ארכיון תג: רם כספי

כמה מילים על שלי יחימוביץ' וההיסטריה של נחמיה שטרסלר

כדאי לשים לב למתקפת ההיסטריה שפוקדת את השמאל הרדיקאלי נוכח התעוררותה של מפלגת העבודה. בחודשים האחרונים, רבו המתקפות על שלי יחימוביץ', משזו סירבה להצטרף למאבק בין הימין ההזוי לבין השמאל הקיצוני על פרשות שונות, ובהן עניין ועדת החקירה לארגוני השמאל. השבוע, הגיעה המתקפה לשיא כאשר נחמיה שטרסלר תקף את יחימוביץ' מעל דפי "הארץ" (ולמחרת גם זכה במענה הולם). יחימוביץ' סירבה, אבוי, לעלות לדוכן כאשר בפאנל יש המוציא והמביא של אליטת מפא"י הישנה שמתמצית בדמותו האופורטוניסטית של אהוד ברק. עו"ד רם כספי, המייצג את בעלי ההון תשובה, עופר, נמרודי ודנקנר, נעלב קשות על שיחימוביץ' סירבה לשבת באותו פאנל עם מי שקרא לפיטורי החשב הכללי, ירון זליכה, ושמר נאמנות למפלג הגדול של מפלגת העבודה, שמעון פרס. הרעיון שאישה סוציאליסטית תסרב לשבת באותו פאנל עם אביר שלטון ההון חוללה זעזוע עמוק אצל אלה שסבורים כי המדינה רשומה על-שמם בטאבו.

שוברת מחיצות. שלי יחימוביץ'

שוברת מחיצות. שלי יחימוביץ'

לשטרסלר ולחבריו ב"הארץ" ובשמאל הרדיקאלי לא אכפת באמת מכך שיחימוביץ' היא סוציאליסטית. אדרבה, כל עוד הם מצליחים לשמר את יחסי הכוחות הקיימים בחברה הישראלית בין הרוב המשולל כל נכסים משמעותיים לבין המיעוט האוליגרכי, סוציאליסטים במשורה הם דווקא דבר החביב עליהם מאוד. הבעיה האמיתית שלהם היא שיחימוביץ' עלולה לפרק את המחיצות הפוליטיות ההיסטוריות בין שמאל לבין ימין: השמאל משועבד לפולחן אוסלו ולמולך הפלשתיני, לא נהנה מתמיכת רוב העם על אף שאנשיו משוכנעים כי האמת מונחם בכיס מיקטרונם; והימין, שנהנה מתמיכת השכבות החלשות, דופק את בוחריו במדיניות כלכלית ניאו-ליברלית אבל שומר על תמיכתם בזכות קידוש ג'בלאות ביו"ש וקיפאון מדיני. במצב כזה, תמיד אפשר לרקום עוד ממשלת אחדות שבה יפי הבלורית והתואר מצטרפים לבריונים כדי למתן אותם. ואז, אלה יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם, ואלה יכולים לדבר על "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", ואליטה באליטה תתערבב לחדוות הכול.

יחימוביץ' מאיימת לתקוע סיכה כואבת בבלון הנפוח הזה. הפרויקט שלה הוא פשוט מאוד: שיח הכיבוש ו"זכויות האדם" תוקע במשך שנים כל רפורמה ממשית בכלכלה הישראלית לטובת העובדים; הפלשתינים והישראלים משחקים זה עם זה ב"נדמה לי" ומחליפים שטחים על מפות, כאשר בינתיים הפערים החברתיים גדלים וכמות העובדים המצויים מתחת לקו העוני הולכת ומתרבה. לכן, הגיעה השעה להתחיל להתנתק מההתגוששות בין מיכאל בן-ארי לבין 'הקרן החדשה', בין אבו-מאזן לבין ביבי, ולדבר על שינוי יסודי, מהותי ועמוק בחברה הישראלית. בין כה וכה, תג המחיר של פתרון מדיני הוא שקוף וברור. אולם עד שזה יושג, עלולה החברה הישראלית למצוא עצמה כורעת תחת נטל כלכלה היפר-קפיטליסטית שאותה מנהלים חבריהם של רם כספי, נחמיה שטרסלר ושות'.

הקונצפט הזה כל כך מחריד את האליטה הישנה והטובה, שהמזרחים, הרוסים, האתיופים, הימנים והערבים גנבו לה את המדינה, עד כדי כך שהיא פשוט נחרדת. הייתכן מצב, הם שואלים את עצמם בגילויי נוירוזה חריפה, שמישהו יתנתק מהברית הנצחית של השמאל עם "שלום עכשיו" ואוהדי אורי אבנרי, ויקים מחנה פוליטי חדש, סוציאל-דמוקרטי? האיום הזה על האוליגרכיה הישראלית, שכבר מזמן איננה ימין ואיננה שמאל אלא בליל אינטרסנטי, מדיר שינה גם מעיני הרדיקלים החדשים. לילה אחד עלולים הסוכנים הגלויים והחשאיים של רק"ח להתעורר ולגלות שבשעה שהם נלחמים על סינתזה בין סוציאליזם ובין אנטי-ציונות, קם פה מחנה ציוני-סוציאליסטי וגנב את ההצגה. לכן, שוקן וכספי, שטרסלר וברק, לוי וחנין, יעשו הכול על מנת למנוע מיחימוביץ' לטפס אל ראשות 'העבודה' ולשבור את הגבולות ההיסטוריים שנקבעו על-ידי שיח הכיבוש.

פוטנציאל ההצבעה למפלגת העבודה אם בראשה תעמוד שלי יחימוביץ' הוא עצום ורב. סקר "הארץ" שנתן לה 10 מנדטים הוא התחלה טובה. 'העבודה' בראשות שלי יכולה להיות חלופה דו-ספרתית לליברמן, הרבה יותר מ-10 מנדטים. יחימוביץ' יכולה בדמותה וברעיונותיה לגייס רבים שמאסו בשיח הכושל והמנותק של הימין והשמאל, ולצאת במסר לייבוריסטי תקיף שיזעזע את האוליגרכיה הישראלית. אם שטרסלר תוקף אותה, עליה להיות בטוחה שהיא בכיוון הנכון. כשהפוסט-ציונים מימין ומשמאל בלחץ, סימן שהסיכוי לשינוי מהותי הולך וקרב.

דוד מרחב הוא עיתונאי בעיתון "מקור ראשון"