מחדל המנהרות: זו רק ההתחלה

בנימין נתניהו ייאלץ לסיים את המבצע הצבאי בעזה בלי מימוש הבטחתו משנת 2009: החמאס לא יחוסל. היעד שסימן ראש הממשלה הנוכחי בתפקידו הקודם כיושב־ראש האופוזיציה עתיד להיות החזית הפוליטית של הימין בליכוד, בישראל ביתנו ובבית היהודי. ליברמן ובנט שמו להם למטרה להוציא כמה שיותר מנדטים מהליכוד. ואם גם במצודת זאב יבינו שהציבור הימני איננו מרוצה מראש הממשלה, שלא הלך "עד הסוף", גדעון סער כבר מוכן להתמודדות. רק שיקראו לו.

לא ידע שהוקמו המנהרות? בנימין נתניהו

לא ידע שהוקמו המנהרות? בנימין נתניהו

נתניהו התחיל את המבצע הצבאי עם אשראי מוחלט. טוטלי. 95 אחוז מהציבור תמכו בו. כשהחליט ראש הממשלה לעבור לכיוון הפעולה הקרקעית, הוא החל לאבד מתמיכתם של חלקים מהמרכז ומהשמאל. יחד עם זאת, היעד של פגיעה קשה בחמאס ליכד סביבו לא מעט אנשים שבימים הרגילים סונטים בו קשות. אבל הפעולה הקרקעית, חרף הישגיה הרבים בתחום המנהרות, עלתה – נכון לכתיבת שורות אלה – בחיי 53 לוחמי צה"ל. יותר מסך הלוחמים שנהרגו ב"עמוד ענן" וב"עופרת יצוקה". יותר מסך הרוגי מבצע "חומת מגן".

השאלה עמה ייאלץ נתניהו להתמודד מעתה ואילך, במידה שהמבצע הצבאי יימשך, היא מדוע נהרגו כל כך הרבה חיילים. אף אחד לא חשב שבמבצע צבאי כזה מישהו ייצא מהשטח בלי שריטה, אבל אף אחד גם לא ראה לנגד עיניו עשרות חיילים הרוגים בתוך שבועיים. השאלה הזו הקשורה לשאלה גדולה יותר: מחדל המנהרות.

איך קרה שמשנת 2009, ראש ממשלת ישראל מדבר ללא הרף על האיום הקיומי מאיראן, אך החמאס מקים רשת מנהרות ועיר תת־קרקעית שתכליתה לחטוף ולרצוח עשרות ישראלים? האם רה"מ לא ידע שהוקמו המנהרות? האם צה"ל והשב"כ הסתירו ממנו את המידע? האם ידע אך הסתיר את המידע משרי הממשלה? השאלות האלה יישאלו כשהמלחמה תיגמר ויתברר שהחמאס ימשיך לשלוט בעזה, שהמנהרות חוסלו אך הרצועה לא פורזה מנשק, כולל טילים ארוכי־טווח, שחמאס יכול להתפנות למלאכת חציבת מנהרות חדשות. שאלת השאלות – מה היו הישגי המבצע – תישאל משמאל, ובייתר שאת מימין.

בצה"ל אומרים שהמידע הונח על שולחן שרי הקבינט. אם כך, מדוע שנים רבות לא עשה ראש הממשלה דבר בעניין? גם השאלה הזו תוצב לפתחו. הימין יבקש תשובות. גם השמאל. מחדל המנהרות עלול להתפוצץ לנתניהו בפרצוף. כמו אולמרט, הוא עלול לגמור את המלחמה כראש ממשלה מאוד לא פופולרי. ובשש אחרי המלחמה, יעלו לסדר היום מצוקות הדיור, הבריאות, האבטלה, העוני, הקשישים ומערכת החינוך. רה"מ יצטרך להסביר איך ישראל הידרדרה תוך חמש שנים למצב כל כך קשה בו נבנית לידה עיר מנהרות טרור וצה"ל לא עושה דבר, בו הכלכלה איננה משרתת את מעמד הביניים, השכירים והעצמאים ובו מערכת הבריאות קורסת ומערכת החינוך ממשיך לנפק כ־40 אחוז תלמידים שאינם גומרים בגרות.

שותפיו של נתניהו – לפיד, לבני ובנט – יצטרכו לתת הסברים. כל אחד יסביר לפי צרכיו הפוליטיים. ראש הממשלה יישאר בודד בצריח. מחיר אי־עשייה וקיפאון של חמש שנים, הנפנוף המתמשך בדגל השקט והיעדר המלחמות, ההתעלמות המוחלטת מן הנעשה ליד קיבוץ נחל עוז וההתמקדות במה שקורה בטהרן – כל אלה ועוד יעמדו לפתחו של ראש הממשלה. הוא יצטרך לשבת עם עצמו, לבד, ולהחליט לאן פניו מועדות. בלי הישג משמעותי במבצע הנוכחי, יש סיכוי לא רב שרה"מ יצטרך לטלפן לקודמו, אהוד אולמרט, לחלוק עמו תחושות של בדידות ואולי בגידה מצד שותפיו.

התמונה המצטיירת כעת – עשרות חיילים הרוגים, הישג שעיקרו חישוף מנהרות טרור שנבנו תוך התעלמות הדרג המדיני, הפסקת אש קרובה בלי מיטוט החמאס, למעלה מאלף פלשתינים הרוגים, כולל נשים וילדים, הפיכת חצי מישראל לגזרה פגיעה אל מול איום הרקטות – התמונה הזו איננה תמונת ניצחון. לא עבור המרכז והשמאל, ודאי שלא בשביל הימין. אם יקום מוטי אשכנזי אחד ויחליט להפגין לבד מול משרד ראש הממשלה, נתניהו יצטרך ללכת בזמן המתאים לנשיא ולהגיש את התפטרותו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Oz N Tiram (@OzNTiram)  ביום יולי 29, 2014 בשעה 12:40

    אתה כותב: "איך קרה שמשנת 2009, ראש ממשלת ישראל מדבר ללא הרף על האיום הקיומי מאיראן, אך החמאס מקים רשת מנהרות ועיר תת־קרקעית שתכליתה לחטוף ולרצוח עשרות ישראלים?"

    אני אשמח לדעת, על סמך מה אתה קובע שתכלית המנהרות הוא לחטוף ולרצוח עשרות ישראלים. כמעט כל מי שכותב על הנושא הזה, אומר את זה בפה אחד.
    בינתיים, העובדות מראות אחרת: חמאס משתמש במנהרות כדי לתקוף את חיילי צה"ל בלבד. אותם חיילי צה"ל, שלכאורה, מטילים סגר אכזרי על תושבי עזה.
    מפריע לי, שבשם האיום הפיקטיבי הזה, כולם פה צורחים שה"מבצע" בעזה מוצדק. אני אשמח להסברים.

  • סמולן  ביום יולי 29, 2014 בשעה 22:15

    ברכות על הבלוג החדש 🙂

    נדמה לי שאתה קצת קשה עם נתניהו, כלומר מעלה דברים לא הכי הגיוניים. המנהרות הללו, בטוב שבכל היישומים הצבאיים שלהם, הם מין שטחי כינוס מוגנים היטב. לתקיפה, היישומים שלהם מוגבלים בטירוף. לכל היותר מדובר בהתקפות חטיפה על יישובים בעוטף עזה. עם כל הכבוד להתקפות הללו, הגרעין האיראני אכן מסוכן יותר. פי מאה אלף, הייתי מכמת בזהירות.

    שנית, כמות החיילים המתים לא בשמים. היחס הכללי שלנו במלחמותינו הוא אי שם בין אחד לחמש לאחד לעשר. לטובתנו, ברור. עדיין, מלחמה או מבצע שבה אתה מניח שתפגע בכמה מאות לוחמים שלהם, צריכה לפי ההגיון הזה להסתיים גם עם כמה עשרות מתים משלנו. יתר על כן: היקף ההרג הזה, עד כמה שהוא כואב ומדכא – ואחד הטלפונים הללו מוכר לי קצת – אינו צריך להבחן בדרגה של ראש ממשלה. וגם לא של שר בטחון, רמטכ"ל או אלוף פיקוד. מדובר בהיקף הרג-לכוחותינו שמקביל לכמה פעולות תגמול גדולות בצנחנים של פעם. כלומר, משהו שמח"ט (בזמנו, אריאל שרון) שופט דרכו תפקוד של מג"דים. מעבר לזה, אנחנו טוחנים מים. במקום שהדרגים הבכירים שלנו יעסקו בניהול מערכה כך שהמבנה הכללי שלה יוביל לנצחון (וזה מה שעשה דיין ב 1956: בנה תכנית שתוביל לנצחון), אנו הופכים אותם לרבי אמנים בניהול בטיחות בקרב – סוג של אוקסימורון – של צוותי לחימה קטנטנים. מחלקה, פלוגה. גג.

    אם יש בעיה ב"צוק איתן", הרי היא תכנית המערכה. מישהו פה שכח שזה לא רעיון רע לאפשר לאויב לברוח לפינה שאותה אתה לא מכסה. במקרה הנוכחי, לא רק בריחה: כל אפשרות של ניהול מתוחכם של ההתמודדות עם האויב לא נראית קיימת. צה"ל נכנס, מטהר, יוצא. וואללה. ובפעם הבאה, מן הסתם, הוא יכנס, יטהר, יצא. נשמע כמו סקס נקרופילי, לא כמו המערכות שמוטטו אוגדות במדבר. את זה ועל זה אתה צריך לדרוש ועדת חקירה. כיצד צה"ל הסתבך בלחימה בלי דרך ברורה לניצחון והכרעה. לא מהדרג המדיני: מהדרג הצבאי יש לדרוש את השאלות. ומאותם קצינים גם לתבוע פיטורים מהירים. וכמה שיותר מהר. צה"ל עדיין לא נכנס לכושר מספק: הדרגים הנמוכים כבר בסדר, הציוד שלהם הרבה יותר מבסדר, ונחוצים להם מפקדים שידעו לעשות יותר מאשר לחבק אותם ואת העם, או להשתתף במסעות אלונקה הירואיים. בצד השני יש אויב, ואת האויב הזה צריך לנצח. לא תמונת נצחון, נצחון. לא להרוג ילדים בעזה, ולא לעסוק בספירת גופות, אלא לתכנן דרך למוטט את החמאס כארגון, ואז לבצע אותה, לעדכן אותה, לבצע שוב. כאלו.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.