פוליטיקת הפילוג של יאיר לפיד

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 27.12.2013

השבוע ישבתי בחדרו הצר של פרופ' הלל וייס באוניברסיטת בר-אילן. הוא זועם. ההתעסקות בעניין זכויות הקהילה הגאה מוציאה אותו מדעתו. ובצדק. ההתנהלות של שר האוצר, יאיר לפיד, בכל הנוגע להשוואת אי-אלו זכויות של זוגות חד-מיניים הייתה במהותה פרובוקטיבית ומקוממת. את הלל וייס לא קשה, כידוע, לקומם, אבל היא ביטאה התרסה כלפי ציבור שלם. אם ניתן לעגן בתקנות משרדיות השוואת נקודות זיכוי לחד-מיניים, ואין צורך כלל בחוק כלשהו, למה לעורר מהומה בקואליציה? על שום מה להפוך את 'הבית היהודי' ובנט בראשו לריאקציונרים חסרי תקנה ואת לפיד וסיעתו – לשוחרי הנאורות והקידמה?

ממשלה עם בנט - בלי לפיד. השר נפתלי בנט

ממשלה עם בנט – בלי לפיד. השר נפתלי בנט

בסופו של דבר, שר האוצר קיבל את אחת מהצעותיו הראשונות של שר הכלכלה והמסחר. הוא הבין, כי בהרכב הקואליציוני הנוכחי, קשה יהיה להעביר את הצעת החוק. למען האמת, אין כמעט שום הרכב אחר שיאשר את העברת החוק ולו משום שהסיעות החרדיות והערביות, למעט חד"ש, מתנגדות לו. אז מה רצה יו"ר 'יש עתיד' להשיג? בעיקר נקודות בקרב הציבור החילוני-ליברלי שתמך בו בבחירות ועתה עובר, כטבעם של חולות נודדים, אל מפלגת העבודה ומרצ. לפיד יודע שהמחיר הציבורי ששילם על העברת התקציב הוא עצום ורב. לכן, נשמע ממנו בקרוב גם בתחום המדיני, משל היה יונה צחורה ופנסיונר מועדון ותיקי הסכם אוסלו.

העניין הוא, שנושא החד-מיניים איננו שקול לנושא המדיני. יש פה ניסיון ציני לפעור פער בין ציבורים, לחדד עמדות, להעמיק דעות קדומות, לעשות קופה על חשבון הקהילה הגאה והציבור הדתי. זה אקט לא-ציוני, מכוער, כמעט גזעני. אם שר האוצר רצה להוכיח שציבור חובשי הכיפות הסרוגות הוא שמרני-קיצוני בדעותיו, הוא הצליח. שהרי מה זה משנה אם עיקר ההתנגדות היא לא למתן הזכויות עצמן כי אם למיסוד הזוגיות החד-מינית? ואם ביקש לפיד להראות, שהקהילה החד-מינית מוכנה לעשות הכול כדי לזכות בהישגים, גם במחיר עימותים פוליטיים מיותרים, הוא הצליח. הגאים נדמים כחטיבה של פונדמנטליסטים ליברליים. מי ישוחח בכלל על קבוצת הו"ד, ההומואים הדתיים, שלא לדבר על שאיפת רבים מבנות ומבני הקהילה לחיות חיים דתיים ולקיים אורח חיים המבוסס על שמירת תורה ומצוות?

כליברלים רבים אחרים שחירותם חשובה להם אך חירות האחר נפסדת בעיניהם, לפיד הוא פוליטיקאי מסוכן. חסר גבולות. שום צעד לא יהיה, מבחינתו, מיותר אם ישרת את מטרותיו הפוליטיות. אם אדם כזה יושב בקבינט המדיני-ביטחוני ומנהל את כלכלת ישראל, הדבר צריך לעורר בנו יותר מאשר תחושת אי-נוחות קלה. כאביו המנוח, הפרובוקציה האנטי-דתית היא האמצעי המרכזי והמהותי עבור שר האוצר לקידום חזון פוליטי שבו הפילוג הוא העיקר ולא, חלילה, המשותף.

מהפוליטיקה הזו יוצאים הכול נפסדים. למשל, ח"כ עדי קול, שעד לא מזמן הרהרה בפרישה מהפוליטיקה, מוצאת עצמה (שוב) משמשת ככלי ריק בידי לפיד. חברו של לפיד לברית האחים, השר נפתלי בנט, מוצא עצמו על תקן החשוך, הריאקציוני, כשהוא בכלל תומך בהשוואת זכויות החד-מיניים, רק לא בחוק. ועוד לא דיברנו על האינתיפאדה נגד איילת שקד או על העליהום כלפי ראש הממשלה, שאינו שועה למשוגותיו התורניות של שא האוצר שלו. עתה, יותר מתמיד, ברור שהגורם המזעזע והמפלג בקואליציה הוא 'יש עתיד'. צריך לתת למפלגת העבודה את לטרת הבשר שלה כדי להוציא מהממשלה את מפלגת הפילוג. עם קצת מאמץ, אפשר לייצר קואליציה יציבה יותר לעם ישראל שתשרוד את שלוש השנים הבאות ותסייע, כן, גם לחד-מיניים – מבלי לרמוס ולהשפיל את הדתיים.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “פוליטיקת הפילוג של יאיר לפיד

  1. אני מסכימה שדרך הפעולה של לפיד קלוקלת (ובכלל מפלגתו נוראית), אבל "לרמוס ולהשפיל את הדתיים"??? האם הכרה בקיומם של הומוסקסואלים ולסביות כדבר הקיים בעולם ובמדינת ישראל הוא "רמיסה והשפלה של דתיים"?

    אם כבר, מי שמושפל פה הוא כל מי שלא משחק לפי חוקי הדתיים, כיוון שהדתיים מתנגדים להשוואת זכויות בחוק רק כי הם מעדיפים להתנהג כאילו הלה"טבים לא קיימים, מכיוון שלדעתם אין להם זכות קיום בתוככי מדינת ישראל, והעיקר זה הסמנטיקה. זה נורא, זה משפיל, וזה חוסר סובלנות משווע לאחר.

  2. שלום
    לפיד הנו היורש של המרכז האזרחי הציוני. בטאונו היה היומון "הבוקר" ומפלגתו הציונים הכלליים.
    במפא"י ובודאי באחדות העבודה הייתה יותר לאומנות קיצונית ואפילו רומנטיקה דתית מאשר באלו
    והקשרים בין הציונים הכללים וברית שלום וכ"ו היו מרובים יותר. בודאי שהתנחלויות בודאי לא התנחלויות
    קיצוניות מייצגות איזו תופעה שבוחרי לפיד תומכים בה. ייתכן ובסוף היום "הארץ" מייצג יותר את החיבור צרוף של פסאודו קפיטליזם רכושני ושמרנות מדינית של מצביעי לפיד מאשר את השמאל החברתי. מצביעי לפיד בחרו נגד. נגד הליכוד-חרות, נגד השמאל החברתי, נגד החרדים, נגד הפוליטיקאים.
    וקבלו ליצן ריקני חסר עמוד שדרה.ונסיון ניהולי. בודאי שמאחוריו עומדים כוחות נסתרים שמימנו וגיבו אותו בכוונת מתכוון. הוא גם חזר שב והודיע שיקים ממשלה עם נתניהו בכל מקרה ותנאי.
    במצב המדיני שמוביל לרעות גדולות – מדינה דו לאומית, חרם אירופאי, טרור מזדמן מתמיד שוחק ומתשיש ופיחות מתמיד ביחסים עם ארה"ב שתוך שנה שנתיים יביא להרעה משמעותית של הכלכלה
    לא נראה שלפיד יעזוב את הממשלה הזו. גם לא נראה שמפלגת העבודה גם עם הרצוג תתמוך בקו המדיני ההולך ומקצין של ממשלת נתניהו. ליטרת הבשר של מפלגת העבודה היא הכרזה על השעיית כל ההתנחלויות. פעם נתניהו יכל לקבל זאת כיום וודאי שלא. הממשלה תמשיך לקרטע עד איזה אסון
    שישנה דברים.

  3. יאיר לפיד ויש עתיד הם בועה. זאת איננה מפלגה. זה מיזם המנוגד לכל תורה דימוקרטית פרלמנטרית. מפלגתית . יש עתיד על פי מידע שקיבלתי או קראתי אינני זוכר , היתה מפלגת מדף במשרדו של עו"ד והשר לשעבר ממפלגת שינוי פורז . אשר היה יד ימינו של טומי לפיד והתנדב להיות המנטור של יאיר לפיד. מפלגת המדף ככל הידוע לי נמכרה בכסף כפי שמוכרים שלד בורסאי וזאת ממש לפני סגירת הרשימות. כפי שפורסם בעיתונות עו"ד לביא , בעלה של חברת הכנסת עליזה לביא , חתם ערבות אישית של 90000 ש"ח לאחר החתימה על הערבות , אשתו הוכנסה אל רשימת חברי הכנסת. שהרי כולנו יודעים : אין ארוחות חינם . אין למיזם הפוליטי הזה מוסדות , אין ועידה , אין סניפים , אין ויכוח רעיוני , אין חופש מחשבה ואין חופש דעה , אין בחירות פנימיות אין התמודדות אין כלום. זאת מסגרת פוליטית המתאפיינת בסתימת פיות. ( חברת הכנסת עדי קול , חברת הכנסת פנינה טמנה שטה ) ההתלקקות החיבוקים והנשיקות במליאת הכנסת של חברי יש עתיד הפכו את מליאת הכנסת לרחוב בשכונה.שפת גוף שאיננה נראית במחוזותנו , גועל נפש הן שתי מילים שאין חריפות מהן לבטא את הדחיה ושאט הנפש ממנה ולמרות זאת הן אינן משקפות ואינן מבטאות את הדחייה במלוא עומקה מהתנהגותם המתרפסת והדוחה של אותם חברי כנסת אשר 2 אנשים החליטו כי יכנסו אליה והם : יאיר לפיד וחברו , אחד בשם קומרובסקי. כאילו היה זה עסק פרטי של שני חברים. יאיר לפיד נבחר בקולותיהן הריקים של הצפון תל אביביות . כלי ריק מתוכן. יש באמתחתי סיפור הממחיש את יאיר לפיד : אדם אחד ששמו ליכטנשטיין פנה אל פרסומאי מכר שלו וביקש ממנו למצוא עבורו שם אחר, שיצלצל טוב יותר. הפרסומאי חשב והגה את השם 'לך תשתין.' אך מר ליכטנשטיין אמר לו : זה לא נשמע טוב . אמר לו הפרסומאי : אז תשתין על פח.

  4. מעניין מה היית כותב אם בגרמניה היו תומכים בשיויון זכויות ליהודים "אבל בלי לעגן את זה בחוק" על מנת לא ליצור פרובוקציות עם האנטישמים.

    יש כאן היפוך תפקידים קלאסי שאופיני לימין הפשיסטי – מי שדורש שיויון לכל אדם באשר הוא אדם הוא פרובוקטור תוקפני אבל מי שתומך באפליית בני אדם – הוא הקורבן המסכן שאסור לפגוע בנפשו הרגישה ולהציגו כחשוך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s