מאמרים פוליטיים

האקדח הטעון של יאיר לפיד

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 22.5.2013

הריאיון שנתן שר האוצר, יאיר לפיד, ל"ניו יורק טיימס", סיפק בידו הזדמנות אפשרית לחלוק על מדיניות ראש הממשלה בשאלה הפלשתינית. מעטים זוכרים, כי טרם התקיימו הבחירות, ביקש יו"ר 'יש עתיד' למשוך אחריו מצביעי שמאל בטענה, כי הוא ייכנס לממשלה רק אם זו תקדם את התהליך המדיני. אולם בריאיון עמו, הביע ספקנות בנושא הפלשתיני ולמעשה יישר קו עם ראש הממשלה נתניהו. ההבחנה שלו הייתה מדויקת: ישראל רוצה שלום וביטחון, הפלשתינים – שלום וצדק (גם אם הפירוש הפלשתיני למונח "צדק" הוא מעוות למדי). בפועל, שר האוצר ממוקם מעט שמאלה מנתניהו ויותר ימינה מציפי לבני. הדבר החשוב במהלך הזה הוא החזית האחידה שישראל משדרת: בשונה מהימים שבהם מפלגת העבודה איימה לפרוש מהקואליציה במידה שלא יחודש המו"מ המדיני, כאן המסר הוא אחיד – כן לחידוש השיחות, לא לציפיות מוגזמות מדי. הגב שנותן מי שאמור היה להנהיג את מחנה השמאל־מרכז ליו"ר הליכוד הוא חשוב, בעיקר כיוון שה"ניו יורק טיימס", שמהווה ה"פרבדה" של הבית הלבן, רצה לשמוע מלפיד מנגינה אחרת. המוסיקה שנשמעה בריאיון הזה הייתה אפוא ערבה לאוזני רה"מ.

ג'ונתן ס. טובין, איש כתב־העת השמרני "קומנטרי", העיר על כך במאמר שפירסם שלשום, כי "לפיד הוא פוליטיקאי ממולח ואם יש מי שיכול להסיר את הקללה מעל המרכז הישראלי, הוא האיש. בין אם ישרוד עד הבחירות הבאות ובין אם לאו, הוא קיבל החלטה חכמה: כל מי שרוצה עתיד בפוליטיקה הארצית, לא יכול להמר עם הקריירה שלו על המיתוס שלפיו הפלשתינים רוצים שלום. אלו שמקווים שלפיד יאתגר את נתניהו בעניין תהליך השלום, מטפסים על העץ הלא־נכון". עד כאן טובין. השאלה המהותית היא, האם ברבות הזמן – ובמידה שהלחץ האמריקני יגבר והפופולריות של שר האוצר תצנח בגלל בעיות כלכליות חריפות – הוא לא יהמר על הסוס הפלשתיני. וכאן צריך לסייג את הציפיות שמפתחים שמרנים בעולם ואנשי־ימין בארץ, בעיקר לאור ההכרזה הברורה של יו"ר 'יש עתיד', כי הוא רוצה עצמו יורשו של ראש הממשלה.

בסופו של דבר, גורלו הפוליטי של שר האוצר יוכרע בנושא התקציבי והכלכלי. נתניהו לו יד חופשית וגם גיבוי רב, יחסית, להעביר תקציב כראות עיניו. אם יצליח לפיד בתפקידו על אף המגבלות הקשות בתקציב (בעיקר העלאת המסים והסירוב לייעל את המגזר הציבורי), ואם ילך למהלך היסטורי מורכב וקשה של הפרטת חברות ממשלתיות גרעוניות וחיסול המונופול של ההסתדרות בתחומים מהותיים לפעילות הכלכלית של ישראל, הוא יבקש לסיים את כהונת הממשלה הנוכחית עם הישג מוכח ביד, שיהווה עבורו הפלטפורמה לבחירות הבאות. אולם אם מהלכיו לא יצליחו, בצר לו יבקש לפיד הישג בנושא המדיני – הישג שיביא לידי כך שהבית הלבן יחבק אותו ויפריד אותו מנתניהו על מנת להפוך אותו לחלופה לראש הממשלה. ומי שחושב ששינוי־דעות כזה איננו אפשרי, מוזמן לעיין בהתחייבויות שר האוצר לבוחריו בינואר האחרון ולהשוותן למעשיו בפועל. ההבדלים והזיגזגים מעוררי־פלצות.

בטווח הקרוב, ישראל תידרש להתמודד עם סוגיות ביטחוניות מורכבות, מלבד הנושא הפלשתיני. המצב בסוריה, האיום האיראני, מצרים המתערערת וגם ממלכת־ירדן השורדת אך בקושי – כולם יהיו על שולחן הקבינט המדיני־ביטחוני, שלפיד חבר בו. גם בירושלים וגם בוושינגטון מבינים, ש"אביב העמים" הערבי הופך להיות חורף אסלאמי קפוא יותר משחשבו. ישראל חייבת, בהקשר הזה, לעמוד מול העולם בכלל, ונוכח וושינגטון בפרט, עם מצג מנהיגותי אחיד, מסרים זהים ומדיניות קשוחה ששמה במרכז את האינטרס הלאומי הישראלי. אפשר רק לקוות, כי שר האוצר ימשיך לנקוט במדיניות אחראית בנושאים מרכזיים כאלה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s