עוד

המטרה – כאוס מהפכני

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 4.8.2011

המאהלים בשדרות רוטשילד אינם נראים כמו מחנה מהפכני. אין שם יותר מדי דגלים אדומים, לא נצפות תמונות של צ'ה גווארה או לנין, האוהלים מרופטים, מטים ליפול וחצי-מאוכלסים ("כולם בעבודה", מסבירים לי), הרחוב מטונף, הדשא נעקר ממקומו, העצים הפכו למיצגי מחאה וכל האזור נראה כמו מפגע תברואתי מתמשך. בכל מקום יש סיסמאות כתובות בכתב יד צבעוני נגד נתניהו וגם ביטויים שונים להוויה צעירה ורדיקלית של מחנה קיץ. פה ושם מתקיימות הרצאות על מהפכה וסוציאליזם, ועיקר ההמולה מתרחשת באזור התקשורתי, עם ניידות של ערוצים 2 ו-10 וגם פינה לא קטנה לרשות גל"צ. מסעדות ומאפיות דואגות לספק את צרכי מהפכני השדרה, ובערב מתכנסים הנאספים לדיונים ולהצבעות כאשר כל אחד יכול להצביע. דמוקרטיה ישירה נוסח אתונה, מתגאים שם.

מייעץ למהפכנים ברוטשילד. דני האדום
מייעץ למהפכנים ברוטשילד. דני האדום

בלוגר אחד, עיתונאי "הארץ" בדימוס וכיום פעיל רדיקלי, השווה את המתרחש שם לקומונה הפריזאית של 1871, אז קמה לכמה חודשים ממשלה סוציאליסטית בפאריז, ולרפובליקה הסובייטית קצרת-הימים, שנוסדה ב-1919 אחרי המהפכה הקומוניסטית הכושלת. "רפובליקת האוהלים", קרא לאוסף מאהלי רוטשילד, טובה ומדהימה יותר מאותן רפובליקות, פסק. ודומה שזהו אכן הרחש המהפכני שמאחורי ההתנחלות בשדרת העיר. השמות "סוציאליזם" ו"מהפכה" עולים בפי הפעילים כמעדן מלכים, כל הזמן מחלקים כרוזים ומציירים סיסמאות, וגם שבועון המהפכה, עיתון מק"י "זו הדרך", מחולק לשם אגיטציה מהפכנית. הם חולמים שם על "עולם המחר" שבו החינוך חינם, המלחמות אינן, המגורים ללא תשלום, כל אחד צורך כפי יכולתו ומתקיים לפי צרכיו. אוטופיה תל-אביבית בחום לוהט של יולי-אוגוסט.

יהיה מי שיריח פה את ניחוחות מאי-יוני 68' בפאריס. דניאל כהן-בנדיט, "דני האדום" של מהפכת הסטודנטים ההיא, קבע השבוע כי "הטירוף הכלכלי של הכיבוש וההתנחלויות הוא שגרם למחאות". "הממשלה בישראל צריכה להרגיש מאוימת", ייעץ בשיחה עם כתב אתר "ידיעות אחרונות". הוא הוסיף: "הכיבוש וההתנחלויות הם טעות אידיאולוגית וטירוף כלכלי. הפתרון הכלכלי הקל והנכון ביותר הוא הסכם עם הפלשתינים, ואז יהיה לכם הכסף שמיועד כעת להגנה ולצבא. אני חושב שהדיון שלכם צריך להיות כעת על דרך החיים של ישראל, המצב הכלכלי והאיום הפוליטי". יומנו של דן מרידור משיחות קמפ דייויד, שפורסם בשישי האחרון ב"הארץ", לא הגיע כנראה לעיונו של המרדן הנצחי מצרפת.

המהפכה הזו היא מעיקרה מהפכת פייסבוק ותקשורת. המספרים מוחדרים לדעת הקהל כאילו היו אמת, והאמת הטלוויזיונית – כפי שכתב עליה הפילוסוף הצרפתי המנוח בודריאר – הופכת למציאות כוזבת שאינה מייצגת דבר: 150 אלף, 200 אלף, מדי יום כמות המוחים עולה בהדרגה, ולתייר מהחוץ נדמה שישראל עומדת על סף הפיכה באמת. כל מי שמעז להתנגד, זוכה לקיתונות של בוז וביקורת. משטרת המחשבות פועלת במלוא עוצמתה, ומרכז העצבים ברוטשילד עושה יד אחת עם רביב דרוקר ויונית לוי כדי להעצימה.

הדרישות של המפגינים הם מופרכות. אחרי שבועיים שבהם דמיינו קומוניזם תל-אביבי של היזרקות באוהלים, ערבי הווי ופיצות בחינם לארוחת ערב, הם החלו לדרוש את הפיכת ישראל לרפובליקה סובייטית: הלאמות, עצירת ההפרטה, חינוך חינם, בריאות חינם, הכול תמורת כלום. ממדינה עם צמיחה גדולה, אחוז אבטלה הנמוך ביותר מזה 27 שנה, גירעון קטן ורזרבות כלכליות, הם רוצים להקים להפוך את תל-אביב להוואנה ואת ישראל לוונצואלה. עם תביעות כאלה, כל מו"מ נידון מראש לכישלון צורב. אז למה לדרוש את הבלתי-אפשרי? כי המטרה האמיתית היא שונה במהותה.

המהפכה המתגלגלת פה בשבועיים האחרונים היא מהפכה של מיעוט. כמו הבולשביקים, הם מאמינים שהמיעוט הזה יכול להסתער על הכנסת. איך כתב לנין? "עדיף מעטים יותר אבל טובים יותר". במוקדם או במאוחר, הממשלה תיאלץ להכריע לאן פניה מועדות. ואם המו"מ יגיע לכדי פיצוץ, והמחאה תחריף לכדי ניסיונות להתנגש עם המשטרה, לממשלה תהיה דילמה קשה פי כמה: אם חלילה ייפלט כדור או אם שוטר ייאלץ לירות להגנה עצמית, זה ייגמר בפוטש שלא נראה כמותו בתולדות ישראל. בינם לבין עצמם, הם יודעים שהמטרה היא ראשו של נתניהו. כבר מופיעים שלטים שבהם דמותו של נתניהו מככבת לצד אסד ומובארכ. בסופו של דבר, השלטון ייאלץ להחליט אם הוא משליט סדר או חדל מלהתקיים.

ניקולא סרקוזי העלה את גיל הפנסיה למרות 5 מיליון צרפתים שיצאו נגדו לרחובות, והתמודד עם הניסיון לפוטש מבית כשהבהיר מי הבוס. אם נתניהו לא יבהיר בקרוב מיהו הריבון, הוא ייאלץ לתת את ראשו למפגינים או להישחק עד כדי קריסה מוחלטת. תסריט העוועים הזה מצריך כבר עתה קביעת מדיניות שתכליתה אחת: ריסון המחאה, צמצומה, פירוק המאהלים והכנסת שגרת ההפגנות למסגרת זמן ומקום המוקצית בחוק. זה אולי יכאב וגם יהיו צווחות "פשיזם" עד השמיים, אבל בישראל נבחרה ממשלה דמוקרטית, ותפקידה אחד: להגן על הדמוקרטיה ולהבהיר כי יש בעל בית בירושלים. החלופה היא כאוס מהפכני, ולשם מכוונים המרקסיסטים ליד כיכר הבימה.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “המטרה – כאוס מהפכני

  1. יפה, מנוסח היטב, שקול וענייני. מעולם לא זכה אוסף כזה של שטויות לטיפול כה אוהב. תמשיך כך

  2. מאמר מצויין. על נתניהו להבהיר מיד וללא דיחוי כי יש רק שלטון אחד במדינה: זה הנבחר בבחירות חופשיות לפני שנתיים. אוסף הקומו-איסלאמו-אנארכו-רבולוציוניסטים ילמד בדרך הקשה שמחאה לא יכולה להימשך בישראל יותר משלושה שבועות, בטח שלא בחום הזה. פסטיבל הבומבמלה שלהם היה מגוחך מהרגע הראשון, וכיום ברור שרוב העם דוחה אותו בבוז. חבורת אוכלי הסושי תצטרך להפיק לעצמה קרנבל אחר כדי למלא את חייה הריקניים. המרקסיסטים ליד כיכר הבימה, או על הבמה, בין אם אלו ריטה, יהודית רביץ או שלמה "יש לנו ארץ למה עוד אחת" ארצי, יאלצו לחפש להם מהפכה אחרת, או שפשוט יעברו לעזה ויטעמו את הרוח המהפכנית שהביאו איתם רובי החמאס. ושיקחו איתם את שלוש-מאות אלף האדיוטים השימושיים שלהם שהעיזו לצאת מהבית במוצאי שבת ולדרוש "צדק חברתי".

  3. אגיטציה מהפכנית – נהדר!!
    אתה בטח מסתדר לא רע עם אנשים זקנים 🙂
    יודע מה? גם אם שוםכלום לא יצא מזה (כן, אני מרגיע אותך, לך תעשה דוש, לא יהיה שום פוטש, אפשר להתיר שרוכים ולרדת מכוננות) – וואללה, לפחות היה סבבה.
    אגיטציה מהפכנית. אוי יא זלאמה, מישהו צריך לגרד לך בגב האומה. איפה שהסכין תקועה.

  4. הריבון הוא העם ולא ביבי. השליט כרגע הוא ביבי. הוא כמובן מומחה בפוטשים אחרי זה שהוא אירגן לרבין.

  5. אי אפשר להרשות לעצמנו לוקסוס של איבוד נכסים.

    חובה לשמר את המסגרות הקיימות הם נכס.

    אם נחזור על הטעות שעשינו עם פרס, נתקע עם תחליף עלוב כמו ברק שלא שוה ספיט יבש.
    פרס היה נכס אלקטורלי ובחוסר תבונה איבדנו אותו, הוא היה המחלה וגם התרופה.

    "תהליך אוסלו" היה נכס אדיר, אי אפשר להתעלם מהבינה שתוצר טנים זה הכניס בקדקדם של הנבערים והפיקחים ובהחלט פיכח אותם, אוסלו היה המחלה וגם היה התרופה.

    ועכשיו הגיעו הפרחחים הללו ואנחנו חייבים לשמר ולעודד אותם, הם המחלה והם גם התרופה, החשיפה שלהם שוחקת אותם לרמת אבק אדם וכתוצר לוואי בבילעין שקט.

    אל דאגה תיכף הם יזינו את שערות הקרקפת שלהם בתוצר אוריאה ומשם בתהליך בלתי נמנע עוד משלט של האוייב יקרוס מאליו.

    ליודעי חן אפשר היה להסתפק באימרה – צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים – וכי ידיו של משה עושות מלחמה?

    אסור לנו לאבד נכסים, בנחת צפו בתבוסתם הרי היא כתובה על הקיר.

  6. בתמונות ראיתי אחד שנראה ממש כמו סטלין!!!! היה לו שפם ומבט מפחיד! הוא גם חשב כל מיני מחשבות של אנרכיזם משולבות בדיקטטורה פרולטרית.
    בחייך. הכל פה טוב במדינה ? אין התרחבות של הפערים הכלכליים החינוכיים והתעסוקתיים ? אתה לא מבין על מה הם מדברים ? קרא כאן. עם איזה סעיף אתה לא מסכים ?
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237536.html

  7. זה באמת מצחיק ,חבורת הצעירים שמה בשדרות.

    וסביר להניח שהמחאה תיכשל

    סביר להניח שהשלטון פה ימסמס את המחאה באמצעות ועדות ומלחמה חצי יזומה.
    אבל המחאות הבאות,בעוד שנתיים או ארבע,יהיו דומות הרבה יותר למחאות
    בלונדון או בסוריה.

    ואז תתגעגעו לדפני ה"שמאלנית",והגיחוך יתקע לחבורת משרתי המשטר בגרון.

  8. אתה חי בסרט. חינוך חינם, בריאות חינם בלי לשלם? מי שחושב שחינוך חינם ובריאות חינם הם מותרות הוא ניאו-ליברל אכזר, קר לב אבל גם טיפש שלא מצליח להרים את ראשו מעל לצלחתו המלאה ולראות שהמצב אינו בר קיימא בעליל. לפני שנדרדר למה שקורה בלונדון כנראה שיהיה צורך כן להפיל את ה BB ולהחליף דיסקט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s