עוד

על צד שמאל – על הפגנת השמאל במוצאי השבת

פורסם בעיתון "מקור ראשון" בתאריך 17.1.2011

כאשר נבחר ח"כ מאיר שטרית לכהונה בכנסת מטעם הליכוד לפני כמעט 30 שנה, הוא לא תיאר לעצמו כי בעשור השלישי לקריירה הציבורית שלו יסתופף בהפגנה נגד ממשלת הליכוד ויתלוצץ עם ברחבת האח"מים עם ח"כ מוחמד ברכה וח"כ לשעבר עסאם מח'ול. כששאלתי את שטרית אם לא מפריע לו להסתובב בהפגנה שמלאה בדגלים אדומים ופה ושם קצת ניבטים בה דגלי אש"ף, הוא לא התבלבל. "זכויות אדם לא קשורות לימין או לשמאל", ירה לעברי שטרית, עטוף במעיל חורפי עבה, שאולי הסתיר גם שכפ"ץ. "ז'בוטינסקי כתב בשעתו ש'כל יחיד הוא מלך' ושהוא נגד עריצות הרוב. הליכוד היום איננו פועל לפי תורת ז'בוטינסקי, ועם איך שמתבטאים האנשים שם, הליכוד נמצא היום בימין הקיצוני".

לצד שטרית עמד אלון לי-גרין, צעיר פעיל בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי), המשמרת הצעירה של מק"י. הוא החליף דברים עם חברו, חבר מועצת עיריית תל-אביב מטעם 'עיר לכולנו' ומבכירי מק"י, יואב גולדרינג. "אין היום שום כוח פוליטי בארץ שמסוגל לארגן הפגנה כזאת!", התרברבו באוזניי. את גולדרינג אני זוכר עוד מהימים שבהם שנינו, צעירים חברי בנק"י, צעדנו עם זקני המפלגה בהפגנות האחד במאי. הוא מעולם לא העלה בדעתו שיחלוק עם מאיר שטרית את מתחם אח"מי השמאל הישראלי. "ההצעה לחקור את ארגוני השמאל היא הזויה", הכתיב לי שטרית. "מי שיוזם את ההצעות האלה בכלל פוגע בחיילי צה"ל", כעס.

הפגנת השמאל. צילום אילוסטרציה
הפגנת השמאל. צילום אילוסטרציה

ליד שטרית הסתובבה נזעמת ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, מכונסת במעיל קומוניסטי אדום. כששאלה אותה פעילת שמאל לשלומה, היא התמרמרה על כך שהתחילו את העצרת כש"ההמונים עוד ברחובות". גוז'נסקי, שלפני 15 שנה הייתה חלק מ"הגוש החוסם" של ממשלת רבין, גם היא לא שיערה שהמונים ימלאו את הרחובות המובילים למוזיאון תל-אביב.

הקיבה הרגישה של פעילי השמאל

והם מילאו. נדמה כי שנים ארוכות לא הצליח השמאל להוציא אל הרחובות מפגינים רבים כל כך. פעילים ב'נוער העובד והלומד' לצד חברי הנוער הקומוניסטי מנצרת, פעילי מרצ וצעירי 'השומר הצעיר' עם אנשי חד"ש ואנשי 'האגודה לזכויות האזרח', 'גוש שלום' ו'שלום עכשיו' יחד. והרבה, הרבה צעירים. הדגלים האדומים בלעו את מעט דגלי ישראל שהיו בהפגנה, אם כי הפעם בנוכחות רבה יותר מאשר בהפגנות קודמות. "ליברמן, ליברמן, גם פשיסט וגם גזען!", זעקו פעילים קומוניסטים מנצרת בקול צרוד, והקהל הריע. בעלייה להיכל התרבות בתל-אביב, החלו לשיר את המנון אש"ף, "בילאדי, בילאדי". היה מי שדאג להסות אותם כדי לשמור על קיבתם הרגישה של פעילי שמאל ציוניים.

יורם גוז'נסקי, מזכיר 'הוועד לידידות ישראל-קובה', הסתובב בקהל חמוש בכובע קסקט והתמוגג מנחת. עכשיו, האיבה למדינה היהודית כבר אינה נחלת הקומוניסטים. אנשי 'שלום עכשיו' הניפו שלטים שקראו "נלחמים בממשלת החושך", ובקהל הנוהר אל עבר רחבת מוזיאון תל-אביב כבר שרו את שירה של גלי עטרי, "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה". "אנשים להתעורר כי הפשיזם כבר עובר", ניסו המפגינים את כוחם בעוד ועוד סיסמאות. אולם הסיסמאות לא היו העיקר; ההפתעה הגדולה של ההפגנה הייתה הכמות האדירה של המשתתפים.

ליד 'בית אריאלה' פגשתי את ח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן. שאלתי את אבו וילן על דגלי אש"ף בקהל, והוא החל לנסות לספור את דגלי ישראל. "זה לא לעניין", המהם באי-נחת מופגנת. וילן היה מרוצה מהנוכחות האדירה בהפגנה. "ליברמן בונה את השמאל מחדש. הימין הזה הוא ברוטאלי וגזעני ולכן הם גם יקבלו מלחמה חזרה", אמר וילן. לידו הסתובבה גם ח"כ לשעבר זהבה גלאון, המועמדת להיכנס תוך זמן קצר לכנסת במקום ג'ומס המתפטר. "זה מפגן כוח אדיר של המחנה הדמוקרטי והשפוי שיוצא נגד הליברמניזם וההידרדרות לפשיזם", התפייטה גלאון. גלאון הבהירה כי המטרה מבחינתה היא נתניהו, ולא ליברמן. "אני תוקפת את ליברמן אבל הטענה המרכזית שלי היא נגד נתניהו, מפלגת העבודה וקדימה שלא התנגדו להקמת ועדת החקירה הפרלמנטארית. זה קרב על החברה הישראלית וצעד נכון שגם יהודים וגם ערבים, לצד ארגוני החברה האזרחית, יוצאים החוצה ונאבקים למען ישראל דמוקרטית".

יונתן פולק כגיבור מרכזי

הגיבור המרכזי של ההפגנה היה פעיל השמאל האנרכיסטי, יונתן פולק, שנאסר באחרונה לאחר שהחליט לוותר על ריצוי עבודות שירות לטובת עונש מאסר בפועל של 3 חודשים. ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש, אמר בנאום שנשא בעצרת כי "ההיסטוריה מלמדת שהדמוקרטיה אינה דבר מובן מאליו, מוכרחים להיאבק עליה. הניצחון של תנועת ההמונים בתוניס על הרודנות האכזרית מלמד שדיכוי אינו גורלם של בני אדם ורוח האנשים יכולים לנצח". ח"כ ניצן הורוביץ, שעלה לבמה נזעם במיוחד, אמר החרה-החזיק אחרי ברכה. "הדג מסריח מהראש והראש הוא נתניהו ושותפו הנאמן ברק, שנותנים גיבוי להסתה של ליברמן ומעודדים את החקיקה הגזענית בכנסת", קרא הורוביץ והקהל הריע. "הערב אנחנו אומרים למפלגת העבודה שהיא שותפה מלאה לממשלה הכי גזענית בתולדות המדינה ועליהם לעזוב אותה מיד", פסק.

ח"כ מאיר שטרית, שהיה כוכב העצרת, ניסה להסביר את נוכחותו לקהל שחלקו קיבל אותה תחילה בקריאות בוז. "אני כאן כדי למחות כמוכם נגד האיוולת והמעשה הבלתי דמוקרטי הזה. אני רוצה להזכיר לחבריי בליכוד שבטח ז'בוטינסקי מתהפך בקברו כשהוא רואה אותם תומכים במעשה שנוגד את תורתו", ניסה שטרית לשכנע את הקהל כי הוא כבר עבר צד. "ההחלטה הזאת של הכנסת מעליבה, מסוכנת למדינת ישראל וגורמת נזק חמור ביותר לשמה של המדינה כי היא שמה את מדינת ישראל כאחת המדינות החשוכות", אמר שטרית.

שטרית הפליא להוקיע את חבריו לליכוד. הפנינים של שטרית נעמו לקהל שהגיב בתרועות. "קואליציה הזויה ובלתי-אחראית", קרא שטרית, ובישר לקהל: "אין לכנסת סמכות להקים ועדת חקירה… אתם, ארגוני השמאל, רשאים לצפצף עליהם… יש פה לא פחות פטריוטים מאנשי ימין". גם לחברי קדימה שתמכו בהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית הייתה לשטרית עקיצה: "כנראה שאפשר להוציא אנשים מהליכוד אבל קשה להוציא את הליכוד מהאנשים".

קשה היה שלא להתרשם מהתנועה האדירה של המפגינים ממוזיאון תל-אביב אל עבר רחוב אבן-גבירול. בדרך נחסמה ניידת משטרה ונדמה היה שסוסי המשטרה הנסוגים מחמת זרם המפגינים מעידים כי עוד מעט תאבד השליטה ברחוב. אולם מספר העצורים היה זעיר: מפגין אחד נעצר משנתפס פגיון בכיסיו, אחר נעצר משהניף דגל פלשתין ועוד אחד הוכנס לניידת המשטרה משתקף שוטר. בצד מכרו את מרכולתם הטרוצקיסטים של ארגון 'מאבק סוציאליסטי'; הטרוצקיסטים, בעלי חוש ריח מפותח למהפכות, מריחים כי משהו קורה באוויר. נראה שהברית החדשה בין קדימה לבין חד"ש להפלת ביבי תיצור הזדמנויות נוספות גם להגדלת שורותיהם של המהפכנים הנוקשים.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “על צד שמאל – על הפגנת השמאל במוצאי השבת

  1. סיקור אובייקטיבי ושקול, נטול מילות תואר מיותרות ומלא אמפתיה. כל מי שטוען שאין אינטלקטואלים בימין טוב יעשה אם יקרא מאמר זה ויפיצו בין בני הנוער

  2. אדוני רואה צל הרים כהרים.

    ליברמן חצה קווים אדומים – והקהל הרב שהיה בהפגנה בא להזכיר לו את זה.

    זה לא אומר ששטרית או אבו וילן עברו צד.

    זה אומר שאפשר להתנגד למהלכים לא דמוקרטיים של מישהו שיושב בממשלה, גם אם לצידך בהפגנה עומדים אנשים עם דגל אדום שכל קשר בין האידאולוגיה שלהם לבין דמוקרטיה מקרי בהחלט.

    התנגדות למק'ארתיזם לא אומר הכשרה של ז'דאנוביזם.

    מובן שחבירה ל"אדומים" באיזשהו עניין לא מקובלת עליך, כי היא יכולה להתפס כתמיכה בכל החבילה שהם משווקים, ולא רק בעניין שלשמו התכנסו בנקודה מסויימת זו, אבל מה האלטרנטיבה?

    כל מי שירים הפגנה באיזה עניין, לא יכול למנוע מאנשים אחרים להצטרף.

    למרות שההשוואה מגונה בעיני מיסודה כשמדובר בישראל, לשם הדיון בלבד, האם בכדי לעצור את סטאלין צריך להכנס למיטה עם מוסוליני, ולהפך?

    האם הרצון שלא להיות מזוהה לא עם זה ולא עם זה צריכה לגרום לשיתוק גמור? איזו דרך פעולה אתה מציע לאדם שהשמאל הרדיקאלי בישראל מתועב בעיניו, אבל הכירסום בדמוקרטיה מפחיד אותו לא פחות?

    "דמוקרטיה" זה לא רק שלטון הרוב. זה גם שמירת זכויות המיעוט, ושימור הכלים שבעזרתם אופוזיציה לשלטון הנבחר יכולה לפעול: להצביע על ליקויים, להציע אלטרנטיבות, ולשכנע אנשים להחליף את השלטון בהסכמה.

    דמוקרטיה לא יכולה לעבוד בלי הפרדת רשויות (מחוקקת, שופטת ומבצעת) – מה שהיוזמה הליברמנית האחרונה מנסה לטשטש (כניסה של הרשות המחוקקת לתחומי השתיים האחרות).

    דמוקרטיה לא יכולה לעבוד בלי חופש ביטוי.
    אם מישהו מנצל את חופש הביטוי להסתה, בשביל זה יש פרקליטות, משטרה ובתי משפט.

    דמוקרטיה לא יכולה לעבוד באווירה של טרור, הפחדה ואיומים על האופוזיציה, ובוודאי שלא יכולה לתפקד אם כל אופוזיציה (שמעצם מהותה מתנגדת לאג'נדה של השלטון הנבחר ו/או לדרכי הפעולה שלו) תסומן מעצם התנגדות זו בלבד כ"בוגדת".

    בדמוקרטיה, הממשלה הנוכחת אינה התגלמות של "המדינה" אלא מינהלה זמנית. היות והממשלה הנבחרת היא רק זרוע אחת של המדינה, היא (או חלקים ממנה) בהחלט יכולה להיות אשמה בהפרת חוק.

    "רצון הבוחר" בדמוקרטיה אינו רצון האל, והוא מוגבל על ידי זכויות מהותיות של המיעוט.

    אם רוב של ששים אחוז מהאזרחים יחליט לשלול את האזרחות (ומה שנגזר ממנה) מארבעים האחוז הנותרים, או אפילו מחמישה אחוז, זו גם לא דמוקרטיה וגם דבר נורא ואיום.

    דמוקרטיה איננה זהה ל"עריצות הרוב".

    בדיוק בשביל זה היא מקיימת בלמים ואיזונים.

    מעטים מאוד מאזרחי המדינה מעוניינים בדיקטטורה של הפוליטרוקים של המפלגה הקומוניסטית, או של התנועה האיסלאמית, אבל אנחנו גם לא מעוניינים בדיקטטורה של חקייני פוטין!!!

    מה שרציתי לומר זה שהסירחון של גוז'ינסקי לא הופך את הסירחון של ליברמן לניחוח יסמין.

    אלא שבעוד שמגוז'ינסקי אתה יכול להתרחק כי אין לה שום סמכות או כוח עליך, מליברמן אתה לא יכול להתעלם, כי הוא בממשלה עכשיו, ויש לו כוח שעשוי להשפיע ישירות עליך, אם לא ינטרלו אותו בזמן.

    היא כלב קשור נובח. הוא כלב משוחרר נושך.

    יש מבין?

  3. אבל שניהם כלבים ואנחנו צריכים בני אדם. הרי בסוף היום תהיה כאן עוד מלחמה. ואז? באותו הגיון שהאויב של אויבי הוא חברי אני לא מאחל לבני להלחם כשברקה משמאלו, גוזנסקי מימינו ויונתן פולק מאחוריו, רק שבמקרה שלי אלו לא חירטוטים כמו גברת מיכאלי היום ב"הארץ" שבהתלהבות תוניסיאית כבר יוצאת למהפכה, אלו הם דיני נפשות כי בצד השני ברקה וחבריו באמת תכוונים לגנוסיד.

  4. לרני –

    ראשית, אתה לא יודע למה בראכה מתכוון. לא נראה לי ג'נוסייד. הוא והחברים שלו יותר בקטע של טיהור אתני שקט. יעני שהיהודים יבינו את הרמז ויסתלקו מעצמם. ואם להיות ישרים עם עצמנו, גם הצד שלנו לא לגמרי נקי מזה. תמיד היו אצלנו מי שחשב שאם ידחקו את הערבים מספיק לפינה, הם יתעייפו ויסתלקו לבד…

    שנית, את ליברמן כן היית רוצה מאחוריך בקרב? מסופקני.

    שלישית, אל חשש, אין סיכוי שפולק הצעיר יצא למלחמה אתך. הוא ישב בבית וירעיש עולמות, לא יותר מזה. כנ"ל ברכה וגוז'ינסקי.

    היות והבנאדם ניחן בעיקר בלוע, וקצת פחות בשרירים, לא נראה לי שהוא גם ירים נשק של ממש נגדך, אבל אם יקרה נס והנער יחליט להתגייס בגופו, לא רק ברוחו, לצבא לשחרור פלסטין, הרווח כולו שלנו. מסכנים הפלסטינים אמנם, הם סובלים מספיק גם בלי המכה האחת עשרה בצורת הפולק, אבל בשורה התחתונה, כל אחד מקבל מה שמגיע לו.

    תבין, הבעיה אף פעם לא עם זה שמודיע לך שהוא שונא אותך קבל עם ועולם. עם אלה נזהרים מראש. הבעיה עם זה שטוען שהוא חבר שלך, עם זה שאתה סומך עליו, ובשעת הצורך מתגלה כמשענת קנה רצוץ, נעלם ומשאיר אותך להתמודד עם הברוך שהוא עשה, או תוקע לך סכין בגב.

    את פולק / גוז'ינסקי ובראכה מראש אף אחד לא סופר בצד "שלנו", לכן אפשר לתכנן מראש איך להתמודד עם הנזק שלהם, ומראש לא מסתמכים על עזרתם.

    הליברמנים – זו הבעיה הגדולה שלנו. האיש עושה נזק ארוך טווח בכל מה שהוא נוגע בו – גם בחוץ וגם בפנים. גם כשהוא ילך, הנזק ישאר אחריו. את רומא אפשר לשרוף ביום אחד. לבנות – הרבה יותר קשה.

  5. לא מבין מה התחת הגזעני שלך עושה בהפגנות נגד גזענות ונגד כל הזבל שאתה שותף לו. סבלנו אותך מספיק כשהתחזת לאדם מתקדם ונאור. לשמחתי חשפת את פרצופך, אבל למה אנחנו צריכים לסבול אותו גם עכשיו?!

  6. אני מסכים אתך בקשר לליברמן והנזק שלו. לדעתי יש סיכוי שאתה טועה בנושא ברקה. נעמי שמר המשוררת מכינרת כבר אמרה שהם אוהבים את זה בסכינים, חם ומדמם ואוי ואבוי אם תהיה להם הזדמנות. ארי שביט כתב-רמז על ליברמן דברים שלא אומרים בקול רם. זו גם דעתי. כשלון מוחלט כשר חוץ עד כדי מחשבות על סוכנים שתולים. חשבונות בקפריסין שלא יודעים מאין לאן אבל !! הוא מתאים לשמאל האנטי ציוני והם לו. כמו בימי וימאר האחרונים שמאל מוטרף מול ימין מטורף. זה בונה את זה.
    אבל כשתבוא המלחמה, והיא תבוא, אורי אבנרי והמפלגה הקומוניסטית – אחות למפלגתו של סמיר קונטאר עובדים על כך יום יום. את ליברמן לא הייתי רוצה בשום מקום אבל הרוסים שיינקו נאמנות ופטריוטיות בברה"מ לשעבר ומצביעים עבורו, החרדליים ונערי המתנחלים והאתיופים וקצת עיירות פיתוח וקצת ערים מחוץ לתל-אביב זה היום הציונות. וכמו בכל מלחמה פולק יהיה שם לחבל ולא צריך לזלזל ביכולת החבלה שלו.

  7. אני מסכים עם הלל, עם כול הסלידה מהשמאל הרדיקלי הסכנה העיקרית היא מליברמן וחבר מרעיו לכן יש לשלב ידיים אם כול מי שמוכן להיאבק נגד האיש ודרכו.

  8. איזו קיבה רגישה? "בילאדי בילאדי"? איפה אתה חי בדיוק? כהרגלך, בימי שמיר? מי מפחד מ"המנון אש"ף"? מי יכול להסות את מי בנחשול הומה כל כך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s