק החרם ומלחמת האזרחים השקטה בישראל

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 12.7.2011

בראיון שנתן אתמול לעיתון "הארץ", הוציא אורי אבנרי את התחמושת הקומוניסטית הידועה במאבק נגד "אויבי העם והמעמד": השוואה בין מדינת ישראל ובין הנאצים. לפי אבנרי, לא זו בלבד שאנו מתקדמים למדינה ש"רבני המתנחלים" מושלים בה, אלא שאנו בדרך לכינון דיקטטורה בסגנון גרמניה הנאצית. "זו דיקטטורה פשוטה, נקמנית", אומר אבנרי. "אני עד גיל עשר גדלתי בגרמניה. ראיתי את היטלר מגיע לשלטון. לא היתה שם שום מהפכה אדירה עם עלייתו לשלטון. שום דבר דרמטי לא קרה. זה היה צעד קטן. כשאבא שלי החליט לעזוב את גרמניה כמה חודשים אחרי שהמשטר הנאצי קם, כל הקרובים שלו אמרו לו 'אתה משוגע'. היום, שמותיהם של כל אלה רשומים ברשימה של קרבנות השואה בכיכר העיר ההיא. אנחנו בדרך המלך למשטר מהסוג הזה. כל חיי חששתי מלהגיד את המלים האלה. תמיד אמרתי, 'עזבו, שום דבר אי אפשר להשוות לנאצים'. זו טעות. אני מתחרט שאמרתי את זה".

מתחרט על שלא השווה בעבר לנאצים. אורי אבנרי

מתחרט על שלא השווה בעבר לנאצים. אורי אבנרי

לא רק אבנרי מודאג מחוק החרם. ולא רק הוא משבש את משמעות החוק, שמתייחס לכל ישראל ולא רק להתיישבות ביו"ש, ומטיל סנקציה בעיקר על ארגונים ויוזמות מכוונות להחרמת ישראל, ולא על יחידים. הגדילה לעשות עו"ד טליה ששון, שהחרתה-החזיקה אחר מאמר המערכת של "הארץ", ובהתייחס ליוזמי החוק, כתבה: "הפגיעה שאישים אלה פוגעים במדינת ישראל פוגעת אנושות גם בלגיטימיות קיומה, שהרי מדינות העולם, כולל ארצות הברית, לא יתמכו במדינה שאינה דמוקרטית". לפתע, סיכול מהלך להחרמת מדינה דמוקרטית הוא אנטי-דמוקרטי. הניסיון למנוע מהשמאל לחבור לג'יהאד העולמי הרוצה בחיסול ישראל הוא, לפי ששון, פגיעה אנושות בלגיטימיות קיום המדינה.

הדברים של אבנרי וששון אינם רק היגיון הפוך, אלא גם פיגוע מוסרי. הם מקבלים חיזוק לעמדתם דווקא מהצד הפלשתיני, שמנהיגו, אבו-מאזן, הוא מהמובילים את המהלך הבינלאומי להחרמת ישראל. אתמול פורסם, כי מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד-רבו, הודיע כי "אם החוק יעבור – הוא יבטל מראש את תוכנה של הודעת הקוורטט שאולי תצא היום וכל אפשרות לחידוש המשא ומתן". במלים אחרות, הקואליציה נגד חוק החרם היא בעיקרה חזית משותפת לשמאל הישראלי ולהנהגה הפלשתינית, כאשר המטרה היא שמירת הזכות החוקית של השמאל וידידיו בראשות אש"ף לפעול למען קיבוע דימוי ישראל כדרום אפריקה חדשה.

המאבק על חוק החרם משקף את מלחמת האזרחים השקטה המתנהלת בחברה הישראלית בשנים האחרונות. המלחמה הזו התחילה כאשר נבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, ומאז נבחר נתניהו לתפקיד, היא מתנהלת במלוא עוזה. מחנה פוליטי שלם מעוניין בזכויות-יתר. הוא מבקש שהמדינה לא תפריע לו לנהל את הדיון על גבולות המדינה מעל לראשי האזרחים. התביעה להמשך הזכות המפוקפקת לקריאה להחרמת ישראל, פירושה דרישה אחת: לגיטימציה לניסיון לחולל הפיכה באמצעות לחץ חיצוני שישבור את הישראלים ויגרום להם לוותר על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים החיוניים שלהם.

אין ספק, כי בקרוב כבר יתחילו להפיץ בעולם את דיבת ישראל כדיקטטורה, ובשמאל ימשיכו במסע התעמולה שכותרתו "הפשיזם כבר כאן". לישראל שמורה הזכות היסודית להגן על עצמה מפני המחרימים אותה, אולם בד בבד ראוי שהדרג המדיני יהיה מודע לכך שהתגוננות זו מחייבת את משרד החוץ להיערכות משמעותית בכל הנוגע לתעמולה האנטי-ישראלית שהבולשביזם המקומי ינהל בעולם. מה שברור הוא, שככל שנוקף הזמן, מיטשטשים ההבדלים בין מטס השטנה לישראל ומשט הטרור לעזה, לבין הציר השמאלני המקומי. אם כפיית פתרון מדיני על ישראל באמצעות חרם מסמלת בעיני אבנרי וששון את מהות הדמוקרטיה, לא פלא שעבורם, הפשיזם האסלאמי הוא בן ברית ראוי.

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “חוק החרם ומלחמת האזרחים השקטה בישראל

  1. מי שמעודד את החרמת ישראל מעודד פיטורים ואובדן מקומות עבודה. ציפי ליבני, שהתנגדה לחוק היתה מועפת בבושת פנים מכל מפלגה פוליטית בארה"ב ומוקעת כמעודדת אבטלה. ואיפה שלי? ופרץ? ויתר סמרטוטי העבודה? מה אומר מצנע? מי מיצג את הישראלים בשמאל? מי מיצג את העובדים? מי יושב על הטיקט של מגן מקומות העבודה?

    החוק (שמגן על תוצרת הארץ) הוא קו פרשת המים של השמאל הישראלי: האם אתם בעד 'החלשת המודרים', ופגיעה בעובדים *בישראל* או שאתם דוחים את הכסף הזר והאינטרסים הזרים? לא פלא שהרוב בישראל שלח את מרצ למדבר. הם מכרו את הציבור המתפרנס מעבודה תמורת נזיד עדשים אירופי. עכשיו זו היתה ההזדמנות של העבודה וקדימה לקפוץ מהעגלה הישראלית לאירופית.

    אבל זה הכל לטובה. ההצבעה נגד מדינת ישראל תחסל את קדימה והעבודה. את מצביעי מרצ וחדש המציאות מעולם לא הטרידה. אבל מה שהימין יעשה מההצבעה הזו (ובמיוחד אם הדה-לגיטימציה תחריף)… זה יהיה מטעמים. תתארו לעצמכם תשדיר בחירות שבו איזה קונילמל מהוועד הקומוניסטי הוולשי מכריז על חרם – ואת ציפי ליבני דוחקת להצביע בעדו. זה פשוט כיף חיים להיות צודק!

    וזה מדהים שהפנאטים הדוגמטים בשמאל בטוחים שהם אינטלגנטים ורואים את הנולד, כשלמעשה הם לא מבינים שככל שהם מקצינים נגד כלל הציבור, הם מעוררים עוד אנטיגוניזם ותגובות נגד הולכות ומחריפות. הרי מבחינה פוליטית זו התאבדות! איזה ציוני יצביע לקדימה? הם התישרו להצבעה ממש עם ערביי ישראל (שגם הם יסבלו מהBDS). איפה ברברה טוכמן כשצריך אותה?

  2. "אבנרי משבש את משמעות החוק, שמתייחס לכל ישראל ולא רק להתיישבות ביו"ש"

    מר מרחב – או שלא קראת את החוק או ש…
    הסעיף הראשון בחוק הנ"ל מסביר במפורש:
    "בחוק זה 'חרם על מדינת ישראל' – המנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי, או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה"

    אז כן, החוק יאפשר לתבוע מי שקורא להחרמת ישראל והוא גם יאפשר – וח"כ מיכאל בן ארי כבר הזדרז להודיע שיעשה זאת – לתבוע את מי שיחרים מפעלים הנמצאים באזור הגיאוגרפי הקרוי השטחים הפלסטינים הכבושים

    • אביב, אולי עדיף שתתמקד בשיאצו ותתן לאנשים שעובדות הן המקצוע שלהם להתמודד עם בעיות? איך אתה לא מתבייש לחפש פיתרונות לסיכסוך המתבססים על רפואה שהיא אלטרנטיבית למציאות? מה ההבדל בינך לבין מטורללי הקודש מהגבעות? חיים בפנטזיה ולא במציאות. תוך כדי הונאת הציבור.

      וכן! החוק מאפשר לתבוע את מי שמעודד להחרים איזורים גיאוגרפים בישראל כי הם עדיין ישראל ואזרחיהם ישראלים. ואילמלא שכירים של ממשלות זרות, כמו 'שלום עכשיו' היו מקדמים את הBDS, כל הדיון הזה היה מיותר. אבל מכיוון שהשמאל התגייס לקמפיינים של ממשלות זרות ואירגונים אנטי ישראלים, הרוב מגיב.

      ולא! לא כל חרם נמצא בגבולות חופש הביטוי במדינת ישראל. אתה יודע למה? כי ככה הרוב קבע אתמול. תפתח חדשות. גם רצח אסור בחוק וגם הוצאת דיבה.

      • אלברט – קח בננה ותירגע (בשיאצו אומרים שבננות מרגיעות).
        אתה רשאי לחשוב על החרמת ההתנחלויות ועל החוק שחוקק מה שאתה רוצה אבל אני הערתי לגבי הפער בין טענתו של דוד (החוק נועד למנוע קריאה לחרם על ישראל) לבין ניסוחו האמיתי.
        משום מה לא היה בתגובה שלך שום דבר ענייני שנוגע למה שאני כתבתי. דרך אגב, קראתי גם את ההתיחסות שלך אלי באחת התגובות למטה וגם שם אתה כותב דברים שאינם לעניין. למיטב זכרוני מעולם לא כתבתי על שיאצו כבסיס לפתרון הסכסוך אין לי מושג מאיפה לקחת את זה.
        זה קצת טיפוסי לא? לצאת בשצף קצף נגד שמאלני מניאק בגלל שהוא כותב א', ב', ג' בשעה שלאמיתו של דבר הוא מעולם לא כתב זאת.

        אני אכן מנסה למצוא פתרון למציאות הדמים שאנחנו חיים בה – נראה לי שמה שהזוי זה שהניסיון שלי נחשב בעיניך מבייש.
        אבל כנראה שזה לא הזוי – משהו בדברים שאני כותב מאוד מרתיח אותך. ואני יודע שחלק מהדרך לפיוס כאן היא שאני אצליח להבין איך זה קורה.

        נ.ב. נתת לי רעיון. אני בטוח שאם נתניהו היה מגע אלי לסדרה של טיפולי שיאצו אז מיד היינו חותמים על הסכמי שלום. אם אתה יכול לסדר לי איזה מפגש איתו אני אקנה לך אשכול שלם (של בננות)

  3. קיים ניסיון להציג את החוק הזה כחוק דיקטטורי שמכניס "מתנגדי משטר" לכלא, בעוד שאף אחד לא יכול להכנס לכלא מהסיבה הפשוטה שמדובר בתביעות אזרחיות, ולא בעבירה פלילית.

    עוד כשרק התחילו לדבר על החוק הזה אמרתי שיש לי רגשות מעורבים בנושא. זה בעייתי בגלל הקושי להבחין בגבול שבו חופש הביטוי/דיבור/מחאה הופך ללא-לגיטימי. העובדה שהיא שחוקית, אף אחד לא יכול להביע את עצמך ללא-רסן. תביעות דיבה והוצאת לשון הרעהן בדיוק ההוכחה לכך.
    בדיוק כמו שמרצה או אמן יכול להחרים התנחלות כי בעיניו היא לא חוקית, אנשים אחרים יכולים להחרים יישובים ערביים כי בעיניו הערבים בוגדים. אז לאדם השני יש שם – "גזען". עצם העובדה שלא המציאו שם לאדם שמחרים התנחלות (בעיניי "יפה-נפש" הוא לא שם הולם, המניעים הם לרוב אינם כה טהורים) לא אומר שהמעשה שלו צודק. אדם שקורא להחרים פירמה שנמצאת בשטחים יכול לעשות לה נזק, דיי דומה לזה שיכול לעשות אדם שמלכלך על חברה וצפוי לתביעת דיבה. בשני המקרים מדובר בתביעות אזרחיות (!!!), ולא פליליות – אדם כזה לא יכנס לכלא, הוא יאלץ לשלם פיצויים. האם זה אומר שהוא צריך להזהר בדבריו ? יכול להיות. אבל זה נכון גם באופן כללי (שוב – דיבה והוצאת לשון הרע). זה שמדובר על נושא פוליטי – התנחלויות – לא אומר שהכל מותר.

    הטיעון השחוק של "ממשלה פאשיסטית/דיקטטורית" הוא ביסודו שקרי. הממשלה הזו נבחרה על ידי ציבור שרובו, נכו להיום, נוטה ימינה. אם וכשבבחירות הבאות תעלה ממשלת שמאל, יבוטלו חוקים "ימניים" ויחוקקו חוקים שמאלניים. זוהי המהות של דמוקרטיה. זה מראה שהדמוקרטיה עובדת – הכוח נוטה לכיוון הרוב, מה מפתיע שהחוקים הם בעלי סממנים כאלה ?
    בממשלה לא-דמוקרטית אין אופוזיציה, אין הפגנות, אין עיתונות חופשית.
    תודה לאלים, אנחנו חיים בדמוקרטיה. חלקינו אולי פשוט לא מיטיבים להעריך אותה.

  4. תגובות לאלברט פירות ולארגמן. נתחיל מהסוף. ה"טיעון" בדבר ממשלה פאשיסטית וכו' איננו טיעון. לא שמעתי הרבה דיבורים כאלה על הממשלה. בדר"כ הם יותר מובנים ומורכבים מהגיגל טרנסלייטור הימני שלך. בממשלה לא דמוקרטית דוקא יש הפגנות. לפעמים יורים שם באנשים, לפעמים פחות. הדאגה כאן היא מהדרדרות למצב מסוים. את יודעת, הכל בחיים זה תהליכים. אין קסמים. כמו שלא נקום יום אחד ונגלה שאין פלסטינים. לגבי ההשוואה האווילית ל"הוצאת דיבה". מה בין זה לבין חרם – תהרגי אותי (סתם, אל.), לא יודע. אבל אסביר לך מה לא: חרם זה כשמישהו לא מקיים סוג כזה או אחר של אינטראקציה מקובלת, עם מישהו אחר. דיבה זה כשמישהו מפיץ מידע שקרי על מישהו אחר. יש מספיק מידע אמיתי ומתועב שבגינו עשויים אנשים לא לרצות בקשר עם מפעל ההתנחלויות. וכל דבריך בהשוואה האמורה הם מעין תרגום מוסווה של מושג החרם ל"הוצאת דיבת הארץ רעה" – מושג מקראי ידוע. אבל – להוצאת דיבה יש לנו חוק כבר,או שלא? אז בשביל מה צריך עוד אחד? מדינה שיש בה המוני חוקים קטנים צפופים היא מדינה מסוכנת. היא שואפת למפות את מכלול הפונקציות האנושיות ולהתוות בהן כבישים ראשיים ושטחים צבאיים סגורים.
    אליך אלברט: אתה באמת נשמע כמו מישהו מהשוק ואני תוהה ביני לבין עצמי אם אמנם יש טעם בפנייה אל מחשבה קהה כ"כ, אבל אנסה ושכר הליכה יהיה בידי.לגבי הטפת המוסר המפגרת לאביב – אני חושב שהביקורת שלי מתומצתת בגוף ההתייחסות הקצרה אליה ובזאת נסיים.
    לגבי אזורים גיאוגרפים ו"אזרחיהם הישראלים". אזור גיאוגרפי הוא איזור. אין לו אזרחים. למדינה יש אזרחים. יש אזרחי מדינה שנמצאים באזורים גיאוגרפים המצויים מחוץ לגבולות המדינה אם גם בשליטתה הצבאית (לא, אלברטיקו, זה שהמדינה שולטת בהם, לא הופך אותם לשלה, כמו שאם אני אחטוף את ביתך, במחילה, לא יהפוך אותה לשלי). אז ככה שיש לנו אזרחי ישראל שהם תושבי אזורים שנמצאים מחוץ לתחום מדינת ישראל אבל בשליטתה, אזורים בהם חיים לצידם גם תושבים ערביים שאינם – הפלא ופלא! – אזרחי ישראל! מה הם עושים שם בעצם, אותם פוחזים?
    לגבי "כי ככה הרוב קבע". אז אני לא מצפה שתבין אבל תנסה להאמין לי, טוב? זה הטיעון הקלאסי של פאשיסט אמיתי. עריצות הרוב ("כי ככה" ) היא המאפיין המנוגד ביותר למדינה דמוקרטית. פשוט תאמין לי. ואני גם נגד רצח. אבל גם של גויים, בסדר? גם גניבה אסורה בחוק וגם התיישבות בשטחים כבושים אסורה בחוק הבינלאומי. או שאתה מבדיל -יש חוק ויש חוק?

    • כשאתה אומר "הגוגל טרנסלייטר הימני שלך", אני יכול רק להסיק שאתה נחפז למסקנה "הא, הנה עוד ימני שמגן על הממסד." אינני ימני, והדבר האחרון שאצמד אליו ועליו אבסס את דעותיי הוא טיעונים מקראיים כמו "הוצאת דבת הארץ רעה" (אתה מוזמן, למשל, לעיין בקצרה בפוסט האחרון שלי בתור ראייה לכך). לסווג אותי כימני רק כי הבעתי דעה שתומכת בחוק הזה (להתעלם, גם, מזה שאמרתי שמלכתחילה היו לי רגשות מעורבים כלפי החוק, מבלי לנסות להבין מה מקורם) זה קל, אבל זה פשוט לא נכון. אינני רואה את עצמי ימני, אבל אני כן מתנגד, רעיונית, לאידאולוגית השמאל הקיצוני/רדיקלי (להתנגד מותר, נכון ?).
      אבל נניח את זה לרגע.
      את מושג ה"מדינה/ממשלה פאשיסטית" (מה שאני קורא לו טיעון) אני שומע חדשות לבקרים. בפייסבוק, בחדשות, במקום העבודה. אינני יודע מדוע אתה לא נתקל בזה – אולי אלו החוגים השונים שאנחנו מסתובבים בהם.
      אתה מדבר על "מידע אמיתי ומתועב", אבל אתה בטוח גם יודע שהאמת פעמים רבות היא בעיניי המתבונן. יש אנשים רבים שמבחינתם ישראל רוצחת בכל יום מאות פלסטינאים בשטחים. מאות. עבורם זהו מידע אמיתי כי זה מה שמספרים להם בחדשות שהם סומכים עליו. לחליפין, ישנם אנשים שבטוחים שכל הפלסטינאים, וגם ערביי ישראל, מגדלים את ילדיהם מגיל 0 להרוג יהודים. זה מה שהם שומעים, ועבורם זוהי אמת מתועבת לא פחות.
      אינני בא להגיד "אל תסמוך על כלום עד שתראה במו-עיניך, וגם אז תסייג את זה" – אבל בוא נשים קצת דברים בפרופורציות. אנשים רבים מונעים מהאמת שלהם, לפעמים היא לא בדיוק נכונה. ושוב אני אומר – אם מישהו מסית לא לעשות שום עסקים עם ערבים כי הם שונאי-ישראל ומתכננים להשתלט על המדינה (ומאיים בחרם כלפי מי שכן עושה) – יש עבורו מילה, היא נקראת "גזען", וגם לפני החוק היה קל לתבוע אותו. החוק הזה מאפשר לתבוע אדם שמנסה לעשות אותו דבר גם למתנחלים.
      ושוב, אני מבין שאנשים רבים מבדילים בין ערבי למתנחל (לטובת הערבי) – כי מתנחלים גרים בשטח "לא חוקי" (לא נתחיל לדון על מהות אותו חוק, אבל ברי לך, אני מניח, שהחוק הבינלאומי אינו קודקס אחיד שתקף תמיד, הוא אוסף של נורמות ופסיקות ונוהגים קודמים, שגם הוא נתפס בצורה שונה במקומות שונים בעולם). החוק הזה, שחוקק על ידי ממשלה ימנית, בא פשוט להגיד שגם זה לא בסדר. וזה דמוקרטי, בדיוק כמו שביום שממשלת שמאל תעלה היא תוכל לבטל את החוק.
      אנחנו לא בדרך לביטול הבחירות, לביטול המפלגות, להשלכת מתנגדי משטר בכלא. החוק בא לבטא נורמה, שאת מהותה הסברתי. הנורמה הזו לא נראית בעיניך ? אולי בבחירות הבאות תהא לך ההזדמנות לשנות אותה.
      אה, וכן. אני זכר.

  5. דוד, חוששני שאתה תצטער מאוד על המאמר הקטן הזה. אי אפשר להיות ניאו-קון רציני ולחתור תחת חופש הביטוי. בזאת את בעצם משלם דמי חברות לליצני 'מסיבת התה'. אלברט פירות כבר קיבל אותך כחלק מהחבורה העליזה. אני מופתע שאמנון לורד לא ייעץ לך לכתוב אחרת.

    • תומר שלום,

      אני דווקא די מחבב אותך ואפילו תרמתי די הרבה כסף (מבחינתי) לקמפיין שלך מול טובלי, ועל בסיס זה אני מבקש שתשקיע בי את מעט השורות להלן.

      התגובה הראשונה שכתבתי דנה בשתי נקודות עיקריות: הפגיעה בעובדי המפעלים שיסבלו מהחרמות, ומשקל האינטרס של העובדים והיצואנים מול נושא הסיכסוך היהודי ערבי. מכל האמוריים למיניהם, דווקא הבלוג הזה רלוונטי לנושא. ואני עדיין תוהה, ללא תשובה, מי חשב על מקומות עבודה כשהצביע כנגד החוק. אני לא חושב שזו תפיסה קיצונית כמו שציירת בתגובתך. בנוסף, התייחסתי לקוצר הראות הפוליטית שמשקפת ההצבעה של העבודה וקדימה. זו דעה מקצועית ממי שהיה שנים מספר פעיל פוליטי וחבר וועידה במערך ובמפלגת העבודה. לשייך אותי למסיבת התה זה הזוי בדיוק כמו לשייך אותך לש"ס. וזה לא רק הזוי, זו גם בחירה מודעת בדרך הקלה. בדרך שלא דורשת התמודדות עם הטיעונים.

      באופן כללי, ובמיוחד אצל עופרי אילני ושות. באמורי, ישנה אווירת אד הומינם מזעזעת. כמו שאתה בעצמך 'הוכחת' שעיתונאים אינטילגנטים חייבים להיות שמאלנים, ובדיוק כמו שכתב עקיבא ביגמן בלאטמה היום, (ורבים מגיבים כך גם על דוד מרחב ואחרים) – ימני הוא טיפש. בהגדרה. אני לא מגדיר את עצמי כימני, אבל הצורך הקבוע להצטדקות בפני ה'אינטלגנציה' של השמאל היא פסולה מהיסוד ודי מבזה את כל קצוות הקשת. מדובי קננגיסר עם הפתיל הארוך, דרכך (השקול), ועד אלי – עפר ואפר. אחד העם. לא מורה, לא חוקר דגול, לא הוגה דעות, סתם פועל מנווה שאנן. סתם.

      ולכן הטון השמח שכה חורה לך. עם קוצר הראות הפוליטית והזנחת מקומות העבודה, אין לאף אחד שום יכולת להתווכח. וזה משמח אותי שאנשים טיפשים משלמים מחיר פוליטי. זו האבולוציה של הממים הפוליטים. אני לא חושב שהטון השמח צריך להפריע לך להתמודד.

      לגבי תגובתי לאביב, אני מקווה שקראת את הבלוג הקטן שלו. אני לא אנסה לנחש מה דעתך בנושאי רפואה משלימה, אבל עם העובדה שזה פלסיבו במקרה הטוב, כנראה לא תוכל להתווכח. לקחת את אפקט הפלסיבו, ולהצהיר שהוא הבסיס לפתרון הסיכסוך באיזור, זו בורות במקרה המקל. לדעתי זו נוכלות. וזו, כידוע, תפיסה די מקובלת במדע המערבי כפי שהוא נחקר היום.

      ולבסוף, אני אשמח להכנס לדיון בנושאי מי יגדיר מהם גבולות חופש הביטוי. אבל אני משוכנע שאתה תסכים שהכנסת אמורה לדון בדיוק בשאלות הללו. אני לא שמעתי אך אחד טוען שפניה לגופים זרים, כמו לדוגמא שידול ללחץ חיצוני על ממשלה נבחרת, היא סיכול ממוקד של הריבון (העם). אבל שמעתי וקראתי בלי סוף רבים שמתלוננים על שמונעים מהם לקדם אג'נדה רדיקלית שדחה הריבון. איפה עובר הגבול? שאלה טובה. כנראה שזו שאלה של הכנסת. אחרת, מי יחליט? גלן בק? נועם חומסקי? דב אלפון?

  6. אורי אבנרי הוא זבל אנושי – http://www.zeevgalili.com/?p=12971
    לקרוא ולהבין שמנהיג השמאל הוא איש רע מטבעו.
    במיוחד מטרידה העובדה שכל כך מאפיינת את השמאל – הקטע שבו אבנרי מרצה לערפאת על שתי מדינות וערפאת אומר לו "one state".
    זה השמאל, לקבור את הראש בחול ולקבור את כולנו.

  7. והכי מצחיק – היום אבנרי מרצה לביבי על שתי מדינות, וביבי אומר לו "one state"…

    • כרגיל הקפצת את זה לביבי, למה בדיוק אני לא יודע, לאחר שביבי אמר בכל פורום כולל בכנסת ובקונגרס שתי מדינות לשני עמים.
      ובכל זאת אתה בשלך, אתה פתולוגי.

  8. ארגמן, מקבל את הדיוק המגדרי והפוליטי. עדיין, שים לב לדעתי בנושא החקיקה הצפופה שאתה מבלי משים הוספת והתכתבת איתה – בכנסת הבא יבוטל חוק זה ויחוקק אחר, כרצוני וגו'. אז זהו שלא. חוק זה לא הגרלת בינגו (למרות שכך זה נראה לפעמים). התייחסות רצינית לחקיקה משערת שא. היא ניתנת לאכיפה רצינית (לא בטוח לגבי החוק הזה) ב. היא חקיקה רצינית, כלומר, לא ניתנת להורדה ולהחזרה כל אימת שמתחלף שלטון. זו זילות החוק. לגבי דיבה – יש כבר חוק. לגבי השימוש שלך במילה "מסית": אני בעד חופש ביטוי קיצוני. אני סבור למשל שההחלטה לחקור את "תורת מלך" המחליא (והאווילי מבחינה הלכתית) היא שגויה ומסוכנת וקו ישר נמתח בינה לבין מירוץ השליחים למרחקים קצרים עד דלתו של היועץ המשפטי לממשלה, שהפך לתחביב הפרלמנטרי החדש. מומנט האירוניה מוצא בזאת להורג בשיח הציבורי וראה מקרה חתן פרס ישראל ג'אד שו אסמו. כמובן ביותר מאירוניה מדובר ואולם, אם להיתלות באילנות גבוהים, רק נחשוב על אחד הגילומים הגדולים והמוקדמים של אירוניה במרחב הציבורי שאמנם הוצא להורג: סוקרטס. זה זמן טוב לחשוב עליו. לא בטוח, אגב שהריגתו לא הייתה מוצדקת מבחינת האתונאים; השאלה היא רק תפיסת המסגרת המדינית והסכמה עליה בעיניים פקוחות. אני חושב שמעט מאוד אנשים בציבור ובכנסת היום מכירים לעומק את מושגי הדמוקרטיה בשביל להבין מה הם בדיוק עושים. ואם אטען שחקיקה כזו (בכללה אני מחשיב גם את הצעת חוק חקירת הגופים השמאלנים) היא בפני עצמה הסתה? אני חושב שזה לא רחוק מהאמת – ובלתי קביל בה במידה. אנחנו לא כבשים. אנשים צריכים לחשוב בעצמם. יש אנשים שהחליטו קטגורית לאחר מלחה"ע השנייה שלא לקנות מוצרים גרמניים. גזענים? לא. זו החלטה אישית ואידיאולוגית. לא כל החלטה שממקמת ציבור אחר כציבור שמודר מחשבון ההוצאות שלי כצרכן היא החלטה גזענית. פוליטיקה היא לא עניין של גזע, אלא של אידיאולוגיה ויחסי כוחות. הכלכלה היא כוח וההתנחלויות הן במידה רבה כוח כלכלי והן מתגלמות ומשפיעות על קיומי ככזה מבחינות שונות. רק הגיוני שאתייחס אליהן גם דרך הכיס. עד עכשיו, ראוי לציין לא הקדשתי לזה אנרגיה כזו של מחשבה ומחויבות אידיאולוגית ולא בדקתי בציציות המצרכים שלי, אבל החוק הוא כזה שמעורר אותי מאוד לעשות כן. מפני שהוא מסמן בעבורי את ההתנחלויות כמוקד החוק ואת החוק כמאיים באופן ישיר על חופש הביטוי שלי כאזרח, על אף שאני מתעב למשל את האקדמאים שקוראים לחרם אקדמי על ישראל.

    אלברט, אתה ממשיך לכתוב שטויות. מי יחליט על חופש הביטוי? היופי הוא שאפאחד לא צריך להחליט מחדש. הוא קיים וזהו. ברגע שאתה מחוקק(!) שוב ושוב חוקים שמסייגים אותו, אתה נופל נפילה חופשית במדרגות הגדרתך כמדינה דמוקרטית. לגבי אביב – הוא לא צריך את הסניגוריה שלי, זה בטוח. הוא רהוט מספיק ורחב מספיק גם להבין שלא לכל שטות צריך להתייחס. אני כנראה לא. אתה ברת הכשרה מקצועית בפתירת סכסוכים? כי אם לא, אתה משליך מעצמך לגבי כל דבר שעל אודותיו אתה מחווה דעה ואתה ודאי לא חף משטויות. לא ששיאצו זה שטויות – זה נעים מאוד ועוזר. מניסיון. אבל נעזוב. קראתי עמדותיו הפוליטיות-אנושיות של אביב לגופן. לא מצאתי בהן התייחסות מפורשת לשיאצו. כלומר, לא כזו המקיימת הקבלה והשלכה מובנית של הפרקטיקה הטיפולית לפוליטית. כן התייחסות שמכילה אמפתיה לאחר וקשב – שכמובן הן חלק מהותי מכול פרקטיקה טיפולית ראויה, ובפרט – שיאצו. מה כ"כ עוקץ אותך בזה?

    • אסף, תגובתך מעניינת לכשעצמה.
      אני נוטה להסכים איתך באופן כללי לנוגע ה"חקיקה הצפופה". הדבר הכי עצוב שיכול להיות נקרא "אות מתה" – חוק שאף אחד לא מיישם אותו. ובכל זאת, בתהליך חקיקה דבר כזה עלול לקרות. אם נתנגד לכל חקיקה רק לאור הסכנה שעשויה להיות שמא יהפך החוק ל"אות מתה", נשאר כמעט בלי חוקים. יהיה יותר עדיף, לדעתי, פשוט לבטל חוקים כאלה.
      אבל אם תשאל אותי – עצם זה שאנחנו מדברים על הנושא הזה מרמז כי עברנו את שלב הפחד, והגענו לשלב שפשוט מדובר בחקיקה רגילה. עברנו על דיון שבעיניי הוא יותר "נורמטיבי" על החוק, לא כרדיפה וכמעשה דיקטטורי (כי בדיקטטורה, הרי, לא מבטלים חוקים ש"כאלה").

      שאלה לגבי סוקרטס – סוקרטס ביקש להוציאו להורג רק כדי להוכיח שהמנגנון עובד. התחמקות מעונש מוות היה מרמז על מערכת משפטית שאינה עובדת, ואת זה רצה, באופן הצהרתי לפחות, למנוע. על-כן, לראייתי (האולי נאיבית), יתכן כי סוקרטס עדיין היה מביע ביקורת, אולי אף מסתכן בתביעה משפטית בעצמו – אך היה בהפגנתיות משלם את הקנס, ולא בהכרח פונה לכיוון הטיעון כי מדובר במעשה דיקטטורי.

      אני כן חושב שחופש הביטוי שלך לא באמת נפגע. אתה יכול לא לקנות מוצרים מהתנחלויות, אתה יכול להגיד שאתה לא קונה מוצרים מהתנחלויות. אתה אפילו יכול להגיד לאחרים לא לקנות מוצרים מההתנחלויות. במסגרת הדיון הסביר (וזה עדיין לא הובהר, ובכל מקרה כל מקרה אמור להיות נידון בבית משפט, שלא תמיד שם קצוץ על כוונת המחוקקים) תישאל השאלה מהו הנזק שאתה, כאדם, גרמת. על זה שגרמת לבנאדם לא לקנות עוגיות עבדי, אתה לא באמת הולך לשלם קנס.
      לעומת זאת, אם אתה גוף גדול, שיש לו כוח כלכלי משל עצמו, ושקורא לחרם על מוצרי התנחלויות (ולרוב הקריאה לחרם גם מלווה באיום בחרם משל עצמו, למשל – "אל תקנו בשופרסל כי הם מוכרים מוצרי התנחלויות"), יתכן שמקרה כזה יגיע לבית משפט, ויתכן (לא בטוח) שאותו גוף ישלם גם פיצוי. אבל שוב, לראייתי (וזה בסדר שאתה לא מסכים, אינני בא לטעון כי בכך אתה טועה) מדובר במשהו שלא שונה מגוף גדול שיקרא להחרים את שופרסל כי הוא מוכר מוצרים של איזושהי חברה ערבית.

      מצטער על האיחור בתגובה, באמת ניסיתי להקדיש לה זמן ומחשבה ולהתייחס אליה בהתאם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s